קרופוט-הודג’קין פענחה, בין השאר, את המבנה של המולקולות כולסטרול, פניצילין, ויטמין B12, אינסולין, לקטוגלובולין, פריטין ווירוס מוזאיקת הטבק.
היום מצויין יום הולדתה ה-104 של דורותי קרופוט הודג’קין (באנגלית: Dorothy Crowfoot Hodgkin; 12 במאי 1910 – 29 ביולי 1994), כימאית בריטית שזכתה בפרס נובל לכימיה לשנת 1964 עבור מחקריה החלוציים בקריסטלוגרפיית קרני-X, שבאמצעותה מפענחים את המבנה המרחבי של מולקולות ביולוגיות.
שנים רבות לפני שפרופ’ עדה יונת פיענחה את מבנה הריבוזום, היתה זו הודג’קין הפעילתה טכניקות קריסטלוגרפיות בהצלחה לאורך שנים, ופענחה, בין השאר, את המבנה של המולקולות כולסטרול (1937), פניצילין (1945), ויטמין B12 (1954), אינסולין (1969), לקטוגלובולין, פריטין ווירוס מוזאיקת הטבק.
דורותי קרופוט נולדה בקהיר ב-12 במאי 1910 שם שירת אביה בשירות החינוך המצרי. מאוחר יותר עברה המשפחה לסודן, שם הפך למנהל החינוך והעתיקות. כילדה ביקרה דורותי בסודן והושפעה מאוד מהמדינה.
לאחר פרישתו מהתפקיד בסודן ב-1926 הקדיש אביה את חייו לארכיאולוגיה, ועבד כמה שנים כמנהל בית הספר הבריטי לארכיאולוגיה בירושלים, שם ביצע חפירות בהר אופל, בג’רש, ובעיר בשומרון. אמה, גרייס מארי קרופוט (הוד) סייעה לבעלה בעבודתו, והפכה לסמכות בפני עצמה בכל הקשור לתורת הגלים בימיה הראשונים. היא גם היתה בוטנאית ובילתה את זמנה החופשי באיור צמחים בסודן ובארץ ישראל.
הוריה שהוא בארץ כ-20 שנה (עד לתום מלחמת העולם השניה), אך את דורותי ואחותה הם שלחו לבריטניה. דורותי בילתה עונת חפירות אחת בין בית הספר לבין האוניברסיטה עם הוריה כאשר חפרו בג’רש שבירדן שם איירה פסיפסים, היא נהנתה מהחוויה עד שביקשה לוותר על הכימיה לטובת הארכיאולוגיה.
היא החלה להתעניין בכימיה ובגבישים בגיל 10, מי שעודד זאת היה ד”ר א.פ ג’וזף, חבר של הוריה בסודן, שלימד אותה כימיה וסייע לה להשאר שם כדי לנתח הרכב של אילמניט מינרל הנמצא בסלעי יסוד ואשר מכיל ברזל בכמויות קטנות. מרבית ילדותה עברה עליה עם אחותה אצל דודתה בגלדסטון, נורפולק שבבריטניה, שם למדה בבית הספר של סיר ג’ון להמן בשנים 1921-28. ילדה אחרת, נורה פוזי ודורותי קרופוט הורשו להצטרף אל הבנים במהלך שיעורי הכימיה בבית הספר, אצל המורה דילי. בסוף לימודיה בבית הספר היא החליטה ללמוד כימיה, ואולי אף ביוכימיה באוניברסיטה.
היא למדה באוקספורד ובקולג’ סאמרוויל בין השנים 1928-1932 והפכה לדוקטורנטית את מרג’רי פריי, אז מנהלת הקולג’. במשך תקופה קצרה בשנה הראשונה היא שילבה ארכיאולוגיה וכימיה, שם בחנה חפצי זכוכית מג’רש ביחד עם א.ג. הארלי היא לקחה קורס מתמחה בקריסטלוגפיה, ובעקבות עצה שקיבלה מאחד המורים, פ. ברוור שהפך למנחה שלה היא החלה לבצע מחקרים בקריסטלוגרפיה של קרני X. בהמשך היא היתה תלמידת מחקר של ה.מ. פאוול במחקר הראשון של התנהגות היסוד תליום, לאחר ביקור קיץ אצל פרופ’ ויקטור גולדשימדט בהיידלברג.
פגישה מקרית ברכבת בין ד”ר א.פ ג’וזף ופרופ’ לורי הביא את דורותי לקיימברידג’ לעבודה עם פרופ’ ג’ון דזמונד ברנל. שם עזרה לו בחקר קריסטלוגרפיה של גבישים, עד שבשנת 1932 החליט לפנות לתחום אחר והשאיר לה את הטיפול בתחום.היא שבה לאוקספורד וסאמרוויל ב1934 ונשארה שם, פרט לגיות קצרות, בעיקר כדי ללמד כימיה בקולג’ לנשים.
עם שובה לאוקספורד היא החלה בגיוס כספים לרישת התקן קרני X בסיועו של סיר רוברט רובינסון. מאוחר יותר היא קיבלה סיוע מקרנות רוקלפלר ונופילד. היא המשיכה במחקר בו החלה בקייברידג’ עם פרופ’ ברנל על הסטרולים ומולקולות ביולוגיות מעניינות אחרות, לרבות אינסולין, בתחילה עם תלמיד מחקר או שניים בלבד. המחלקה היתה מפוזרת בכמה חדרים במוזיאון האוניברסיטה. המחקרים על הפנצילין החלו בשנת 1942, במהלך מלחמת העולם השניה, ועל ויטמין B ב-1948. קבוצת המחקר שלה גדלה בהדרגה ומשכה אליה סטודנטים וחוקרים מאוניברסיטאות יוקרתיות שעבדו במיוחד על ניתוח קרני X של מוצרים טבעיים.
בשנת 1946 היא השתתפה בפגישה שהובילה לייסוד האיגוד העולמי לקריסטלוגרפיה וביקרה כמה מדינות למטרות מדעיות לרבות סין, ארה”ב וברית המועצות. היא נבחרה כעמיתת החברה המלכותית ב-1947, חברה זרה באקדמיה המלכותית ההולנדית למדעים ב-1956 ולאקדמיה האמריקנית למדעים ואמנויות ב-1958.
ב-1964 הוענק לה פרס נובל לכימיה על תגליותיה בתחום הקריסטלוגרפיה שסייעו לפענח את דמותן המרחבית של מולקולות ביולוגיות חשובות וכך קידמו את הרפואה של מחלות הקשורותב הן.
ב-1937 נישאה קרופוט לתומס הוג’קין, בנו של הסטוריון ונכדם של שניים אחרים, שתחום ההתמחות שלו היתה ההסטוריה והפוליטיקה של אפריקה והעולם הערבי, ואשר שימש כמנהל המכון למחקרים אפריקנים באוניברסיטת גאנה. לשניים שלושה ילדים ושלושה נכדים. בנם הבכור הוא מתמטיקאי, כמעט כולם בחרו בקריירה שהביאו אותם לאפריקה.
