סיקור מקיף

יום דארווין

פרופ יואל רק. באדיבות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

"מגוון הגזעים האנושי נובע גם מהעדפות אסטתיות"

כך אומר פרופ' יואל רק, חבר האקדמיה למדעים ואחד המרצים בכנס המקוון "מוצאו של המין הומו סאפיינס" שיתקיים ביום דארווין – 11/2 בזום. לדבריו, יש אינסוף גזעים בלי גבול ברור ביניהם אבל השינויים שישנם מאפשרים לשחזר את מסע האדם. בכנס ישתתפו גם פרופ' אראלה חוברס וד"ר אסף מרום

נילס אלדרידג' (משמאל) מהמוזיאון לטבע בניו יורק וגלן גהר מהמחלקה לאבולוציה באוניברסיטת מדינת ניו יורק בניו פאלץ מציינים את יום הולדתו ה-201 של צ'ארלס דארווין

דארווין עדיין רלוונטי

אמר נילס אלדגרידג', פאלאונתולוג במוזיאון האמריקני להסטוריה של הטבע בניו יורק, ואוצר תערוכת דארווין הסובבת את העולם משנת 2005 בהרצאה שנתן באוניברסיטת מדינת ניו יורק

צילום של צ'ארלס דארווין בערוב ימיו

החשיבות של הוקרת דארווין

לקראת יום ההולדת ה-201 של צ'ארלס דארווין ב-12 בפברואר, ויום דארווין הבינלאומי כדאי לשקף את המגמה הגדולה אודות האבולוציה בארה"ב. המצב בכללו אינו טוב

יום דארווין/תפקידה של הברירה הטבעית

כדי להסביר את מנגנון הברירה הטבעית, הוא כתב במפורש למה התכוון בשתי הפסקאות הראשונות של פרק 4 בספר מוצא המינים * קטע זה מובא כאן

דת, אמונה ומדע: מסלול ההתנגשות

היריבות בין המדע והדת נמשכת כמימים ימימה, ואף מחריפה לנוכח פיתוחים טכנולוגיים המעלים עמם שאלות אתיות ומוסריות. למרות שרבים מחלוצי המדע – קפלר, ניוטון, בויל

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן