במחקר שפורסם ב-Nature Communications, ד"ר יונתן פרידמן והדוקטורנט ניתאי מרוז מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית מקרבים את המדע להנדסת מיקרוביום ייחודי לצרכים ספציפיים בבני אדם, חיות, צמחים וסביבה
מדעני מכון ויצמן למדע חשפו את התגלית והתוו דרך לטיפול עתידי
האם הורשת תכונות נרכשות מהורה לצאצא אפשרית במסגרת כללי האבולוציה הדארווינסטית?
תאים סרטניים הם מקלט נוח לחיידקים. זו המסקנה הנובעת ממחקר מקיף של מדעני מכון ויצמן למדע שבוצע ביותר מ-1,000 דגימות גידולים שנלקחו מבני-אדם. החוקרים גילו
המחקר על מיקרוביום של נשים בהריון יוצג בכנס בבר אילן שירכז את ההתפתחות המדעית בנושא
"לאור התרבות העדויות לכך שחיידקי המעיים משפיעים על תפקוד המוח ועל מחלותיו, החלטנו לבחון האם הם משחקים תפקיד ב-ALS", מוסיף פרופ' ערן סגל
בחינה חדשה של חיידקי המיקרוביום עשויה לסייע בפיתוח שיטות טיפול ממוקדות במחלות שונות
"תוצאות המחקר מצביעות על כך שפרוביוטיקה אינה צריכה להינתן באופן גורף לכלל הציבור. יש להתאימה לכל אדם לפי צרכיו האישיים" אומרים החוקרים ערן אלינב וערן סגל
"חשוב להבין שלחיידקים אלה תפקידים מאוד חשובים לבריאותנו ועל כן עלינו ללמוד לחיות איתם בשלום. חיידקי המעיים, שהם האוכלוסייה העיקרית והצפופה ביותר במיקרוביום שלנו, מקיימים
מי באמת אשם בסיבוכים הנלווים להשמנת-יתר?
חוקרים ממכון ויצמן גילו כי חלקה של גנטיקת האדם בקביעת אוכלוסיית החיידקים המתארחים בגופנו – קטן מאוד
מחקר חדש מוצא כי מתן פניצילין בשלבי חיים מוקדמים גורם לשינויים ארוכי טווח בהתנהגות, בפעילות חיידקי מעיים ובדלקת מוח.
המדען האורח ד"ר סילביו פיטליק – לשעבר מנהל מחלקה בבית-החולים "בילינסון" – מסתייג מהאנטיביוטיקה, מצד אחד, אך גם לא חושב שהחיידקים העמידים יכחידו אותה, מצד
