סיקור מקיף

היציאה מאפריקה: בעקבותיו של האדם המודרני והניאנדרטלים שפגש

מדעני מכון ויצמן למדע וארכיאולוגים של רשות העתיקות שבו לאתר הארכיאולוגי בוקר תחתית שבנגב, והאירו באור חדש פרק מכונן באבולוציה האנושית

קבוצת ניאנדרטלים מתכוננת לציד.  <a href="https://depositphotos.com. ">צילום: depositphotos.com</a>
קבוצת ניאנדרטלים מתכוננת לציד. צילום: depositphotos.com

בלב השממה של הנגב ניצב האתר הארכיאולוגי בוקר תחתית המהווה עדות לאחד מהאירועים המשמעותיים ביותר בהיסטוריה האנושית – יציאתו של האדם המודרני, ההומו ספיאנס, מאפריקה והתפשטותו ברחבי אסיה ואירופה. כ-40 שנה לאחר שנחשף לראשונה, צוות מדענים של מכון ויצמן למדע ואגודת מקס פלאנק, בהובלתה של פרופ' אליזבטה בוארטו ובשיתוף פעולה עם ד"ר עמרי ברזילי וצוותו ברשות העתיקות, חזר לאתר במטרה ליישם שיטות איסוף וניתוח מתקדמות של ממצאים ארכיאולוגיים – כגון כלי צור ושבבי פחם – וליישב סוגיה מהותית הנוגעת למועד הגעתו של האדם המודרני למחוזותינו ויחסי הגומלין שלו עם תרבויות ומיני אדם קדומים יותר – הניאנדרטלים. במחקר המתפרסם היום בכתב-העת המדעי "רשומות האקדמיה האמריקאית למדעים" (PNAS), מציגים המדענים מסגרת כרונולוגית חדשה התוחמת פרק משמעותי זה באבולוציה של האדם, ומצביעה בין היתר על חיים זה לצד זה של אבות אבותינו ושל אוכלוסיות ניאנדרטליות.

הפרה-הסטוריון, פרופ' עמרי ברזילי מחזיק בידו אבן צור מהחפירות באתר בוקר תחתית. צילום: רשות העתיקות
הפרה-הסטוריון, פרופ' עמרי ברזילי מחזיק בידו אבן צור מהחפירות באתר בוקר תחתית. צילום: רשות העתיקות

האדם יצא מאפריקה יותר מפעם אחת

בפרק הזמן המכונה הפליאולית התיכון, 50,000-250,000 שנה לפני זמננו, חיו בעולם הישן במקביל שני מיני אדם: האדם הניאנדרטלי והאדם המודרני. האדם הניאנדרטלי חי באירופה ובמרכז אסיה, בעוד שהאדם המודרני חי באפריקה. המזרח התיכון וא"י בפרט היו גבולות התפוצה של המינים הללו, ולכן הם גם מכילים שרידים של שתי האוכלוסיות בפרקי זמן שונים.

מחקרי דנ"א מלמדים, שלפני כ-60 אלף שנה, החל תהליך נרחב של הגירה של קבוצות אדם מודרני מאפריקה לרחבי אסיה ואירופה, ומשם לשאר העולם, תהליך שגרם להיעלמותם של הניאנדרטליים והיטמעותם אל תוך אוכלוסיית האדם המודרני. על כן, ההשערה במחקר היא שלאורך צירי ההגירה, התקיים מגע לפרקי זמן קצרים בין האוכלוסיות והתרבויות הקדומות, שכלל גם החלפת גנים. המחקר הנוכחי מאשש לראשונה את השערה זו, ולמעשה מוכיח שלפחות אחד מהמפגשים הבין תרבותיים האלה התרחש בנגב לפני 50 אלף שנה. 

270 אלף שנות הומו סאפיינס

לפי תיאוריית "מוצא האדם מאפריקה", ההומו ספיאנס הופיע לראשונה באזור קרן אפריקה לפני 270 אלף שנה, לכל המוקדם, ומשם נדד בכמה הזדמנויות צפונה – לאירופה ולאסיה של ימינו דרך הלבנט, או דרומה – במסלולים שונים שהובילו אותו עד לפינות נידחות של אסיה ואף לאוסטרליה. בוקר תחתית, הממוקם באגן נחל צין במה שכיום הוא שמורת הטבע עין עבדת, נחשב לאתר ארכיאולוגי חשוב להתחקות אחר נדידה זו, שכן זהו אחד מהאתרים הבודדים בלבנט המכיל עדויות לשתי תקופות פרהיסטוריות שונות – התקופה הפליאוליתית התיכונה והעליונה – ולמעבר ביניהן. תקופת מעבר זו מזוהה עם התפתחויות טכנולוגיות בתחום הייצור והשימוש בלהבי צור וההופעה של כלים העשויים מחלקי עצמות וקרניים של חיות בר.

הארכיאולוג האמריקאי אנתוני מרקס, שבראשית שנות השמונים עמד בראש החפירה הארכיאולוגית של בוקר תחתית, קבע בזמנו, על סמך תיארוך פחמן-14 של ממצא בודד, כי האתר הוא בן כ-47 אלף שנה. עם זאת, תיארוך זה נתפס כיום שנוי במחלוקת שכן ממצאים נוספים מהאתר התגלו בחלקם כ"צעירים" למדי – בני כ-34 אלף שנה. "אם נקבל את התיארוך שהציג לנו מרקס, נגיע למסקנה שתקופת המעבר בין התקופה הפליאוליתית התיכונה והעליונה נמשכה יותר מ-10 אלף שנה. ואולם ממצאים מאתרים צפוניים יותר – בישראל, בלבנון ואפילו בטורקיה – מעידים על כך שהמעבר היה מהיר בהרבה", מסבירה פרופ' בוארטו העומדת בראש מעבדת מחקר המתמחה בשיטות מתקדמות לתיארוך ארכיאולוגי, ומוסיפה: "בשל המגבלות הטכנולוגיות של התקופה, עלה בידו של מרקס לתארך מספר מצומצם של ממצאים מבוקר תחתית. ואולם, מאז עשו שיטות התיארוך כברת דרך משמעותית, וכיום הן רגישות ומדויקות מאי פעם".

אגן נחל צין בשמורת עין עבדת. מיקומו של אתר החפירות בוקר תחתית מסומן בכוכב. צילום באדיבות מכון ויצמן
אגן נחל צין בשמורת עין עבדת. מיקומו של אתר החפירות בוקר תחתית מסומן בכוכב. צילום באדיבות מכון ויצמן
 איור של מסלולי הנדידה של ההומו ספיאנס מאפריקה לשאר קצוות תבל. מקור: Wikimedia Commons
איור של מסלולי הנדידה של ההומו ספיאנס מאפריקה לשאר קצוות תבל. מקור: Wikimedia Commons

בכדי ליישב סוגיה זו, פרופ' בוארטו, ד"ר ברזילי וצוותם הרב-תחומי השתמשו בשיטות המתקדמות ביותר לתיארוך הממצאים שנאספו במהלך החפירות המחודשות באתר בשנים 2015-2013; בין היתר השתמשו החוקרים בתיארוך פחמן-14 ברזולוציה גבוהה של שבבי פחם – עדות לאח קדומה – באמצעות מאיץ ספקטרומטריית המסות על-שם דנגור במכון ויצמן, ובשיטות של הארה מגורה אופטית (OSL) של גרגירי חול קוורץ במכון מקס פלאנק בלייפציג. בכדי לתקף את גילו המדויק של בוקר תחתית, שילבו החוקרים בעבודתם גם ניתוח מיקרו-ארכיאולוגי דקדקני של משקעי אבן וחול.

אירוע ההגירה הגדול האחרון – לפני 50 אלף שנה

"אנו מסוגלים כעת לומר, בוודאות גבוהה יותר, שהמעבר בין התקופה הפליאוליתית התיכונה לעליונה היה אכן אירוע מהיר יחסית שהחל בבוקר תחתית לפני כ-50-49 אלף שנה והסתיים לפני כ-44 אלף שנה", מציינת פרופ' בוארטו. תיארוך זה מייצר חפיפה מסוימת בין תקופת המעבר בבוקר תחתית לזו שהתרחשה באזור הים-תיכוני המיוער (לבנון וטורקיה של ימינו) לפני 49-46 אלף שנה. עם זאת, בוקר תחתית נותר האתר הקדום ביותר הידוע לנו המשויך לתקופת המעבר בלבנט. בנוסף, הממצאים החדשים מהווים עדות לכך שמדובר באירוע ההגירה האחרון של האדם המודרני מאפריקה צפונה.

לפי התיארוך המעודכן שמציעים פרופ' בוארטו וד"ר ברזילי, ישנה חפיפה בין תקופת המעבר בבוקר תחתית לתרבות הפליאוליתית התיכונה באזור – זו של הניאנדרטלים. "זו הוכחה נוספת לכך שאוכלוסיות של ניאנדרטלים והומו ספיאנס חיו זו לצד זו בנגב, וככל הנראה לא רק התערבבו ביניהן מבחינה גנטית, כפי שגורסת תיאוריית מוצא האדם מאפריקה, אלא גם מבחינה תרבותית", מסכמים החוקרים.

"בוקר תחתית הוא האתר הראשון מחוץ לאפריקה שאליו חדר האדם המודרני בדרכו אל העולם כולו, ומכאן חשיבות האתר, וכן חשיבות הדיוק בתיארוך שלו", אומר ד"ר עמרי ברזילי, מנהל החפירה באתר בוקר תחתית מטעם רשות העתיקות. "גילו של האתר כפי שעלה מהמחקר – 50,000 שנה, מעיד על כך שהאדם המודרני התקיים בתא השטח של הנגב במקביל לאדם הניאנדרטלי, שידוע כי חי בו בתקופה זו. אין ספק ששני המינים, שחיו והסתובבו בנגב, היו מודעים זה לקיומו של זה. המחקר שלנו באתר בוקר תחתית, מציב נקודת התייחסות חשובה וחד-משמעית על ציר הזמן של האבולוציה האנושית".

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן