הידען > גנטיקה מולקולרית

גנטיקה מולקולרית

תאי מיקרוגליה ש"הובשלו" במעבדה מתאי גזע שמקורם בחולי ALS (בירוק), גרעיני התאים – בכחול. צולם באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי

המוטציה הטובה

מכון ויצמן 1 באפריל 2022 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מסלול חדש שעשוי להגן על תאי העצב במוח ולהאט את התפתחותה של מחלת מוח ניוונית

מערבולת של אטום אחד

מכון ויצמן 2 בדצמבר 2021 אין תגובות

מדעני המכון ושותפיהם למחקר מהטכניון ואוניברסיטת תל אביב יצרו לראשונה אלומות מעורבלות של אטומים בודדים

עין של זבוב פירות שהונדס כך שיפתח מחלה דמוית ALS. משמאל: צברי חלבונים פגומים המובילים לניוון דמוי ALS. מימין: העין חזרה למצב תקין בעקבות ביטוי של אחד מחלבוני ה"סומו"

גרגירים במשקל כבד

מכון ויצמן 4 בדצמבר 2020 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע פיענחו את המנגנון המולקולרי של "חזרה לשגרה" וגילו כי הוא מתבסס על תיוג חלבונים להריסה בקוד מיוחד המכונה "סומו"

בקטריופאג' (מימין למעלה) חודר לתא חיידק (במרכז התמונה). לחיידקים מערכות חיסוניות מתוחכמות ביותר הערוכות במיוחד למלחמה בנגיפים

קוטלי נגיפים שהתגלו בחיידקים עשויים לשמש תרופות למחלות נגיפיות

מכון ויצמן 17 בספטמבר 2020 2 תגובות

בימים אלה, נבחנת יכולתם של חומרים אלה להילחם בנגיפים הפוגעים בבני-אדם, ובהם נגיפי השפעת והקורונה

השתקת הגן Piezo2 בתאי העצב של מערכת הפרופריוספציה הובילה לעיוותים במפרק הירך בעכברים המהונדסים (מימין) בהשוואה למפרק ירך תקין (משמאל). צולם באמצעות מערכת מיקרו-CT

התנועה לתיקון השלד

מכון ויצמן 12 בספטמבר 2020 אין תגובות

ייתכן שתרפיה בתנועה יכולה להפוך לחלק מהפרוטוקול הטיפולי בעקמת, בנקע במפרק הירך ובעיוותי שלד נוספים אשר הטיפול המקובל בהם כיום נסמך לרוב דווקא על הגבלת התנועה

מטע זיתים נגוע בחיידק Xylella fastidiosaבמחוז פוליה באיטליה. החיידק פוגע בזרימת הנוזלים בעצים וגורם התייבשות. צילום: shutterstock

חקלאים ונגיפים נגד חיידקים

מכון ויצמן 17 בפברואר 2020 תגובה אחת

חברה חדשה המפתחת פתרונות ביולוגיים לטיפול בזיהומים חיידקיים בחקלאות על בסיס תגליות של מדעני מכון ויצמן למדע

החוקרים מיפו את הגרסאות השונות של מערכות נוקליאוטידים מעגליות

מה שטוב לחיידקים

מכון ויצמן 15 באוקטובר 2019 אין תגובות

מנגנון חיסוני בחיידקים הוא האב הקדמון של מסלול חיסוני אנטי-נגיפי בתאים שלנו

מימין: ד"ר רונית ניר, רן שחר, מיגל אנגל גרסיה-קמפוס, ד"ר מודי ספרא, ד"ר שרית אדלהייט-פלור וד"ר שרגא שוורץ. יש הרבה תגים בתא. צילום: דוברות מכון ויצמן

תג הזהב: כיצד פועל התג הכימי m6A המעורב בבקרה על הגנום האנושי?

מכון ויצמן 28 באוגוסט 2019 אין תגובות

לטעויות בסימון התג עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת: הן עלולות, בין היתר, למנוע מתאי גזע עובריים להתמיין לרקמות השונות

חלוקת התא (מיטוזה). איור מתוך PIXABAY.COM

גם לחלבונים מותר לטעות

מכון ויצמן 14 באוגוסט 2019 תגובה אחת

היכן ומתי קורות טעויות בייצור חלבונים בתא?

אלופי העולם באבולוציה

מכון ויצמן 28 במאי 2019 תגובה אחת

מדעני מכון ויצמן למדע יזמו תחרות של אבולוציה במבחנה. מתוצאותיה עולה כי מוטציות אקראיות המעניקות יתרון בסביבה אחת, עשויות שלא להועיל בסביבה אחרת – בעוד

מימין: ד"ר נעם שטרן-גינוסר, אהרן נחשון, ג'ולי טאי-שמידל ורוני וינקלר. אורחים לא קרואים. צילום: דוברות מכון ויצמן

מדוע קיים בתאים בריאים מנגנון המאפשר לנגיפים להתרבות ולהפיץ את עצמם?

מכון ויצמן 3 במאי 2019 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע גילו באחרונה כי עזות המצח מרשימה עוד יותר מכפי שחשבו עד כה: הנגיפים מנצלים מנגנון שנועד להגן על התא, כדי לעשות

התאים המסומנים בצבעים פלואורסצנטיים ברקמות הראשיתיות של הכנף (שמאל), העין (מרכז) או הרגל (ימין) בזחל זבוב הפירות, אינם נודדים כאשר יש בהם פעילות רגילה של קספאזות (שורה עליונה). כאשר מוציאים את הקספאזות, מתחילים תאים אלה לנדוד לאחר הקרנות לחלקים אחרים של הרקמה (שורה תחתונה)

מה קורה כשמוציאים לתא את המנגנון למוות תאי מתוכנת

מכון ויצמן 13 בנובמבר 2018 2 תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי תאי אפיתל של זחל זבוב הפירות, שהוציאו מהם את הקספאזות האחראיות על מוות תאי מתוכנת, החלו לנדוד ברקמה –

תמונת מיקרוסקופ של תאי שמר. אברוני המיטוכונדריה (מסומנים באדום) מחוברים לפרוקסיזומים (בתכלת) באמצעות "רצועות" זעירות (בירוק). איור: מכון ויצמן

שום אברון איננו אי

מכון ויצמן 21 ביולי 2018 תגובה אחת

כיצד אפשר לאתר את נקודות החיבור הזעירות בין אברוני התא?

כשהשליח הגנטי מגלה עצמאות

מכון ויצמן 23 בנובמבר 2017 אין תגובות

מדוע התא זקוק למנגנון בקרה על הגנים באמצעות שינויים באר-אן-אי שליח?

חוקרים זיהו 6,500 גנים המתבטאים באופן שונה בנשים ובגברים

מכון ויצמן 3 ביוני 2017 8 תגובות

המיפוי המפורט של ההבדלים בביטוי הגנים משמש עדוּת לכך שבגברים ובנשים מתחוללים תהליכי אבולוציה נפרדים, גם אם בעלי תלות הדדית

"לאורך האבולוציה, התאים שידעו לייצר חלבונים בדרך ה'זולה' ביותר רכשו יתרון עצום. אפשר לומר כי מי שהיה החסכוני ביותר – שרד". מקור: מגזין מכון ויצמן.

רמזור של חיידקים

מכון ויצמן 6 באפריל 2017 תגובה אחת

כיצד תאים חיים מצליחים "לצמצם עלויות" – ולייצר חלבונים בדרך החסכונית ביותר? מדענים ממכון ויצמן חשפו כמה שיטות שבאמצעותן תאים מצמצמים את ה"עלות" הכרוכה בתהליך בניית

איך אנחנו יודעים לאתר את האף שלנו במרחב או לעקוב אחר מיקום הזרוע תוך כדי תנועתה ללא חוש הראייה?. צילום: Barbara Piuma / Wikimedia.

לדעת איפה האף: מנגנוני הפעולה של החוש השישי

מכון ויצמן 2 באפריל 2017 אין תגובות

איך אנחנו יודעים לאתר את האף שלנו במרחב או לעקוב אחר מיקום הזרוע תוך כדי תנועתה ללא חוש הראייה? מדענים ממכון ויצמן חשפו חלק מהמנגנונים המולקולריים

"מסלולי-על" במאגר המידע מקוון PathCards: מפת המסלולים הביולוגיים האנושיים – כל קודקוד מסמל מסלול ביולוגי, וכל קו מחבר מסמל קשר בין מסלולים. הצבעים מסמלים את המקורות מהם לקוחים המסלולים. כל קבוצה מקושרת מהווה מסלול-על, שמקבץ יחד מספר מסלולים קרובים, ומאפשר מחקר יעיל יותר של מסלולים ביולוגיים ממספר מקורות שונים. איור: פרופ' דורון לנצט

גם לגנים יש רשתות חברתיות

מכון ויצמן 7 במאי 2016 תגובה אחת

תקשורת זו היא הבסיס לתהליכים מולקולריים הקרויים "מסלולים ביולוגיים", אשר מתנהלים בתא החי, והם מיסודותיה של תופעת החיים

LIP-LAP

מכון ויצמן 17 באפריל 2016 אין תגובות

הסבר לעמידוּת שמפתחים חלק מהתאים הסרטניים לכימותרפיה עשוי להצביע על כיוון מחקר שאולי יוביל למציאת דרך להחליש את העמידוּת, כך שהתרופות יחזרו להיות יעילות

הישרדות – במוח

מכון ויצמן 7 במרץ 2016 אין תגובות

בנוסף לתפקידן המוּכר מפקחות מולקולות האר-אן-אי על פעולות שונות ברחבי התא, תפקיד שבעבר שויך לחלבונים בלבד

בקטריופאג'ים תוקפים חיידקים. איור: shutterstock

נגיפים בשירות הרפואה העתידית

מכון ויצמן 6 במרץ 2016 אין תגובות

חברת "ידע", המקדמת יישומים על-בסיס המצאותיהם של מדעני מכון ויצמן למדע, העניקה באחרונה לחברת MBcure רישיון לפיתוח גישות חדשות לוויסות אוכלוסיית החיידקים החיים בגוף האדם.