המהפכה האחרונה בתחום הבינה המלאכותית (AI) מציעה תקווה חדשה. במחקר שפורסם ב- 20 בפברואר בכתב העת Cell, מדענים מ- MIT והרווארד השתמשו בסוג של בינה
כך אומרת בראיון לאתר הידען שילה אופק קאופמן, מנהלת מחלקת חקר שפה טבעית בחטיבת הבינה המלאכותית במעבדת המחקר של IBM בחיפה המספרת על ההתקדמויות המדעיות של חוקרי IBM חיפה
מדובר ברובוט המתווכח עם מומחים אנושיים לדיבייטינג כשהוא צריך ללמוד נושא מהתחלה ולחפש במאגרי המידע שלו אחר רמזים לטיעון בן ארבע דקות * כשמפרקים את
מערכת התבונה המלאכותית Project Debater של IBM פותחה במשך שש שנים בעיקר במעבדת המחקר של IBM בחיפה. לרגל הדגמת המערכת בישראל פירטה IBM את השלבים שעבר
סיפורה של הבינה המלאכותית שניסתה למות ממחיש כמה קשה לנו, כבני-אדם, להתמודד עם מנועי בינה מלאכותית המסוגלים לחקור מרחב עצום של אפשרויות תוך שעות ספורות.
הבינות המלאכותיות מתחילות להפיק עבורנו מודלים ורעיונות מוצלחים יותר מאלו הקיימים כיום. לא קשה לחזות מה יקרה בשנת 2018: חוקרים בכל התחומים יאמנו בינות מלאכותיות
תחום הבינה המלאכותית זכה לתחייה מחודשת, כשהחל להטמיע את מה שידוע לנו על האופן שבו ילדים לומדים
כך אומר גבי זודיק, דירקטור, מנהל טכנולוגיות ופיתוח Watson IoT במעבדת המחקר של IBM בחיפה בראיון לאתר הידען בעקבות כנס Cognitive Cafe של IBM
נו, אז הנה זה קרה: בינה מלאכותית יצרה צאצא של עצמה, והוא מתוק, יפהפה ומתפקד היטב, תודה ששאלתם
האו גינגפאנג, סופרת מדע בדיוני סינית, הציגה את השאלות שלהערכתה גם אם כוח העיבוד יהיה אינסופי – אף מחשב לא יוכל לענות עליהן ולא יוכל
חוקרים הצליחו לפתח שיטה לחיזוי ספקטרום תת-אדום מולקולארי של מולקולה פרטנית בעזרת בינה מלאכותית. החוקרים הצליחו לערוך הדמיות שלא התאפשרו בעבר
לדברי פרופ' כרמל דומשלק, חוקר מערכות תומכות החלטה מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון, "הזינוק בהתפתחות התחום נובע מהמעבר מאלגוריתמים ייעודיים לכל בעיה, לאלגוריתמים כוללניים יותר"
לפני שנה וחצי, הצליחה בינה מלאכותית בשם אלפא-גו לגבור על לי סדול, אחד האלופים האנושיים הגדולים במשחק גו. ולא זאת בלבד, אלא שהיא ניצחה אותו
לדברי ד"ר רועי צזנה, "אנחנו עושים פריצות דרך ממשיות מדי שנה, ומייעלים את היכולות של הבינה המלאכותית באופן משמעותי כשפריצת הדרך החשובה ביותר היא בתחום
IBM ואוניברסיטת אלברטה בעיר אדמונטון, קנדה, מפרסמות נתונים חדשים המצביעים על אפשרות השימוש באלגוריתמים של בינה מלאכותית ולמידת מכונה ככלי מסייע בחיזוי מקרים של סכיזופרניה,
כיצד נדע אם אפשר לסמוך על מכונית ללא נהג או מטוס ללא טייס? בוגר מכון ויצמן פיתח שיטה לבדיקת מהימנות תוכנות שנכתבו על ידי מחשבים
על פי המחקר, השימוש בווטסון יקצר משמעותית מ- 160 שעות ל- 10 דקות את זמן זיהוי השינויים הגנומיים והתאמת הטיפול התרופתי האופטימאלי.
חמישה רעיונות שעשויים לפתור בעיות ולשפר את חיי כולנו: תרופה יעילה נגד נגיפים; רובוטים בגלולה; זיהוי ממוחשב של דפוסים חזותיים; לווייני תקשורת קוואנטיים; תרופות אנטיביוטיות
תוכנת למידת מכונה מנתחת תמונות לוויין כדי לגלות אזורים נידחים הזקוקים לעזרה
חוקרים ב- IBM פיתחו טכנולוגיית ראיית מכונה לזיהוי מוקדם של מחלת רשתית הנובעת מסוכרת. הטכנולוגיה החדשה הגיעה לדיוק של 86% בזיהוי רמת המחלה – דיוק העולה
אחרי עשרות שנים מאכזבות, הבינה המלאכותית מתחילה לממש סוף כל סוף את החזון שהובטח בתחילת הדרך, בזכות טכניקה רבת־עוצמה הקרויה למידה עמוקה.
כ-500 מומחים מכל העולם, כמו גם חתן פרס נובל פרופ' ישראל אומן, צפויים להשתתף בשבוע הבא בשני כנסים בינלאומיים מרכזיים בתחום הלמידה החישובית (Machine Learning)
