סיקור מקיף

צייד לוויתניאים

במסווה של "מחקר" המשיכו ציידי איסלנד, נורווגיה ובעיקר יפן לצוד מאות לוויתנים שבשרם הגיע לשווקים

לווייתן מצוי (בסכנת הכחדה) שניצוד באיסלנד. מקור - גרינפיס
לווייתן מצוי (בסכנת הכחדה) שניצוד באיסלנד. מקור - גרינפיס
מאז 1986 קיימת אמנה בינ"ל האוסרת על צייד לוויתנאים (דולפינים ולוויתנים), International Whaling Commission (IWC). על פי האמנה ילידי הצפון רשאים לצוד כדי להמשיך את המסורת, הרשאה נוספת ניתנה לצייד למטרות מחקר.

במסווה של "מחקר" המשיכו ציידי איסלנד, נורווגיה ובעיקר יפן לצוד מאות לוויתנים שבשרם הגיע לשווקים, מעריכים כי מאז 1986 ניצודו כ 35,000 לוויתנים. ארגוני סביבה ושמירה עשו ועושים להפרעה לציידים ולמניעת ההרג. כך גם מדינות כמו אוסטרליה וניו-זילנד שמנסות להפסיק את ההרג ע"י הגשת תביעות לבתי משפט וע"י פעילות פוליטית.

כדי לנסות ולישר את ההדורים בין המדינות וכדי להביא לפיקוח מלא על צייד הלווייתנים התכנסו נציגי מדינות (ונציגי גופים ירוקים) באגדיר שבמרוקו כאשר על הפרק הצעת פשרה שעל פיה יותר לשלשת המדינות לצוד כל שנה מספר מוסכם (ומוגבל) של לווייתנים, כלומר צייד שיהיה "בר-קיימא". הגבלה נוספת תהיה איסור מוחלט לסחר בין-לאומי בבשר הצייד.

הסכם שכזה יאפשר פיקוח ולדברי המצדדים בו ימנע את המצב הקיים בו צדים בניגוד לאמנה וללא פיקוח. המתנגדים ל"פשרה" טוענים כי היא תביא לדרישה של מדינות שבעבר צדו לאפשר להן לחזור ולהשתלב בצייד.

אירגוני הסביבה ושמירת הטבע חלוקים ביניהם, יש כאלה שרואים ב"צייד מוגבל"פשרה שתאפשר פיקוח ומניעת צייד פראי, אחרים מתנגדים בחריפות. אחד הטיעונים היותר חזקים של המתנגדים הוא "הדמיון והקירבה הרבה בין הלוויתנאים (דולפינים ולוויתנים) לבין ההומו ספיינס".

חוקרי היונקים הימיים וביניהם לורי מורינו מאונ' אמורי באטלנטה Lori Marino ‫-‬ Emory University ד"ר ג'ורג' צ'פוותייר מאונ' פייר ומארי קירי Dr Georges Chapouthier ‫-‬ Pierre and Marie Curie University פרפ' הל וויתהד מאונ' דלהאוס Professor Hal Whitehead of Dalhousie University ‫-‬ Halifax, Canada, מפרסמים דעות ומחקרים ב-Biological Conservation.

המחקרים מראים כי ללוויתנאים יש – תרבות, אינטיליגנציה, מודעות עצמית, כושר זיהוי עצמי (אני) ומבנה משפחתי וחברתי מפותח, תכונות שמפרידות אותם מ"סתם חיה שניתן לצוד כעוד מוצר צריכה".

מחקר שנערך לפני כעשור הראה את כושרם של דולפינים לזהות עצמם בראי, כלומר לדולפינים יש הבנה של זהות עצמית. לוויתני אורקה (קטלן) לומדים איך להוציא דגים מרשתות, אחרים מחלקים ביניהם את מיני הטרף: חלק דגים דגים ואחרים צדים יונקים, להקות לוויתנים מפתחות תרבות יחודית ללהקה, כאשר שתי להקות נפגשות מוחלף מידע, נרכשים ונלמדים ערכים חדשים, כלומר במידה וציידים יחסלו להקה … יהיה זה דומה לחיסול אוכלוסיה אנושית, חיסול שמסלק מהחברה (הליוויתנית) מכלול שלם של צורות התנהגות.

לוויתנים "שרים" שירים שונים באיזורים שונים, פגישה בין פרטים מאוכלוסיות שונות מביאה לפיתוח שירים חדשים, מכלול צורות התנהגות שיכולות להקרא רק …. תרבות, תכונות שעד לפני זמן לא רב נחשבו כ "יחודיות לאדם".

זה מכבר "התברר" כי תכונות אלו מתקיימות גם אצל מיני קופים. היום כבר ידוע כי אותן תכונות יחודיות מתקיימות גם אצל רבים ממיני הליוויתנאים, ללוויתנאים המוח הגדול ביותר (יחסית למשקל גוף) אחרי האדם.

אחת התכונות ש"חסרונה" איפשר לציידים מודרנים לעסוק בצייד ללא ייסורי מצפון /מוסר היתה … סבל, מקובל על זואולוגים ואחרים כי אצל חיות רבות, במקרה של פציעה חמורה נחסמים הנתיבים שמובילים להרגשת כאב, תגובה עיצבית שניצפתה אצל בעלי חוליות כמו גם חיות ירודות וידועה כ-nociception תכונה שמיוחסת ליחסי טורף ניטרף, כך שכאשר הניטרף ניצוד, "אחרי ההלם הראשוני הוא מפסיק לסבול".

בשנים אחרונות, ככל שהתרבו המחקרים והמעקבים אחרי הלוויתנאים, התברר כי הם סובלים באותה צורה ואופן כמו בני-אנוש.

בפגישה של החברה האמריקאית לקידום המדע American Association for the Advancement of Science (AAAS) יצאו המשתתפים בקריאה להתחשב במידע שמראה על קיום מודעות עצמית ותרבות באוכלוסיית הלווייתנים, מידע שחייב להוות קוו מנחה למדיניות השימור.

ההבנה וההכרה בתכונות הדומות לתכונות אנושיות עומדות לצד המתנגדים לצייד, אבל כנראה שהפעם כמו במקרים רבים אחרים מה שיטה את כף המאזניים לא יהיו שיקולים מוסריים אלא שיקולי "פוליטיקה" וכסף.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. אך אך ..אם רק אפשר היה לעשות פולסא דנורא על כל ספינות הציד האלה או לעשות להן "תקלות במנוע"

    למי שראה את הסרט על המפרץ הסודי ביפן ששמה טובחים דולפינים …פשוט מזעזע..

    והקטע הכי מפגר בכל זה..שגילו שיפנים שאוכלים תדירות לוויתנים ודולפינים מקבלים מזה הרעלה בכלל ..איני זוכר מאיזה חומר אבל אחד שנמצא בכמות גדולה במינים החיים באיזור יפן

  2. הגם אתה ברוטוס?!
    הגם אתם – הנורווגים – 'הצדיקים הידועים'?!
    ועל כגון זה נאמר " אינני מתירא לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים, אלא מהצבועים".

  3. ההרשאה המיוחדת הזו של עמים מסויימים לציד דומה בעיני לצו משפטי אמריקאי נניח שמאפשר לאדם לבן מהדרום לצוד בשנה מספר מסויים של אינדיאנים או להחזיק מספר מסויים של עבדים שחורים – כי זה חלק מהתרבות ההסטורית שלו. זה אבסורד והכניעה לכך לא מובנת. מי הן המדינות הללו שכל העולם מתקשה לעמוד בפנייהן? יפן היא בהחלט מעצמה גדולה וחזקה וקשה להתווכח איתה – אבל אפשר. לגבי השאר, זה פשוט מחדל לא ברור.

    הפיתרון? גידול רקמות מתאי גזע של לוויתנים או בטכנולוגיות מקבילות. היום ניתן לגדל רקמות במעבדה והשקעה בטכנולוגיה הזו יכולה להביא את כל תעשיית הבשר למקום טוב יותר, יעיל יותר, נקי יותר ומוסרי יותר.

    בברכת חברים,
    עמי בכר

  4. אני חושב שצריך להפעיל את עיקר הלחץ על איסלנד ונורבגיה להפסיק לאלתר את צייד הלוויתנים ובכך לבודד את יפן שהיא בעייתית יותר, במצב כזה אפשר לבצע תעמולה בתוך יפן נגד צייד לוויתנים ולהראות לציבור היפני שהפעולה הזאת פוגעת בתדמיתה של יפן. במקרה של הצלחת התעמולה, הלחץ הציבורי יעשה את שלו והממשלה היפנית תאסור על צייד לוויתנים.

  5. בעולם מתוקן, תשומת הלב של המדיה ההמונית והארגונים ה"הומניטריים" למיניהם היתה ממוקדת בפשע הזה.
    כנ"ל לגבי גינויים של השמו"ם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן