“להבין מה הולך בתוך הראש של המכורים”

זו משימתו של פרופ’ אוליבייה אוליה מאוניברסיטת אה-מרסיי, המשמש יועץ לממשלות צרפת, שווייץ וארה”ב, ומודד באמצעות קסדה ייעודית את פעילות המוח של מכורים לעישון וסובלים מהשמנת יתר, כדי להילחם בתופעות הללו  

אכילת יתר והתמכרות לעישון הן שתיים מהתופעות המקשות בשנים האחרונות על בריאות הציבור ועל המדינות ולכן יש חשיבות להבין כיצד פועל מוחו של המכור, לקביעת מדיניות בריאות ציבור נכונה. כך אומר בשיחה לאתר הידען פרופ’ אוליביה אולייה (Olivier Oullier) מאוניברסיטת אה-מרסיי (Aix-Marseille). פרופ’ אולייה השתתף השבוע בוועידת GO4EUROPE בת”א של קוקירמן בית השקעות וקרן קטליסט.
אולייה, בן ה-38 היה צעיר המשתתפים בדאבוס שנה שעברה. בשנת 2011 נבחר על-ידי הפורום הכלכלי העולמי (WEF) כ”מנהיג עולמי צעיר”. הוא מומחה בינלאומי בחקר ההתנהגות ומדעי המוח מאוניברסיטת מארסיי Aix-Marseille University, ומשלים לימודי דוקטורט שני בכלכלה.
לפרופ’ אולייה שיטה ייחודית לחקר המוח והדינאמיות שלו בתהליך קבלת החלטות כלכליות, ניהול סיכונים, שיפור אסטרטגיה וניהול משברי תקשורת . הוא מחברם של למעלה מ-100 פרסומים בעולם. מחקריו משלבים פסיכולוגיה, התנהגות צרכנים, כלכלה התנהגותית ומדעי המוח בתחום החברתי ומערכות מורכבות.

כמו-כן הוא חבר ב-GREQAM, מרכז מחקר הכולל מומחים בתחומים שונים של כלכלה, תוך התמקדות במאקרו-כלכלה, אֶקוֹנוֹמֶטְרְיָה (בדיקה של מודלים כלכליים ע”י שיטות סטטיסטיות ומתמטיות), פילוסופיה כלכלית וכלכלה ציבורית. הוא גם חבר במרכז למדעי המוח Center for Complex Systems and Brain Sciences.

“הרקע שלי הוא בפסיכולוגיה, מערכות מורכבות ומדעי המוח. מטרת העבודה שלי היא להבין כיצד המוח שלנו עובד כשאנו מקבלים החלטות אבל לא רק את הצד של מדעי המוח. הצד הפסיכולוגי כאן חשוב לא פחות, במיוחד כשאנחנו רוצים לחבר בין עבודת המעבדה לבין החיים האמיתיים. וכיצד ניתן לקשור את עבודת ה מעבדה לחיים האמיתיים.”

“אנו משתמשים בציוד רפואי אבל גם בציוד נייד שבחזית הטכנולוגיה”. לאחרונה הייתי מעורב עם חברת EMOTIVE Life Science החברה מייצרת מערכות EEG ניידות, המאפשרות להבין את ההתנהגות של האנשים ואת הדינמיקה של המוח מחוץ למעבדה, ובמסגרת העבודה שלי, להבין כיצד החלטות מתקבלות.

הרעיון הוא לא רק לשקול את מדעי המוח כגורם בפני עצמו אלא את המוח בתוך הגוף ובסביבה הפיזית, החברתית ואת המורכבות של האינטראקציה, לרבות העבר, ההווה והעתיד של האדם הבודד, כמו גם של החברה. אנחנו מריצים את הניסויים במעבדה, עובדים על התיאוריה ואז אנחנו מפתחים אסטרטגיות שחברות, מוסדות, מלכ”רים, ממשלות (אני עובד עם ממשלת צרפת) וגופים נוספים, יוכלו בעזרתן להשתמש בידע החדש במדעי ההתנהגות והמוח כדי להבין טוב יותר מדוע אנשים לא יכולים לשלוט בצריכת המזון שלהם, מדוע כל כך קשה לאנשים לתחזק צריכה בת קיימא, ומדוע כל כך קשה להפסיק לעשן.”

מהם הממצאים העיקריים?

“הגילוי העיקרי הוא שקיימת תלות הדדית בין רגשות ורציונליות. בדרך כלל היה נהוג להפריד בין התפקודים הללו של המוח. לכן פותח המושג EMORATIONALITY כתוצאה מאותם ניסויי מוח. בניסויים אנחנו מעמידים אנשים בפני דילמות מוסריות או כלכליות ומבינים שזה לא רק חישוב של כמה חיים אתה מציל לעומת כמה אנשים ימותו כשאתה אחראי על תחום מסויים בממשלה. אנחנו עובדים על שימוש במדעי המוח בבתי המשפט, לאחרונה פרסמתי מאמר מפורט על תחום זה עבור ממשלת צרפת. אנחנו גם עובדים על החשיבות של נוכחות פיזית בקבלת החלטות. דבר שמאתגר את המודל של קבלת ההחלטות הרציונאליות. בין היתר אנו מתבססים על העבודות החלוציות של חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2002, הפסיכולוג דניאל כהנמן.”

איך הממצאים שלך יכולים לעזור?

“אנחנו עוזרים לאנשים לשלוט בדחפים שלהם ולא לאכול מאכלים שאסורים להם, או לשלוט בהרגלי העישון, ואת זה אנחנו עושים עם סורק המוח של אימוטיב. אנחנו עובדים על פתרונות חדשים בניורופידבק. הרעיון הוא שאי אפשר רק לבקש מהאנשים לשנות את ההתנהגות. זה צריך להיות שינוי שיטתי. צריך לשתף פעולה עם התעשיה ועם הממשלה, דוגמה טובה היא קמפיין בו אני משתתף שנקרא Designed to move  המסייע לקדם את נושא הפעילות הגופנית, ומעבר לזה, להילחם בהשמנת יתר ועוד נושאים בריאותיים הנובעים מחוסר פעילות גופנית, זהו תחום שאסור להתעלם ממנו.”

“התעשייה חייבת גם להיות מעורבת. אכיפה של שיפור האוכל יכולה לעזור אבל הם צריכים גם להרוויח מכך שהם ימכרו אוכל יותר בריא. אכיפה עובדת לטווח קצר. חייבים לעבוד יחד עם חברות המזון כדי למצוא פתרון ארוך טווח. גם צריך לסייע לאנשים כי אנשים הם אלו שעושים החלטות. זה לא שוק הוגן כי בתעשיית המזון יש אנשי פרסום טובים ששום תקציב ממשלתי לא יכול להתחרות בהם אבל אנשים צריכים לקחת שליטה,”

ואיך עושים את זה בקנה מידה גדול?

“אין הרבה ברירה אלא להנגיש את האימון הזה להרבה אנשים. אנו עורכים קמפיינים של מניעת עישון ואכילת יתר ומודדים את התוצאות. בצרפת, יש לנו תוצאות טובות, השמנת היתר נעצרה לראשונה מזה שנים רבות.”

“הבעיה של אכילת יתר קיימת במדינות רבות בהן זול יותר לאכול במסעדת מזון מהיר מאשר ללכת לסופר, לקנות מזון ולבשלו בבית. יש מתאם בין בעיית התזונה והכלכלה. גם במדינות עניות אנשים מסתמכים על מזון מהיר. יש המון גורמים סביבתיים. יש גם הנאה שמעורבת באכילה, וצריך לקחת בחשבון גם את ההיבט ההדוניסטי הזה.”

“העלות הישירה והעקיפה של השמנת היתר (בעיקר עלות שירותי הבריאות, תפוקה וכדומה) היא בסדר גודל של מיליארד אירו לשנה במדינה כמו צרפת. בכל מקרה פעילות נגד השמנת יתר אורכת שנים, אני בתחום מזה 5-6 שנים. אני שותף במאמץ להילחם בזה.”

“באשר לעישון אנו נאבקים למשל באפליקציות בטלפונים סלולריים של חברות הטבק שלא מכבדות את התקנות במדינות רבות. הם פיקחים אנחנו צריכים להיות פיקחים יותר. אף פעם לא יהיה לממשלות יותר כסף מאשר לחברות הטבק והמזון אך על אף שזה מאבק לא הוגן, עדיין צריך לעבוד קשה ואפשר לנצח.”

מה אתה עושה בביקורך בישראל?

“הגעתי לכאן, כפרופ’ באוניברסיטת מרסיי ומתנדב כמומחה עבור PROVENCE PROMOTION –אחד הספונסרים של אירוע go4europe, אירוע שמטרתו עידוד שיתופי פעולה והשקעות בין אירופה לישראל, שארגנו קוקירמן בית השקעות וקרן קטליסט. התפקיד של Provence Promotion הוא להקל על המעבר של חברות לדרום צרפת באמצעות אספקת שירותים שונים ללא עלות. זו הוועידה העיקרית לשיתוף פעולה בין ישראל לאירופה, אנחנו כאן כדי לפתח יותר קשרים ברמות העסקיות והמדעיות.

“אנו מציעים לחברות אלו הזדמנות שוק, למשל רישום ב-CE, לחברות שרוצות דריסת רגל בשוק האירופי ובשוק הצרפתי זה תלוי במוצר אבל פרובנס פרומוסיון והשלטונות המקומיים מסייעים לפתוח חברות-בת, חטיבות וכו’. יש קשרים טובים עם ישראל, אנחנו רוצים לפתח קשרים חדשים אבל גם לתחזק את הקשרים הוותיקים הפוריים.”