אוניברסיטת תל אביב

תה חם עם לימון. המחשה: depositphotos.com

תסתכלו בקנקן התה – אולי בקרוב הוא ייכחד

מה יש במשקה העתיק שהפך לחלק מתרבות המזרח והמערב, והאם סכנת משבר האקלים מאיימת גם עליו?
אצה מהמין אולווה המכונה גם חסה ימית. המחשה: depositphotos.com

האם חסה ימית תחסל את הקורונה?

תגלית אקולוגית נגד נגיף הקורונה: חומר טבעי המופק מאצה ימית מונע הידבקות של תאים בנגיף הקורונה
ילדה כועסת על אמה המתעלממת ממנה. . המחשה: depositphotos.com

מה יותר מעניין – פייסבוק או הילד שלך?

השימוש הנרחב של ההורים בטלפון הסלולרי עשוי לגרום לפגיעה בהתפתחות של הפעוטות ולהשלכות מרחיקות לכת
שימוש בבינה מלאכותית ברפואה. המחשה: depositphotos.com

על בינה מלאכותית שמוציאה תובנות מתיקים רפואיים

מחקר בחן באמצעות לימוד מכונה אלפי תיקים רפואיים, ואיפשר לחזות גורמי סיכון לפיתוח תחלואה קשה ותמותה בעת ההדבקה בחיידק או בפטריה עמידים
הפרעות נוירולוגיות ואובדן זיכרון. המחשה: depositphotos.com

תרופה קיימת תוסב לטיפול במחלה יתומה

מחקר בינלאומי רחב היקף בהובלת אוניברסיטת תל אביב מצא כי תרופה ניסיונית אשר קיבלה מה-FDA מעמד של תרופת יתום לטיפול עתידי בתסמונת התפתחותית נדירה, עשויה לרפא גם מגוון תסמינים הקשורים
כאן הכל התחיל. מיכאל צוקראן במצפה הכוכבים הישן על גג בניין שנקר

מצפה הצופה על לויינים מוקם באוניברסיטת תל אביב

מצפה הכוכבים והלוויינים החדש שנבנה בימים אלו על הגג של בניין שנקר יהפוך לאחת המעבדות המשוכללות בעולם, שתאפשר, בין השאר, תקשורת מתקדמת עם לוויינים וחלליות אחרות
ספר וציוד ששימשו את הרופאים הערבים בימי הביניים. המחשה: depositphotos.com

משקרים במצח נחושה? הטכנולוגיה הזאת תחשוף אתכם

פיתוח חדש יאפשר לחשוף "שקרנים" על ידי תנועות של שרירי הפנים
הדמיית אמן לניסוי בפיזיקת חלקיקים. קרדיט – Jefferson Lab.

ניסוי בינלאומי ראשון מסוגו אישש את התיאוריה של פיזיקת החלקיקים שלפיה אין עדות לקיומו של ניוטרינו רביעי

הניסוי, בהשתתפות קרוב ל-200 פיזיקאים ממדינות שונות נערך במעבדה הלאומית ע"ש פרמי (Fermilab) בארצות הברית. צוות המומחים מישראל, כלל שתי קבוצות מחקר, של ד״ר עדי אשכנזי ושל פרופ׳ אלי פיסצקי
פרופ' אילנה גוזס. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

פרופ' אילנה גוזס זכתה בפרס האקדמיה האמריקאית לרפואה על חקר האלצהיימר

המחקר מציע גישה חדשנית מבוססת בינה מלאכותית לשיפור היכולת למציאת קוקטייל התרופות המתאים ביותר למטופל על סמך המידע הגנטי שלו
ד"ר דפנה לנגוט אוספת דגימות סדימנט מהחפירה במדרגות הירדן לצורך בדיקה מיקרוסקופית של שרידי צמחים. קרדיט צילום: פרופ גונן שרון, המכללה האקדמית תל-חי.

שינויי אקלים דרמטיים בסופה של תקופת הקרח איפשרו את המעבר מחברות ציידים-לקטנים לחקלאים

שרידי צמחים סייעו לחוקרים לשחזר את האקלים בארץ ישראל בסיומה של תקופת הקרח האחרונה
גור עטלף פירות ואמו (צילום: יובל ברקאי)

ממני תראה וכן תעשה: תשובה לשאלה מה משפיע יותר תורשה או חינוך

חוקרים באוניברסיטת תל אביב מצאו כי גורי עטלף פירות מאומצים מתנהגים כמו האם המאמצת
דמות במשחק מחשב. המחשה: depositphotos.com

לא משחק ילדים

התשלום האמיתי עבור משחקי המחשב הפופולריים והחינמיים הוא דאטה ונתונים ביומטריים על השחקנים
פרמדיק מטפל בחולה לב באמצעות דיפריברילטור. המחשה: depositphotos.com

לראשונה זוהו חמישה מתוך 29 החלבונים המרכיבים את נגיף הקורונה שאחראים לפגיעה בכלי הדם

"חולי קורונה נמצאים בסיכון מוגבר עד פי שלושה לעבור שבץ או התקף לב למשל. כל העדויות מראות שהנגיף פוגע קשות בכלי הדם או בתאי האנדותל העוטפים את כלי הדם. אלא
צמח במדבר. המחשה: depositphotos.com

איך צמחים מתמודדים עם המחסור הגובר במים?

נחשפה פעילות חלבונים האחראים על התהליכים שבהם נעזרים הצמחים כדי להתמודד עם תנאי יובש
כבו את האור ותנו לצרצר לחיות. המחשה: depositphotos.com

מה מאיים על חיות הלילה?

מחקר שנערך על צרצרים מגלה כי זיהום האור מוציא אותם מסנכרון, פוגע ביכולת הרבייה שלהן ומאיים על המשך קיומם
סוסוני ים. המחשה: depositphotos.com

סוסני הים: השחיינים הגרועים והאטיים הם אלופי העולם בשאיבת טרף

לא רק היריון זכרי. סוסוני הים מפליאים ומצטיינים גם ביכולת הטרף שלהם: במשך מרבית שעות היום הסוסונים שוחים בים כאשר ראשם מוטה כלפי מטה וקרוב לגוף. אך כאשר הם מבחינים
פונקצית גל, פיזיקה קוונטית. המחשה: depositphotos.com

תורת הקוונטים משפיעה על תהליך פליטת האור

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, מהטכניון ומ-MIT חברו יחד כדי לשפוך אור חדש על תורת הקוונטים
האתר הארכאולוגי בוואדי פיינאן. קרדיט: תומאס לוי

הקלטות של השדה המגנטי מלפני 9,000 שנה מלמדות אותנו על השדה המגנטי כיום

כלי צור שרופים מאתרים פרהיסטוריים מאפשרים לקבוע את עוצמת השדה המגנטי של כדור הארץ בתקופות קדומות. המידע על השדה המגנטי בתקופה הקדומה עשוי להשליך על הבנת השדה המגנטי בזמננו. החוקרים:
סופרנובה: קומפוזיציה של צילומים ממצפה לאס קומברס וטלסקופ החלל האבל של סופרנובת לכידת האלקטרונים SN2018zd (העיגול הבהיר מימין), והגלקסיה בו היא התרחשה, NGC 2146. קרדיט: NASA/STScI/J. DePasquale; Las Cumbres Observatory

פיצוץ אדיר בחלל פתר תעלומה בת אלף שנה

כשהכוכבים הסתדרו בשורה: כוכב שסיים את חייו בגלקסיה רחוקה והתפוצץ בעוצמה רבה פתר תעלומה אסטרונומית מהמאה ה-11
איור: מנגנון מולקולרי חדשני של שליח מוות שנוסע מקצה האקסון לגוף התא והורג את תאי העצב המוטורים בעמוד השדרה לאחר חשיפה לעקה במחלת ALS. ממצא זה מהווה מטרה חדשה לפיתוח תרופה וטיפול עתידי.

למה תאי עצב מתים?

לראשונה: נחשף מנגנון שפוגע בתאי העצב במחלת ניוון השרירים הסופנית (ALS) * CRMP4 משמשת כ״שליח מוות״ אשר נע לאורך שלוחת העצב והורגת תאי עצב מוטורים במחלת ה-ALS * הציל תאי
הובלת תרופות לתאים. באדיבות פרופ' דן פאר, אוניברסיטת תל אביב

התקדמות בהובלת תרופות רק לתאים הנגועים בסרטן או בנגיפים בלי לפגוע בבריאים

פרופ' דן פאר, אוניברסיטת תל אביב: "הפיתוח שלנו משנה למעשה את עולם הנוגדנים. היום אנחנו מציפים את הגוף בנוגדנים שהם אמנם סלקטיביים, אך פוגעים גם בתאים הבריאים. אנחנו הוצאנו מהמשחק
הדמיה סטטית של חלק מהגולגולת והלסת של טיפוס האדם מנשר רמלה. קרדיט: אוניברסיטת תל אביב

במחצבות נשר ברמלה התגלה מין של אדם קדם ניאנדרטלי שלא היה מוכר למדע

עצמותיו של טיפוס אדם קדום שלא היה מוכר למדע שחי באזורנו עד לפני כ-130 אלף שנה התגלו בחפירות שנערכו באתר הפרהיסטורי "נשר רמלה", הסמוך לעיר רמלה. כמקובל, האדם החדש זכה
תאים בצלחת פטרי. צילום: depositphotos.com

חוקרים מת"א הפריכו תיאוריה על תפקידם של חלבוני COPII בתוך התא

(מימין לשמאל): פרופ' טובה מילוא (דיקאנית הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל-אביב), פרופ' מאיר פדר, פרופ' אריאל פורת ופרופ' יוסי מטיאס.

גוגל ואוניברסיטת תל אביב השיקו תוכנית למינוף מחקרי AI רב-תחומיים לטובת הקהילה

מטרת התכנית AI for Social Good לתמוך במחקרים ושיתופי פעולה בתחומי מדע הנתונים והבינה המלאכותית אשר יכולים לעזור ולקדם את האנושות בנושאים חברתיים העומדים על סדר היום
בדיקות אחרונות בחדר הנקי. הננו לוויין TAU SAT1. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

הננו לווין TAU-SAT1 שוחרר מתחנת החלל הבינ"ל למסלולו בהצלחה

הלוויין נקלט חזק וברור ב-4 תחנות קרקע בישראל המחוברות ברשת ביניהן: באוניברסיטת ת"א, במרכז המדעים בהרצליה, בשער הנגב ובירוחם. בימים הקרובים הוא ינותב למסלולו הקבוע
השלכות הפגיעה במנגנון הבקרה על הפרדת הכרומוזומים (SAC) ובאנזים KIF18A בתאים תקינים לעומת תאים אנאפלואידיים

מחקר חדש מגלה נקודת תורפה בתאים סרטניים

חוקרים מאונ' תל-אביב שפכו אור על תעלומה בת 140 שנה במאמר שפורסם בנייצ'ר. המחקר מראה לראשונה כיצד מספר לא תקין של כרומוזומים (אנאפלואידיה) – תכונה ייחודית של תאי סרטן שהייתה
ספורט - התחום המתאים לנסות טכנולוגיות צילום מהירות. המחשה: depositphotos.com

תוך כדי תנועה

פיתוח טכנולוגי חדש יאפשר לצלם חפצים, בני אדם ובעלי חיים בזמן שהם זזים, תוך שמירה על חדות התמונה
עטלף. באדיבות אוניברסיטת תל אביב

אם הקירות היו יכולים לדבר

אם עטלפים יכולים לשמוע ולזהות מכשולים, מדוע הם בכל זאת מתנגשים לפעמים בקירות?
פרופ עודד רכבי. צילום יהונתן צור

פרופ' עודד רכבי מאוני' תל אביב זכה ב- 2.5 מיליון דולר למחקר חופשי

פרופ' רכבי שותף בפרס Polymath שהוא "ניסוי בחדשנות שמתבססת על סקרנות קיצונית" המחולק על ידי קרן שמידט פיו'צר שהקים אריק שמידט, ממייסדי גוגל
עטלפות מסוג לפטוניקטריס בפתח מערה. צילום: Jens Rydell

עפה על זה

העטלפה שגמאה 200 ק"מ בשבע שעות ושברה את שיא העולם בתעופה למרחקים ארוכים
שלושה פריטים ארכיאולוגיים, שלוש דרגות חום שונות (מימין, לא בקנה מידה): להב, נתזים מסותתים ורסיסי צור שניתזו באופן ספונטני

שימוש מבוקר באש ליצירת כלים – כבר לפני כ-300 אלף שנה

חוקרים במכון ויצמן למדע ובאוניברסיטת תל-אביב יישמו באחרונה טכנולוגיות מתוחכמות משלהם כדי לבחון כיצד ייצרו כלי אבן בשלהי תקופת האבן הקדומה שנמצאו במערת קסם בסמוך לראש העין
דוגמאות לשברי חרס (כתובות בדיו על גבי חרסים). קרדיט צילום: מיכאל קורדונסקי, אוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות

הטקסטים במצודת תל ערד נכתבו על ידי 12 כותבים שונים

מומחית בעלת שם עולמי מהמחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל בחנה את שברי החרס הכתובים וזיהתה 12 כתבי יד שונים בדרגות וודאות שונות * המשמעות: רבים בממלכת יהודה ידעו קרוא וכתוב
נגיף קורונה. המחשה מתוך jumpstory

מדענים ישראלים זיהו 23 רצפי חלבון חדשים בקורונה * 3M תרמה לפיתוח חיסון באוני' ת"א

מדענים במכון ויצמן למדע ובמכון למחקר ביולוגי מיפו את פרופיל ייצור החלבונים של נגיף הקורונה וזיהו 23 רצפי חלבון חדשים. ממצאיהם עשויים לסייע לפתח תרופות, חיסונים ובדיקות טובות יותר לאיתור
פרופ' אילנה גוזס. צילום: אוניברסיטת תל-אביב

תרופה ניסיונית לאלצהיימר עשויה לסייע לילדים עם אוטיזם

עטלף פירות. צילום: פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

עטלף העיר ועטלף הכפר – נעים תמיד בקו ישר