בנוסף שני חוקרים מצטיינים מהאוניברסיטה העברית בירושלים נבחרו להצטרף לתוכנית החוקרים הצעירים EMBO
המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי (ERC) הכריזה היום (ג') על תמיכתה במספר הצעות מחקר ישראליות, 2 מהן בהובלת חוקרי האוניברסיטה העברית. שני חוקרי וחוקרות האוניברסיטה העברית שיקבלו השנה את המענק, יצטרפו לעשרות חוקרים אחרים של האוניברסיטה שקיבלו את המענק בשנים הקודמות.
מקבלי המענקים מהאוניברסיטה העברית הם:
פרופ' דינה שניידמן מביה"ס להנדסה ומדעי המחשב זכתה במענק בסך 2 מיליון אירו על הצעת מחקר בתחום למידה עמוקה לגילוי מבוסס מבנה של קולטני מערכת החיסון אדפטיבית:
מערכת החיסון האנושית נשענת על מגוון עצום של קולטנים בתאי B ו-T ,המכונים קולטנים אדפטיביים של מערכת החיסון, כדי לזהות ולהילחם במגוון רחב של זיהומים. טכנולוגיות מודרניות מאפשרות לנו לרצף את הקולטנים הללו מבני אדם, אך פענוח הנתונים הללו לצורך הבנת זיהומים ופתוגנים שנחשפנו אליהם בעבר או להנחיית החלטות רפואיות נותרת אתגר מרכזי.
בעוד ששיטות ניסיוניות מסורתיות להשגת מידע זה הן יקרות ואיטיות, פריצות דרך בתחום הבינה המלאכותית, ובמיוחד למידת עומק, שינו את היכולת שלנו לנבא מבנים של חלבונים ועל כך ניתן פרס נובל לכימיה השנה. עם זאת, שיטות אלו לרוב נשענות על מידע הנגזר מנתונים אבולוציוניים, שאינם זמינים עבור קולטנים אלה, העוברים אבולוציה מהירה. הקבוצה שמובילה פרופ' שניידמן מפתחת שיטות חדשניות בלמידה עמוקה גיאומטרית כדי להתמודד עם מגבלה זו.
פרויקט זה מתמקד במיפוי חלבונים פתוגניים שקולטני מערכת החיסון מזהים תוך שימוש במבנים תלת ממדיים מדויקים. בנוסף, הוא יעסוק בפיתוח כלים מתקדמים, מבוססי למידה עמוקה, לתכנון קולטנים שיוכלו לשמש כתרופות חדשניות.
כלים אלו צפויים לשנות את אופן חקר התגובות החיסוניות, להאיץ פיתוח חיסונים וטיפולים רפואיים, ולתמוך במחקר מתקדם בתחומי הסרטן והמחלות האוטואימוניות.
ניתוח אלפי יצירות מוזיקה קלאסיות לבחינת תהליכי השינוי הסגנונות המוזיקליים
פרופ' יואל גרינברג מהמחלקה למוסיקולוגיה זכה במענק בסך 2 מיליון אירו על הצעת המחקר "לקראת תיאוריה מוסיקלית דיאכרונית":
מחקר זה שואף לחולל מהפכה בתחום תיאוריה המוסיקה באמצעות התמקדות בתהליכי השינוי בסגנונות מוסיקליים לאורך זמן במקום להתמקד בהגדרות של מסגרות זמן נוקשות. גישה פורצת דרך זו תערב ניתוח של אלפי יצירות מוסיקליות שהולחנו בין השנים 1680 ל-1829, ותבחן כיצד התהוו שינויים סגנוניים. באמצעות חקר מגמות בצורות מוסיקליות, מבנה משפטים, קדנצות ודפוסים מוסיקליים קבועים, המחקר יחשוף את הכוחות המניעים את ההתפתחות המוסיקלית, וכן יציע פרספקטיבה חדשה עבור מחקר תיאורטי מוסיקלי. הפרויקט לא רק יעשיר את הבנתנו על סגנונות מוסיקליים היסטוריים, אלא גם יספק מסגרת גמישה לבחינה מחודשת של תיאוריות מוסיקליות ושיטותיהן בעידן הדיגיטלי.
מענקי המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי ניתנים מאז 2007 לחוקרים וחוקרות עצמאיים שבלטו בהישגיהם. הזוכים נבחרים מבין אלפים באמצעות הצעות מחקר שמוגשות מאוניברסיטאות בכל רחבי אירופה. ההצעות המוצגות הן של חוקרים וחוקרות פורצי דרך שהוכיחו פוטנציאל ממשי לנהל קריירה עצמאית בתחום המחקר בהמשך הדרך. שני חוקרי וחוקרות האוניברסיטה שיקבלו השנה את המענק יצטרפו לעשרות חוקרים אחרים של האוניברסיטה שקיבלו את המענק בשנים הקודמות.
שני חוקרים מצטיינים מהאוניברסיטה העברית בירושלים נבחרו להצטרף לתוכנית EMBO לחוקרים צעירים
שני חוקרים מצטיינים מהאוניברסיטה העברית בירושלים נבחרו להצטרף לתוכנית החוקרים הצעירים EMBO. החוקרים מהאוניברסיטה העברית הם בין 27 החברים החדשים ביותר ברשת EMBO, תוכנית אירופאית יוקרתית לראשי קבוצות מחקר מצטיינים בתחילת דרכם במדעי החיים המקדמת מצוינות מדעית ושיתופי פעולה בין-תחומיים. במסגרת התוכנית, הם יקבלו מענק של 15,000 אירו, גישה למתקנים מרכזיים במכון המחקרEMBL בהיידלברג (גרמניה), הכשרה בניהול מעבדות ובשיטות מחקר אחראיות, וכן ליווי מקצועי על ידי חברי EMBO. התוכנית גם מספקת אפשרויות להגיש בקשות למימון נוסף וכן ארגון כנסים בינלאומיים או השתתפות בהם.
הביולוגיה של ההזדקנות
ד"ר איתמר הראל, מהמכון למדעי החיים ע"ש אלכסנדר סילברמן: ד"ר הראל עורך מחקר פורץ דרך על הביולוגיה של ההזדקנות תוך שימוש בדג ה-African turquoise killifish כמודל מחקר. חולייתן קצר-חיים זה, החולק תכונות גנטיות ופיזיולוגיות מרכזיות עם בני אדם, מאפשר מחקר יעיל של תהליכי הזדקנות ומחלות הקשורות לגיל כמו פרקינסון ואלצהיימר. עבודתו של ד"ר הראל זיהתה חלבונים שסובלים מכשלים המתרחשים עם הגיל, אשר מובילים להפרעות בתאי הגוף, וכן חשפה מנגנונים ייחודיים למינים, כולל האופן שבו קו הנבט משפיע על אריכות החיים של זכרים ומשפר את תיקון ה-DNA בנקבות. ממצאים אלה מספקים תובנות חדשניות על המנגנונים המולקולריים שמניעים את ההזדקנות ומציעים דרכים אפשריות להאטת ההזדקנות ולמאבק במחלות הקשורות לגיל.
"אני נרגש להצטרף לתוכנית החוקרים הצעירים של EMBO מכיוון שהיא מציעה לתלמידיי פלטפורמה נפלאה לשיתוף פעולה עם מדענים יוצאי דופן מתחומים מגוונים. ההשתתפות בקהילה תוססת זו היא הזדמנות מדהימה להאיץ את ההשפעה של עבודתנו ולתת השראה לדור הבא של החוקרים."
שיתוף פעולה בין מכון רקח לפיזיקה והפקולטה לרפואה
ד"ר מור ניצן מביה"ס להנדסה ומדעי המחשב, מכון רקח לפיסיקה והפקולטה לרפואה: ד"ר ניצן מובילה מחקר העוסק בייצוג, הסקה ותכנון של מערכות רב-תאיות. היא מפתחת מודלים מתמטיים ומסגרות חישוביות במטרה להבין טוב יותר כיצד תאים מקודדים שכבות רבות של מידע מרחבי וזמני, וכיצד ניתן לפענח ביעילות מידע זה מנתונים ביולוגיים גדולים ומורכבים. קבוצת המחקר שלה שואפת לחשוף עקרונות ארגון שעומדים בבסיס עיבוד מידע, חישוב, חלוקת עבודה וארגון עצמי של מבנים רב-תאיים כמו רקמות, ולחקור כיצד ניתן להשפיע על אינטראקציות בין תאים כדי לשפר את מבנה ותפקוד הרקמות.
עוד בנושא באתר הידען:
Related Posts:
- חוקרים ישראלים קיבלו השבוע מבול של מענקי ERC -…
- מענקי ERC לעשרות חוקרים מכל האוניברסיטאות (רשי
- מענק ERC בסך 12 מיליון שקלים לשני מחקרים מבר אילן
- שלושה חוקרים ממכון ויצמן למדע יזכו במענק בסך 100 אלף…
כן כן, מיטב עושה זאת שוב בקופת גמל להשקעה!הזדמנות להצטרף לקופת גמל להשקעה של מיטב. הקליקו לפרטים נוספיםמיטב|
סטארטאפ ישראלי מהפכני בעולם הרפואה עם פטנט מאושר נפתח להשקעהצנתורי לב ומוח הם כלים חיוניים לאבחון וטיפול במחלות לב ושבץ, מהמחלות הנפוצות והקטלניות בעולם. עם פטנט קיים וצוות רפואי בכיר, החברה פיתחה פתרון פורץ דרך שמייעל ומקצר את תהליך הצנתור ומציל חיים.Calcalist | Bio Micro Science|
כתיבת תגובה
Logged in as אבי בליזובסקי. Edit your profile. Log out? שדות החובה מסומנים *
התגובה שלך *
אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.
