ראש השנה

זכר יעל בנגב. איור: depositphotos.com

עם ישראל שר 16: מוסיקת המקדש מתארגנת בזיקה לחגים (ג') – השופר

השופר המככב בראש השנה וביום הכיפורים היה כלי מרכזי מבין כלי הנשיפה בבית מקדש. לצד החצוצרות. הוא עבר הסבה מתפקידיו הקודמים כמודיע על אירועים חשובים - הכתרות מלכים ומלחמות והפך
אוצרות המקדש מונצחים על שער טיטוס ברומא. מתוך ויקישיתוף

עם ישראל שר 12: התוקעים בחצוצרה ובשופר

כבר עמדנו למעלה על חשיבותו של הגוף המכונה "צוערי הלוייה". נצביע כאן על גוף אחר שהתכנה "פרחי הכהונה". פרחי הכהונה תפסו מקום בולט במיוחד בסוגית יום הכיפורים, שהרי בטקס זה
שירת מרים, ציור של ג'יימס טיסו. נחלת הכלל. מתוך ויקיפדיה

עם ישראל שר ב': מוזיקה קולית וכלית

המוזיקה הכלית והקולית תפסה מקום חשוב מאד בתקופת המקרא וענינה בהדגשה – העדר קשר בולט ויחיד לפולחן דווקא. השירה שנפוצה היתה חילונית וזו כללה שירי חול, יין, משתאות והוללות. פה
מעמד הקהל בירושלים בעת העתיקה. המחשה: depositphotos.com

הביצה או התרנגולת? הרהור בין חַג לחָג

מה קדם למה – ה"חַג" בניקוד פתח, או ה"חָג" בניקוד קמץ? הראשון – דן בחגיגה, במועד שמחה לרגל ארוע מסויים והשני בפעולה גיאומטרית משהו, כלומר – שירטט עיגול, מעגל, הקיף
פסיפס גלגל המזלות - בית הכנסת בבית אלפא - המאה השישית

לוח שנה עברי. האמנם?

הלוח העברי של היום הוא בעצם הלוח הבבלי. בימי בית ראשון קראו לחודשים בשמות כמו איתנים ובול
פרסקו הבארוק של בריאת העולם בכנסייה kostel Svaté Voršily מאת Jan Jakub Stevens ze Steinfelsu (1707).

דברים שיורמים יודעים: למה דווקא 5781?

חיים תוהה: איך החליטו שהעולם נברא דווקא לפני 5781 שנים?
החקלאים מתמודדים עם עוד מגוון מחלות, פטריות ומזיקים אחרים, וזה עוד לפני שדיברנו על פגעי מזג האוויר. ללא ריסוסים, השקיה נכונה, גיזום ועיצוב העץ ודילול הפרי, היבול היה דל בהרבה, וספק אם היו מספיק תפוחים יפים ואדמדמים לשולחן החג. תצלום: Barn Images

מי שומר על התפוח שלנו?

כרטיסי ברכה "שנה טובה" בדוכן במדרחוב בן יהודה, 17/9/2009. צילום: משה מילנר, לע"מ

ראש השנה ומרדנות פוליטית

דבורת בומבוס מוצצת צוף ותוך כדי כך מאביקה פרח. צילום: shutterstock

הכול דבש (אבל רק בינתיים)

סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

ראש השנה לאילן, הלא הוא שבתי צבי