התגלו מאגר מים ענק ומנהרת מים מרשימה בגן לאומי בית שערים

בזמן חפירות חדשות הנערכות בגן לאומי בית שערים (ליד קריית טבעון), התגלו מאגר מים ענק ומנהרת מים מרשימה, ממצאים חשובים אלה שופכים אור על פרק קדום ובלתי מוכר בתולדות בית שערים. מדובר בתקופת המאה ה-1 לספירה כ-150 שנה לפני זמנו של רבי יהודה הנשיא.

בזמן חפירות חדשות הנערכות בגן לאומי בית שערים (ליד קריית טבעון), התגלו מאגר מים ענק ומנהרת מים מרשימה, ממצאים חשובים אלה שופכים אור על פרק קדום ובלתי מוכר בתולדות בית שערים. מדובר בתקופת המאה ה-1 לספירה כ-150 שנה לפני זמנו של רבי יהודה הנשיא.

במסגרת הכנת המערה כמרכז מבקרים נערכה חפירה לחקר מאגר המים והמנהרה שהובילה אליו. החפירה נוהלה על ידי ד”ר צביקה צוק, ארכיאולוג ראשי של רשות הטבע והגנים וד”ר יוסי בורדוביץ’, ארכיאולוג מחוז צפון ברשות ובשיתוף רשות העתיקות.

חפירות מערות הקבורה שנערכו בגן לאומי בית שערים לפני שנים רבות, פסחו על מפעל מים מרשים הנמצא בסמוך למערה מס’ 1 (מערת הפרש) .
מקום זה נודע בשם מערת הסליק בזמן שהוכשר בתקופת המנדט הבריטי למחסן ומטווח נשק סודיים של ההגנה. ההכשרה הרסה את פתח הכניסה וחלק ממערכת הובלת המים.
המידע היחיד שהיה קיים עד תחילת החפירות החדשות היה ציון המקום במפת מערות בית שערים, תוך הזכרתו כבור מים או בשם הערבי מערת א-סיח (מערת בור המים), אך עכשיו התברר כי זהו מאגר מים ענק, במידות 25 מ’ אורך, 7 מ’ רוחב ולפחות 6 מ’ עומק הכולל שני תאים גדולים לצדדים, נפחו מוערך בכ-1000 מ”ק.

הטיח על קירות המאגר עשוי שכבה אחת בגוון לבן על אפור אופייני למאה ה-1 לספירה.
בכניסה, בצד הדרומי, שרד גרם מדרגות מרשים ומטויח כאשר בצדו האחד דופן המאגר ובצדו השני מעקה מטויח. אזור כניסת המים למאגר אמנם נהרס בעת הכשרת הסליק אך במרחק של כ-15 מ’ מערבה ממנו נמצא מתקן מטויח ומדורג (ייתכן ששימש כמקווה במקור) ששימש בור שיקוע למנהרת מים מרשימה המגיעה מצפון ונחשפה לאורך של כ-20 מ’.

המנהרה נחצבה כתעלה פתוחה ונסגרה אחר-כך בגג עשוי לוחות אבן תוך שילוב בנייה בדפנות החצובות. מידותיה המרשימות מאפשרות כניסה של אנשים פנימה.

המנהרה, שהשתמרה בשלמותה בקטע שנחפר, הובילה מי נגר ממדרונות גבעת העיר בית שערים ומהגיא הסמוך אל מאגר המים.

לדברי ד”ר צביקה צוק, ארכיאולוג ראשי של רשות הטבע והגנים: “מדובר בממצאים חשובים אשר שופכים אור על פרק קדום ובלתי מוכר בתולדות בית שערים. מדובר בתקופת המאה ה-1 לספירה כ-150 שנה לפני זמנו של רבי יהודה הנשיא, אשר עוזרים לנו לצייר תמונה של חיי היומיום בעת הקדומה”.