סיקור מקיף

גנטיקה מולקולרית

עין של זבוב פירות שהונדס כך שיפתח מחלה דמוית ALS. משמאל: צברי חלבונים פגומים המובילים לניוון דמוי ALS. מימין: העין חזרה למצב תקין בעקבות ביטוי של אחד מחלבוני ה"סומו"

גרגירים במשקל כבד

מכון ויצמן 4 בדצמבר 2020 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע פיענחו את המנגנון המולקולרי של "חזרה לשגרה" וגילו כי הוא מתבסס על תיוג חלבונים להריסה בקוד מיוחד המכונה "סומו"

השתקת הגן Piezo2 בתאי העצב של מערכת הפרופריוספציה הובילה לעיוותים במפרק הירך בעכברים המהונדסים (מימין) בהשוואה למפרק ירך תקין (משמאל). צולם באמצעות מערכת מיקרו-CT

התנועה לתיקון השלד

מכון ויצמן 12 בספטמבר 2020 אין תגובות

ייתכן שתרפיה בתנועה יכולה להפוך לחלק מהפרוטוקול הטיפולי בעקמת, בנקע במפרק הירך ובעיוותי שלד נוספים אשר הטיפול המקובל בהם כיום נסמך לרוב דווקא על הגבלת התנועה

מטע זיתים נגוע בחיידק Xylella fastidiosaבמחוז פוליה באיטליה. החיידק פוגע בזרימת הנוזלים בעצים וגורם התייבשות. צילום: shutterstock

חקלאים ונגיפים נגד חיידקים

מכון ויצמן 17 בפברואר 2020 תגובה אחת

חברה חדשה המפתחת פתרונות ביולוגיים לטיפול בזיהומים חיידקיים בחקלאות על בסיס תגליות של מדעני מכון ויצמן למדע

החוקרים מיפו את הגרסאות השונות של מערכות נוקליאוטידים מעגליות

מה שטוב לחיידקים

מכון ויצמן 15 באוקטובר 2019 אין תגובות

מנגנון חיסוני בחיידקים הוא האב הקדמון של מסלול חיסוני אנטי-נגיפי בתאים שלנו

אלופי העולם באבולוציה. איור: יובל רוביצ'ק, עבור מכון ויצמן

אלופי העולם באבולוציה

מכון ויצמן 28 במאי 2019 תגובה אחת

מדעני מכון ויצמן למדע יזמו תחרות של אבולוציה במבחנה. מתוצאותיה עולה כי מוטציות אקראיות המעניקות יתרון בסביבה אחת, עשויות שלא להועיל בסביבה אחרת – בעוד

תמונת מיקרוסקופ של תאי שמר. אברוני המיטוכונדריה (מסומנים באדום) מחוברים לפרוקסיזומים (בתכלת) באמצעות "רצועות" זעירות (בירוק). איור: מכון ויצמן

שום אברון איננו אי

מכון ויצמן 21 ביולי 2018 אין תגובות

כיצד אפשר לאתר את נקודות החיבור הזעירות בין אברוני התא?

"לאורך האבולוציה, התאים שידעו לייצר חלבונים בדרך ה'זולה' ביותר רכשו יתרון עצום. אפשר לומר כי מי שהיה החסכוני ביותר – שרד". מקור: מגזין מכון ויצמן.

רמזור של חיידקים

מכון ויצמן 6 באפריל 2017 תגובה אחת

כיצד תאים חיים מצליחים "לצמצם עלויות" – ולייצר חלבונים בדרך החסכונית ביותר? מדענים ממכון ויצמן חשפו כמה שיטות שבאמצעותן תאים מצמצמים את ה"עלות" הכרוכה בתהליך בניית

איך אנחנו יודעים לאתר את האף שלנו במרחב או לעקוב אחר מיקום הזרוע תוך כדי תנועתה ללא חוש הראייה?. צילום: Barbara Piuma / Wikimedia.

לדעת איפה האף: מנגנוני הפעולה של החוש השישי

מכון ויצמן 2 באפריל 2017 אין תגובות

איך אנחנו יודעים לאתר את האף שלנו במרחב או לעקוב אחר מיקום הזרוע תוך כדי תנועתה ללא חוש הראייה? מדענים ממכון ויצמן חשפו חלק מהמנגנונים המולקולריים

"מסלולי-על" במאגר המידע מקוון PathCards: מפת המסלולים הביולוגיים האנושיים – כל קודקוד מסמל מסלול ביולוגי, וכל קו מחבר מסמל קשר בין מסלולים. הצבעים מסמלים את המקורות מהם לקוחים המסלולים. כל קבוצה מקושרת מהווה מסלול-על, שמקבץ יחד מספר מסלולים קרובים, ומאפשר מחקר יעיל יותר של מסלולים ביולוגיים ממספר מקורות שונים. איור: פרופ' דורון לנצט

גם לגנים יש רשתות חברתיות

מכון ויצמן 7 במאי 2016 תגובה אחת

תקשורת זו היא הבסיס לתהליכים מולקולריים הקרויים "מסלולים ביולוגיים", אשר מתנהלים בתא החי, והם מיסודותיה של תופעת החיים

כימותרפיה. איור: shutterstock

LIP-LAP

מכון ויצמן 17 באפריל 2016 אין תגובות

הסבר לעמידוּת שמפתחים חלק מהתאים הסרטניים לכימותרפיה עשוי להצביע על כיוון מחקר שאולי יוביל למציאת דרך להחליש את העמידוּת, כך שהתרופות יחזרו להיות יעילות

הישרדות – במוח

מכון ויצמן 7 במרץ 2016 אין תגובות

בנוסף לתפקידן המוּכר מפקחות מולקולות האר-אן-אי על פעולות שונות ברחבי התא, תפקיד שבעבר שויך לחלבונים בלבד

בקטריופאג'ים תוקפים חיידקים. איור: shutterstock

נגיפים בשירות הרפואה העתידית

מכון ויצמן 6 במרץ 2016 אין תגובות

חברת "ידע", המקדמת יישומים על-בסיס המצאותיהם של מדעני מכון ויצמן למדע, העניקה באחרונה לחברת MBcure רישיון לפיתוח גישות חדשות לוויסות אוכלוסיית החיידקים החיים בגוף האדם.

מודל מודולארי: שתי קבוצות שונות של תאים – בוני הסחוס (כתום) ובוני בליטות העצם (ירוק) – מעורבות בהתפתחות העצם בעובר

חידת הקולגן

שירות הידען 2 באוגוסט 2014 תגובה אחת

ללא קולגן היינו מתפרקים – במלוא מובן המלה. מולקולת החלבון הגדולה הזו, הנפוצה ביותר בגופנו, היא ה"דבק" המדביק את הרקמות.

דנית עוז לוי ואמיר גלמן. עומדים מאחור, מימין: פרופ' דורון לנצט ופרופ' זבולון אלעזר. מוטציות נדירות

תקלות בדרך למיחזור

מכון ויצמן 29 במרץ 2014 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן חשפו גן המעורב במחלה ניוונית של נדירה של מערכת העצבים – אשר קשור במנגנון פינוי הפסולת התאית

גדילת חיידקים אשר מייצרים רק את האנטי-רעלן (משמאל), רק את הרעלן (במרכז) או את שניהם (מימין)

מלחמות החיידקים

מכון ויצמן 7 בינואר 2014 אין תגובות

חיידקים רבים נושאים עליהם מעין "גלולת רעל" לצורך התאבדות, ובצמוד אליה חומר הנוגד את הרעלן – אשר מגן עליו מפני הרעלה. מחקר חדש של מדעני

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן