פרס ישראל – תשע"א: שר החינוך, גדעון סער, הודיע היום על זכייתו של חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים

חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים – פרופ' יוסף שילה

פרופסור יוסי שילה. צילום: איילת קלרטג
פרופסור יוסי שילה. צילום: איילת קלרטג

שר החינוך, גדעון סער, הודיע היום, יום ה', על זכייתו של חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים, פרופ' יוסף שילה, לשנת תשע"א וברך אותו על זכייתו.

בנימוקיה למתן הפרס, ציינה הועדה, כי פרופ' יוסף שילה, הוא חוקר פורץ דרך בתחום הגנטיקה של בני האדם. פרופ' שילה גילה גן מפתח בהגנה על החומר התורשתי בכל תא. ממצא זה מהווה פריצת דרך בהבנת הביולוגיה של מחלת הסרטן ומאפשר גישות חדשות לגילוי פגמים גנטיים בבני אדם.

יו"ר ועדת הפרס בתחום חקר מדעי החיים היה פרופ' מאיר וילצ'ק, כאשר פרופ' ורדה שושן ברמץ, פרופ' שלמה גרוסמן ופרופ' חיים סידר שימשו לצידו כחברי הועדה.

פרופ' יוסף שילה – קורות חיים

יוסף שילה נולד ב 1949. הוא גדל והתחנך בחיפה עד גיוסו לגלי צה"ל.

פרופ' יוסף שילה, שהתחיל את הכשרתו המדעית בטכניון, סיים שם תואר ראשון (BSc) בהצטיינות יתרה. הוא המשיך את לימודיו בגנטיקה הומנית באוניברסיטה העברית בירושלים, שם סיים לימודי מוסמך (MSc) בהצטיינות יתרה ואת לימודי הדוקטוראט (PhD). מיד לאחר מכן, הוא התמחה בגנטיקה הומנית באוניברסיטאות בשיקגו ובהולנד והשלים לימודי בתר- דוקטוראט בבי"ס לרפואה של הרווארד, כולם מקומות הידועים בשיטות עדכניות ביותר הממקמות אותם בחזית במדע. בשנת 1985 הוא התקבל כחבר סגל במחלקה לתורשת האדם בבי"ס לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב.  בתחילת דרכו האקדמית הוא בילה שנה כעמית מחקר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מישיגן (1993-1992), במעבדה של פרופ' פרנסיס קולינס, שעמד מאוחר יותר בראש המרכז הלאומי למחקר הגנום האנושי והוביל את פרוייקט הגנום האנושי. פרופ' קולינס היה חלוץ בחקר גנים למחלות, על ידי פיתוח שיטת שיבוט גנים לפי מיקומם (positional cloning). בשיטה זו פרופ' שילה נקט לגילוי תגליתו החשובה ביותר, זיהוי הגן למחלה חשוכת המרפא אטקסיה טלנגיקטסיה (Ataxia-Telangiectasia) (A-T). בשנים 2005-2006 פרופ' שילה היה עמית פוגארטי במכון הלאומי לחקר גנום האדם במכוני הבריאות הלאומיים של ארצות הברית במרילנד, שם התמחה ביצירת מודל עכברי ל- A-T.

ארבע שנים לאחר שהתמנה כחבר סגל הוא קודם לדרגת פרופסור חבר ושש שנים לאחר מכן, תוך זמן קצר מהמקובל, הפך לפרופסור מן המנין.

גילוי המוטציה בגן A-T, ואפיון החלבון המוטנטי ATM ע"י פרופ' שילה, הובילו במשך השנים,  ל- 160  פרסומים    מדעיים,    ביניהם   בכתבי    העת     המצוטטים      ביותר,      כולל    Science,    Nature,

Proc. Natl. Acad Sci USA, American Journal of Human Genetics, ועוד. כמו כן, הוא פרסם 30 סקירות (reviews) מוזמנות, דו"חות ופרשנויות מכנסים שונים, שני ערכים באנציקלופדיות ו- 21 פרקים בספרים.

פרופ' שילה זכה בלא פחות מאשר 37 פרסים, מלגות וציוני כבוד. בין היתר, הוא חתן פרס א.מ.ת (EMET) לחקר הסרטן לשנת 2005, שמוענק ע"י קרן א.מ.נ. לקידום המדע התרבות והאמנות בישראל, בחסות ראש ממשלת ישראל. באותה שנה הוא נבחר גם כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

תרומתו של פרופ' שילה לחינוך הדור הבא של מדענים בישראל נכרת ב- 40 סטודנטים שלמדו אצלו לתואר מוסמך, 33 סטודנטים לדוקטוראט ועוד 16 שהשלימו את הכשרתם הבתר-דוקטורית. מעורבותו ותרומתו לקהילה המדעית הלאומית והבינלאומית בולטות ובאות לידי ביטוי בהשתתפותו בועדות שונות, כולל ועדות מדעיות לפרסים ישראלים יוקרתיים כמו פרס מפעל הפיס ע"ש לנדאו למדעים ולמחקר, מלגת קלור למדעים, ועדת משרד החינוך למלגת אלון וועדת פרס הרווי בטכניון. פרופ' שילה הוזמן להרצות בקרוב ל- 200 כנסים לאומיים ובינלאומיים והיה מרצה מרכזי ב- 12 כנסים. הוא חבר   מערכת    בכמה    כתבי     עת,     ביניהם: European     Journal     of    Human    Genetics   ו- EMBO Molecular Medicine. כיום הוא מופקד על הקתדרה לחקר הגנטיקה של הסרטן ע"ש דייויד ואינז מאיירס במחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם ולביוכימיה בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

תגובה אחת

  1. הפרופסור היקר עזר לי ולחברתי
    בהכנת עבודה לבי"ס על AT
    כשהיינו בנות 15, (לפני כ4 שנים)
    סתם כך כי ביקשנו
    ופינה לנו מזמנו שכיום אני יודעת להעריך
    עד כמה הוא יקר…
    רציתי לנצל במה זו לומר לו תודה!
    הפרס ראוי לו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן