גנטיקה מולקולרית

תפריט הגבישים בדג הזברה: במכסי הזימים (שורה עליונה) – גבישים ארוכים וצרים, בעין הדג (שורה אמצעית) גבישים קצרים יותר, ובעור (שורה תחתונה) – הקצרים ביותר

נחשף ספר המתכונים הסודי של בעלי-החיים ליצירת גבישים צבעוניים ורבי שימושים

תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים של פאג'ים שהשתכפלו בתוך תאי חיידק שברשותם המערכת החיסונית שהתגלתה במחקר. המערכת החיסונית הצמידה לזנבותיהם של הפאג'ים חלבון דמוי יוביקוויטין (מסומן בנקודות שחורות וחיצים לבנים) ובכך מנעה מהם להדביק תאי חיידק נוספים

לזנב בנגיפים

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מערכת חיסון חיידקית ה"מסרסת" את זנבותיהם של נגיפים. המערכת החדשה מבוססת על חלבון שגילו בעבר חתני פרס נובל אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר
המחשה: depositphotos.com

הביצית המופרית ומלחמתה בפטריארכיה

אם שאלתם את עצמכם מדוע אנחנו יורשים את המיטוכונדריה רק מהאם, התשובה היא - הביצית היא זו שמשמידה את המיטוכונדריה של האב זמן קצר מאוד אחרי ההפריה
החוקרים השתמשו בטכניקות לצביעת חלבונים כדי לחשוף את זהות התאים באורגנואידים שיצרו. בתמונה ניתן לראות ארבעה אורגנואידים של מערכת העצבים המרכזית בעובר, כאשר בסגול מסומנים חלבונים המזוהים עם התפתחות המוח הקדמי והאמצעי, בירוק – המוח האחורי, ובאדום – מרכז חוט השדרה

מהמוח ועד הזנב

חוקרים מאוניברסיטת מישיגן וממכון ויצמן למדע פיתחו לראשונה מערכת עצבים מרכזית על שבב המדמה באופן נאמן את זו של העובר האנושי – מקצה חוט השדרה ועד למוח הקדמי
להזדקן. המחשה: depositphotos.com

להזדקן לאט, לחיות יותר

מחקר בתולעי סי אלגנס מצא כי סוג של מולקולות אר-אן-אי קטנות חיוני להאטת קצב ההזדקנות ולהארכת חיים של חיות עם מערכת מין פגועה
תאי מיקרוגליה ש"הובשלו" במעבדה מתאי גזע שמקורם בחולי ALS (בירוק), גרעיני התאים – בכחול. צולם באמצעות מיקרוסקופ קונפוקלי

המוטציה הטובה

מדעני מכון ויצמן למדע גילו מסלול חדש שעשוי להגן על תאי העצב במוח ולהאט את התפתחותה של מחלת מוח ניוונית
מערבולת. המחשה: depositphotos.com

מערבולת של אטום אחד

מדעני המכון ושותפיהם למחקר מהטכניון ואוניברסיטת תל אביב יצרו לראשונה אלומות מעורבלות של אטומים בודדים
עין של זבוב פירות שהונדס כך שיפתח מחלה דמוית ALS. משמאל: צברי חלבונים פגומים המובילים לניוון דמוי ALS. מימין: העין חזרה למצב תקין בעקבות ביטוי של אחד מחלבוני ה"סומו"

גרגירים במשקל כבד

מדעני מכון ויצמן למדע פיענחו את המנגנון המולקולרי של "חזרה לשגרה" וגילו כי הוא מתבסס על תיוג חלבונים להריסה בקוד מיוחד המכונה "סומו"
בקטריופאג' (מימין למעלה) חודר לתא חיידק (במרכז התמונה). לחיידקים מערכות חיסוניות מתוחכמות ביותר הערוכות במיוחד למלחמה בנגיפים

קוטלי נגיפים שהתגלו בחיידקים עשויים לשמש תרופות למחלות נגיפיות

  • 2 תגובות
בימים אלה, נבחנת יכולתם של חומרים אלה להילחם בנגיפים הפוגעים בבני-אדם, ובהם נגיפי השפעת והקורונה
השתקת הגן Piezo2 בתאי העצב של מערכת הפרופריוספציה הובילה לעיוותים במפרק הירך בעכברים המהונדסים (מימין) בהשוואה למפרק ירך תקין (משמאל). צולם באמצעות מערכת מיקרו-CT

התנועה לתיקון השלד

ייתכן שתרפיה בתנועה יכולה להפוך לחלק מהפרוטוקול הטיפולי בעקמת, בנקע במפרק הירך ובעיוותי שלד נוספים אשר הטיפול המקובל בהם כיום נסמך לרוב דווקא על הגבלת התנועה
מטע זיתים נגוע בחיידק Xylella fastidiosaבמחוז פוליה באיטליה. החיידק פוגע בזרימת הנוזלים בעצים וגורם התייבשות. צילום: shutterstock

חקלאים ונגיפים נגד חיידקים

  • תגובה אחת
החוקרים מיפו את הגרסאות השונות של מערכות נוקליאוטידים מעגליות

מה שטוב לחיידקים

  • אין תגובות
מימין: ד"ר רונית ניר, רן שחר, מיגל אנגל גרסיה-קמפוס, ד"ר מודי ספרא, ד"ר שרית אדלהייט-פלור וד"ר שרגא שוורץ. יש הרבה תגים בתא. צילום: דוברות מכון ויצמן

תג הזהב: כיצד פועל התג הכימי m6A המעורב בבקרה על הגנום האנושי?

  • אין תגובות
חלוקת התא (מיטוזה). איור מתוך PIXABAY.COM

גם לחלבונים מותר לטעות

  • תגובה אחת
אלופי העולם באבולוציה. איור: יובל רוביצ'ק, עבור מכון ויצמן

אלופי העולם באבולוציה

  • תגובה אחת
מימין: ד"ר נעם שטרן-גינוסר, אהרן נחשון, ג'ולי טאי-שמידל ורוני וינקלר. אורחים לא קרואים. צילום: דוברות מכון ויצמן

מדוע קיים בתאים בריאים מנגנון המאפשר לנגיפים להתרבות ולהפיץ את עצמם?

  • אין תגובות
התאים המסומנים בצבעים פלואורסצנטיים ברקמות הראשיתיות של הכנף (שמאל), העין (מרכז) או הרגל (ימין) בזחל זבוב הפירות, אינם נודדים כאשר יש בהם פעילות רגילה של קספאזות (שורה עליונה). כאשר מוציאים את הקספאזות, מתחילים תאים אלה לנדוד לאחר הקרנות לחלקים אחרים של הרקמה (שורה תחתונה)

מה קורה כשמוציאים לתא את המנגנון למוות תאי מתוכנת

  • 2 תגובות
תמונת מיקרוסקופ של תאי שמר. אברוני המיטוכונדריה (מסומנים באדום) מחוברים לפרוקסיזומים (בתכלת) באמצעות "רצועות" זעירות (בירוק). איור: מכון ויצמן

שום אברון איננו אי

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

כשהשליח הגנטי מגלה עצמאות

  • אין תגובות
איור: מגזין מכון ויצמן.

חוקרים זיהו 6,500 גנים המתבטאים באופן שונה בנשים ובגברים

  • 8 תגובות
"לאורך האבולוציה, התאים שידעו לייצר חלבונים בדרך ה'זולה' ביותר רכשו יתרון עצום. אפשר לומר כי מי שהיה החסכוני ביותר – שרד". מקור: מגזין מכון ויצמן.

רמזור של חיידקים

  • תגובה אחת
איך אנחנו יודעים לאתר את האף שלנו במרחב או לעקוב אחר מיקום הזרוע תוך כדי תנועתה ללא חוש הראייה?. צילום: Barbara Piuma / Wikimedia.

לדעת איפה האף: מנגנוני הפעולה של החוש השישי

  • אין תגובות
"מסלולי-על" במאגר המידע מקוון PathCards: מפת המסלולים הביולוגיים האנושיים – כל קודקוד מסמל מסלול ביולוגי, וכל קו מחבר מסמל קשר בין מסלולים. הצבעים מסמלים את המקורות מהם לקוחים המסלולים. כל קבוצה מקושרת מהווה מסלול-על, שמקבץ יחד מספר מסלולים קרובים, ומאפשר מחקר יעיל יותר של מסלולים ביולוגיים ממספר מקורות שונים. איור: פרופ' דורון לנצט

גם לגנים יש רשתות חברתיות

  • תגובה אחת
כימותרפיה. איור: shutterstock

LIP-LAP

  • אין תגובות

הישרדות – במוח

  • אין תגובות
בקטריופאג'ים תוקפים חיידקים. איור: shutterstock

נגיפים בשירות הרפואה העתידית

  • אין תגובות
פרופ' טרודי מקיי, אוניברסיטת צפון קרוליינה. כלת פרס וולף לחקלאות 2016

חלוצת הארכיטקטורה הגנטית של תכונות מורכבות, פרופ' טרודי מקיי מארה"ב זכתה בפרס וולף לחקלאות

  • אין תגובות
פוריות הגבר. איור: shutterstock

מוטציות מנוגה, מוטציות ממאדים

  • תגובה אחת
מודל מודולארי: שתי קבוצות שונות של תאים – בוני הסחוס (כתום) ובוני בליטות העצם (ירוק) – מעורבות בהתפתחות העצם בעובר

חידת הקולגן

  • תגובה אחת
דנית עוז לוי ואמיר גלמן. עומדים מאחור, מימין: פרופ' דורון לנצט ופרופ' זבולון אלעזר. מוטציות נדירות

תקלות בדרך למיחזור

  • אין תגובות
גדילת חיידקים אשר מייצרים רק את האנטי-רעלן (משמאל), רק את הרעלן (במרכז) או את שניהם (מימין)

מלחמות החיידקים

  • אין תגובות
תאי גזע מושרים אנושיים נייטראליים לחלוטין, שיוצרו בשיטתו של ד"ר חנא (בירוק וצהוב), משתלבים ברקמות שונות של עובר עכבר (באדום) וידאו: סרטון המציג את השתלבותם של תאי גזע מושרים אנושיים נייטראליים, שיוצרו בשיטתו של ד"ר חנא (בירוק וצהוב) ברקמות של עובר עכבר (באדום). צילום: ד"ר יעקוב חנא, מכון ויצמן

לראשונה: תאי גזע אנושיים "ניטרליים" לחלוטין, שהתפתחו לרקמות בתוך עובר עכבר

  • תגובה אחת
הרקע החיידקי המורכב מחיידקי סלמונלה, סטרפטוקוקוס וסטפילוקוקס. איור: shutterstock

בלדה לעוזב קיבוץ

  • 4 תגובות
ד"ר יעקוב חנא. צילום: מכון ויצמן

שיטה חדשה להגברת יעילות הייצור של תאי גזע

  • 2 תגובות
תצפית במיקרוסקופ קון-פוקלי בשני אשכים של זבובי פירות בוגרים מלאים בתאי נבט מתחלקים (בירוק). כרבע מהתאים האלה (באדום ובוורוד) מתים במסלול המוות החלופי

מוות חלופי

  • אין תגובות
מימין: פרופ' צחי פלפל, אביהוא יונה וד"ר אורנה דהאן. גמישות

גיבוי זמני

  • אין תגובות
תאי גזע עובריים המתפתחים לתאי מין, מהם נמחק הגן המקודד לאנזים Utx, מסומנים בחלבון פלואורסצנטי ירוק זוהר. בכל אחת מהעמודות מסומן (באדום, בסגול או בכתום) גן חיוני להישרדות ולהתפתחות תאי המין. השוואה של היום העשירי להתפתחות התאים (בשורה העליונה) עם יום 12 (בשורה התחתונה) מראה כי הביטוי של ארבעת הגנים החיוניים מופסק. בעקבות כך תאי הגזע אינם מתפתחים לתאי זרע או ביצית, אלא מתים . צילום: מכון ויצמן

בחזרה לעתיד

  • אין תגובות
תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של פאג'ים תוקפיםחיידק. צילום: ד"ר גרהם בירד, Wikimedia Commons

נגיפים נגד חיידקים

  • תגובה אחת
ד"ר מאיה שולדינר ויונתן הרציג. חוקי התנועה

מחוברים

  • אין תגובות
תאי עצב בהיפותלמוס של עכברה המבטאים קולטנים ללפטין

זה בראש שלנו

  • אין תגובות
פרופסור יוסי שילה. צילום: איילת קלרטג

פרס ישראל – תשע"א: שר החינוך, גדעון סער, הודיע היום על זכייתו של חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים

  • תגובה אחת
לפרופ' יורם גרונר. תצלום: מכון ויצמן

פרופ' יורם גרונר ממכון ויצמן למדע יקבל ביום חמישי את פרס רוטשילד במדעי החיים

  • 6 תגובות
מימין: ד"ר ענת שמואלי,פרופ' אורלי ריינר,ד"ר תמר ספיר ומיכל סגל. תובלה

גריז

  • תגובה אחת
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

כיצד סלילי ד.נ.א. בודדים חוברים יחדיו

  • 2 תגובות
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

המידה הנכונה של עותקי גנים

  • תגובה אחת
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

הבסיס המולקולרי לתסמונת דאון

  • 3 תגובות
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

עבריינות נוער? הגורם הוא סביבתי ולא גנטי

  • 17 תגובות
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

עצירה תחת לחץ

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש