מהמוח ועד יותרת הכליה – מדעני מכון ויצמן למדע ומכון מקס פלאנק מיפו את "ציר הלחץ" לכל אורכו והראו כיצד לחץ כרוני משפיע ומשנה רקמות אלה ברמת התא הבודד. המדענים גילו תת-אוכלוסייה חדשה של תאים אנדוקריניים המעורבים בוויסות התגובה ללחץ כרוני
מדעני מכון ויצמן למדע פיענחו את המנגנון המולקולרי של "חזרה לשגרה" וגילו כי הוא מתבסס על תיוג חלבונים להריסה בקוד מיוחד המכונה "סומו"
כך עולה ממחקר של אוניברסיטת תל אביב. החוקרים סרקו לפני ואחרי הסגר הראשון את מוחם של 50 נבדקים בריאים בגילאי 30 שלא חלו בקורונה. התוצאות מצביעות על עלייה, בין היתר, בנפח האמיגדלה – אזור במוח האחראי על ויסות רגשי
יכולתם של המקקים להמשיך לרוץ בתנאי "מעיכה" מתאפשרת על ידי כוונון מחדש של הגפיים שלהם לכיוון הנגדי תוך שהם שורדים כוח גדול, פי 900 ממשקל
מדעני מכון ויצמן למדע גילו פרטים חדשים על המנגנון האחראי לתגובת הגוף למצבי לחץ
מדעני מכון ויצמן למדע גילו: כיצד הגוף מתמודד עם מצבי לחץ, הגורמים חרדה, דיכאון ואנורקסיה
יהלומים אינם מפסיקים להלהיב את דימיוננו לגרות מדענים לחקור אותם. פיזיקאים שעוסקים בלייזרים רבי עוצמה ניסו לענות שאלה פשוטה של כימיה תיכונית שיש לה השלכות
האם דרך ההתמודדות של אנשים עם מצבי מתח ולחץ קשורה גם בגֶנים שלהם? והאם לגֶנים שונים השפעה שונה על גברים ועל נשים? מחקר שנערך במחלקה
סקר משותף לרמב"ם ואוניברסיטת חיפה מצא כי 94% מצוותי הרפואה בבית החולים פיתח לפחות תסמין לחץ אחד בעקבות הפעילות תחת איום טילים במלחמת לבנון, אך
חוקרים הצליחו לחשוף את הקשר בין מצבי לחץ ועקה לירידה בפעילות מערכת החיסון וחשיפה מוגברת למחלות. האשם : הורמון הקורטיזול
