מדוע יש הומואים (ולסביות)?

הואיל וההומוסקסואליות היא תכונה גנטית ובעלי תכונה זו מתברכים בפחות צאצאים מהסטרייטים, נשאלת השאלה מדוע לא פחת מספרם במהלך הדורות. התשובה לכך היא בתועלת האבולוציונית של ההומוסקסואליות

(הערת העורך: המאמר פורסם בשנת 2003 ונכתב קודם לכן לראשונה. מאז מתאפשר לבני זוג מאותו המין להביא ילדים במסגרות שונות, ובעיקר פונדקאות (רלוונטי לזוגות גברים). יהיה מעניין לראות את ההתפתחות. א.ב, יוני 2013.)

 

כידוע, תופעת ההומוסקסואליות נפוצה בקרב המין האנושי, אצל זכרים ונקבות, כמו גם בקרב מינים אחרים של בעלי חיים. כעשרה אחוזים מבני האדם הם הומוסקסואליים – גם אם לא יצאו מהארון וגם אם הם מקיימים אורח חיים הטרוסקסואלי, ביסקסואלי, או נמנעים בכלל מקשרים. נתון זה לא השתנה לאורך ההיסטוריה, והוא זהה בקרב גזעים, תרבויות וחברות שונות.
יצוין שאנו מתייחסים כאן להומוסקסואלים, זכרים ונקבות נורמלים ואין אנו דנים במסגרת זו בתופעות כמו בעיות הורמונליות בהיריון, בהם היילודים הם בעלי מגדר גנטי אחד, אך בעלי סימני מין של המגדר השני.
בניגוד למה שחשבו בעבר, ההומוסקסואליות אינה סטייה נפשית המוסברת על ידי גורמים פסיכולוגיים שונים ולפיכך היא אינה ניתנת לטיפול באמצעים פסיכולוגיים.
זוהי תכונה מולדת – כלומר גנטית, פשוט נולדים כך ואין מה לעשות. ואכן קראנו לאחרונה בפרסומים שונים על גילוי גנים אופייניים להומוסקסואלים.
ההבנה כי ההומוסקסואליות היא מולדת, כמו גם מהפכים בתפיסות תרבותיות, שינו את היחס של החברה להומוסקסואלים. כזכור, היה בזמנו בארץ חוק המגדיר קיום יחסים הומוסקסואליים כמעשה פלילי. כבר לפני שנים רבות, נתן היועץ המשפטי לממשלה הנחיה שלא להגיש תביעות על פי חוק הזה – עד אשר הוא בוטל. למרבה הצער, החוגים השמרניים והדתיים עדיין מתייחסים להומוסקסואליות בשאט נפש. כידוע משכב זכר אסור לפי דיני התורה. עם זאת אין צורך להזכיר שהומוסקסואליות נפוצה אצל דתיים, בדיוק כמו בשאר האוכלוסייה. מעניין לציין שהתורה, כמו גם דתות אחרות, לא התייחסו להומוסקסואליות של נשים. מן הסתם בזמנים עברו, עת מעמד האישה היה נמוך, לסביות לא מימשו במקרים רבים את נטייתן, או שהמימוש לא בא לידי ביטוי בפומבי.
השאלה מדוע בכלל יש הומוסקסואליות, נשאלת מבחינה גנטית. לכאורה, אין יתרון אבולוציוני לתופעה זו – להיפך, כולם יסכימו, כי להומוסקסואלים יש הרבה פחות צאצאים מאשר לסטרייטים. גם אם היום הומוסקסואלים מביאים ילדים לעולם באמצעים מלאכותיים, הרי שתופעה זו אינה כה נפוצה ולאורך רוב מהלך האבולוציה, אפשרות זו לא הייתה קיימת. ברור גם שלא רבים מההומוסקסואלים מביאים או הביאו צאצאים לעולם בדרך של קיום יחסי מין הטרוסקסואליים.
לאור כל זאת הגנים להומוסקסואליות היו אמורים להיכחד כבר מזמן – במהלך מאות אלפי הדורות מאז הופעתם של מיני האדם הראשונים – ואפילו במהלך כעשרת אלפי הדורות מאז הופיע ההומו-ספיינס-ספיינס על כדור הארץ.
אם כך, מדוע הגנים להומוסקסואליות לא נכחדו ויש הומוסקסואלים? האם ייתכן שיש לתכונה זו יתרון אבולוציוני כלשהו?
מסתבר שכן.
כנראה, במהלך האבולוציה, הומוסקסואלים ולסביות שלא היו להם צאצאים משלהם, סייעו בהשגת מזון וטיפול באחיהם ובקרובים צעירים אחרים שלהם והדבר העלה את סיכוייהם לשרוד. מהיותם קרובים של ההומוסקסואלים, נשאו אותם קרובים בחלקם את הגנים לתופעה זו, גם אם לא תמיד היא באה לידי ביטוי אצלם. לפיכך גנים אלה המשיכו להתקיים באוכלוסייה.
העובדה ששיעור ההומוסקסואלים באוכלוסייה קבוע, מעידה על כך ששיעור כזה של הומוסקסואליות באוכלוסייה, היווה אסטרטגיה יציבה מבחינה אבולוציונית. מה פירוש? נניח שאחוז ההומוסקסואלים היה עולה, אז התועלת שהם היו מביאים בסיוע לקרוביהם הייתה מתקזזת עם העובדה שלהומוסקסואלים עצמם אין (או יש פחות) צאצאים. לפיכך קיים אחוז אופטימלי מסוים של הומוסקסואלים שסייעו לקרוביהם, אבל לא יותר מדי גבוה, שהיה גורם להתמעטות האוכלוסייה. בקיצור – יש סיבה לכך שיש הומוסקסואלים ומדוע האחוז שלהם באוכלוסייה הוא קבוע.
בתקופה האחרונה – ואנו מדברים כאן על סדר גודל של אלפי שנים, שהם כאין וכאפס לעומת מיליוני שנות האבולוציה של האדם – חדלנו להיות חברה של לקטנים–ציידים והפכנו להיות לחברה חקלאית וטכנולוגית. אם המין האנושי והתרבות האנושית ימשיכו להתקיים, בעשרות ומאות אלפי השנים הקרובות, נהיה עדים, כנראה, לירידה הדרגתית ומתמשכת של אחוז ההומוסקסואלים, שכן היתרון האבולוציוני שלהם כבר הפסיק להתקיים. הואיל וילודה אצל הומוסקסואלים כרוכה בפעולות ויוזמות מיוחדות – מעבר לסתם קיום יחסים עם פרטנר מהזוויג המועדף – תמיד יהיה שיעור הילודה שלהם נמוך מאשר של שאר האוכלוסייה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

43 תגובות

  1. הערך "סדר הלידה במשפחה" בויקיפדיה נותן תשובה נוספת, לפי מיתה הבנתי, משמעותית יותר:
    "במחקרים נמצא כי לבן שני במשפחה, שיש לו אח בכור, קיים סיכוי הגבוה ב-33% להיות הומוסקסואל מזה של אחיו, והסיכוי עולה עם כל לידה של בן נוסף במשפחה[7][8], בעוד שכמות הבנות במשפחה אינה משפיעה. התאוריה המקובלת המסבירה ממצא זה גורסת כי בזמן ההיריון, בעוברים הזכריים קיים חלבון בשם HY המעורב בתהליכים הראשוניים של הפיכת המוח לזכרי יותר. כיוון שהחלבון נמצא רק בזכרים, המערכת החיסונית של האם מזהה אותו כגוף זר ומנסה לתקוף אותו. ככל שהמערכת החיסונית של האם נחשפת יותר לחלבון, כלומר – ככל שההריונות כוללים יותר עוברים זכרים, כך המערכת החיסונית תוקפת את החלבון בצורה יעילה יותר; כתוצאה מכך עשויה להתרחש פגיעה בתהליך הפיכת מוחו של העובר לזכרי, מה שעשוי לגרום להומוסקסואליות"

  2. ה 10% להט"בים הוא שקר עתיק שהקהילה הלהט"בית מפיצה. חבל שהכותב לא טרח לעבור על מחקרים רציניים, ולא מטעם. הלהט"בים מהווים כ- 2% בסה"כ באוכלוסיה.

  3. 1. הומו שרוצה ילדים.. ויודע מאיפה הם מגיעים.
    יגיע להסכם עם אישה. אתה לא חייב להמשך אליה.. אתה יודע. גם את אליו.

    2. העובדה שאנחנו יודעים זאת כבר כמה אלפי שנים.. די יצרה בעצה ברירה מינית לגברים שרוצים להיות הורים במקרה של נמשכי חד מיני.

    3. היה כאן מישהו שאמר מליון סוגים של הומואים. אלו טראנסים. ואז לא באמת מדובר הטראנסים אלא רוצי צומי ואנשים שאין להם באמת מגדר. לפחות לא בהקשר של הכרה פנימית. אלא רק בהקשר חיצוני. כמו אשה שעונבת עניבה היא עכשיו גבר או משהו.

    מגדר הוא הצורך למלא תפקיד מגדרי. כשתמצאו לנזילות קוסמית(. כן זה אחד מהם) תפקיד. נדבר על אלו בתור מגדרית ולא צומי.

    נקודה? הומו זה אומר גבר שנמשך לגברים. אם אני נחמד לטראנסים אני יכול להוסיף כאן את האלמנט של מגדר. אבל האמת היא..

    יהודים לא התאבדו בשואה. גם לא עבדים באמריקה.

    או שבויי מלחמה.

    אנשים נכים נפשית מתאבדים בעיקר.

    למרות מה שאנשים אוהבים להגיד.. הומואים לא מתאבדים באופן מיוחד. גם לא לסביות. או דו מיניים.

    טראנסים לעומת זאת. לפני המעבר. אחרי המעבר. זה לא מציל אותם. והרבה פעמים הם חוזרים בחזרה.

    ואז מגלים שאי אפשר לחזור באמת.

    בום. בום. בום.

    אני לא אכתוב את המתבקש.

    4.העובדה שהתנ"ך טרח בכלל לאסור בעונש מוות סקס בין גברים ומצווה להתחתן..

    לא מעיד שנראה להם בזמנו שהומואים הם דבר נדיר במיוחד. נראה שזה היה די נפוץ.

    העובדה שהגוף ישנן התאמות שהנן הגיוניות רק בהקשר של מין אנאלי. בין גברים ובכלל..

    די מראה שהומואים היו מאוד שימושיים.

  4. ופרט לכך אין שום הוכחה חד משמעית שהנטיה ההומואית היא גנטית.אין להמעיט מכורמים פסיכולוגיים שהם בעיקר ההשפעה על האדם וההסביבה שמאפשרת למרכיב הגנטי להתבטא אם בכלל.
    אם זה גנטי ועוד לא נמצא שום גן הומוסקסואלי ,אז זה לא יותר מ 30 אחוז השפעה גנטית וגם היפרזתי בנתון.עדין יש 70 אחוז השפעה של סביבה ופסיכולוגיה על הנטיה.

    ועובדה יש מיליון סוגי הומואים ולכן זה מראה שכל אחד בוחר מה נוח לו ומה הוא מעדיף לדוגמא הומו שמביא ילדים עם אשיה ומגדל אותם יחד ,הונו שאין לו ילדים ,הומו שלא שוכב עם בנים ,הומו ששוכב עם בנות גם ,הומו שמביא ילד מפונדקאית ,הומו שיש לו מיליון חברות,הומו שאין לו אף אישה בחייו ובקרבתו ועוד מיליון סוגים .הרי ברור לכם כבר aזה לא גנטי טהור כי שכתוב בכתבה .לא ככה ?
    נתונים לא נכונים .כיום מדברים על 1.7 אחוז ועד 3.5 אחוז הומואים וגם יש בעיה מה ההגדרה של הומו יש הרי מיליון סוגים.חוץ מזה הומואים חיות בטבע כן קימו יחסים מיניים עם הנקבה ולכן שרדו.

  5. הסבר דחוק ולא מספק. באותה מידה אפשר לומר שכמו שיש אנשים חרוצים או לא, חכמים או לא, בעלי צבע עיניים כזה או אחר, נטייה התנהגותית כזו או אחרת, או אפילו מידת החשיפה לטראומה – יש אנשים שבמהלך חייהם מוחם מושפע כך שהמשיכה מופנית כלפי בני מינם. זה הכל, זה אפילו לא חייב להיות גנטי, ורב הסיכויים שזה לא גנטי או בעיקר לא גנטי.

  6. מאיה
    תודה (וכמובן גם לאריה סתר)! את תיאורית המלכה האדומה הכרתי בהקשר של פיתוח טכנולוגיה – אותו הרעיון 🙂

  7. אריה
    כן, התיאוריה היא של המילטון. אני התייחסתי לבחור בשם לייבלי שיושב באינדיאנה (לא באריזונה) ועושה עבודה ניסיונאית בנושא (ולא תיאורטית בלבד) שזה לא מאד נפוץ בתחום.

  8. ניסים,
    כן, זה למעשה תת נושא של סביבה משתנה. האורגניזם שאליו נטפל הטפיל צריך להשתנות במהירות ואז הוא חסין אבל אז הטפיל צריך להשתנות במהירות וכו' וכו' מעין מירוץ חימוש כזה שמביא לשום מקום (כמו כל מירוץ חימוש…) יש לזה כינוי חיבה: "היפותיזת המלכה האדומה" כי אתה רץ רץ רץ רק כדי להישאר באותו המקום כמו שאמרה דמותה של המלכה האדומה בספרו של לואיס קרול.
    עשו הוכחות חמודות על הנושא הזה אני רק לא מצליחה לזכור כרגע על איזה אורגניזם (איזשהו סוג של רכיכה) הבחור שעובד על זה הרבה (שגם את שמו אני, כמובן, לא זוכרת אבל יכולה למצוא בקלות אם זה מעניין אותך) יושב באריזונה והחיות אותן הוא בודק דווקא יושבות איפשהו באוסטרליה.

  9. יריב
    מסכימה. אתה בהחלט יכול לעשות את זה, אבל קח בחשבון שסימולציות קודמות (הראשוניות שנעשו) ממש לא הצליחו למצוא שום יתרון לרבייה מינית, אפילו כאשר אין שום עונש לרבייה המינית. בהתחלה הם אפילו לא שילבו מוטציות בתהליך ולדעתי, הסטורית, המהפך הראשון הגיע כאשר שילבו מוטציות בתהליך ומצאו שרק עבור קצב מוטציות גדול מספיק אפשר למצוא יתרון (אם כי עדין לא יתרון שמסביר את העונש הגדול שמלווה לרבייה מינית).

  10. מאיה, אוקיי.

    ולגבי הסימולציה לא היה לי ספק שכבר נכתבו בעבר דברים דומים, אבל אף פעם אין כמו מראה עיניים.

  11. יריב
    1. נכון, זה חלק מהתנאים…
    2. אתה יכול לכתוב את הסימולציה אבל נכתבו כבר רבות כאלה לפניך (כולל סימולציות שאני בעצמי כתבתי בדוקטורט…) ושוב, יש יתרון לרבייה המינית בתנאים שונים. חלק מהתנאים שנבדקו ובהם נמצא יתרון לרבייה מינית הם: אוכלוסיות קטנות, קצב מוטציות גבוה, תנאי סביבה משתנים וקשרים של אפיסטזיס שלילי קל בין גנים. בתנאים "נורמלים" קשה מאד למצוא יתרון לרביה מינית. אחת הסיבות לכך היא שרבייה מינית באה עם עונש גדול של 50% על פני רבייה א-מינית. ברבייה א-מינית כל אורגניזם הוא "נקבה" ונושא את צאצאי הדור הבא ולכן אוכלוסיה כזו תתרבה באופן אקספוננציאלי. באוכלוסיה מינית, לעומת זאת, רק 50% מהאוכלוסיה הם נקבות שנושאות את צאצאי הדור הבא ולכן אוכלוסיה כזו תשמור על גודל קבוע. קשה להתחרות עם המספרים האלה ולכן צריך יתרון נוסף לרבייה ויתרון זה מגיע מכל הנ"ל שתיארתי למעלה.
    3. אחד הדברים המקושרים לרבייה מינית אשר מהווים חלק אינטגרלי במנגנון הוא הרקומבינציה (שחלוף) של הגנים. זה בעצם אומר ששני אללים שהיו מקושרים זה לזה (על אותו הכרומוזום, לדוגמא) במשך שנים של אבולוציה ולמדו לעבוד יחד בצורה מיטבית, יכולים להפסיק להיות מקושרים זה לזה (עוברים להיות על כרומוזומים שונים) בגלל הרקומבינציה שקורית במיוזה. כלומר, סט של אללים שהיה השילוב המיטבי עד עכשיו בהתאם לתנאים מפסיק להיות משולב. הרבה פעמים זה יכול להוות מכה קשה מאד לאורגניזם.

  12. אויי טעיתי בכתבה, התכוונתי לכתבה על הניסוי בחיידקים שהחלו לצרוך פחמן דו חמצני ולייצר ממנו סוכרים.

  13. מאיה,

    תודה על ההארות –

    1. ״רוב האורגניזמים בטבע עדין מקיימים רבייה א-מינית״, נכון אבל אל תשכחי שיש להם יתרון במספרים, בדרך כלל מדובר ביצורים חד תאיים או רב תאיים מיקרוסקופים שקצב ההתרבות שלהם מאד מהיר ויכול להיות שזה מפצה על השונות הגנטית הקטנה.

    2. בהזדמנות הראשונה שתהיה לי אני מתכוון לכתוב סימולציית מחשב פשוטה שתבדוק את העניין. שתי אוכלוסיות באותו הגודל, אותו קצב מוטציות, אותו קצב התרבות, קבוצה אחת מתרבית ברבייה דו-מינית והשניה ברבייה חד מינית.

    נריץ כמה פעמים ונראה לאיזו קבוצה יש יתרון, אני מהמר על הקבוצה הדו-מינית.

    3. ״אל תשכח שהמגוון הספציפי שהתפתח (הקשרים הספציפיים בין הגנים) התפתחו כך לא במקרה אלא תחת לחץ מתמיד של הברירה הטבעית. שינוי של הקשרים האלה יהיה, לכן, לרוב מאד בעייתי״

    לא ירדתי לסוף דעתך, איזו בעייתיות לדעתך לרוב קיימת? (למשל באוכלוסיה של בני אדם, או יונקים אחרים שמתרבית בדרך של רבייה דו מינית).

  14. יריב
    לא מדויק ותלוי בתנאים. רביה מינית יכולה דווקא להפחית את המגוון תחת תנאים מסוימים. בנוסף, אפילו אם היא מעלה את המגוון נשאלת השאלה האם זה תמיד דבר טוב. אל תשכח שהמגוון הספציפי שהתפתח (הקשרים הספציפיים בין הגנים) התפתחו כך לא במקרה אלא תחת לחץ מתמיד של הברירה הטבעית. שינוי של הקשרים האלה יהיה, לכן, לרוב מאד בעייתי. למעשה השאלה של התפתחות הרבייה המינית היא שאלה עתיקת יומין בביולוגיה אבולוציונית ושעדין אין עליה תשובה חד משמעית (במקרה זו גם השאלה עליה בצעתי את מחקר הדוקטורט שלי…) יש הרבה מקרים ספציפיים בהם הראו עדיפות לרבייה מינית על פני רבייה א-מינית, אך זה ממש לא נכון באופן כוללני. לראייה, רוב האורגניזמים בטבע עדין מקיימים רבייה א-מינית, גם אם רובם מסוגלים לקיים גם רבייה מינית בחלק מהזמן, בתלות בתנאים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן