מהו ויטמין K שהמחסור בו גורם לשטף דם במוח לתינוקות?

תינוקת בת כחודש וחצי אושפזה בשבוע שעבר במצב קשה בביה"ח לילדים בשיבא, עם דימום מוחי נרחב והפרעה קשה בתפקודי קרישה כתוצאה מסירוב הוריה לאפשר לצוות המיילדים לתת לתינוקת מנת ויטמין K. אנו מביאים בכתבה זו פרק מהספר "המדריך השלם לתוספי תזונה" העוסק בויטמין K

המקורות לויטמין K אצל מבוגרים. לתינוקות יש צורך בתיגבור עם הלידה. צילום: shutterstock
המקורות לויטמין K אצל מבוגרים. לתינוקות יש צורך בתיגבור עם הלידה. צילום: shutterstock

תינוקת בת כחודש וחצי אושפזה בשבוע שעבר במצב קשה בביה"ח לילדים בשיבא, עם דימום מוחי נרחב והפרעה קשה בתפקודי קרישה. היא הגיעה בהכרה מעורפלת ובבדיקת CT התברר כי היא סובלת מדימום במוחה. בדיקה של תפקודי הקרישה העלתה שהמקרה נבע מחסר בויטמין K.

התסמינים הללו עוררו את חשדו של פרופ' זאב פלדמן, מנהל היחידה לנוירוכירוגיה ילדים כי מדובר בחסר בויטמין K המשתתף בתהליך קרישת הדם. לאחר תחקור קצר של ההורים הסתבר שהם סירבו לתת לתינוקת מיד עם היוולדה ויטמין K, שניתן בדרך שגרה זה עשרות שנים.

תופעת הסירוב לויטמין K בקרב הורים לילודים היתה נפוצה בשנות השישים, בשל חשש לקשר בין הויטמין למחלות קשות. כל המחקרים וכמובן מבחן המציאות הראו שאין קשר. סירוב זה הביא לעליה במספר מקרי הדמם המוחי אצל תינוקות.
בסקרים שנעשו לאחרונה בארה"ב נמצא כי הסיכון לדמם קשה בתינוקות שלא קבלו ויטמין K הוא כמעט פי מאה יחסית לתינוקות שטופלו."

האיגוד הישראלי לרפואת ילדים ממליץ לתת את הויטמין לילודים, גם לאלו הנולדים בלידת בית כדי להגן עליהם מסכנת הדמם המוחי.

הספר "המדריך הישראלי השלם לתוספי תזונה" מאת ד"ר יפה שיר-רז וד"ר אודי בר (הוצאת כתר, 2007) מתייחס בין היתר גם לויטמין K. אנו מביאים בזאת את הפרק הרלוונטי.

ויטמין K

השם ויטמין K נגזר מן המילה הדֶנית Koagulation, שפירושה התקרשות. ואכן, הוויטמין שגילה החוקר הדֶני הנריק דאם בשנות השלושים של המאה ה-20, הוא אחד הוויטמינים הנחוצים למנגנון קרישת הדם בגופנו ולמניעת דימומים. הוא חיוני לייצורם בכבֵד של כמה חומרים המשתתפים בתהליך קרישת הדם, בהם פְּרוֹתְרוֹמבּין, חומר הנמצא בפלזמה של הדם, ומהווה צורה לא-פעילה של האנזים תְרומבּין, המשתחרר בתהליך קרישת דם). בנוסף, בשנים האחרונות התגלה כי ויטמין K (הנקרא גם פילוכינון) משמש גם לבניית העצם, וכי הוא עשוי לסייע גם במניעת אוֹסְטֶאוֹפּוֹרוזיס (דלדול עצם). את מרבית הכמות הדרושה של הוויטמין לגוף מייצרים חיידקי המעי, וחלקה האחר מגיע מן המזון.

◄ מקורות במזון

המקורות הטובים ביותר לוויטמין הם ירקות-עלה ירוקים, ירקות שורש, גרגירים וזרעים, כבד, חלמון ביצה, סויה, חיטה, אצות ונבטי אלפלפה, וכן שמנים צמחיים.

◄ מצבי חֶסֶר
בגלל היעדר החיידקים המייצרים את הוויטמין במעי אצל יילודים, גדל הסיכון לחֶסֶר שלו ולהיווצרות דימומים, ולכן מוסיפים אותו באופן שגרתי לתזונת יילודים. בעקבות זאת נכחדה מההיסטוריה הרפואית מחלה קטלנית הקרויה "מחלת הדֶמֶם של היילוד", שגרמה לנכויות ולמוות מדימומים.
אצל מבוגרים רמות הוויטמין בדרך כלל תקינות, אולם סקרים שנערכו בארצות הברית מצאו, כי לשיעור ניכר מן הילדים והמתבגרים חסרה כמות מספקת ממנו.
שימוש ממושך בתרופות אנטיביוטיות או בנוגדי חיידקים מסוג סולפונאמיד, המחסלים את ה"חיידקים הידידותיים" במעיים, עלול לגרום למחסור בוויטמין K. גם מצבים שבהם הספיגה מהמעי פגומה עלולים לגרום לחֶסֶר – למשל, סיסטיק פיברוזיס ((CF, מחלת קרוֹהן (דלקת כרונית של המעי) , קוליטיס כיבי (– UC דלקת כיבית של המעי הגס), מחלת צליאק (שבה המעי הדק אינו מסוגל לעכל ולספוג מזון), ועוד.

 

◄ תסמיני חֶסֶר
מחסור בוויטמין מוביל לרמות נמוכות מדי של פְּרוֹתְרוֹמבּין ונוגדי קרישה נוספים בדם. כתוצאה מכך, נוצר עיכוב בקרישת הדם, עובדה העלולה לגרום לנטייה לדימומים ולשטפי דם. במקרים חמורים ונדירים, עלול להיגרם דימום במוח.

 

 

◄ יעילות התוסף
ויטמין K ואוֹסְטֶאוֹפּוֹרוזיס
לאחרונה, מצטברות עדויות מחקריות המוכיחות כי ויטמין K מעורב גם בבניית העצם. נמצא כי רמות נמוכות של ויטמין K קשורות לצפיפות עצם נמוכה, וכי נטילת הוויטמין כתוסף מסייעת להשיג צפיפות עצם גבוהה יותר.

ויטמין K ונימי דם תת-עוריים בולטים
לאחרונה פורסמו מחקרים המראים כי מריחה חיצונית של תכשירים רפואיים המכילים ויטמין K יכולה להועיל בצמצום הופעת קופרוזיס – נימי דם הבולטים מתחת לפני העור ומקנים מראה אדמומי ומוכתם לפנים. בעיה זו שכיחה במיוחד בקרב אנשים בהירי עור המרבים להיחשף לשמש, וכן בקרב שתייני אלכוהול ונוטלי תרופות כגון פְּרֶדִינְזוֹן (לטיפול במצבים דלקתיים) .
◄ מינון מומלץ
הקצובה היומית המומלצת על פי הגיל היא:
• תינוקות: 0–5 חודשים– 5 מיקרוגרם; 5–12 חודשים– 10 מיקרוגרם; 1–3 שנים– 15 מיקרוגרם
• ילדים: 4–6 שנים – 20 מיקרוגרם; 7–10 שנים– 30 מיקרוגרם; 11–14 שנים – 45 מיקרוגרם; בנים: 15–18 שנים – 65 מיקרוגרם; בנות: 15–18 שנים – 55 מיקרוגרם
• מבוגרים: גברים: 19–24 שנים – 70 מיקרוגרם; נשים: 19–24 שנים – 60 מיקרוגרם; גברים: 25 שנה ומעלה – 80 מיקרוגרם; נשים: 25 שנה ומעלה – 65 מיקרוגרם
• נשים הרות ומיניקות: 65 מיקרוגרם

תופעות לוואי, סיכוני מינון עודף ואינטראקציות שונות
אין ליטול תוסף ויטמין K ללא התייעצות ברופא המטפל. חשוב לדעת כי בנטילת מינון עודף של ויטמין K עלולה להופיע אנמיה המוליטית, מצב שבו מתרחש הרס מוגבר של כדוריות דם אדומות.
לאנשים הנוטלים תכשיר בשם קומֶדין כנוגד קרישה' מומלץ להימנע מנטילת ויטמין K ומאכילת מזונות עתירי ויטמין K, על מנת שלא לפגום ביעילותה של התרופה. למעשה, פעילותה של הקומדין כ"מדללת" דם מתבססת על עיכוב פעילותו של ויטמין K, ועל כן, צריכת מזונות העשירים בוויטמין K כגון עלים ירוקים ואבוקדו, פוגעת בפעילותה של התרופה החיונית.

הויטמין התגלה במחקר בתרנגולות

החוקר הדני הנריק דאם ערך מחקרים בתרנגולות שניזונו מתפריט דל שומן במיוחד. הוא הבחין שכעבור זמן מה, העופות סבלו משטפי דם בחלקים שונים בגופן, וכן שדגימת הדם שלהם נקרשה לאט מהרגיל. הוא ניסה לתת לתרנגולות את כל הוויטמינים שהיו מוכרים, אולם ללא הועיל. רק כשהוסיף למזונן מעט זרעי קנביס, נעלמו התסמינים. אז עלתה במוחו המחשבה, כי אולי מדובר בוויטמין מסוג חדש.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן