פרוקי רגליים

הרגל של איזופודים שנאספו במהלך התנהגות אגרגטיבית באליעד. (קרדיטים- עידן שיזף, אריאל צ'יפמן ואביתר איצקוביץ')

מחקר בישראל: תאורת רחוב גורמת לאלפי טחביות לנוע במעגלים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית תיעדו לראשונה תנועה מעגלית מתואמת של אלפי שווה־רגלאים יבשתיים מהמין Armadillo sordidus. לפי המחקר, התופעה נגרמת מתאורה מלאכותית בלילה, ולא מרבייה או ממשיכה מגנטית
ההתפוצצות הקמברית הייתה תקופה שבה הופיעו בתיעוד המאובנים בעלי חיים מגוונים ומורכבים יותר. מחקר תיאורטי חדש מציע כי התפתחות מוקדמת של מוח מורכב תרמה ליכולת של בעלי חיים לעבד מידע, ובהמשך גם להופעת צורות גוף מגוונות. מאובני טרילוביטים. אילוסטרציה: depositphotos.com

האם המוח הניע את ההתפוצצות הקמברית?

פרופ' אריאל צ’יפמן מהאוניברסיטה העברית מציע כי מוח מורכב התפתח מוקדם בתגובה לסביבות ימיות צפופות ותחרותיות, וסייע לפתוח את הדרך למגוון הגדול של בעלי החיים
חביבים, קטנים וחמודים, בגודל של כסנטימטר עד סנטימטר וחצי. עקרביש עיוור. צילום: שלמי אהרן

העקרביש: לא עקרב, לא עכביש – העתק-הדבק של אימא

הוא לא עקרב וגם לא עכביש. הוא העתק-הדבק של אימא שלו, ואם אתם מירושלים, אולי פגשתם אותו במקלחת. מה כל כך מיוחד בעקרביש? השאלות החמות על החיות הכי מעניינות
איזופוד, המותאם היטב לתנאים הקשים של אזורים צחיחים, זוחל על קרקע המדבר בחיפוש אחר שאריות צמחיות. קרדיט: Viraj R Torsekar 

מחקר חדש חושף את התפקיד הקריטי של חרקים גדולים בתהליך הפירוק במערכות אקולוגיות מדבריות

ההנחה עד כה היתה כי שיעורי הפירוק מונעים בעיקר על-ידי מיקרואורגניזמים ופחתו בסביבות צחיחות יותר. המחקר החדש מגלה כי פרוקי רגליים גדולים ממלאים תפקיד קריטי ולא מוערך עד כה במערכות
קרקעית המערה. צילום: ד"ר אפרת גביש-רגב

בין עטלפים לעכבישנים

חוקרים מצאו שמערות שמאכלסות עטלפי פירות מאופיינות בשרשרות מזון ארוכות יותר מאשר מערות שמאכלסות עטלפי חרקים או מערות ללא עטלפים
נקבת זבוב ה-Ormia ochracea מאת Jpaur בהתאם לרישיון CC 3.0

לשמוע כמו זבוב