בעלי החיים הגדולים באפריקה מתדלדלים

איגוד השימור העולמי פירסם דו”ח לפיו למעלה מ-41,000 זנים מצויים בסכנת הכחדה ברחבי העולם, כאשר עבור 16,000 מהם מצויים בסיכון מיידי * כל מי שמטייל באפריקה רואה זאת במו עיניו ידיעה ופרשנות

16 אלף מינים ברשימה האדומה של איגוד השימור העולמי IUCN

אבי בליזובסקי

למעלה מ-16 אלף מיני צמחים ובעלי חיים נמצאים בסכנת הכחדה והעלמות מכדור הארץ. מתוכם למעלה מ-200 מינים הגיעו להכחדה בשנה האחרונה. כך עולה מהרשימה האדומה של המינים המאוימים שפרסמם איגוד השימור העולמי (IUCN) לשנת 2007.
הדו”ח השנתי מספק רשימה של מינים לפי מידת סכנת ההכחדה האורבת להם. לפי הנתונים האחרים, ישנם ברשימה האדומה 41,415 מינים ו-16,306 מתוכם מאוימים בהכחדה קרובה. ואולם, מדענים אומרים שאין יודעים בדיוק כמה מיני בעלי חיים וצמחים נמצאים על כדור הארץ, משום שעדיין יש צורך לקטלגם ובוודאי גם רבים מהם על סף הכחדה. בכל זאת, הרשימה מדגישה את הסיכון לכמה מינים הנראים לעין, לרבות יונקים ויצורים גדולים אחרים.
“דוח ה-IUCN השנה מראה כי מאמצים יקרים שנעשו עד כה להצלת מינים מהכחדה אינם מספיקים” אומרת ג'וליה מארטון-לפברה, מנכ”לית האיגוד. “קצב אובדן המגוון הביולוגי הולך וגובר, ואנו חייבים לפעול כעת כדי להפחית באופן משמעותי את האובדן הזה, ולצאת ממשבר הכחדה הגלובלי”.
ה- IUCN מוסר כי מספרם הכולל של המינים שנכחדו לאחרונה הגיע ל-785 השנה בלבד, ועוד 65 נמצאים רק בשבי (בעלי חיים) או בטיפוח (צמחים). לפי הרשימה האדומה לשנת 2007, רבע מכל היונקים, שמינית מכל העופות וכשליש מכל מיני הדו חיים נמצאים בסיכון. בעלי חיים אינם המינים היחידים בסכנה, כאשר 70 אחוז מהצמחים הידועים על פני כדור הארץ נמצאים בסכנת העלמות.
דודנינו הקרובים, הגורילות והאורנגוטנים מסווגים כבעלי סכנה קריטת (שלב אחד לפני הכחדה לפי הסיווג של הרשימה). גורילות נהרגו כתוצאה מסכסוכים של בני אדם, מסחר בבשר ציד ומוירוס האבולה. שיעורם פחת ב-60 אחוז ב-25 שנים. אורנגוטאנים מאוימים בשריפות יער ובכריתת עצים.
דולפין היאנגצה שדווח על הכחדתו לפני כמה שבועות, ולאחר מכן נטען כי נראה פרט אחד בטבע, נמצא ברשימת הסיכון הקריטי ויתכן שאף הוכחד, בשל הריסת בית הגידול שלו בשל זיהום ותעבורת נהרות. גם האלמוגים הוספו השנה לראשונה לרשימה. בני האדם נותרו הסיבה העיקרית למרבית ההכחדות, בין אם במישרין בשל ציד יתר או בעקיפין באמצעות החדרת מינים פולשים.
באפריקה – ההתדלדלות מורגשת בעין

מאת ד”ר אסף רוזנטל

שמורות הטבע בקניה ידועות ומוכרות בעולם כולו. חובבי הטבע יודעים כי המקום הנכון לצפות בחיות בר בטבע הוא השמורות הקניתיות. חופי האוקינוס ההודי ובהם מגוון אלמוגים, דגים וחורשי מנגרוב, השמורות הצפוניות המדבריות למחצה ובהן מגוון יחודי ומיוחד של חיות וצמחים, מעל לכל המסאי-מרה שנחשבת ל”ריכוז אוכלוסיות היונקים הגדול בעולם”. כל אלה מהווים מוקדי משיכה לכשני מליון תיירים בשנה.
לאחרונה אנו מתבשרים על מגמה שהולכת ופושטת באפריקה, העלאת מחירי הביקור בשמורות במאות אחוזים, מדיניות המחירים הגבוהים מבוססת על הרעיון כי ” פחות מבקרים שישלמו מחיר גבוה יותר יתנו הכנסה גבוהה מחד, מאידך פחות מבקרים יגרמו לפחות נזק סביבתי “.
מדיניות המחירים הגבוהים מיושמת בנמיביה, בוטסואנה, זמביה וכן בשמורות פרטיות במזרח אפריקה.
חשוב לציין המחירים גבוהים רק לתיירים, מקומיים משלמים כשני אחוז מהמחיר לתייר, ובכל זאת רבים מתנגדים למדיניות זאת בטענה כי “ככל שירבו המבקרים בשמורות תהינה השמורות מוגנות ושמורות טוב יותר”. טענה שעומדת מול סקר שנערך לאחרונה, על פי הסקר יש בשמורות קניה וטנזניה פחות חיות, אוכלוסית החיות במזרח אפריקה הולכת ופוחתת.

“הפארק הלאומי של ניירובי” – אחת השמורות הראשונות ביבשת אפריקה נחשבה תמיד לשמורה נגישה, מהיותה בשולי הבירה הקניתית, זוו שמורה קטנה יחסית (120 קמ'ר) ועשירה במיני יונקים ועופות, עבור כל מי שזמנו קצר היתה זו אפשרות נוחה להתרשם מעושרו של הטבע. לאחרונה פירסם “שרות חיות הבר הקנייתי” (Kenya Wildlife Service) כי אוכלוסיית החיות בפארק פוחתת והולכת עד כדי כך שמספר מיני פרסתניים הופכים להיות נדירים.
מבין עשרות אלפי גנו שביצעו נדידה מקומית בחדשי יולי-אוגוסט, נישארו בודדים. אוכלוסיתם של מיספר מיני צבאים – טומפסון, גרנט, בובל, אימפלה. הולכת ומתדלדלת; חזירי-יבלות, יענים, קובוסים ואחרים נהיים נדירים וקשים לצפיה. הסיבה העיקרית בגללה מיתמעטות ומיתדלדלות האוכלוסיות היא כמובן פעילות אנושית: בניה מסיבית סביב השמורה מונעת חופש תנועה, שאיבת מים מהנחלים, כריתת עצים לבעירה, כל אלה פוגעים בכושר החיות להתרבות ולהתקיים עד כדי כך שעל פי ה”שרות” נתון קיומה של השמורה בסכנה.

מחקר/סקר אחר מתריע על העלמות חיות מתוך שמורות, היתדלדלות אוכלוסיות באיזורים שמורים, איזורים/ שמורות שיעודם הראשוני הוא לשמור לשמר ולהגן על חיות הבר. הסקר שנערך ע'י האקולוגים טים קרול ופאול שוט (Tim Caro and Paul Scholte) פורסם בירחון האפריקאי לאקולוגיה African Journal of Ecology, ועל פיו השמורות אינן ממלאות את תפקידן / יעודן.
שנים רבות ידעו אקולוגים כי יונקים גדולים נעלמים / נכחדים בכל היבשת, זאת באיזורים שאינם שמורים, איזורים נירחבים שלא קיבלו הגנה הפכו לשדות ציד, לחץ גדל והולך של אוכלוסיה אנושית לפיתוח שטחי חקלאות ובנין, כריתת יערות, פיתוח שטחי כריה, כל אלה גורמים להכחדה מתמשכת של חיות בר. הרי לשם כך נוצרו השמורות, כדי לספק מקומות מיפלט בהם ישמרו המינים אלא שמסתבר כי לחץ האוכלוסיה האנושית משפיע גם על השטחים השמורים.

כלומר אחרי הפגיעה בחיות בשטחים פתוחים שאינם שמורות מתקימת פגיעה גוברת בחיות בתוך השמורות. כלומר : אפילו ארגוני שמירה יעילים אינם מצליחים לספק קיום בטוח ארוך טווח, אינם מספקים כלי שימור נאותים. זוג האקולוגים הגיע למסקנה העצובה על-סמך בדיקת סקרים משמורות ברחבי אפריקה, סקרים בהם בולטת התדלדלות אוכלוסיות אנטילופות ושוב, הסיבה העיקרית לפגיעה בחיות בתוך השמורות היא פעילות אנושית, פלישת עדרי בקר וצאן לשמורות דוחקת רגלי פרסתניים מקומיים, בו בזמן כניסת עדרים לשמורות – לשטחי הטורפים המקומיים מפגישה בין בקר לטורפים. .. כמובן לרעת הבקר… הרועים נוקמים והורגים את הטורפים.
פעילות אחרת שפוגעת בחיות הבר היא צייד בשר למאכל, מאז ומתמיד צדו מקומיים חיות בר לצורך מאכל, אלא שהיום הציד אינו רק לצורך מקומי אלא להספקת דרישה גוברת והולכת לבשר צייד בשווקים ובמקומות רחוקים, הדרישה מגיעה עד למסעדות יוקרה בלונדון ובפריז.
מלחמות בין שבטיות וגידול מתמיד באוכלוסיה האנושית גורמים לפלישה אנושית לתוך שטחי שמורות והפיחתם לשטחי חקלאות שפוקקים את מסדרונות הנדידה הטיבעית של חיות הבר.
לדברי הסוקרים : “אין פתרון קל ופשוט להיתדלדלות ” אבל חובה על הרשויות והגופים השומרים על הטבע להיות מודעים לבעיה ולפעול לפיקוח ושמירה על הקיים, שכן ללא פעילות מתאימה ישארו באפריקה איים קטנים דמויי גני חיות, שטחי השמורות הגדולות על עושר החיות שבהן יעלמו חבל שכך!

בנימה אישית: כל מי שמטייל באפריקה שנים רבות רואה את ההיתדרדרות לכן, המעונינים לראות את אפריקה בכל הדרה, מוטב יעשו זאת מוקדם ככל האפשר.

דר' אסף רוזנטל, אקולוג,
מדריך/מוביל טיולים באפריקה ובדרום אמריקה.
לפרטים: טל‘ 0505640309 / 077-6172298,
דוא‘ל: [email protected]. .