קרסון, שספרה המפורסם “האביב הדומם” הצית את זרעי התנועה הירוקה ברחבי העולם והניע ממשלות להגביל שימוש בחומרי הדברה שילבה את אהבת הכתיבה ואת החיבה לעולם החי בזכות מורה אחת טובה לביולוגיה
“אף כי כל הגישות החדשות, עתירות הדמיון והיצירתיות לבעיית חלוקת כדור הארץ עם יצורים אחרים נשמע שוב ושוב, המודעות לפיה אנו עוסקים בחיים ובאוכלוסיות חיות וכל הלחצים והלחצים החוזרים, שגשוגם ונסיגתם. רק באמצעות לקיחתם בחשבון של כוחות חיים אלה ובאמצעות חיפוש דרך להנחות אותם ולתעל אותם לטובתנו נוכל לקוות להשיג איזון סביר בין עדרי החרקים לבינינו”
את המשפט הזה כתבה רייצ’ל לואיז קרסון כחמישים שנה לפני שהדבורים החלו להעלם לפתע במיליונים בשל תסמונת קריסת הכוורות.
הביולוגית הימית האמריקנית, הסופרת וחוקרת הטבע רייצ’ל לואיז קרסון, מפורסמת בזכות הקמת תנועה סביבתית גלובלית בזכות כתיבתה. היא נחשבת לאחת מהאנשים המשפיעים במאה ה-20.
קרסון נולדה ב-27 במאי, 1907 בחווה משפחתית קטנה ליד ספירנגדייל, פנסילבניה. רייצ’ל הייתה הצעירה מבין שלושה ילדים. כילדה אהבה לבלות זמן רב ביערות ובנחלים ליד חוותה, ופיתחה אהבה גדולה לטבע. היא הפכה לסופרת ופרסמה את סיפורה הראשון בגיל 11 במגזין סנט ניקולס.
קרסון למדה בבית הספר היסודי בספרינגדייל ולאחר מכן השלימה את לימודי התיכון בעיר הסמוכה פרנאסוס שבפנסילבניה וכשסיימה בשנת 1925, היא היתה המצטיינת מבין 44 תלמידי כיתתה. באותה שנה היא נכנסה לקולג’ פנסיבלניה לנשים (כיום קולג’ צ’טהאם) למגמת אנגלית מתוך מטרה להפוך לכותבת ואולם בזכות מורה טובה לביולוגיה בקולג’ היא העבירה את ההתמחות שלה למדע זה.
לאחר סיום לימודיה היא ניצלה מלגה שקיבלה ללימודי קורס קיץ במעבדה לביולוגיה ימית בוודס הול, מסצ’וסטס. שם התאהבה באוקיאנוס, שהפך מאוחר יותר לנושא של כמה מרבי המכר שכתבה. היא עברה ללמוד באוניברסיטת ג’ונס הופקינס על בסיס מלגה שקיבלה לאחר סיום לימודיה בקולג’ פנסילבניה) והשלימה את התואר השני בזואולוגיה ימית תוך כדי שירות כעוזרת הוראה וכמדריכה לביולוגיה במשרה חלקית באוניברסיטת ג’ונס הופקינס ובאוניברסיטת מרילנד.
הצטיינותה של קרסון הן בכתיבה והן בבילוגיה איפשר לה לזכות במשרה חלקית במשרד הדיג האמריקני ב-1935, בעבודה זמנית שבה כתבה תסריטי רדיו בנושא ביולוגיה ימית. מאמריה פורסמו באופן סדיר בבולטימור סאן ובעיתונים שהיו שותפים איתו בסינדיקציה. בין השנים 1936-1952 החלה לעבוד במשרה מלאה בשירות הדיג וחיות הבר (Fish and Wildlife Service (FWS)), שם עברה כמה תפקידים שסייעו לה לשייף את כישוריה ככותבת ועורכת. לבסוף היא מונתה לעורכת הראשית של חטיבת המידע.
קרסון פרסמה את ספרה הראשון בשנת 1941: “רוח תת ימית” תמונה של חיי האוקיאנוס בעיני חובב טבע. ספרה השני “הים שסביבינו” פורסם בשנת 1951 וחקר את ההבטים הגיאולוגיים ואת מקורם של האוקיאנוסים. הספר זכה בפרס הספרים הלאומי, לאחר שמכר למעלה מ-200 אלף עותקים.
בשנת 1955 עם סיום הספר “קצה הים (The Edge of the Sea) החלה קרסון להתמקד בדאגה הגבורת של השפעת כימיקלים וחומרי הדברה על הסביבה. הספר האחרון, ואולי המפורסם ביותר שלה “האביב הדומם” פורסם בשנת 1956. הוא העיר את החברה לדאגה לצורות חיים אחרות.
קרסון היתה מודאגת מהשימוש בדשנים כימיים סינטתיים לאחר מלחמת העולם השניה. היא שינתה את המיקוד שלה במטרה להזהיר את הציבור אודות ההשפעות ארוכות הטווח של שימוש לרעה בחומרי הדברה. בספר האביב הדומן, שיצא בשנת 1962 היא איתגרה את הפרקטיקות של מדעני החקלאות והממשלות וקראה לשינוי בדרך שבה המין האנושי רואה את עולם הטבע.
קרסון הותקפה בידי התעשיה הכימית וכמה גורמים ממשלתיים כאלרמיסטית (מזכיר משהו?), אך היא יצאה באומץ להזכיר לכולנו כי אנו החלק הפגיע בעולם הטבע ואנו ניזוקים בדיוק כמו כל שאר המערכת האקולוגית.
במאמר לרגל מלאת 50 שנה לספר “האביב הדומם” כתב ד”ר אסף רוזנטל באתר הידען: “הסופרת (רייצ’ל קרסון) הציגה סביבה מתה בגלל שימוש בקוטלי חרקים ובקוטלי עשבים (ובפרט DDT), נהרות ללא דגים, חורשים ללא פרפרים וציפורים, קרקעות רעילות ומעל לכל פגיעה באנשים. ללא משוא פנים וללא חשש הבהירה קרסון לציבור האמריקאי ולעולם כולו את הנזקים הסביבתיים שגורמים חומרי ההדברה הרעילים שברבות הימים חדרו לכל מערכות החיים ופגעו בכולם כולל באנשים.
הספר שהפך מיד לרב-מכר גרם להלם בקרב ציבור הקוראים. חברות שעסקו בייצור חומרי הדברה רעילים ניסו להציגו כהבל ולהתעלם מהמסקנות המתבקשות. פוליטיקאים שניסו להיות אהודים על קהל בוחריהם הביאו ל”סקר נשיאותי” של הרעלים, סקר שכתוצאה מידית ממנו תוקנו כארבעים תקנות שמווסתות את הייצור והשימוש בקוטלי חרקים ובקוטלי עשבים.
כאשר העידה בפני הקונגרס ב-1963, קראה קרסון לקיים מדיניות חדשה שמטרתה תהיה הגנת בריאות האדם והסביבה. קרסון נפטרה ב-1964 לאחר מאבק ממושך בסרטן השד. עדותה באשר ליופים ושלמותם של החיים ממשיכים לתת השראה על דורות חדשים של מגיני העולם החי וכל יצוריו.
פסלה מוצב בפארק לאומי במרילנד.
באותו הנושא באתר הידען:
“גורל התרבות האנושית ניצב על המאזניים, קיימות אינה רק עניין של בחירה, היא כורח”
מארי אנינג – מגלת הדינוזאורים הטובה בהסטוריה
- “גורל התרבות האנושית ניצב על המאזניים, קיימות אינה רק עניין של בחירה, היא כורח”
- מארי אנינג – מגלת הדינוזאורים הטובה בהסטוריה
- מריה אנייסי (Maria Gaetana Agnesi)- למדה מתמטיקה כתחביב וכתבה את ספר הלימוד הראשון בחדו”א
- סופי ז’רמן – המתמטיקאית שסרבה לקבל כפרס פסל מזהב טהור
- דורותי קרופוט הודג’קין, חלוצת הקריסטלוגרפיה בקרני X
18 תגובות
asherpat
יפה. לא מפתיע.
מה בקשר לריפוי סרטן בעזרת מיץ תפוזים?
ניסים,
כמובן כל אחד הכופר בעיקר הוא “דביל”, “אידיוט” ואו “טייקון”, ושליח האחים קוך, לא עלינו.
הצד שלך. ניסים, של האבטיחים מפסיד, מציאות קרה טופחת על פניכם ואתם בפאניקה – הייתכן שכל האמונה שלכם שגויה, בנויה, כמו שה”דביל” אומר על “JUNK SCIENCE”? שהרי לא היתה שום התחממות ב-17 השנים האחרונות (לא שהייתה התחממות מורגשת ב150 השנה האחרנות (לא, ניסים, התחחמות של פחות ממעלה אחת היא לא התחממות אלא תרמית – איך אפשר למדוד התחממות של פחות מ-%½ אינה ניתנת למדידה לאדם רציני). ובצר לכם, ניזרקים אתם מהסבר מגוחך אחד לתיאוריה מטורפת אחרת – החום האבוד (THE MISSING HEAT) באוקיאנוס (THE “DOG ATE MY GLOBAL WARMING” THEORY) או, לא היתה ולא נבראה שום עצירה בהתחממות ( Who are you gonna belive? Me or your lying eyes!?) אה, ניסים?!
asherpat
ושוב – על איזה מחקר אתה מבסס את הדעה שלך? והספר ההזוי של הדביל שאתה מתלהב ממנו אינו מחקר – אפילו הדביל אומר את זה!!!
העובדות הן כמו שאמרתי – ואחזור עליהם שוב ושוב ושוב עד שתראה לי שאני טועה:
1) אין איסור על ריסוס ב-DDT במלחמה במחלת המלריה.
2) במקומות שהפסיקו לרסס ב-DDT, הסיבה הייתה שהיתושים פיתחו סבילות -DDT, כפי שהזהירה הגברת קארסון!!!
אולי תענה על השאלות שלי במקום להמשיך לחפור? אמרת את עמדתך, הבהרת שהיא מבוססת על ספר של דביל מוכר.
יש לך משהו אמיתי להגיד, פרט להכפיש אדם נפלא?
ניסים, שוב אתה משתפד על השיפוד של עצמך, ועוד במשפט הראשון!
זה מה שאתה שואל: “באיזה מהדברים הבאים אתה מאמין:”
זה בדיוק מה שאמרתי – אצלך, ה-ENVIRONMENTALISM היא דת, אמונה, אתה “מאמין” “ב”דברים, לא בודק עובדות. אני לא “מאמין ב”, אני חושב.
ובגלל שאצלך זו דת ולא גישה אובייקטיבית, אתה לא מסוגל לקבל שנביאי הדת שלך שגו, כך זה עם אמונה לעומת רציונל צרוף.
asherpat
באיזה מהדברים הבאים אתה מאמין:
1) אין התחממות גלובלית מעשה אדם?
2) מיץ תפוזים מרפא סרטן?
3) ממשלות מפזרות כל מיני חומרים בכימטריילס?
4) ה-CIA הפיל את מגדלי התאומים?
5) חיסון משולש גורם לאוטיזם?
asherpat
ג’יימס דלינגפול גם טוען שהקמת תחנות רוח לחשמל שקול לפדופיליה. הוא אידיוט גמור 🙂
הוא אינו מדען, אבל כותב על מדענית שהצילה מיליונים, כאילו שהיא רוצחת.
ושוב – כדי לתקן את השקר החולני שלך – מעולם לא הופסקה השימוש ב-DDT במלחמה נגד מלריה:
The only remaining legal use of DDT is to control malaria-carrying mosquitoes. A devastating disease, malaria kills more than 800,000 people every year, the majority of deaths among children in Sub-Saharan Africa. Indoor spraying with DDT is one of a number of tools being used to control malaria around the world. Only in rare cases is it the most effective choice.
Successful malaria control programs have been built all over the world using a variety of approaches that are affordable and appropriate to local needs. All include community involvement, appropriate technology and investment in public health capacity and education. These community-based, integrated solutions have proven successful in places as diverse as Mexico, Kenya and Vietnam.
ניסים,
המשפט הראשון בתגובתך כ”כ מגוכך שכל אדם נייטראלי יבין מי מאיתנו חושב בהיגיון ומי אינו מסוגל לקבל שום ביקורת על מה שבסופו של דבר דת (RELIGION). אסיים בציטוט ממאמרו של JAMES DELINGPOLE (כתב את הספר הנהדר WATERMELONS – GREEN ON THE OUTSIDE, RED TO THE CORE):
Silent Spring, perhaps more than any other book, was responsible for launching the modern environmental movement.
It also set the tone for the environmentalists’ modus operandi: radical, counterproductive action inspired by public hysteria based on junk-science.
Silent Spring predicted a terrifying future in which the birds would stop singing and we’d all die of cancer because of our wanton use of evil pesticides. To reach this conclusion, Carson had completely to misrepresent the expert she’d quoted in support of her argument. James DeWitt of the US Fish And Wildlife Service had shown that pheasants fed high doses of DDT actually hatched more eggs, not fewer.
Carson may not personally have authorised the ban on DDT. But she was most certainly responsible for the groundless scaremongering which led to its ban in the US, against all expert advice, by the EPA’s William Ruckelhaus in 1970 – and which gave activist pressure groups the ammunition they needed to campaign successfully for similar bans all around the world.
How many people died as a result of Carson’s scaremongering? We cannot be sure. But in 1965 the National Academy of Sciences estimated that over the two previous decades DDT had “prevented 500 million deaths that would otherwise have been inevitable.”
Then again, if you share the view of Rachel Carson – and so many ardent greens – that man is but one species among many, maybe that’s not such a problem.
“In truth, man is against the earth,” she once wrote to a friend.
So maybe, by unwittingly engineering all those human deaths, Rachel Carson was doing mother earth a favour, right?
http://www.breitbart.com/Breitbart-London/2014/05/27/Google-celebrates-the-20th-century-s-greatest-female-mass-murderer-Rachel-Carson
asherpat
מצד שני, רייצ’ל קארסון לא התנגדה לפיתוח הפניצילין, ובכך היא אחראית בצורה ישירה (!) להצלת חייהם של מאות מיליונים.
וכדי שאנשים אחרים שקוראים כאן לא יתפתו להאמין בזבל שאתה מפיץ, אגיד שוב:
1) האיסורים בשימוש ב-DDT, בעקבות הספר “האביב הדומם”, לא כללו ריסוסים נגד יתושי מלריה.
2) רייצ’ל קארסון הזהירה נגד התפתחות סיבולת ל-DDT אצל היתושים – דבר שהוכח כנכון.
3) האתרים שאתה מסתמך עליהם (בצורה עקיפה, נראה לי שמעולם לא קראת מחקר) גם טוענים שעישון לא גורם לסרטן.
4) כשחוזרים שוב ושוב ושוב על שקר זה לא הופך לאמת.
ייתכן שהיו מיקרים שהפסיקו את המלחמה ביתושי המלריה, בזמן שהשימוש בו היה עדיין יעיל. אבל – לזה לא מצאת אף מקור!!! בפרט – בהרבה מקומות בעולם עדיין משתמשים ב-DDT נגד מלריה, הרי אין איסור על השימוש ב-DDT למטרה זו.
אבל, אתה תמשיך להאמין בשקרים – בהצלחה עם זה. והכי גרוע, אתה תמשיך להפיץ אותם.
ניסים,
אז רייצ’ל קרסון התנגדה לשימוש ב-DDT, ספרה היה למרבה הצער מאוד משפיע, ומיליוני אנשים מתו בגלל שפעם, אולי, מתישהו, היתושים יפתחו תינגודת ל-DDT. האם היקלדתי משהו לא נכון עד עכשיו? אז ניסים, איזה “מקור” אתה צריך כדי להסכים שרייצ’ל קרסון אחראית בלתי ישירה למות של מיליונים וסבל רב בעיקר בארצות עניות וחלשות?
רייצ’ל קארסון התנגדה לשימוש בלתי מבוקר ב-DDT למטרות חקלאיות. בקשר למלריה – היא טענה ששימוש יתר ב-DDT עלול ליצור מצב של יצירת סיבולת לחומר זה אצל היתושים. דבר זה הוכח כנכון.
שוב – אם יש לך ראיה למשהו אחר – תן מקור.
ניסים, אז רייצ’ל קרסון התנגדה או לא התנגדה לשימוש ב-DDT? כן או לא יספיק.
asherpat
לא אחזור שוב על מה שכתבתי. כל אחד יכול לחפש את העובדות ברשת. ומי שהחליט מראש מה מסקנותיו, ואז מתאים את העובדות למסקנות – שום דבר לא ישכנע אותו.
אשמח אם תפנה אותי למקור שמראה שרייצ’ל קרסון התנגדה למלחמה במלריה. זו הרי טענתך.
אז ניסים, אתה טוען ש-רייצ’ל קרסון לא התנגדה לשימוש ב-DDT למרות זה ש-DDT היה מונע מיליונים של מקרי מוות ושבעיקבות סיפרה לא היו ממשלות שאסרו על שימוש ב-DDT?
asherpat
בודאי. בוא נסתכל על כמה עובדות, עובדות שארגונים כמו ה-CEI ו-TASSC מתעלמים מהם….
1) אין איסור על ריסוס ב-DDT במלחמה במחלת המלריה.
2) במקומות שהפסיקו לרסס ב-DDT, הסיבה הייתה שהיתושים פיתחו סבילות -DDT, כפי שהזהירה הגברת קארסון!!!
3) אחד הגופים הלוחמים “בעד” הגדלת הריסוס ב-DDT, אירגון TASSC, ממומן ישירות ע”י יצרני הסיגריות, כשהמטרה שלהם היא להכפיש כל מדע שמסכן את הכנסתם.
ניסים ואסף,
חוץ מעלבונות וקצף סביב הפה, יש לכם גם משהו עינייני לתרום?
asherpat
מי שאחראי ישירות למוות של כל אדם ממלריה הם הורי אותה אדם.
אידיוטי, נכון? אבל פחות אידיוטי מהאמירה האומללה שלך.
יפה שהוספת ״בלתי ישירה״ .
אחסוך מהקוראים היותר מיושבים את שמות התואר
שעולים למקרא ההבל שלך.
רייצ’ל קארסון אחראית (בלתי ישירה) למות מיליוני בני אדם שמתו ממלאריה בגלל שספרה הלא מדעי הצליח להפסיק את השימוש ב-DDT. מצער ששמה מוזכר לטובה והאפקט של האיסור על DDT ותוצאותיו לא מוזכרים.