סיקור מקיף

גנום – צמחים

שיבולת של חיטת בר. קרדיט: רז אבני, אוניברסיטת תל אביב.

חוקרים הצליחו לרצף את גנום חיטת הבר

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לרצף את גנום חיטת הבר. במחקר התגלו מוטציות המאפשרות לאדם לגדל חיטה מזה 10,000 שנה

מימין לשמאל: פרופ' ציון פחימה, המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה מיכל דוד, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן פרופ' אברהם קורול, המכון לאבולוציה, אוניברסיטת חיפה פרופ' אהוד ויס, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן ד"ר שריאל הובנר, מיג"ל, המכללה האקדמית תל-חי ד"ר אורי דוידוביץ, המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית. צילום: יוני רייף, דוברות אוניברסיטת בר-אילן

ביות השעורה החל בישראל באיזור הגליל

כך עולה ממחקר של צוות חוקרים בינלאומי בראשות חוקרים ישראלים שערכו מיפוי ראשון של גנום השעורה מלפני 6,000 שנה ממערה במצוק מצדה

עשב שוטה מסוג אמברוזיה, מתוך ויקיפדיה

החידה של מוצָא הפרחים

החוקרים חושבים שהוא קרוב בתכונותיו לצמחים בעלי הפרחים הראשונים על כדור הארץ, ולכן התאמצו והצליחו לאחרונה לפענֵח את מבנה הגֵנוֹם – החומר התורשתי של האמבורלה.

דורון שקולניק. צילום: מחלקת יחסי ציבור של אוניברסיטת בן גוריון

פרסום בעיתון היוקרתי בעולם במדעי הצמח לדורון שקולניק-ענבר ופרופ' דודי בר-צבי מאוניברסיטת בן-גוריון

פרופ' דודי בר-צבי ותלמיד המחקר דורון-שקולניק ענבר מהמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן-גוריון פרסמו לאחרונה מאמר פורץ דרך שכותרתו: "ABI4 mediates abscisic acid and cytokinin inhibition

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן