בזמן לחישה, ללא הזזת השפתיים, מיתרי הקול נעים בצורה מזערית. המכונה תפענח את התזוזות ותתרגם אותן למילים ברורות. מערכת משוכללת יותר תסייע לאסטרונאוטים
מאת: יובל דרור, הארץ, חדשות וואלה!
במשך עשרות שנים עבדו מדענים מכל העולם על מכונה שתדע לקרוא מחשבות. אלא שהמוח מורכב מדי, והמידע שבידי המדענים בנוגע לדרך פעולת המוח מועט מדי.
אתמול פירסמה סוכנות החלל האמריקאית נאס”א שהיא עובדת על פיתוח המתקרב ביכולותיו לקריאת מחשבות. המכשיר, המשלב חיישנים מיוחדים ותוכנת מחשב, מסוגל לפענח מלים שנאמרות על ידי הנבדק למרות שלא השמיע אותן בקול רם.
הפיתוח מבוסס על כך שגם כשאנשים קוראים לעצמם טקסט בקול שקט, אפילו מבלי להזיז את השפתיים, מיתרי הקול, הלשון והשרירים בגרון נעים בצורה מזערית, כמעט בלתי מורגשת. “אדם המשתמש במערכות התת-קוליות שלו חושב על משפט ואומר אותו לעצמו כך שלא ניתן לשמוע את המלים, אבל הלשון ומיתרי הקול מקבלים מסרים מהמוח ונעים בהתאם”, הסביר צ'אק ג'ורגנסן, שעומד בראש הצוות המפתח את הטכנולוגיה לזיהוי דיבור תת-קולי. “זה כמו שאדם לוחש, ובהדרגה מחליש את עוצמת הלחישה עד שלא נשמע כל צליל”, הסביר.
לגלוש באינטרנט מבלי לגעת במקלדת
לדבריו, הצוות שלו הגיע למסקנה שניתן לעקוב אחרי התנועות הזעירות של הלשון ומיתרי הקול, לנתח אותן ולתרגם אותן למלים אמיתיות. המדענים הצמידו חיישנים מיוחדים מתחת לסנטר של הנבדק וכן משני צדי פיקת הגרוגרת. החיישנים מנטרים את הפעילות של שרירי הגרון והפעילות במיתרי הקול ושולחים את המידע לתוכנת מחשב. התוכנה מנפה את הדממה ומגבירה את האותות החלושים, שלא נשמעים בדרך כלל. באמצעות האותות היא מנסה לפענח את הדפוס הקולי ולהמירו למלה ברורה.
האותות הנקלטים אינם ברורים מספיק, ולכן המדענים נאלצים “ללמד” את המערכת לזהות את המלים, על פי הדפוסים שנקלטים על ידי החיישנים. המילים הראשונות שהמערכת למדה לזהות הן “עצור”, “לך”, שמאלה”, “ימינה”, “אלפה” ו”אומגה”, וכן את כל הספרות. אחוז ההצלחה של המערכת נאמד בכ-92%.
כדי להוכיח שהתוכנה יכולה להבין את הדיבור התת-קולי, פיתחו המדענים מערכת פשוטה: הנבדק לוחש לעצמו צירוף של שתי ספרות. כל צירוף (לדוגמה “1” ו-“4”) מפנה לאות מסוימת באלף-בית, וכך יכול הנבדק לאיית מלים שלמות. לאחר שאיית מלה, היא נשלחת למנוע חיפוש דוגמת “גוגל”, שמקשר את האדם הלוחש לאתר אינטרנט המתאים למלה. “הניסוי הוכיח שאנחנו מסוגלים לגלוש באינטרנט מבלי לגעת במקלדת”, אמר ג'ורגנסן. “אנחנו לא קוראים מחשבות אלא את התוצאות הקוליות של המחשבות”.
הטכנולוגייה תיושם בתוכנית החלל לכיבוש מאדים
לטכנולוגיה לזיהוי דיבור תת-קולי עשויים להיות שימושים רבים. ג'ורגנסן סבור כי ניתן ליישם את הטכנולוגייה בתוכנית החלל של נאס”א לכיבוש מאדים. “מערכת מורחבת ומשוכללת יותר תוכל לסייע לאסטרונאוטים שנפצעו לשלוט במחשבים ובמכונות”, הסביר ג'ורגנסן. “אם אסטרונאוט שנשלח אל המאדים סובל מחולשה בשרירים כתוצאה מהעדר חשיפה ממושכת לכוח המשיכה, הוא יוכל להסתייע במערכת כדי להנחית את החללית על המאדים או בעת המסע חזרה אל כדור הארץ”.
גם כוחות ביטחון ברחבי העולם עשויים למצוא את המערכת כיעילה, למשל כשעל כוחות מסתערים לתאם ביניהם פעילות מבלי לגרום לרעש שיסב את תשומת הלב של האויב.
בנאס”א מאמינים כי לטכנולוגיה יש גם יישומים אזרחיים רבים. כך לדוגמה, יוכל אדם לדבר בלחש אל מכשיר הטלפון הסלולארי שלו גם כשהוא נמצא בסביבה רועשת והמכשיר ידע לתרגם את דבריו אל הצד השני. גם פקחי טיסה שעובדים לצד פקחים נוספים יוכלו לתת הוראות מדויקות לטייסים מבלי שיאלצו להרים את קולם כדי להתגבר על הרעשים בחדר. מועמדים ברורים לניצול הטכנולוגיה הם אנשים המתקשים בדיבור. “כדי לשפר את המערכת יש צורך לעבוד על שני המרכיבים המרכזיים שלה: החיישנים שקולטים את האותות והתוכנה שמעבדת אותן”, סיכם ג'ורגנסן.
