בראש דאגותיהם

התקדמות משמעותית לקראת רפואה מתואמת אישית בתחום הפסיכיאטריה, בעזרת קסדה המעוררת גירוי אלקטרומגנטי של המוח.

פרופ' אברהם צנגן, ד"ר אביעד הדר והדוקטורנט איתי הדס בשעת ניסוי במעבדה
פרופ' אברהם צנגן, ד"ר אביעד הדר והדוקטורנט איתי הדס בשעת ניסוי במעבדה

לפני כשנתיים, אישר מינהל התרופות והמזון האמריקאי את השימוש בגירוי אלקטרומגנטי טרנס-גולגולתי כדי לעזור לאנשים להיגמל מהתמכרותם לסיגריות. ה-FDA הסתמך בהחלטתו על עבודת המחקר של פרופ' אברהם צנגן מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. כתבה בנושא התפרסמה בימים אלה בכתב העת היוקרתי NATURE, בהמשך למחקר מתקדם יותר של פרופ' צנגן העוסק בהתאמה אישית של טיפולים מסוג זה, על בסיס מאפיינים קליניים ואלקטרופיסיולוגים של המטופל.

גירוי מגנטי טרנס-גולגולתי עמוק (Deep rTMS) היא טכנולוגיה שפיתחו פרופ' צנגן וצוות המחקר במעבדתו. המערכת משתמשת בסלילים המייצרים שדות אלקטרומגנטיים ואלה משפיעים על פעילות באזורי מוח המעורבים במחלות שונות.  בעשור האחרון אושרו על ידי ה-FDA סלילים ספציפיים של Deep rTMS לטיפולים בדיכאון קליני, בהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) ולאחרונה אושר גם סליל כנגד התמכרות לעישון. 

מחקרו של פרופ' צנגן אשר פורסם לאחרונה בכתב העת JCI Insight מראה כי ניתן להתאים את מוקד הגירוי המוחי לטיפול בחולים שונים הסובלים מדיכאון קליני, על בסיס מאפיינים אישיים של המטופל הספציפי (הנמדדים בשאלון קליני סטנדרטי), ועל בסיס הפעילות המוחית של המטופל הספציפי, הנמדדת בעזרת אלקטרואנצפלוגרם (EEG).

גמילה מעישון.  <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
גמילה מעישון. המחשה: depositphotos.com

המחקר שעסק במעשנים כבדים השתמש בסליל שפותח לטיפול בהתמכרויות. הטיפול אורך מספר שבועות, ותופעות הלוואי שלו הן קלות וחולפות. תוצאות המחקר הראו כי אלו אשר קיבלו טיפול אמת, לעומת אלו אשר קיבלו טיפול דמה, דיווחו על אחוזים גבוהים יותר של הפסקת עישון (דיווחים אשר אוששו בבדיקות שתן), כמו גם על ירידה גדולה יותר בכמיהה (craving) לסיגריות, שנמשכו לפחות שלושה חודשים לאחר סיום הטיפול.

חוקרים בכירים בתחום הגיבו להתפתחות חשובה זו. פרופ' מייקל פוקס מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד כתב: "התמקדות במעגלים מוחיים האחראים לתסמינים הוכחה כבעלת ערך לטיפול במגוון של הפרעות מוחיות, ואנחנו אופטימיים בנוגע לסיכוי שהטיפול יועיל לחולים עם התמכרות".

המאמר גם סוקר את ההיגיון העומד מאחורי הבחירה בפרמטרים השונים של הגירוי, כמו האזורים המוחיים עליהם מכוון הטיפול, ועומד על חשיבותם של פרמטרים נוספים (התדירות והעוצמה של הגירוי, משך הגירוי, מספר הפגישות הטיפוליות, וכו') אשר יכולים להשפיע על התוצאות. הטכנולוגיה כבר נמצאת בשימוש כדי לעזור לחלק מהאנשים להפסיק לעשן, ועבור אלו שהטיפול עובד עבורם היתרונות הם משמעותיים,  נכתב במאמר.

כאמור, המאמר שהתפרסם ב-NATURE סוקר את עבודתו של פרופ' צנגן ממחקרו הראשון שהוכיח כי גירוי מוחי בחולדות יכול להפחית התנהגות של חיפוש סמים, ועד המחקר הקליני אשר הוביל את מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לאשר את השימוש בגירוי מגנטי טרנס-גולגולתי חוזר עמוק (Deep rTMS) כדי לעזור לאנשים להפסיק לעשן.

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.