ממציא מדע? על זיגמונד פרויד שהיום מלאו 160 שנה להולדתו

זיגמונד שלמה פרויד היה נוירולוג יהודי אוסטרי הידוע בעיקר בזכות פיתוח תיאוריות וטכניקות של הפסיכואנליזה, שבבסיסה אירועים שהמטופל דחק לתת המודע גורמים להתקפי נוירוזה

זיגמונד פרויד ביוגרפיה, פסיכיאטר ומוביל דעה (1856-1939)

זיגמונד שלמה פרויד היה נוירולוג יהודי אוסטרי הידוע בעיקר בזכות פיתוח תיאוריות וטכניקות של הפסיכואנליזה.

זיגמונד פרויד נולד בפרייברג שבאימפריה האוסטרו-הונגרית, כיום בצ’כיה, ב-6 במאי, .1856. פרויד היה זה שפיתח את תחום הפסיכואנליזה, שיטה שבה פסיכולוג מגלה קונפליקטים בתת-המודע בהתבסס על אסוציאציות, חלומות ופנטסיות חופשיות של המטופל. התיאוריות שלו על מיניות הילדים, הליבידו והאגו, בין היתר, היו כמה מהמושגים האקדמיים המשפיעים ביותר של המאה ה -20, אך גם השנויים ביותר במחלוקת.

קריירה מוקדמת
זיגמונד פרויד נולד בעיירה האוסטרית דאז פרייברג ב -6 במאי 1856. כשהיה בן ארבע עברה משפחתו לווינה, העיר שבה הוא חי ועבד במרבית שארית חייו. הוא קיבל תואר ד”ר לרפואה בשנת 1881, התארס והתחתן שנה לאחר מכן עם מרתה ברנייס מהמבורג, נכדתו של הרב יצחק ברנייס. נולדו להם שישה ילדים, כאשר הצעירה שבהם, אנה היתה פסיכואנליטיקאית מכובדת בפני עצמה.
לאחר סיום הלימודים, הקים פרויד ללא דיחוי פרקטיקה פרטית והחל בטיפול באנשים הסובלים מהפרעות פסיכולוגיות שונות. הוא החשיב את עצמו בראש ובראשונה מדען, ולא רופא, הוא השתדל להבין את מסע הידע והניסיון האנושיים.

בשלב מוקדם בקריירה שלו, הושפע פרויד מעבודתו של חברו ועמיתו הוינאי, יוזף ברויר, שגילה כי כאשר עודד חולה שסבל מהיסטריה לדבר ללא מעצורים על המופעים הראשונים של התסמינים, הסימפטומים לפעמים שככו בהדרגה. בהשראת ברויאר, הניח פרויד כי נוירוזות נובעות מחוויות טראומטיות עמוקות שקרו בעברו של המטופל. הוא האמין כי המופעים המקוריים נשכחו והם סמויים מן התודעה. הטיפול שלו גרם למטופלים להעצים את זכרוניו, לזכור את החוויה ולהביא אותה לתודעה, ותוך כדי כך, להתמודד עמה גם מהבחינה האינטלקטואלית וגם מהבחינה הרגשית. הוא האמין שאז אפשר לפרוק את המטופל ולסייע לו להיפטר מהסימפטומים הנוירוטיים. פרויד וברויאר פירסמו יחדיו את התיאוריה בספר ‘עיוני היסטריה’ (1895).

פרסומים במחלוקת

אחרי תקופה ארוכה של עבודה משותפת הסתיים הקשר בין פרויד וברויאר. ברויאר הרגיש כי פרויד שם דגש רב מדי על מקורותיהן המיניים של הנוירוזות של המטופלים ולא היה מוכן לשקול נקודות מבט אחרות. פרויד המשיך לחדד את הטיעון שלו וב -1900, לאחר תקופה רצינית של אנליזה עצמית, פרסם את המאמר “פשר החלומות”. בשנת 1901 הוא כתב על פסיכופתולוגיה של חיי היומיום ובשנת 1905 הוציא שלוש מסות על התיאוריה של המיניות. יראת הכבוד הגדול שניתן מאוחר יותר לתיאוריות של פרויד לא הורגש בתקופתו. מרבית בני דורו הרגישו, כמו ברויאר, כי הדגש שלו על מיניות היה או שערורייתי או שחוק. בשנת 1909 הוא הוזמן לתת סדרת הרצאות בארצות הברית. רק אחרי ביקורים אלה וצאת ספרו משנת 1916 – חמש הרצאות על הפסיכואנליזה, גדלה תהילתו באופן חד.

מורשת נצחית
התיאוריות של פרויד, על “אנרגיה נפשית,” תסביך אדיפוס וההחשיבות של החלומות הושפעו מתגליות מדעיות אחרות של זמנו. ההבנה של צ’ארלס דרווין את המין אנושי כאלמנט מתקדם של ממלכת החי הצדיקה את המחקר של פרויד בהתנהגות האנושית (היום לא נהוג לחשוב על האבולוציה בצורה כזו, היום מבינים שזה לא עץ אלא יותר שיח עם הרבה ענפים שהאדם הוא אחד מהם א.ב.) בנוסף, הניסוח של עיקרון חדש על ידי הלמהולץ, שקבע כי האנרגיה בכל מערכת פיזית נתונה תמיד קבועה (שוב, עיוות של העקרון משום שהוא מתייחס למערכות סגורות וגוף האדם רחוק מלהיות כזו).
רעיונותיו זכו לשבחים רבים אך גם לביקורות לוהטות, אך אי אפשר לקחת ממנו את השפעתו הרבה על תחום הפסיכולוגיה.
הבסיס המדעי לתאוריות של פרויד שנוי במחלוקת. בעיני מבקריו, היכולת לתקף אמפירית את מסקנותיו היא מוגבלת, ויעילותה הטיפולית של תורתו אינה גבוהה בכל מה שקשור לטיפול במחלות נפש. רבים מפקפקים האם ניתן לקרוא לה מדע, בהיותה מבוססת על טענות שלא ניתן להפריכן. כפי שניסח זאת, מבקרו של פרויד, הפסיכולוג האמריקני ג’ון קילסטרום: :”אין כל ראיה אמפירית שההתפתחות עוברת דרך שלב אורלי, אנאלי ופאלי ושילדים קטנים מתאווים לאימותיהם ושונאים את אבותיהם… אין כל ראיה אמפירית שקיימים מנגנוני הפעולה שאותם חוזה הפסיכואנליזה, כמו ההעברה והקתרזיס… עדיף להתייחס לפרויד כאל סופר יותר מאשר כמדען. פסיכולוגים יכולים להסתדר בלעדיו”
היום גם ברור שלמרבית התופעות הללו יש תרופות שמיתרות את הטיפול הפסיכולוגי או לפחות הופכות אותו למשני.
לאחר חיי חקירה מתמדת, הוא בחר להתאבד בגלות שלו מפני הנאצים בלונדון בשנת 1939. הוא ביקש מנה קטלנית של מורפיום מהרופא שלו לאחר מאבק עם סרטן הפה.

ציטוטים
“דת היא אשליה וכוחה נובע מן העובדה כי היא משתלבת עם הרצונות היצריים שלנו.”
-זיגמונד פרויד

• עוד בנושא באתר הידען:
• זיהינו את הפעילות המוחית של התת מודע
• האם התקף אפילפסיה אחראי ליצירת הדת המונותאיסטית?
• המוח החולם