פרה היסטוריה
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- אפריל 4, 2024
- 4 תגובות
נחנך האתר הפרהיסטורי בעל החשיבות העולמית, הגן הלאומי עובדיה שבעמק הירדם שהוא הקדום ביותר בארץ (מלפני כ-1.6 מיליון שנה) ואחד הקדומים בעולם מחוץ ליבשת אפריקה * במקום התקיים מפגש בין בעלי חיים מאפריקה ומאירופה
- אוניברסיטת תל אביב
- ספטמבר 12, 2023
הצורך לצוד בעליי חיים קטנים גרם לאדם הפרהיסטורי לשפר את היכולות השכליות לצורך שכלול כלי הציד
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- אוגוסט 26, 2023
אבק שהגיע מהסהרה וערב הסעודית לפני כ-11,000 שנה – תרם להתפתחות החקלאות בבקעת הירדן
- אבי בליזובסקי
- אוגוסט 22, 2023
- אין תגובות
אינטראקציה מורכבת זו של תרבויות בין השנים 5500 ל-4500 לפנה"ס באזור המגרב הובילה לחילופי ידע, שינויים תרבותיים והשפעות גנטיות הדדיות
- אוניברסיטת תל אביב
- יולי 22, 2023
האנשים שחיו בעמק החולה לפני מאות אלפי שנים ערכו מסעות ארוכים כדי להשיג חומר גלם איכותי לייצור אבני יד
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- יוני 10, 2023
- תגובה אחת
מחקר חדש שפורסם היום (ו') במגזין המדעי היוקרתי Nature Scientific Report מציע, כי חלילים זעירים העשויים מעצמות כנף של עופות מים, שימשו להפקת צלילים המחקים קולות עופות דורסים
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- מרץ 30, 2023
שלדי אדם שלמים עשויים להעיד על קיומן של קבוצות אדם שונות בארץ ישראל לפני 100,000 שנים ויותר
- אבי בליזובסקי
- מרץ 19, 2023
- אין תגובות
החל מלפני 4,500 שנה שלוש אוכלוסיות טיבטיות שונות מאוד כבשו את האזורים הצפון-מזרחיים, הדרומיים-מרכזיים והדרומיים והדרום-מערביים של הרמה אבל הם נושאים גן משותף המאפשר להם לתפקד באיזורים גבוהים ודלילי חמצן. ייתכן שהגן הזה הגיע מהאדם הדניסובי
- אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע
- פברואר 15, 2023
חוקרים גילו כי האדם הקדמון שחי באתר גשר בנות יעקב העדיף להשתמש בסוגים מסוימים של סלעי צור ובזלת לסיתות כליו והתאמץ להביאם לאתר
- רשות העתיקות ארכיאולוגיה בישראל
- ינואר 14, 2023
- 2 תגובות
מדובר בעדויות ראשונות על כך שהתקיים מסחר רציף וארוך טווח של מתכות מאזור הלבנט לאנטוליה כבר במאה ה-17 לפני הספירה, כ-500 שנה לפני תקופת הברזל שבה השימוש בבצעי כסף הפך להיות נפוץ באיזור
- אוניברסיטת חיפה
- דצמבר 25, 2022
- אין תגובות
סיבי הכותנה שנמצאו בתל צף מקדימים בכמה מאות שנים את העדויות שנמצאו עד כה והן הגיעו אל תל צף כנראה מאזור עמק האינדוס, פקיסטן של ימינו, ממרחק של אלפי קילומטרים
- אוניברסיטת תל אביב
- מרץ 9, 2022
יצר האספנות בעולם הפרהיסטורי: הרצון לשמר את הקשר והזיכרון עם אבותיהם הקדומים
- האוניברסיטה העברית
- פברואר 4, 2022
מחקר חדש חושף כי עלייה בשכיחות הסופות, לצד ירידה בהתאדות לפני כ-20 אלף שנים, היוו ככל הנראה גורמים משמעותיים שאפשרו את המעבר ליישובי קבע וחברה חקלאית
- האוניברסיטה העברית
- דצמבר 11, 2021
קבוצת חוקרים מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בהובלת ד"ר גדי הרצלינגר בשיתוף פעולה עם חוקרים מן המרכז הלאומי הצרפתי למחקר מדעי (CNRS), ובמימון משרדי המדע הישראלי והצרפתי, זיהוי את המופע הקודם ביותר באירו-אסיה, של התנהגויות המעידות על יכולות קוגניטיביות מפותחות - הנמצאות בבסיס ההתנהגות האנושית אותה אנו מכירים כיום
- אוניברסיטת תל אביב
- נובמבר 23, 2021
- אין תגובות
שרידי צמחים סייעו לחוקרים לשחזר את האקלים בארץ ישראל בסיומה של תקופת הקרח האחרונה
- אוניברסיטת תל אביב
- אוגוסט 22, 2021
- 3 תגובות
כלי צור שרופים מאתרים פרהיסטוריים מאפשרים לקבוע את עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ בתקופות קדומות. המידע על השדה המגנטי בתקופה הקדומה עשוי להשליך על הבנת השדה המגנטי בזמננו. החוקרים: "לפני כ-7,600 שנה עוצמת השדה המגנטי הייתה נמוכה אפילו יותר מהיום, אך בתוך כ-600 שנה התחזק השדה ועלה שוב לרמה גבוהה".
- שירות הידען
- יולי 30, 2021
- תגובה אחת
מערת לסקוב, שנסגרה לציבור מאז 1963 וגם האפשרות למומחים לחקור אותה מוגבלת מחשש לנזקים עברה תהליך דיגיטציה וכעת ניתן לבקר בתאום וירטואלי שהכינה חברת דאסו סיסטמס ללא חשש לפגיעה במערה
- האוניברסיטה העברית
- יוני 11, 2021
טביעת החותם הנדירה שנמצאה היא העדות הקדומה ביותר בארץ לשימוש בחותם לצורך חתימת משלוחים או נעילת דלתות. החותם מתוארך לתקופה הכלקוליתית התיכונה, כאלפיים שנה לפני הופעת הכתב
- יורם שורק
- אפריל 23, 2021
- 3 תגובות
יאיר שואל "האם יש אדם שאין לו שם?"
- אוניברסיטת תל אביב
- אפריל 6, 2021
הנתון הזה החל להשתנות בתקופת האבן * עדויות לשינויים גנטיים והופעת כלי אבן ייחודיים לעיבוד צמחים הביאו את החוקרים למסקנה שהחל מלפני כ-85 אלף שנה באפריקה, והחל מלפני כ-40 אלף שנה באירופה ובאסיה, ניכרת עלייה הדרגתית בצריכה של מזון צמחי ושוני רב יותר של התזונה
- אבי בליזובסקי
- מרץ 4, 2021
- 8 תגובות
מה בתפריט? מחקר ארכיאולוגי באתר פרהיסטורי בן 12 אלף שנה חושף את הרגלי האכילה המקומיים המפתיעים: היה להם מבחר עצום, אך הם אכלו בעיקר אווזים ושלושה סוגים של דגים ממשפחת הקרפיון
- האוניברסיטה העברית
- פברואר 8, 2021
- אין תגובות
חוקרים ישראלים ובינלאומיים חפרו באתר בארמניה, שהיתה אז בקצה העולם המוכר, והגיעו למסקנה שהנדודים לא היו אקראיים אלא עונתיים
- האוניברסיטה העברית
- פברואר 6, 2021
- 3 תגובות
העצם מנשר רמלה היא הייצוג העתיק ביותר שידוע בלבנט לסמל מופשט. דר' זיידנר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ממובילי המחקר: "אפשר להגיד שנמצאה עצם עם חריטה סמלית בין הקדומות ביותר בעולם, בטח שבלבנט"
- אוניברסיטת חיפה
- פברואר 4, 2021
חוקרים מהאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת אביב, מכון וולקני ומוסדות מחקר נוספים מהארץ והעולם גילו את הממצא באתר מלפני כ-6,500 שנה ששקע בים. בכך מקדים הגילוי בכ-4000 שנים את העדויות הקדומות שהיו ידועות עד כה.
- אוניברסיטת תל אביב
- ינואר 25, 2021
אתר רבדים, ששימש כפי הנראה בני אדם מטיפוס הומו ארקטוס מאוחר, היה אתר מועדף, שבני האדם שבו אליו שוב ושוב. באתר נמצאו שרידי עצמות של מגוון רחב של בעלי חיים – פילים, בקר, איילים, יחמורים ועוד, ששימשו מזון לתושבים