סיקור מקיף

הפשרה של המומייה העתיקה באירופה לצורך הוצאת דגימות למחקר אנתרופולוגי וביולוגי

עורו של האייס-מן מרמז שאקופונקטורה זו בכלל לא המצאה סינית

מאת תמרה טראובמן
המומייה העתיקה ביותר באירופה, שחיה לפני 5,000 שנה ונמצאה רק לפני תשע, הופשרה השבוע. ההפשרה נמשכה ארבע שעות והתבצעה, למעשה, כדי לאפשר למדענים להוציא דגימות מגוף האיש, שזכה לכינוי אייס-מן. המדענים העלו את הטמפרטורות בתא השימור של האייס-מן לשתי מעלות צלסיוס, ולקחו דגימות של עצמות, שיניים, עור ורקמות שומניות.

בחודשים הקרובים מתכוונים מדענים ממספר אוניברסיטאות בעולם לפתור בעזרת חקירת הדגימות חידות עתיקות ומסקרנות, כמו מי הם צאצאיו של המומייה ומה גרם למותו. יש כבר היום כמה תשובות אפשריות לשאלה זו: אחת ההשערות היא שהוא פשוט הותש מהליכה בהרי האלפים, נרדם וקפא למוות; לפי השערה אחרת, המסתמכת על רקמה פגומה שהופקה ממוחו, הוא מת כתוצאה משבץ מוחין; וכמה צלעות שבורות שנמצאו אצלו עשויות לרמוז דווקא שמת כתוצאה מתאונה.

בשנה הבא יבדקו האנתרופולוג, הד"ר הורסט שיידלר מאוניברסיטת וינה ועמיתיו מאוניברסיטת "ווייק פורסט" בצפון קרולינה, מתי בעצם נפגעו הצלעות – סמוך למותו של האייס-מן או דווקא בצעירותו.

בפרויקט מרכזי אחר ינסו החוקרים לשפוך אור על שורשיו של האייס-מן. ב-1994 גילה מחקר על הדנ"א המיטוכונדריאלי – הדנ"א העובר בתורשה רק מהאם – כי דרגת הקרבה הגדולה ביותר של הדנ"א המיטוכונדריאלי של האייס-מן לאוכלוסיות בנות זמננו היא אצל אנשים החיים בצפון אירופה ובמרכזה. שני צוותי מחקר מאיטליה מקווים להפיק מדוגמיות העצמות שנלקחו דגימות דנ"א באיכות טובה יותר, ולשרטט תיאור מדויק של השושלת שלו בתקווה ללמוד יותר על דפוסי ההגירה באירופה הקדומה.

האייס-מן התגלה לפני תשע שנים, כאמור, לגמרי במקרה. שני מטפסים הרים שטיילו באזור גבול אוסטריה-איטליה הבחינו בגופה מבצבצת מהשלג. זמן קצר לאחר הגילוי פרצה מריבה קשה בין אוסטריה ואיטליה, ששתיהן תבעו עליה חסות. לאחר שמדידות מדויקות הוכיחו שהמומייה התגלתה 93 מטר דרומית לגבול, כלומר בצד האיטלקי, היא הוצבה בתא מקורר במוזיאון דרום טירול לארכיאולוגיה.

מחקר המומייה, שהשתמרה להפליא, כבר סיפק מידע רב ערך על החיים בעידן הפרהיסטורי. ברשות האייס-מן נמצא גרזן נחושת – פריט יוקרתי המצביע על מעמד חברתי גבוה, וייתכן אף שהיה ראש שבט – וכן שכמייה חסינת מים. ידוע שבמאה ה-19 עדיין השתמשו רועים בהרי האלפים בשכמיות דומות.

בנוסף, במהלך המחקר התברר כי מעיו של האייס-מן שרצו בביצים של תולעי שוט, טפילים שוודאי גרמו לו לכאבים רבים. בגבו וברגליו התגלו קעקועים מסקרנים, וחוקרים שבדקו אותו אמרו שנראה שלסימני הקעקוע אין ערך קישוטי. הם העלו את ההשערה שאלה למעשה סימני אקופונקטורה, והעבירו צילומים של סימני הדקירה לאקופונקטוריסטים שקבעו שחלק מהסימנים אכן נמצאים בנקודות דיקור באקופונקטורה הקשורות לשלפוחית השתן ודלקת פרקים.

כרגע איש אינו יודע אם האייס-מן – שנראה כי זכה להגיע לגיל 40, הישג מכובד בתקופת האבן המאוחרת שבה חי – סבל מבעיות בשלפוחית השתן, אבל סריקות בטומוגרפיה ממוחשבת (סי-טי), כבר גילו שאכן סבל מדלקת פרקים. האייס-מן חי כאלפיים שנה לפני שהאקופונקטורה הופיעה בסין, ולכן אמרו החוקרים כי ייתכן שהמקור הגיאוגרפי של צורת הריבוי הזו היה בכלל אירו-אסייתי ולא מזרח-אסייתי, ומשקף את היחסים הבין-תרבותיים בתקופה הפרהיסטורית.
{הופיע בעיתון הארץ, 3/10/2000}

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן