הצד החיובי של המדוזות
כיצד הפכה המדוזה לכוכבת הטכנולוגיה הירוקה, שתסייע לייצר חומרים מתכלים וידידותיים לסביבה
כיצד הפכה המדוזה לכוכבת הטכנולוגיה הירוקה, שתסייע לייצר חומרים מתכלים וידידותיים לסביבה
חוקרים ב-MIT פנו למדוזות לקבלת השראה לפיתוח התקן בעל יכולת זיהוי תאים סרטניים בדגימת דם באופן יעיל ומהיר.
מחקר שנערך על ידי מדענים מהטכניון ואוניברסיטת חיפה מסביר לראשונה את מנגנון הצריבה הייחודי של החוטית הנודדת.
חוקרים הצליחו להשתמש בחלבון הנמצא במדוזות כדי ליצור לייזר מסוג פולריטון, שעד כה לא הצליחו לייצרו באופן פשוט ויעיל / מאת: דפנה חיים-לנגפורד
לדברי חוקרים מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, המדוזות מגיעות תדיר גם במהלך החורף, אולם עדיין לא ברור מדוע יש חורפים עם נחילי ענק ויש חורפים
מדוזות, יותר מכל יצור ימי אחר, מיטיבות לנצל את חוקי הפיזיקה כדי לנוע במים ביעילות מרבית
תגלית חדשה של בית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה – מדוזה שקופה וזרחנית, שנפוצה ביפן, היגרה לחופי ישראל, ככל הנראה באמצעות מי נטל של אוניות
בשנה שעברה הסבירה ד"ר תמר לוטן שהאמונה שחומץ מסייע כנגד צריבה של מדוזה היא מיתוס. כעת, לקראת אירועי ליל המדענים, ניסוי במעבדה שלה מראה שהחומץ
לדבריו של ד"ר דרור אנג'ל מומחה לאקולוגיה של חסרי חוליות ימיות מהחוג לציוויליזציות ימיות מאוניברסיטת חיפה, נדיר שמדוזה זו מגיעה לחופי ישראל. אחת החששות: בקיץ
רמת מורכבות גדולה נדרשת כשאנו מחקים מנגנונים מזירת פעולה אחת, למשל מים, לזירת פעולה אחרת, למשל אויר. כמו בדוגמת חיקוי הבליטות על סנפיר הלויתן לשיפור
על רקע נחילי המדוזות הפוקדים את ישראל מדי קיץ ומטילים את אימתם על הרוחצים, הפיתוח הבא נשמע רק טבעי: רובו-מדוזה, הנע ונראה בדיוק כמו מדוזה
הקיץ יגיע עוד מספר חודשים, ויש להניח כי כמו כל הקייצים האחרונים כך גם הפעם "נותקף" ע"י נחילי מדוזות שיצרבו רוחצים, יסתמו פתחי משאבות, יגדשו
"מספרם הגדול של השחיינים הצפים הוא פיצוי על גודלם המזערי", אומרים חוקרי הטכניון
בניגוד למדוזה הרגילה, "אוניית מלחמה פורטוגזית" אינה אורגניזם בודד אלא מושבה של אורגניזמים רבים (הנקראים פוליפים), שלכל אחד מהם תפקיד ייחודי. אחד הפוליפים מתפתח למצוף
כל המדינות השוכנות סביב הים הכספי, למעט אירן, הכריזו על איסור דייג החידקן שנעלם והולך.
חופי הים התיכון מועדפים על המדוזות, מפני שהם מאוכלסים בצפיפות ומהווים מקור קבוע לחומרים "מזינים" כמו חנקן, תרכובות זרחניות ואשפה
שני חוקרים ישראלים מהמכון לחקר ימים ואגמים בחיפה, זכו אתמול במקום השני ובציון לשבח, על צילומים של מדוזות שצילמו השניים. זאת במסגרת תחרות בינלאומית שערך