סיקור מקיף

הנדסת חומרים

עור מלאכותי. המחשה: shutterstock

פודקאסט: חותרים למדע , פרק 9: חשמל זורם בכפות ידיך

  • אין תגובות
בתרשים: מדידת כוחות ביומכניים המופעלים על צמר אלפקה במצבי פיתול (למעלה) ודחיסה (למטה).

פריצת דרך במכנוביולוגיה – מדידה מדויקת של כוחות בתהליכים ביולוגיים

  • אין תגובות
הפיתוח של חוקרי הטכניון צפוי להאיץ, לייעל ולהוזיל גם תהליכים תעשייתיים של ייצור פולימרים
ווקר S עומד לבצע סדרת משימות בתהליך ייצור הרכב. UBTech

הרובוטים דמויי-האדם כבר בדרך

משאבת גביש ליצור אור קוונטי עבור מכשירי הדמיה רפואיים. צילם באדיבות שלום שוורץ

CAT scan לחתול של שרדינגר

אפקטים קוונטיים בקרני רנטגן מאפשרים לשפר את הרזולוציה של הסריקה ולשמור על בריאותם של נבדקים ורופאים
בתמונה: איור של אופן הסידור של מולקולות מים בטמפרטורות סביב נקודת הקיפאון, הנערכות סביב מולקולת ייחוס בודד. האיזור הלבן מציג את אופן הארגון המסודר והכיווני של צפיפות המים במתכונת של "צדפה", הנובעת מתכונות הקשרים בין מולקולות המימן. הצבע הכתום, מציג "איזור גידול נפח", שאליו לא יכולה מולקולה של מים לחדור, בשל מאפייני המבנה שלו. מקור: IBM.

סימולציה ברמה המולקולארית המציגה הסבר מפורט לאנומליה של המים

  • אין תגובות
אתר בנייה. תצלום: Ricardo Gomez Angel, unsplash.

מה קורה כשבטון ופלסטיק נפגשים?

  • אין תגובות
נחשון הים Ophiocoma wendtii. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון.

ללמוד מנחשון הים: ייצור חומרים מחושלים מתחת למים

  • אין תגובות
ננו-אלוטרופים של זהב במיקרוסקופ אלקטרונים חודר (למעלה) ובטומוגרפיה אלקטרונית (למטה). מקור: מגזין מכון ויצמן.

אדריכלות ננסית

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

הדור הבא של הפלסטיק

  • תגובה אחת
אילוסטרציה. צילום: U.S. Air Force photo/Staff Sgt. Luis Loza Gutierrez.

חומרים אורגניים הזוהרים בחשיכה

  • תגובה אחת
המבנים המסועפים של מחט הזכוכית של ספוג הים. באדיבות דוברות הטכניון.

אומן הזכוכית

  • תגובה אחת
אב הטיפוס של מקלט החירום מפני אש של נאס"א. מקור: באדיבות איאן גרובס, שירות היערנות האמריקני (U.S. Forest Service/Ian Grob)

מקלטי אש המבוססים על טכנולוגיה של נאס”א יספקו הגנה משופרת מפני שריפות

  • אין תגובות
חברת פארקר האנפין תכננה צינור עמיד לשחיקה בהשראת עור הנחש. אילוסטרציה: pixabay.

חזק, גמיש ולא נשחק

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

רגע השבירה

  • אין תגובות
בגד. איור: PIXABAY.COM

ביגוד המקרר את הלובשים אותו

  • 7 תגובות
פרובסקיטים האלידיים לפני (למעלה) ואחרי (למטה) צריבה. צריבה באמצעות אצטון חשפה את קיומם של יחידות מבניות הקרויות "איזורים מקוטבים" (polar domains), אשר אופייניים לחומר פרואלקטרי. קנה מידה: 20 מיקרונים. מקור: מגזין מכון ויצמן.

יש חדש תחת השמש

  • אין תגובות
הדמיית מחשב של המודל האטומיסטי של החלקיק. אפשר לראות כי החומר שהוזז על ידי מחט היהלום נצבר בפאת החלקיק ויוצר מדרגות ייחודיות, המשמשות בהמשך "מסילות מנחות" המחזירות אל העקבה, בדיפוזיה, את החומר שהוזז הצידה. לאחר זמן חוזר החלקיק לצורתו המקורית. מקור: באדיבות הטכניון.

הזהב זוכר

  • תגובה אחת

תיקון עצמי של משטחים סופר הידרופוביים

  • אין תגובות
צילום מיקרוסקופ אלקטרונים של שכבת אם הפנינה. מקור: Fabian Heinemann / Wikimedia.

לבנים בהשראת צדפים

  • אין תגובות
מקור: מתוך המאמר - Bioinspired transparent underwater superoleophobic and anti-oil surfaces.

משטחים דוחי שמן בהשראת קשקשי דג ופרח

  • אין תגובות
יריעת גרפן. מקור: AlexanderAlUS / Wikimedia.

האם נמצאה שיטה זולה ויעילה לייצור גרפן?

  • 2 תגובות
המדענים בדקו במחקר התנגשויות אשר מתרחשות בין המולקולות. התנגשויות של אטומים נחקרו בעבר, אך אטומים – לפי הפיסיקה הקלאסית - הם כדוריים, בעוד מולקולות הן בעלות מבנה מוארך. מבנהו של גוף מתנגש משפיע על הדרך שבה הוא ינוע לאחר ההתנגשות. האם מולקולות מוארכות יתנהגו באופן שונה מאטומים כדוריים? והאם ידיעת הצורה שלהן מספיקה כדי לחזות את תוצאת ההתנגשות? אילוסטרציה: pixabay.com.

רעיונות שישנו את העולם: מולקולות־על המורכבות מאטומים שאינם מצויים בטבלה המחזורית

  • תגובה אחת
דוגמא לביומימיטיקה: חוקרים חיקו את מערך הסדקים שחשפו בצדפת הפנינים כדי ליצור זכוכית החזקה פי 200 מזכוכית רגילה. צילום: Didier Descouens / Wikimedia.

חומרים חכמים בהשראת הטבע

  • 3 תגובות
גם בגדים קלים העשויים מאריג כותנה סופגים את הקרינה האינפרה-אדומה שפולט גופנו ולוכדים בדרך זו חום. מחקר חדש מציע לפתח בד ייחודי בעל נקבים ננומטריים, המאפשרים לקרינה להימלט דרכו. אילוסטרציה: pixabay.

רעיונות שישנו את העולם: בגדים שיקררו את הלובשים אותם

  • 3 תגובות
צוות המעבדה, מימין: מהנדס המעבדה יבגני לינדר, מיה ברזילי (דוקטורנטית), אסף הרשקוביץ (מגיסטר), איתמר הולצמן (לקראת תואר שני), אלון אבידור (תואר ראשון), ד”ר ססיל שגיא (מדענית בכירה) וד”ר יכין עברי. מקור: דוברות הטכניון.

זיכרון קולקטיבי

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש