בשבת (10/5/25) צפויה חללית סובייטית בת 53 להתרסק על כדור הארץ

הכניסה צפויה ב-10 במאי 2025 בשעה 08:16 UTC עם אי-ודאות של כ-8.6 שעות

עדכון: שידור חי של נפילת קוסמוס 482 מתחנת החלל

הסוכנות האירופית לחלל (ESA) צופה כי קפסולת הקירור של המשימה הסובייטית קוסמוס-482 תיכנס לאטמוספירה של כדור הארץ באופן בלתי מבוקר ב־10 במאי 2025. על פי המשרד למדידת פסולת חלל של ESA, הכניסה צפויה בשעה 08:16 UTC (11:16 שעון קיץ ישראל), עם אי-ודאות של כ-8.6 שעות. האירוע יתקיים ברצועת רוחב המשתרעת מ-52° צפון עד 52° דרום, והקריסה תתרחש כאשר הקפסולה תעבור בגובה כ־80 ק"מ מעל פני כדור הארץ.

הקפסולה, במשקל כ-495 ק"ג שוגרה במרץ 1972 במסגרת ניסוי לשיגור חללית למסלול סביב נוגה אך נותרה במסלול חניה סביב כדור הארץ בשל כשל בהצתת המנוע. הודות לתכנון שהותאם לתנאי לחץ של עד 100 אטמוספירות ועמידות לתאוצות כ-300G, ייתכן שהקפסולה תשרוד את כניסתה לאטמוספירה כמעט בשלמותה.

מעקב אחר השינוי בגובהה של הקפסולה לאורך החודש האחרון ממחיש כיצד המסלול האליפטי שלה מצטמצם בהדרגה עד לנפילה הצפויה. הודות לצורתה הדומה לכדור כמעט מושלם, ניתן לנצל את ירידת הגובה כדי למדוד את צפיפות האטמוספירה בתנאים של מסלול נמוך, והאירוע הפך ל"ניסוי מדעי אקראי" למדידת גרר אטמוספרי.

בעוד שמיקום קריסת החלקים הסופיים טרם ידוע במדויק, קווי המסלול המצויים תחת טווח האי-ודאות מעלים כי הקפסולה עלולה ליפול באזורים נרחבים ברחבי העולם – בעיקר באוקיינוסים ובאזורים מבודדים – אך גם על פני יבשה באירופה, אפריקה, ואזורים אחרים ברצועת הרוחב הנ”ל. ככל שמתקרב המועד, יתקבלו עדכונים מדויקים יותר במשרד פסולת החלל של ESA, והתחזית תתחדד.

סוכנות החלל האירופית מדגישה כי אירועי כניסה בלתי מבוקרת של פסולת חלל מתרחשים כמעט מדי יום, אך סיכוי לפגיעה באדם קטן במיוחד – פחות מ-1 ל-100 מיליארד בשנה. עד כה, לא נגרם נזק מהותי לאדמה או לישובים בשל כניסה של חלקים במשקל דומה.

החללית שרדה מעל 50 שנה

במשך יותר מ־50 שנה שרדה קוסמוס-482 שרדה במסלול אליפטי גבוה סביב כדור הארץ הודות למאפיינים ייחודיים בעיצובה וחומריה. הקפסולה, במשקל כ־495 ק"ג ובקוטר של כ־1 מטר, תוכננה להתמודד עם תנאי קיצון של לחץ ותאוצה בצפיפות האוויר של ונרה, והיא מורכבת ממעטפת טיטניום מבודדת תרמית ושכבת פלדה פנימית, שהגנו עליה מפני קרינה קוסמית, אטמוספרה רזה ושינויים קיצוניים בטמפרטורה. צורתה הכמעט כדורית הפחיתה את מתח הרוחות סביב הגוף ובזבזה מינימום אנרגיה בגרר האטמוספרי, ולכן היא איבדה גובה באיטיות לאורך השנים.

הקפסולה שוגרה ב־31 במרץ 1972 על גבי משגר מדגם SL-6/A-2-e מבייקונור, כחלק ממשימת ונרה-4 שמתוכננת לנחות על פני ונוס. בשל תקלה בהצתת המנוע, נותרה  הקפסולה במסלול חניה סביב כדור הארץ במקום למסלול העברה לנוגה, וכך נותרה במסלול אליפטי שנע בין כ־210 ק"מ בכמעט־הקָרבה (פריגאה) ועד כמעט 9,800 ק"מ בהרחקה (אפוגאה). במסלול זה, מרבית הזמן היא שוהה בגובה הנמוך, שם אוחזת אותה האינרציה וגרר אטמוספרי נמוך, ובגובה הרב היא חומקת כמעט ללא הפרעה, מה שהאריך את חייה במסלול ליותר מחמישים שנה.

בנוסף, המערכת החשמלית הפשוטה יחסית – עם סוללות ליתיום-פלדה חסכוניות באנרגיה ואנטנות רדיו אינטגרליות – לא דרשה תחזוקה או חימום מתמשך, כך שהקפסולה לא נפגעה מתשישות מערכתית כמו חלליות מודרניות המסובכות ברכיבים אלקטרוניים עדינים. היעדר חלקים מתנדנדים או משורשרים פחת את הסיכון לשבירה או לשזירה שחלקי חלל אחרים חווים.

העובדה שקוסמוס-482 מתקרבת לכניסה בלתי מבוקרת רק כעת מספקת הזדמנות נדירה ללמוד על גרר אטמוספרי בתנאים של מסלול נמוך. כל ירידת גובה שנמדדה לאורך החודשים האחרונים מספקת מדדים אמינים על צפיפות האטמוספירה בגבהים שבין 210 ל־80 ק"מ, וכך משמשת הקפסולה הניינטגונית ל"ניסוי מדעי אקראי" – מראה כמעט מושלם למודלים של בריחת אטמוספירה וגרר חללי.

עוד בנושא באתר הידען:

•  משימת ארטמיס 1 של נאס"א לירח מכינה את הקרקע לחקר חלל שגרתי מעבר למסלול כדור הארץ
• קפסולת OSIRIS-REx של נאס"א ובה דגימות קרקע מאסטרואיד נחתה בשלום ביוטה והועברה לחדר נקי
• הסיבה להתרסקות ג'נסיס: סוללת חשמל פגומה