פרופ’ יואב יאיר ילווה שיחזור של ניסוי הברקים של אילן רמון ע”י אסטרונאוט דני

פרופ’ יאיר הוא מומחה במדעי האטמוספרה והחלל, ובפרט סופות ברקים ושימש כמתאם הניסויים הישראליים במשימת מעבורת החלל קולומביה

סוכנות החלל הדנית פנתה לפרופ’ יואב יאיר, כיום דיקן ביה”ס לקיימות במכז הבינתחומי בהרצליה וביקשה ממנו להצטרף לצוות ניסוי שבו יצלם האסטונאוט הדני אנדראס מוגנסן סופות ברקים, בהמשך לניסוי דומה שערך אילן רמון ז”ל על המעבורת קולומביה. פרופ’ יאיר נמנה על צוות החוקרים שתכננו את הניסוי וניתחו את תוצאותיו בזמן אמת. פרופ’ יאיר שימש כמתאם הצוות המדעי.

מוגלסן, המתאמן כאסטרונאוט בסוכנות החלל האירופית מאז שנת 2009 צפוי להמריא ב-2 בספטמבר לתחנת החלל ביחד עם הקוסמונאוט הרוסי סרגיי וולקוב בחללית TMA-18M ולשוב כעבור עשרה ימים ביחד עם הקוסמונאוט סרגיי פדאלקה. הגיחה הקצרה התאפשרה משום ששניים מאנשי צוות תחנת החלל מתוכננים להישאר שם שנה שלמה ולכן יש צורך רק בהחלפה חלקית של הצוות, ולפיכך יש מקום בסויוז גם לנוסעים אחרים. בהזדמנויות קודמות היו אלה תיירי חלל אך כעת כאמור יעשה זאת אסטרונאוט מן המניין.

פרופ’ יאיר הוא מומחה במדעי האטמוספרה והחלל, ובפרט סופות ברקים בכדור-הארץ ובכוכבי-לכת אחרים, חשמל אטמוספרי, השפעות השמש על האטמוספרה והאקלים, זיהום אוויר ותופעות באטמוספרה העליונה כמו שדוני ברקים.

גלי כבידה ואנטי חומר

“מוגלסן הולך לייצג כמובן את סוכנות החלל האירופית, אך סוכנות החלל של מדינתו – דנמרק תהיה אחראית לניסויים המדעיים שיבצע, ובהם ניסוי דומה לאחד הניסויים שביצע אילן רמון בקולומביה – תצפית על סופות ברקים מהחלל. זאת לקראת ניסוי מקיף יותר שיעלה לתחנה ב-2017. הם מבקשים לחקור סופות ברקים ופליטה של חלקיקים אנרגטיים כמו קרני X וגאמא שבשנים האחרונות התגלה כי הן נפלטות מברקים, ואפילו פוזיטרונים – אנטי אלקטרוניים כלומר אנטי חומר.”
הניסוי, המכונה THOR , יחקור מה מתרחש מעל סופות ברקים: חדירת סופת הברקים דרך מעטה העננים עד לסטרטוספירה, ברקים בסטרטוספירה ובמתוספירה הנוצרים מעל סופות רעמים, לרבות שדונים, סילונים וסילוני ענק. בנוסף יבחן הניסוי את גלי הכבידה הפנימיים בשכבת האוויר הזוהרת בעת הסופה הנוצרת באמצעות הולכת החום.

“הנושא חשוב להבנתנו את תפקיד סופות הרעמים בדינמיקה של האטמוספירה ובשונות האקלימית” כותבת סוכנות החלל הדנית.”

“הם מכירים את המומחיות שלי בתצפיות מהחלל על ברקים, בנוסף לניסוי עם אילן רמון מהקולומביה, השתתפתי בשיחזור הניסוי על ידי האסטרונאוט היפני סטושי פורקווה שצילם את הברקים מתחנת החלל הבינלאומית במצלמה צבעונית בשנת 2011. בניסוי הזה תפסנו כמה שדוני ברקים יפים ופרסמתי על כך מאמר בעיתונות המקצועית.” אומר פרופ’ יאיר.

פרופ’ יאיר מסביר כי הניסוי לא עומד להתבצע בתנאים אידאליים: “מוגנסן עומד לצפות עם מצלמת ניקון D4 שנמצאת בתחנה דרך חלון קטן שנראה כמו חלון של צוללת במנעל האוויר פירס הנמצא במודול הרוסי. הוא יצטרך להתבונן משם על כדור הארץ שעובר מתחתיו במהירות של שמונה קילומטרים לשניה, ולנסות לתפוס את המטרה”

“התרומה שלי היתה בתכנון מראש מתי ועל איזה איזור כדאי לו לצפות כדי להגדיל את הסיכוי לצפות במטרות טובות. לא מכבר שבתי משבועיים במרכז החלל הדני. עבדתי עם המדענים הדניים האחראים לניסוי והם צרפו אותי כחוקר לניסוי. אהיה בדנמרק בזמן השיגור ואלווה את זה הניסוי בזמן אמת. אעזור בתכנון התצפיות, לקבוע מטרות ובצפי מתי תחנת החלל עוברת מעליהן וכן לסייע בניתוח הנתונים הנתונים שיירדו כמעט בזמן אמת.”

“בשבועיים בהם שהיתי באוניברסיטה הטכנולוגית של דנמרק תכננו את הנהלים המבצעיים – כיצד כותבים תחזית, איך בוחרים מטרות וכיצד מגדירים לאסטרונאוט מתי ובאיזה זווית הוא צריך להסתכל. תרגלנו את הנהלים הללו גם מול מרכז הבקרה הבלגי (B.USOC – Belgian User Science Operations Center) שבסופו של דבר יעביר את הנתונים למרכז הבקרה של סוכנות החלל האירופית בדארמשטט – שרק להם יש סמכות לדבר עם האסטרונאוט. כל זאת כמובן, בתיאום עם מרכזי הבקרה ביוסטון ובמוסקבה.”

לסיכום אומר פרופ’ יאיר כי הוא מרוצה מכך שהשיטה שהיה שותף להמצאתה בסוף שנות התשעים ואשר פותחה לאורך השנים, לרבות בניסוי של אילן רמון וצוות הקולומביה מוכיח את עצמו כקונספט מדעי מוצלח שחוזרים עליו שוב ושוב.