החברים החדשים באקדמיה: רות ברמן, פרופסור אמריטוס לבלשנות באוניברסיטת תל-אביב, דניאל ויס, פרופסור מחקר אמריטוס להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון, ירון זילברברג, פרופסור במחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, שלומית רמון-קינן, פרופסור אמריטוס לספרות אנגלית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים, אמנון אהרוני, פרופסור אמריטוס לפיזיקה באוניברסיטת תל-אביב ופרופסור לפיזיקה באוניברסיטת בן-גוריון
חמישה אנשי מדע בכירים ובחירים מצטרפים בימים אלה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. הטקס המסורתי החגיגי של הענקת תעודות חבר האקדמיה יתקיים היום שלישי, ערב נר שביעי של חנוכה, ל’ בכסלו תשע”ד, 3 בדצמבר 2013 בבית האקדמיה בירושלים בישיבה הפתוחה של האסיפה הכללית. את הישיבה תפתח נשיאת האקדמיה פרופ’ רות ארנון. אחריה יציגו יושבי ראש החטיבות את המצטרפים החדשים, והם יישאו את הרצאות הבכורה שלהם באקדמיה.
חמשת החברים החדשים, מדענים בכירים מאוניברסיטאות המחקר בישראל, נבחרו באספה הכללית של האקדמיה בהמלצת חברי האקדמיה משתי חטיבותיה – החטיבה למדעי הטבע והחטיבה למדעי הרוח (הכוללת גם את מדעי החברה) באקדמיה למדעים חברים כיום 108 מדענים ומדעניות. החברים נבחרים לכל ימי חייהם.
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא הגוף הבכיר בקהילה המדעית בישראל. היא נוסדה על פי חוק בשנת תשכ”א (1961) במטרה לרכז בתוכה מטובי אנשי המדע בישראל, לטפח ולקדם פעילות מדעית בארץ ולייעץ לממשלות ישראל בנוגע למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית.
רות ברמן, פרופסור אמריטוס לבלשנות באוניברסיטת תל-אביב
פרופ’ רות ברמן היא בלשנית בעלת שם בין-לאומי העוסקת במגוון היבטים של הבלשנות. בין תחומי מחקריה: המורפולוגיה, התחביר והלקסיקון של העברית החדשה, ניתוח השוואתי של עברית ואנגלית, רכישת שפה במבט בין-לשוני בדגש על העברית כשפת אם, התפתחות שפה מאוחרת בשנות בית הספר, התפתחות יכולת השיח הנרטיבי וכישורי הפקת טקסטים מן הילדות לאורך ההתבגרות. פרסמה כמאתיים מאמרים ופרקים בספרים מדעיים. בין ספריה: English for Speakers of Hebrew, סדרת ספרי לימוד ללשון ולקריאה באנגלית כשפה זרה; Modern Hebrew Structure; Acquisition of Hebrew; Relating Events in Narrative: A Crosslinguistic Developmental Study (עם דן סלובין). כמו כן ערכה ספרים וכרכים מיוחדים של כתבי עת. היא זכתה בעשרות מענקי מחקר בארץ ובעולם.
פרופ’ ברמן כיהנה כמופקדת הקתדרה “התפתחות הלשון לאורך החיים” באוניברסיטת תל-אביב וכנשיאת האגודה הבין-לאומית לחקר לשון הילדים (IASCL). היא חברת כבוד בחברת הבלשנות של ארצות הברית (LSA) ובאגודה הספרדית לרכישת שפה, כלת פרס א.מ.ת בבלשנות (2012) ובעלת תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה (2013).
דניאל ויס, פרופסור מחקר אמריטוס להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון
פרופ’ דניאל ויס חוקר תחומים שונים של תורת הזרימה והאווירודינמיקה, ביולוגיה אורגניזמית, מדעי החלל ומתמטיקה שימושית. עסק בתנועת בעלי חיים, כולל מציאת פתרון טכנולוגי לבעיית הכחדת דולפינים, נדידת עופות ודגים כולל הטיסה והשחייה במבנה. חקר תנועת סילוני נוזלים ותרסיסים, כולל פיתוח שיטה למניעת חדירת מטענים חלולים לכלי שריון. הוא פעיל משנות ה-70 בפיתוח כלים מוטסים לא מאוישים, החל מכלים מילימטריים ועד מטוסי ענק מונעי שמש. לאחרונה הקים ומוביל תכנית בין-תחומית לרובוטים מתקדמים, ובכללם כלים אוויריים, יבשתיים וימיים ורובוטים רפואיים. פרסם כ-160 מאמרים וספר אחד.
פרופ’ ויס כיהן כדיקן הפקולטה להנדסה אווירונאוטית בטכניון, מנהל מוסד נאמן, דיקן בית הספר לתארים גבוהים ופרובוסט הטכניון. כמו כן היה חבר בדירקטוריונים של התעשייה האווירית, מנועי בית שמש, החברה לחקר ימים ואגמים וחברות פרטיות ושימש בתפקיד המדען הראשי במשרד המדע. הוא חבר חוץ של האקדמיה הלאומית להנדסה בארצות הברית, דוקטור לאות כבוד של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עמית האגודה הפיזיקאלית בארה”ב, יו”ר הוועדה הלאומית למחקר ולפיתוח בתחום החלל וחבר בוועד המנהל של המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת.
ירון זילברברג, פרופסור במחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע
מחקריו של פרופ’ ירון זילברברג עוסקים באינטראקציה של אור וחומר בתחומים של אופטיקה אולטרה-מהירה, אופטיקה קוונטית ואופטיקה לא ליניארית. הוא הצטרף בשנת 1994 למחלקה לפיזיקה של מערכות מורכבות במכון ויצמן למדע, ובשנים 1999 –2002 עמד בראשה. בשנים 2002 –2008 כיהן כדיקן הפקולטה לפיזיקה. כיום הוא ראש מרכז קראון לפוטוניקה ומכהן בקתדרה ע”ש ויינריב לפיזיקת לייזרים.
בתחומי המחקר הבסיסי ידועים תרומותיו של פרופ’ זילברברג בנושא קונטרול קוונטי על ידי פולסי אור מעוצבים ומחקריו בסוליטונים אופטיים. בתחום היישומי עוסקת קבוצת המחקר שלו בפיתוח שיטות מקרוסקופיה חדישות המבוססות על פולסי אור קצרים ואפקטים לא ליניאריים. פרופ’ זילברברג הוא חתן פרס לנדאו למדעים מדויקים (2011) ופרס מקס בורן של האגודה האמריקאית לאופטיקה (2013).
שלומית רמון-קינן, פרופסור אמריטוס לספרות אנגלית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים
פרופ’ שלומית רמון-קינן היא תיאורטיקנית של הספרות ונרטולוגית בעלת שם בין-לאומי. ספריה The Concept of Ambiguity: The Example of James, Narrative Fiction: Contemporary Poetics ו-A Glance beyond Doubt: Narration, Representation, Subjectivity זכו להערכה רבה בעולם האקדמי והשני שבהם אף תורגם לשמונה שפות. נוסף עליהם פרסמה בכתבי עת מקצועיים מאמרים בנושאים נרטולוגיים וכן מאמרים על סופרים ספציפיים כג’יימס, פולקנר, נבוקוב ומוריסון. בשנים האחרונות עוסקת פרופ’ רמון-קינן בצמתים בין-תחומיים: ספרות ופסיכואנליזה, משפטים, פוליטיקה ורפואה (סיפורי חולים). פרופ’ רמון-קינן הדריכה 43 דוקטורנטים והייתה פרופסור-אורחת באוניברסיטת הרוורד ובאוניברסיטת הלסינקי.
דוד שמיידלר, פרופסור לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה; פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל-אביב
פרופ’ דוד שמיידלר עוסק בתיאוריה כלכלית. עיקר מחקריו מתרכזים בקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות. הוא מהחוקרים המובילים בעולם בתורת ההחלטות האקסיומטית וממניחי היסוד לכימות לא בייסיאני במצבי אי-ודאות. ידועות גם עבודותיו בנושאים של תורת המשחקים השיתופיים והלא-שיתופיים, שיווי משקל כללי, מנגנוני הקצאה תואמי מניעים וכלכלת הרווחה. אוניברסיטת תל-אביב הייתה ביתו האקדמי של פרופ’ שמיידלר מתחילת שנות השבעים. משרתו שם נחלקה בין בית הספר לכלכלה, בית הספר למדעי המתמטיקה והפקולטה לניהול. הוא גם פרופסור אמריטוס של אוניברסיטת מדינת אוהיו בארצות הברית.
פרופ’ שמיידלר הוא חבר כבוד זר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, עמית של החברה לאקונומטריקה והחברה לתורת המשחקים ובעל תואר הכבוד Laurea Honoris Causa מטעם אוניברסיטת טורינו באיטליה.
אמנון אהרוני, פרופסור אמריטוס לפיזיקה באוניברסיטת תל-אביב ופרופסור לפיזיקה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
(פרופ’ אהרוני נבחר בתשע”ב ומשתתף בטקס בשנה זו)
פרופ’ אמנון אהרוני נמנה עם הפיזיקאים המובילים בעולם בתחומי הפיזיקה הסטטיסטית והפיזיקה של החומר המעובה. עבודותיו מתפרסות על פני תחומי מחקר רבים ומגוונים ועומדות בחזית המחקר בתרומות ובתגליות החשובות שבהן. בין היתר הן תרמו להבנתם של ההתנהגות הקריטית של חומרים ליד מעברי הפאזה שלהם, הגאומטרייה הפרקטלית של מערכות אקראיות (למשל במאגרי נפט בסלע נקבובי) וחומרים מגנטיים. עבודותיו האחרונות על מערכות קוונטיות קטנות (בתחום המזוסקופי) יש פוטנציאל להועיל בשימושים בננו-טכנולוגיה ובחישובים קוונטיים. פרסם 416 מאמרים וכמה ספרים. היה מופקד הקתדרה לפיזיקה סטטיסטית ע”ש משה נוסצוויג באוניברסיטת תל-אביב. פרופ’ אהרוני זכה בפרס רוטשילד, פרס ויצמן, פרס לנדאו בישראל, בפרס ראנדרס בנורווגיה ובפרס הומבולדט בגרמניה. הוא חבר באקדמיות למדעים בארצות הברית, בנורווגיה ובאירופה.
