חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו לראשונה דרך לעצור רעלנים קטלנים

מדובר בגישה חדשה לפיתוח תרופות נגד הלם קטלני

פרופ' ריימונד קמפפר, האוניברסיטה העברית
פרופ' ריימונד קמפפר, האוניברסיטה העברית

צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצא לראשונה דרך לחסום פעילות של רעלנים קטלניים מסוג סופר אנטיגנים היוצרים תגובה דלקתית חריפה שעלולה לגרום למוות ושעד היום היו עמידים לתרופות קונבנציונאליות.

כאשר חיידקים אלימים מסוג סטפילוקוקוס או סטרפטוקוקוס תוקפים את גוף האדם, המערכת החיסונית מגיבה בצורה קיצונית וחזקה בהרבה מתגובתה הרגילה. כתוצאה מהתגובה החריפה המכונה "סערה חיסונית", נוצר הלם זיהומי (Septic Shock) או הלם רעלני (Toxic Shock), שניהם עלולים להיות קטלניים.

צוות החוקרים מהמכון למחקר רפואי ישראל-קנדה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' ריימונד קמפפר, במימון הסוכנות למחקר הגנתי מתקדם של משרד ההגנה של ארה"ב (DARPA) והמכונים הלאומיים לבריאות של ארה"ב (NIH), חקר כיצד הרעלנים הקטלניים יוצרים תגובה במערכת החיסונית. החוקרים הופתעו לגלות שחלבון המכונה 28CD, אשר ממוקם על דופן תאי החיסון הלבנים בגוף האדם וממלא תפקיד חשוב בכל תגובה של המערכת החיסונית, יכול לזהות רעלנים ולהיקשר אליהם. היקשרות זו היא שגורמת להשפעה הקטלנית של הרעלן על גוף האדם והיא שלב המפתח בפעילותו.

החוקרים מיפו את אזורי המגע בין הרעלן לבין החלבוןCD28 ומצאו שכדי ליצור "סערה חיסונית" על הרעלן להיצמד ספציפית לאותו שטח בחלבון המיועד בדרך כלל לחלבון נוסף מאותו סוג. בשלב הבא יצרו החוקרים "פיתיונות" – קטעים קצרים של חלבון המחקים את אזורי המגע. הפיתיונות פועלים כמפתח ברגים ומשבשים את הקשירה של הרעלן לחלבון CD28, תוך עיכוב התגובה החיסונית החזקה. על ידי "חסימת" החיבור בין הרעלן לחלבון מגנים הפיתיונות מההשלכות המסוכנות של הרעלן. הפיתיונות נמצאו כיעילים בקנה מידה רחב מאחר שהרעלנים נקשרים תמיד לאותו חלבון מטרה CD28.

לדברי פרופ' קמפפר, "התגלית שה- CD28 נקשר לרעלנים מאפשרת להשתמש בגישה חדשה לפיתוח תרופות נגד הלם קטלני, מאחר שמדובר בתרופות המכוונת נגד האדם עצמו ולא נגד הגורם הפולשני. על כן, חיידקים ורעלנים לא יכולים לפתח עמידות כנגד תרופות כאלה".

המחקר החשוב נערך במסגרת פיתוח אמצעי הגנה נגד רעלנים שעלולים לשמש נשק ביולוגי. סוקרים שראו עותק מוקדם של המחקר שעומד להתפרסם בכתב העת הנחשב PLoS Biology אמרו שמדובר ב"תוצאה מפתיעה עם השלכות עצומות" ו"מהפכה טוטאלית בתחום הסופר אנטיגנים".

הצוות של פרופ' קמפפר כולל את החוקרת הבכירה ד"ר גילה ארד ותלמידי הדוקטור והמוסמך רויטל לוי, איריס נשיא, זיו רוטפוגל, אורי ברש, עמנואלה סופר, תומר שפילקה ועדי מיניס, בשיתוף עובדת המחקר דליה הילמן.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

6 תגובות

  1. לוק שלום
    יש להבין אם התגובה האימונית הסוערת וההלם שמתלווה אליה הוא חיובי מבחינת השרדות והתפשטות החיידק.
    אם התגובה הייתה מפריעה לחיידק, היו משתלטים זנים שאינם גורמים לתגובה זו והתופעה הייתה נעלמת.
    המסקנה שלי היא שהתגובה כנראה מסייעת להתרבות / השרדות החיידק.
    כעת יש תרופה שמונעת מהחיידק להפעיל מנגנון שמסייע לו. יתכן שבמשך הזמן יצוצו החיידקים שימצאו דרך עוקפת להביא לאותה תוצאה הרצויה מבחינתם
    או בניסוח דרוויניסטי: חיידקים שעקב שינוי בהם, יצליחו להפעיל את המערכת האימיונית ולגרום להלם אצל החולה יהיה יתרון אבולוציוני והם יעלו בשכיכותם באוכלוסית החיידקים.
    כנראה שנצטרך להמתין בסבלנות ולגלות אם זה יקרה.

  2. יוסף אתה לא צודק,

    התרופה מיועדת להיקשר לתא דם הלבן ואיננה מחסלת חיידקים ולכן לא תהיה פה ברירה טבעית של חיידקים אלא הפחתה בעוצמת הפגיעה בחולה והורדת הסיכון למוות כתוצאה מהלם זיהומי.

  3. ל-AR
    להבנתי זה הפוך – מדובר במיתון המערכת החיסונית ולא בעירור שלה, כדי למנוע תגובת יתר חיסונית.
    מעניין אם יש כאן פתח גם לדיכוי אלרגיות שונות.

  4. Question
    Is this going to have potential impact on arousing the immune system to tackel cancer cells as well? (as a very old expirment once showed?).Perhaps this is the real break through,

    Stimulating the immune system to tackle everything
    from cancer to cocain…more on this on science magazine

  5. א. כל הכבוד למי שמצליח למצוא תרופות מצילות חיים.

    בכתבה מופיעה הפיסקה:
    לדברי פרופ' קמפפר, "התגלית שה- CD28 נקשר לרעלנים מאפשרת להשתמש בגישה חדשה לפיתוח תרופות נגד הלם קטלני, מאחר שמדובר בתרופות המכוונת נגד האדם עצמו ולא נגד הגורם הפולשני. על כן, חיידקים ורעלנים לא יכולים לפתח עמידות כנגד תרופות כאלה".

    משמעות הדבר היא שהפרופסור המכובד לא רואה דרך שבה החיידקים יצליחו להתגבר על התרופה. אני משער שהחיידקים דוקא כן יצליחו. איך? לחיידקים פיתרונים 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן