גם רופאים נלחצים מעבודה תחת איום טילים

סקר משותף לרמב"ם ואוניברסיטת חיפה מצא כי 94% מצוותי הרפואה בבית החולים פיתח לפחות תסמין לחץ אחד בעקבות הפעילות תחת איום טילים במלחמת לבנון, אך פחות מ- 10% פיתחו תסמינים שפוגעים ביכולת העבודה * המסקנות רלוונטיות כיום לעמיתיהם בדרום הארץ

רופאים מנתחים. מתוך אתר התמונות החופשיות SCX
רופאים מנתחים. מתוך אתר התמונות החופשיות SCX

המחלקה לפסיכיאטריה ברמב"ם, בראשות פרופ' אהוד קליין, בשיתוף עם פסיכולוגים מאוניברסיטת חיפה פרסמו בשבוע שעבר, לפני תחילת המלחמה בעזה מחקר שמסכם סקר מיוחד בקרב צוותי רפואה בבית החולים רמב"ם. הסקר, שכלל 430 רופאים, אחיות וצוותים לוגיסטיים בדק עד כמה הושפעו הצוותים ברמב"ם מהעבודה בבית חולים שהיה נתון לאיום טילי חיזבאללה במלחמת לבנון השניה, בזמן שהצוותים עצמם מטפלים בנפגעי מלחמה – חיילים ואזרחים.

במהלך חמשת השבועות של מלחמת לבנון השנייה, הצוות הרפואי והמנהלי במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה טיפל בכ-850 אנשים (חיילים ואזרחים) עם פציעות גופניות ובעוד כ-350 אנשים עם פגיעות חרדה כתוצאה מהמלחמה. לאורך כל התקופה הזאת, בית החולים היה נתון תחת מתקפה ישירה של טילים שנפלו בתחומו ובשכונות הסמוכות לו. על פי נתונים רשמיים של פיקוד העורף, כ-45 טילים נפלו ברדיוס של 500 מטר ממרכז בית החולים במהלך המלחמה.

על מנת לאמוד את ההשפעות המצטברות של טיפול בנפגעי מלחמה תחת מצב מתמשך של איום ישיר על החיים, ערכנו סקר בקרב הצוות הרפואי והמנהלי של בית החולים בשבוע האחרון למלחמה. ממצאי המחקר שהתפרסמו לאחרונה בכתב עת מדעי מראים שבתנאי לחץ מתמשכים כמו אלו שהיו בבית החולים באותה תקופה, כמעט כל האנשים (94%) מפתחים לפחות תסמין לחץ אחד (בעיקר עוררות יתר), עם מספר ממוצע של תסמיני לחץ שנע בין שמונה לתשעה תסמינים לאדם (מתוך שבעה עשר עליהם שאלנו). יחד עם זאת, הממצאים מראים גם שרק מיעוט קטן יחסית מכלל אנשי הצוות (פחות מ-6%) מפתח רמות גבוהות של מצוקה ופגיעה בתפקוד המצדיקות אבחנה של הפרעת דחק ברמה קלינית.

הממצאים הללו מצביעים על כך שעבודה מתמשכת תחת חשיפה לאיום ישיר על החיים מעלה באופן משמעותי את הסיכון לפתח תסמיני לחץ, אבל בו זמנים גם רומזת לקיומם של גורמים הבולמים מצוקה ומקדמים עמידות ותפקוד תחת לחץ. אמנם לא בדקנו זאת באופן ישיר, אבל אחת ההשערות המרכזיות שלנו היא שזה יכול להיות מוסבר על ידי האופי הקולקטיבי של הטראומה והלכידות של הצוות. מאחר שמצבים כאלו יישנו גם בעתיד, ישנה חשיבות לזיהוי של אותם פרטים המפתחים תגובת דחק ברמה קלינית המחייבת עזרה וטיפול מחד, ולזיהוי ולחיזוק גורמים המשפרים עמידות מאידך.

לתמונה החופשית ולרשיון שלה

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן