דעה – למה צריך רוחניות חילונית?

לדברי ניר להב, המדע מגלה תגליות רבות ומתקדם בקצב מסחרר, אך משאיר את החיפוש הרוחני ואת חיפוש המשמעות לידי הדת, המיסטיקה והניו אייג'. אסור לנו להשאיר נושאים כה חשובים ומהותיים ליצור האנושי בידיים של מוכרי אשליות ומספרי סיפורים

רוחניות חילונית. איור: shutterstock
רוחניות חילונית. איור: shutterstock

בני האדם הם קופים מתוחכמים שיודעים שהם קיימים ומחפשים משמעות בעולם שנראה סתמי ואדיש. האם אין כל משמעות? האם באמת כל מה שנשאר לנו הוא להרים ידיים ולרדוף אחרי הנאות רגעיות שלא מספקות אושר מתמשך? המדע מגלה תגליות רבות ומתקדם בקצב מסחרר, אך משאיר את החיפוש הרוחני ואת חיפוש המשמעות לידי הדת, המיסטיקה והניו אייג'. אסור לנו להשאיר נושאים כה חשובים ומהותיים ליצור האנושי בידיים של מוכרי אשליות ומספרי סיפורים שהאמת לא נחשבת בעיניהם כערך עליון. אפשר להגיע למשמעות ולפתח רוחניות חילונית המבוססת על המדע והפילוסופיה. רוחניות ששמה דגש על מסע אישי, על העוצמה שבתוכנו ועל האינסוף הנסתר שיש מסביבנו מבלי לוותר על החתירה לאמת ועל התובנות שהשיטה המדעית חושפת לפנינו.

בפוסט הקודם רוחניות חילונית – האם יש משמעות בעולם ללא אלוהים? ניסיתי להציע שיש משמעות בעולם ללא אלוהים ושיש משמעות לרוחניות חילונית. רוחניות ללא צורך במיסטיקה, ללא צורך בהנחת בריאה בעלת כוונה תחילה, ללא צורך בתכלית מוחלטת שיש לנו ולכל דבר בטבע וללא צורך בהאנשת האינסוף. לא חייבים ישות תבונית אינסופית כדי להרגיש בעל משמעות. מאד נחמד להחליט שיש הורה שברא את הכל, שהכל נברא באהבה ושיש כוונה ותכלית בכל דבר ובכל מקרה שקורה לך בחיים. השאלה האם זה באמת המצב? כמו שניסיתי להראות בפוסט הקודם, הדתות הן המצאות אנושיות ורעיונות על אלים שונים, אלוהים, כוונה ותכלית בטבע גם הם רק המצאות פסיכולוגיות שבאו להרגיע אותנו ולתת לנו פיתרונות קסם מהירים מבלי להתאמץ בחיפוש אחר פיתרון אמיתי.

מסרים יפים של הברסלבים, אך בסופו של דבר הכל מגיע לנחמה הפשוטה, אבאל'ה אוהב אותך! וכמובן ה' הוא המלך וההורה הטוב והמגונן שנותן לך משמעות ופתרון מהיר.

מהי רוחניות חילונית? לפי ויקיפדיה "רוחניות היא דרך חיים המטעימה את המימד הנפשי והפנימי של הקיום." הבנתן? גם אני לא.

הכוונה כנראה היא הצורך הפנימי\אנושי שלנו להבין למה כל זה שווה? מה הטעם בחיינו, מה החשיבות של העולם ושלנו? לדעתי הצורך הזה למשמעות בא מתוך ההרגשה הפנימית שלנו שאמורה להיות לנו חשיבות. הרי מי שלא מרגישה שאמורה להיות לה חשיבות, לא תנסה בכלל למצוא לעצמה חשיבות. לכן חיפוש המשמעות הזו באה מתוך הרגשה פנימית שלנו שאמורה להיות לנו חשיבות. מאחר שאנחנו לא מוצאים את החשיבות שלנו כשאנו מסתכלים סביבנו וכשאנחנו מבינים שאנחנו "תקועים" בגוף שברירי שצועד למותו, אנחנו נתקלים בבעיה, בעיה שקראתי לה פרדוקס גוף ונפש, הרגשת הסתמיות והסופיות של גופנו ושל העולם לעומת הרגשת העוצמה שיש בנו.

שימו לב לדוגמה לקטע הפתיחה של הסרט המצויין "עבודת נמלים" בו וודי אלן מקריין נמלה בשם Z שאומנם יודעת את תפקידה ואת מקומה בעולם, אך עדיין אינה מרוצה משום שהיא מרגישה שאמורה להיות לה ולעולם חשיבות. כמו שZ אומר "כל המערכת גורמת לי להרגיש כה חסר חשיבות!". זו דוגמה מצויינת להרגשת העוצמה שיש בנו, הרגשה ממנה נובעת התחושה שאמורה להיות לנו חשיבות ולא מספיק רק לחיות ולדעת את מקומנו ותפקידנו בעולם.

ובאמת, מה החשיבות שלנו? למה כל זה שווה? רק לגדול, להרוויח כסף, למצוא זוג, לגדל ילדים ולמות? ילדים שבתורם שוב יעשו את אותו הדבר ויגדלו גם הם ילדים, שיגדלו גם הם ילדים וכך הלאה.. מה הטעם? אין משהו טוב יותר מעבר לשרשרת חסרת החשיבות הארוכה הזו? יש לנו יותר מידי עוצמה בשביל לקבל את תפיקדנו האבולוציוני הסתמי הזה ללא התנגדות. אנחנו יותר מרק עוד בורג במערכת, חייבת להיות יותר משמעות לנו ולעולם! (ראו למשל די לעבדות העבודה!).

אם כך, רוחניות היא דרך חיים שמנסה למצוא משמעות לאדם, או במילים אחרות מנסה לממש את הרגשת החישבות שיש לנו וכך לפתור את פרדוקס גוף ונפש שלנו. אפשר לממש את הרגשת החשיבות שלנו על ידי המצאת אל שברא אותנו ואת העולם מתוך אהבה וכוונה, אך עדיף לממש את הרגשת החשיבות שלנו בדרך אמיתית ולא אשלייתית. יש כאן בחירה בערך האמת. אם משהו אמיתי צריך לקבל אותו גם אם זה קשה יותר מאשר להמציא סיפורים שעוזרים לנו פסיכולוגית. האמת עדיפה על אשליות שבאות לגרום לנו להרגיש טוב יותר. זו לא בחירה ברורה מאליו, אלא בחירה בכך שהאמת היא ערך גבוה יותר מערכים אחרים ולכן אין טעם להרגיש מאושר אם האושר מבוסס על משהו מזוייף. יש כאן גם הנחה שכן ניתן להגיע לאושר אמיתי, ז"א אושר שמבוסס על המציאות כפי שהיא ללא סיפורי מעשיות.

השיטה הטובה ביותר שמצאנו עד היום לבירור האמת היא השיטה המדעית ולכן המדע הוא הבסיס לדעת מה אמיתי ומה לא. אם ,לדוגמה, מתגלה בניסויים מבוקרים חוזרים ונשנים שלמים אין רגשות או שהומאופתיה אינה עובדת, אלו אישושים טובים שמראים מעל לספק סביר מהי האמת (ראו דוגמאות מעניינות באתר חשיבה חדה, שם הוא אסף מחקרים מדעיים על המון נושאי ניו אייג' שונים ומשונים ותוצאותיהם). ברגע זה ממש אתה שקורא את המאמר על צג המחשב ואת שקוראת זאת בסלולרי מאששים שוב ושוב את השיטה המדעית עצמה. המחשב, האינטרנט והסלולרי הם תוצאה של השיטה המדעית שאיששה תיאוריות מסויימות לגבי חוקי הטבע ומהן הומצאו הטכנולוגיות הללו. העובדה שהטכנולוגיות הללו פועלות שוב ושוב הן אישוש אדיר לשיטה המדעית כשיטה הטובה ביותר שמצאנו לחקר האמת.

מתוך הגישה המדעית-רציונלית הזו אומנם אי אפשר להוכיח את קיום או חוסר קיום האל (ולכך נקדיש פוסט מיוחד על אלוהים), אך כן ניתן להבין ולבסס כיצד התפתחו הדתות השונות וכיצד נוצר והתפתח רעיון האל. מתוך המחקר הארכיאולוגי וההיסטורי נראה שאין שום בסיס לשום דת ושאלוהים הוא פשוט עוד רעיון אנושי (התורה, לדוגמה, נכתבה כנראה בין שנת 700- לשנת 800-, ה"בהוואגאד גיטה" המקודש להינדואיזם נכתב בין שנת 400- לשנת 200- וכך הלאה). נראה גם שאין שום בסיס אמיתי לניו אייג' ולטענות מיסטיות אחרות ולכן יש צורך בהתמודדות חדשה עם הרצון שלנו לחשיבות ומשמעות. נושאים שעד היום רק הדת או המיסטיקה התמודדו איתן.

רוחניות חילונית היא דרך חיים שתוביל למשמעות ותסתמך על הידע שצברנו בעזרת הכלי הטוב ביותר שמצאנו עד היום להבדיל בין מה נכון ומה לא נכון – המדע. כדי להגיע למשמעות צריך לספר סיפור. אנחנו אוהבים לספר סיפורים, אפילו על עובדות מדעיות, חישבו על תורת האבולוציה לדוגמה ואיך מיד יצקנו סיפור ושאלנו מה משמעות התוצאות הללו לגבי חשיבות המין האנושי. מה אומרת העובדה שהתפתחנו מן הקוף? כיצד עובדה זו משפיעה על המשמעות שלנו, על המוסר שלנו, על יחסינו לבעלי חיים אחרים? אנחנו תמיד מנסים לצקת תוכן ומשמעות לתוצאות המדע היבשות ואנו עושים זאת ע"י יצירת סיפורים ופרשנויות לעובדות היבשות. הסיפורים חשובים למין האנושי, אי אפשר לוותר עליהם, אך צריך לבסס אותם על ידע אמיתי ולעדכן אותם לפי הידע החדש שנצבור. רוחניות חילונית היא פרשנות שמתעדכנת כל העת לפי גילויי המדע ותפקידה לספק סיפור מסגרת שייתן לנו משמעות ויפתור את פרדוקס גוף ונפש שיש בנו.

הדתות ניסו לתת משמעות ונחמה על ידי סיפור קבוע שקבע מהי האמת המוחלטת אשר נכונה תמיד. אמת שתמיד הציבה את האדם והכוונה במרכז המציאות וכך הובילה למשמעות ונחמה. כאשר האמת הכיביכול מוחלטת הזו נסדקה והתבררה כלא נכונה, נפלה גם המשמעות יחד איתה. כעת הגיע הזמן לעבור לסיפור שידגיש לא אמת מוחלטת כלשהי אלא דווקא את מסע החיפוש שלנו אחרי חשיפת האמת הנסתרת. רוחניות חילונית היא סיפור מבוסס מדע ופילוסופיה שמתעדכן כל העת ומדגיש את החיפוש. סיפור שיציע דרך חיים משמעותית לאדם מבלי לוותר על החתירה שלנו למצוא משהו גדול מאיתנו, משהו אינסופי שניתן יהיה לשאוף אליו ובעזרתו לממש את הרגשת החשיבות שיש בנו. אפשר לסכם שלוש בעיות שרוחניות חילונית
צריכה לתת להן פתרון:

  1. הצורך בנחמה מקשיי החיים
  2. הצורך במשמעות שתתן מענה לשאלות כמו "למה הכל שווה עם בסוף אני אמות?", "מה החשיבות שלי ושל העולם?"
  3. תשובה לשאלה איך כדאי לחיות את החיים, או אילו ערכים אמורים להוביל אותנו בחיינו כיחידים וכחברה

אם כך ראינו שיש צורך בבניית סיפור חדש, רוחניות חילונית שתהיה סיפור שמתעדכן ללא הרף, מבוסס על השיטה המדעית אשר ינסה לענות להרגשת החשיבות שיש לבני האדם ע"י יצירת משמעות אישית וחיבור לדבר אינסופי. אך איך ניתן לעשות זאת? האם בכלל קיים משהו אינסופי שלא קשור לאלוהים ולא קשור למיסטיקה או ניו אייג'?
אז מה אומרת הרוחניות החילונית הזו וכיצד היא פותרת בעיות אלו?
על כך בקרוב בפוסט ההמשך "מהי רוחניות חילונית?"

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

167 תגובות

  1. אני במקרה תושב אשדוד ואני יכול להגיד לך ,שאין קשר בין הילדים הללו לרוחניות ,
    המקיף הזה הוא מקיף בעייתי שמאגד לתוכו ילדים בעייתים שנשרו ממסגרות שונות וכל זאת במסגרת הדת.
    אבל אין כל קשר לדת ומידות פה ,מדובר בנוער בייתי ברובו ,שהדת אולי זה מפלט אחרון שלהם ….

  2. MouthHole:
    אז הנה קיבלת תשובה לשאלה בעניין חסימת שמי.
    מסתבר שיש פנאטים אנטי מיכאל שלא מוצאים לנכון להתעמת עם שום טענה וכל מה שהם חושבים שיועיל לדיון זה להכפיש אותי.
    כזכור: הדיון כלל לא עסק בשאלה על הבעיות המרכזיות במשק אלא בשאלה על רוחניות.
    ואם רוצים בכל זאת לעסוק במשק אז כדאי להתייחס לנתונים ולא רק לנופף בסיסמאות.

  3. mouthhole

    תגובה שלי להודעתך האחרונה מושהית משום מה. יש שם טעויות הקלדה מינוריות , שכנראה לא אוכל לתקן בגלל ההשהיה, אבל אפשר להבין דברי למרות טעויות ההקלדה.

  4. mouthhole

    חבל לבזבז זמן בוויכוחים עם פנאטים.

    מ-י-כ-א-ל הוא פנאט אנטי דתי (לא רק נגד חרדים אלא נגד דתיים בכלל). פנאטים רבים מסתירים את הפנאטיות שלהם מאחורי נימוקים רציונליים לכאורה. זה סוג של רמאות, לא רק רמאות כלפי אחרים אלא רמאות עצמית (הפנאט מרמה את עצמו על ידי נימוקים רציונליים לכאורה). מ-י-כ-א-ל הוא פנאט מהסוג הזה. להתווכח איתו זה כמו נסיון לשכנע דתי שאין אלוהים, ביזבוז זמן.

    לא רוצה להכנס לוויכוח מה אמר זילכה, או לאמר, קראתי רק קצת על מה שאמר וזה לא מספיק כדי שאחווה איזן שהיא דעה על דבריו. מה שאני חושב , בלי קשר לדבריו, שהבעיות הכלכליות המרכזיות בישראל אינן החרדים אלא הריכוזיות האיומה במשק ויוקר הקרקע באיזורים המטרופוליטניים (באשמת הממשלה ובאשמת הריכוזיות במשק). שתי הבעיות הללו הורסות את המשק לכל אזרחי המדינה (ובכלל זה לחרדים).

    שתי הבעיות שהזכרתי (הריכוזיות במשק ויוקר הדיור באיזורים מטרופוליטניים) הן בעיות שלא מאפשרות לחרדים לצאת מהכבלים בהם הם כבולים לעדה שלהם: העדה החרדית משמשת ספונסר כלכלי לחרדים, בלעדי הספונסריות הזו החרדים היו הופכים להומלסים גם אם הייתה להם השכלה כללית. כל עוד המשק גוזר על החרדים להיות תלויים כלכלית בספונסריות של העדה הם לא יצאו ממנה (ברובם); כאמור, השכלה כללית לא תחלץ אותם מכבליהם לעדה כי היא תותיר אותם חסרי כל (למרות ההשכלה).

  5. MouthHole:
    זה שאין עמדת מיינסטרים בכלכלה באופן כללי אינו אומר שבנושא שבו אנחנו דנים אין עמדת מיינסטרים והעובדה היא שדווקא יש.

  6. מיכ (אולי הגיע הזמן שהשם שלך לא יהיה אסור? 🙂 ),

    זליכה אמר ש.. לא משנה. אין לי כוח. אני די בטוח שהבנת את דברי זליכה כי הוא יודע להסביר את עצמו. כניראה אני לא הסברתי את עצמי.. כל זה ממש לא חשוב לי. אני כבר לא זוכר בדיוק על מה דיברנו. כל יום אני חוזר מעבודה ושם לב שאני צריך לחזור אחורה בתגובות בשביל להיזכר מה מי מו..

    מה שכן מעניין אותי בעקיפין מהוויכוח הזה. זה את האיטיות שבה אנו מוכנים לשנות את דעתנו. אני בטוח שזה לא מסיבות של אגו (מסוג אני אמרתי אז אני צודק..) אלא משהו אחר. כשזה לא מתמטי ואי איפשר להוכיח זאת במספרים אז אני מרגיש שדיון יכול להימשך כל-כך הרבה זמן כשכל צד מזיז אולי מאית המילמטר מהעמדה הקודמת שלו אחרי מאות של מילים שנשפכו על הדף.

    אני אדגים מהוויכוח שלנו.
    אני ציינתי שזליכה הוא בעמדת מעוט, אך אין עמדת מיינסטרים אחת בכלכלה. אתה התעלמתה מכל מה שרשום אחרי המילה 'אך' והתייחסת למה שרשום לפני.
    בעוד שאני ראיתי חשיבות רבה בזה שאין עמדת מיינסטרים. יש כמה דעות עם הרבה חילוקי דעות בין כולם ולכן אני לא מרגיש בלצטט אחד עם ניסיון מעשי בתחום זו בעיה. במיוחד ששמעתי עוד מקצוענים שמסכימים איתו (זה שאתה לא מאמין – זו בעיה שאני לא יכול לפתור).

    קיצר – רק את התובנה הפשוטה הזו לקח לי כל-כך הרבה זמן ומילים לרשום וגם לה כניראה יהיה לך תשובה מסויימת שתדרוש ממני מענה וכך עד אין קץ עד שלבסוף כניראה נתקדם ממש ממש מעט בידע שלנו ובדעתנו.

    מה שאני מנסה להגיד הוא שכניראה יש בשפה העברית (ובכל השפות המדוברות כניראה) חוסר יעולות מסויימת ומקום רב לשיפור… זה שווה חקירה לפי דעתי. רק אומר 🙂

  7. MouthHole:
    עם איזו מסקנה אינך מסכים?
    ירון זליכה מדבר על החרדים. אינך מסכים לכך שדבריו כלל לא רלוונטים לחרדים ושכל משתמט מעבודה שהיה מצליח ליצור לובי פוליטי שישחרר אותו מעבודה היה יכול לטעון את אותן טענות חסרות שחר?
    אני יודע שלא אמרת שמטרת בעלי ההון היא להפסיד כסף. אני דיברתי על כך שמדבריו של ירון זליכה שאותו הבאת כדוגמה נגדית לטענת הטפילות של החרדים עולה טענה נגד בעלי ההון בשעה שאין שום מקום לבוא אליהם בטענות.
    אני לא שמעתי ולו כלכלן אחד שמסכים עם זליכה ולא אקבל את טענתך בעניין עד שתציג אחד כזה.
    זה כמובן לא משנה את העובדה שגם אתה מסכים שמדובר בדעה אזוטרית ובלתי מקובלת.
    מי שאינו מומחה לנושא לא אמור לבחור לתמוך בעמדות אזוטריות כי הוא לא מצויד בידע הדרוש להשוואה בין הדעות השונות וכל המידע שהוא יכול להתבסס עליו הוא המשקל (מבחינת מספר תומכים מקצועיים) של כל עמדה.
    אתה בחרת למרות זאת לתמוך בעמדה אזוטרית.
    בקשר לרוחניות:
    אינני יודע איזו הגדרה נכתבה מקודם.
    לדעתי לא נכתבה מקודם שום הגדרה.
    כן צוינו התנהגויות מסוימות שלדעת אהוד הן תולדה של רוחניות יתרה וכן הראיתי שתכונות אלו דווקא פחות נפוצות אצל החרדים.
    חשוב לציין שכולנו יודעים שמבחינה גנטית אין הבדל משמעותי בין האוכלוסיות ולכן כל הדיון הוא על ההשפעה התרבותית שלה הם נתונים ובעניין זה מסתבר שדווקא יש הבדלים והם נוטים דווקא להיפוך הטענה שהחרדים רוחניים יותר על פי אותם קריטריונים התנהגותיים.
    לדוגמה: האנשים, מבחינה גנטית, אלטרואיסטים באותה מידה אבל התרבות של הדתיים מובילה אותם להעלמת הכנסות רבה יותר ולהסתמכות גבוהה יותר על כספים שאחרים הרוויחו.
    הדתיים נוטים מבחינה גנטית לכבד את הזולת באופן זהה לחילוניים אבל התרבות שלהם מביאה אותם לכתיבה מאסיבית של פשקווילי שטנה.
    הדתיים מסוגלים, גנטית, ללמוד דברים נכונים, אבל התרבות שלהם מובילה אותם ללימוד דברים שגויים.
    הדתיים מסוגלים, גנטית, לכבד את זכותו של כל אדם לחיות את חייו כפי שבא לו כל עוד אינו פוגע באחרים, אבל התרבות שלהם מובילה אותם להתנהגויות של כפייה דתית.

  8. מיכ,
    1. אני מסכים עם ההנחה (עובדה), אך לא מסכים עם המסכנה.

    2. כניראה לא הסברתי את עצמי מספיק טוב, כי אני לא הנחתי בשום מקום שהמטרה של בעלי הון היא להפסיד, להפך..
    זה לא משנה..
    "אם אתה מרגיש שאינך שולט בחומר אל תתווכח עליו. אתה יכול להביא דעת מומחים ולומר "הנה – המומחים חושבים אחרת""
    אני מרגיש שאיני שולט בחומר, אמרתי זאת, ועניתי לך לעניין רק כי עניין אותי אם תוכל למצוא טיעון שישנה את דעתי (ממידע חדש שלא חשבתי עליו), אך זה לא קרה.

    אני יודע שזליכה הוא לא יחיד שחושב כך. שמעתי כבר כמה כלכלנים בעלי אותה דעה (אני לא זוכר את שמם..). נכון שישנם גם הרבה שהם מתנגדים לו. כלכלה זו לא מטמטיקה יש הרבה מאוד דעות ואין דעה אחת שהיא מיינסטרים.. יש שני חתני פרס נובל עם שני דעות שונות לכלכלה…

    בעניין הרוחניות-
    אני מסכים איתך בקשר להגדרה, אני התכוונתי רוחני לפי ההגדרה נכתבה מקודם, ביגלל זה רשמתי את המילה במרכאות..
    אני התערבתי לשיחה רק בשביל לציין שחרדים הם גם בני אדם אינדווידואלים ולדעתי אחוז האלטרואיזם שם שווה לאחוז האלטרואיזם בחברה החילונית. וכל מי שטוען אחרת – חובת ההוחכה היא עליו. וניסים הבין זאת וניסה "להוכיח" את הטענה ע"י הבאת דוגמאות- שזו לא הוכחה. דוגמאות בעיקר יוצרות רגש מסויים אך אינם בשום פנים ואופן הוכחה שכן אני יכול גם לתת מליון הוכחות על האגואיסטיות של חילונים (שזה כמובן לא אומר דבר.)…

  9. אף אחד לא אמר שהרב יוסף לא עשה שום דבר טוב.
    פעם הוא אפילו ליטף ילד.
    אני מאד מעריך את זה שאיפשר לאלמנות מלחמת יום הכיפורים להנשא: אלמלא הדת שאת שלטונה ניסה להשית עלינו הבעיה בכלל לא הייתה קיימת.

  10. אהוד:
    עוד משהו על קריאה וכימות של דברים סובייקטיביים:
    http://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.2134134

    ציטוט:
    "בשל מורכבות הקשרים בין החלקים השונים במוח, חקירת רגש מסוים על בסיס פעילות באזור ספציפי במוח הינה בעייתית. אולם, פוסט מסביר כי זהו אזור במוח החריג מבחינה זו, שכן חלקים ספציפיים ממנו מראים פעילות קבועה בתגובה לדברים שאנו אוהבים. במקרים מסוימים, הפעילות של האזור כה עקבית שניתן לפענח את העדפותיו של אדם במוזיקה, אוכל ואף במראה חיצוני על בסיס ניתוח של סריקות באזור זה."

  11. הרב יוסף איפשר את קליטת יהודי אתיופיה בישראל, ע"י זה שהכיר בפשמורה כיהודים.
    הוא גם איפשר לאלמנות מלחמת יום כיפור, שבעליהן נעדרו, להינשא שוב.
    הוא הקל המאוד, מאוד בהרבה פסקי הלכה.
    הוא תרם לשלום יותר מיוסי שריד.

    אל תבינו לא נכון. אני לא נחשב ל"אוהב חרדים", ואני חושב שהרב יוסף אמר דברים בלתי נסלחים. הוא גם תרם רבות לגזענות בארץ.

    אבל זה לא נכון להגיד שהאיש לא עשה שום דבר טוב.

  12. MouthHole:
    לא אתעכב אתך על הפרטים כי הם לא חשובים גם אם אתה טועה בחלקם.
    רק שני דברים:
    1. נראה לי שאתה מסכים אתי שאלה החרדים שמחליטים לא לצאת לעבודה ולא שבעלי ההון מחליטים לא להעסיק אותם ולכן כל הסיפור של ירון זליכה חסר כל משמעות.
    2. אחת מטענותיך שקולה לאמירה שבעלי ההון לא יוצרים עוד משרות כי זה לא משתלם להם. נו באמת! אם זה נכון אז מדוע מישהו בכלל בא אליהם בטענות? איזו סיבה יש להם לרצות להפסיד? אתה מכיר הרבה אנשים שמשקיעים את כספם כדי להפסיד אותו?

    כללית, הטענה שמישהו שכן מבין צריך לענות לי אינה טענה רצינית. אם אתה מרגיש שאינך שולט בחומר אל תתווכח עליו. אתה יכול להביא דעת מומחים ולומר "הנה – המומחים חושבים אחרת" אבל אינך עושה זאת: מצאת מומחה אחד שחושב ההיפך מכל השאר והחלטת לאמץ דווקא את עמדתו.
    אין בזה כל היגיון.

    דבר נוסף – בעניין הרוחניות:
    אני מזכיר לך שאמרתי שבעיני אין בכלל מושג "רוחניות" שאפשר להסכים עליו וטענתי שכל הטענות שאהוד מעלה בנושא זה משוללות יסוד.
    מכיוון שאינני רואה במונח "רוחניות" כל ערך גם לא טענתי שמישהו יותר רוחני. בסך הכל הראיתי (ואת זה כן הראיתי!) שאת הקריטריונים של אהוד (שאינני מקבל כהגדרה לרוחניות) דווקא הדתיים מקיימים פחות.

  13. ניסים, אשמח אם תתן דוגמאות לדבר טוב שעשה הרבה, לכל אחת כזאת אני נשבע שאתן לך דוגמה לדבר טוב שעשה יוסי שריד. בסופו של דבר העובדות ינצחו ותראה שהתגובה הקודמת שלך הינה טעות. וגם אני לא מסכים איתך בעניין הצבא אך זה לא מעניין אותי אז אני לא אתווכח.

    מכאל,
    אני לא כלכלן, אני גם לא ישבתי בכנסת ואני מכיר את כל הידע הנחוץ לקבוע ידיע.
    אני מסכים איתך שיש לתת מענה לענות אך רצוי שאלה יהיו אנשים שמבנים בכך ואם אני לא אצליח לענות לך לחלק מהטעונים זה לא מוכיח שאתה צודק אלא שאין לי מספיק ידע!
    בכל מקרה אנסה לענות לך סתם מתוך ההגיון שלי:
    *"1. שום בעל הון לא מתנגד לעבודת חרדים. זה שהחרדים לא עובדים זו החלטה שלהם בלבד ולא של בעלי ההון." הוא לא טען זאת- הוא טען שאין להם צורך בעוד עובדים בכלליות, סלי קשר להיותם חרדים או לא. פשוט זה בא טוב שהם לא עובדים עכשיו כי אין מספיק מקומות עבודה. (לא מאמין לי? הוא טען זאת לפני איזה 7 שנים ועכשיו ישנם הרבה מאוד כתבות על אנשים בעלי תואר ללא עבודה הנה כמה http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-194,00.html)

    *2 -עם זה אני מסכים אך אני חושב שהתרומה למשק תהיה שולית…
    3- בעלי הון לא רוצים מתחרים, זה לא שווה להם, וכעט הם אינם צרכים עוד עובדים. (עוד עובדים לא אומר בהכרח הגדלת העצה.. ברגע שיש רק הוט ויס הם לא צריכים עוד עובדים שכן הם עדיין יכולים לבקש מחירים מטורפים ואינם צריכים עוד עובדים להגדלת העצה, אך אם תהיה תחרות אמיתית והיו הרבה חברות שהן לא קרטל המצב היה שונה.)

    אני לא חושב שירון זליכה מנסה ללקק, הוא פשוט טוען אוהבת להאשים את האחר…
    וכן קראתי את הכתבה, אני עדיין לא שוכנעתי. גם הטעון שהם תורמים לשם שמיים לא מספק שכן הם לא חייבים לתרום (ומיסים כן חייבים אחרת יש סנקציות). נסכים שלא להסכים אני מניח.

    ודבר אחרון,
    לא איכפת לי אם החרדים תורמים יותר או לא. כל מה שאני אומר שלא ניתן לאמר ללא עדיות אמפיריות שהם פחות "רוחניים" מחילונים… לדעתי אחוז הרוחנים יהיה די שווה לאחוז הרוחנים החילונים שכן התרבות החרדית, עם כל מגרעותיה, אינה מקשה על רוחניות.

  14. ניסים:
    אינני מסכים אתך וכבר הבאתי מקצת מן הפנינים שהפיק בתגובה קודמת.

    MouthHole:
    כמו לפי הזמנה הופיע היום בעיתון המאמר הזה

    לא זו הייתה מטרת המאמר אבל בין השאר הוא מראה היטב את הקשר שבין מיסים לתרומה.
    הנה ציטוט מן המאמר:
    "הרמן מציינת עוד כי הדו"ח האחרון חושף עלייה מובהקת בהתעניינות הציבור בתחום הכלכלי-חברתי. כך למשל, 58% מן הנשאלים אמרו שהם חשים שקיים מתח חזק בישראל בין עשירים לעניים, ו-63.5% אף ענו כי יסכימו לשלם יותר מסים כדי לצמצם את הפערים בין עניים לעשירים. "הנושא הזה עלה בסולם החשיבות בצורה מאוד ברורה. המתח בין עשירים לעניים נמצא במקום השני כיום וזה מתבטא בנכונות לשלם יותר מסים. "

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן