סיקור מקיף

הננו לווין TAU-SAT1 שוחרר מתחנת החלל הבינ"ל למסלולו בהצלחה

הלוויין נקלט חזק וברור ב-4 תחנות קרקע בישראל המחוברות ברשת ביניהן: באוניברסיטת ת"א, במרכז המדעים בהרצליה, בשער הנגב ובירוחם. בימים הקרובים הוא ינותב למסלולו הקבוע

הלווין TAU-SAT1 של אוניבריטת תל אביב שוחרר מתחנת החלל הבינ"ל למסלולו בהצלחה. כך מדווחים אנשי המעבדה ללויינות זעירה באוניברסיטת תל אביב.

הלוויין שוגר לתחנת החלל הבינלאומית ב .20.2 באמצעות משגר אנטריס של חברת נורת'רופ גראמן בתוך חללית האספקה סיגנוס. בגובה של 200 ק"מ התנתקה חללית האספקה סיגנוס מן המשגר ולאחר 48 שעות של מסע בחלל ביצעה תמרון עגינה אל התחנה ופרקה את הלוויין.

שלושה שבועות לאחר מכן ב 14.3 בשעה 16:30 הופלט טאוסאט1 למסלול באמצעות הזרוע הרובוטית "קיבו" המופעלת על ידי האסטרונאוט היפני סואיצ'י נוגוצ'י. הלוויין פרש אנטנות 3 שעות לאחר ההפלטה בדיוק בשעה 19:30 ו- 45 דקות לאחר מכן כבר נקלט חזק וברור ב-4 תחנות קרקע בישראל המחוברות ברשת ביניהן: באוניברסיטת ת"א, במרכז המדעים בהרצליה, בשער הנגב ובירוחם.

תזרים השידור החי של הפלטת הלווין TAU-SAT1 מתחנת החלל הבילנאומית, מערוץ היוטיוב של סוכנות החלל היפנית JAXA

על פי סרטון הוידאו שצילם האסטרונאוט מתחנת החלל, ניראה הלוויין מסתחרר בקצב של כ-15 מעלות בשניה. תהליך היצוב החל ובתוך מספר ימים ינוע הלוויין בכיוון המשיק למסלול ויבצע את המדידות והניסויים המתוכננים. הטלמטריה שהורדה מן הלוויין מצביעה על כך שכל המערכות תקינות, ובכלל זה כל מערכות האוויוניקה, המקמ"ש, וגם ארבעת המטע"דים מתוצרת ממ"ג. נתוני טמפרטורה על גבי הרכיבים הפנימיים גם הם תקינים בטווחים של 15-20 מעלות צלזיוס, וניטור מתח המצברים גם הוא מצביע על תקינות מערכת החשמל וטעינה תקינה.

בדיקות אחרונות בחדר הנקי. הננו לוויין TAU SAT1. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב
בדיקות אחרונות בחדר הנקי. הננו לוויין TAU SAT1. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב


"TAU-SAT1 הוא הננו-לוויין הראשון שתוכנן, נבנה ונבדק באופן עצמאי באקדמיה", מסביר ד"ר עופר עמרני, ראש המעבדה ללוויינות זעירה באוניברסיטת תל אביב. "מדובר בננו-לוויין, או לוויין זעיר, מסוג 'לוויין קובייה', שמידותיו הן 10 על 10 על 30 ס"מ, כמידותיה של קופסת נעליים, והוא שוקל פחות מ-2.5 ק"ג."

הלוויין יחקור את הקרינה הקוסמית

הלוויין המחקרי יערוך מספר ניסויים במסלול. בין היתר, הוא ימדוד את הקרינה הקוסמית בחלל. "ידוע שקיימת בחלל תנועת חלקיקים אנרגטיים שמקורם בקרינה קוסמית", אומר ד"ר מאיר אריאל, מנהל המרכז לננו לוויינים באוניברסיטה. "משימתנו המדעית היא לנטר את הקרינה הזו ולמדוד את שטף החלקיקים ותוצריהם."

"יש להבין שסביבת החלל היא סביבה עוינת לבני אדם אך גם למערכות אלקטרוניות. כשחלקיקים אלה פוגעים באסטרונאוטים או בציוד אלקטרוני בחלל, הם עלולים לגרום לנזקים משמעותיים. המידע המדעי שייאסף על ידי הלוויין שלנו יאפשר לתכנן אמצעי הגנה על אסטרונאוטים ועל מערכות חלל. לצורך כך שילבנו בלוויין מספר ניסויים, שפותחו על-ידי מחלקת סביבת חלל במרכז למחקר גרעיני שורק".

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. "ובכלל זה כל מערכות האוויוניקה, המקמ"ש, וגם ארבעת המטע"דים מתוצרת ממ"ג." – אפשר תרגום לעברית?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן