חקר הסרטן - בסיסי
כולם ביחד וכל אחד לחוד
האם מנגנונים שונים של נדידת תאי סרטן משפיעים על יכולתם לייצר גרורות?
ביולוגיה מולקולרית של התא
הגנום האנושי
האינטרנט הגנטי
מדעני מכון ויצמן למדע גילו, כי מולקולות שלמות של אר-אן-איי שליח יכולות לעבור בין תא לתא באמצעות ננו-צינוריות
חיידקים
לשבור קירות – ולהחלים
כיצד להתגבר על עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה? מדעני מכון ויצמן למדע מציעים לטפל בזיהומים עמידים לאנטיביוטיקה באמצעות שבירת קירות המגן של מושבות חיידקים המכוּנות "ביופילם"
התא
החלבון יגיב בזמן ובמקום המתאימים
על מנגנון נסתר אשר מאפשר לתאי מערכת העצבים ההיקפית להחלים במהירות לאחר פגיעה
ריפוי גנטי - רפואה מותאמת אישית
מדעני מכון ויצמן למדע החדירו "אף" ממוזער לתוך תא חי
גלאים מולקולריים זעירים משמשים יותר ויותר לזיהוי מולקולות במקומות מיקרוסקופיים שאין גישה אחרת אליהם – כמו למשל בתא בודד. אבל הגלאי המוכר ביותר לכולנו הוא ללא ספק האף.
התא
ספר החוקים של התא
מחקר חדש בוחן כיצד רצפי אר-אן-איי קצרים מווסתים את הפעילות של רצפי אר-אן-איי ארוכים – וכך שולטים על ייצור החלבונים בתא
ביולוגיה ורפואה
סלפי ביטחוני
חוקרים במכון ויצמן פיתחו שיטה לחקר חלבונים בתא בודד שהופק מגוף חי – ללא צורך בגידול מלאכותי של תאים מחוץ לגוף
ביולוגיה ורפואה
התגלו עשרה מנגנוני הגנה של חיידקים: ארגז הכלים לעריכה גנטית מתרחב
חוקרים ממכון ויצמן פיתחו שיטות מתוחכמות של ניתוח ממוחשב כדי לזהות את המנגנונים החדשים
סרטן
לא כל התאים הסרטניים נולדו שווים
ד"ר איתי תירוש מציע זווית חדשה לחקר גידולים סרטניים – כמערכות אקולוגיות שבהן כל תא ממלא תפקיד שונה
ביולוגיה ורפואה
ספירת מלאי של תאים מזדקנים
סילוק תאים מזדקנים מהגוף עשוי למנוע מחלות ואולי אף להאריך חיים. מדענים ממכון ויצמן פיתחו שיטה לספירת תאים אלה
ביולוגיה ורפואה
חוקרים זיהו מנגנון ביולוגי לפירוק גושי חלבונים
גושי חלבונים המאפיינים מחלות ניווניות של המוח כמו אלצהיימר נחשבו עד עתה לבלתי הפיכים. במחקר חדש זיהו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב חלבון (Std1) אשר עובר אגרגציה הפיכה, כלומר הגושים נעלמים כשהתנאים משתנים + הממצא יכול לשמש בעתיד לטיפול בשורה של מחלות כמו סוכרת, אלצהיימר ופרקינסון
ביולוגיה ורפואה
תרגיל ההונאה של טפיל המלריה
חוקרים ממכון ויצמן ושותפיהם למחקר גילו כיצד טפיל המלריה מערים על המערכת החיסונית באמצעות מסרים כוזבים
ביולוגיה ורפואה
אפליה חיסונית מתקנת
חוקרים ממכון ויצמן הראו כי המערכת החיסונית יודעת לגייס מיגוון רחב של נוגדנים להגנה מפני פתוגנים באמצעות מולקולות הדבקה המשמשות כ"מגבר"
ביולוגיה ורפואה
מחקר ראשון על יעילות אנזימים בתאים חיים חושף מגבלה מפתיעה על פעילותם
יותר מ-100 שנה לאחר גילוי האנזימים, עדיין נערכים מרבית המחקרים שעוסקים בפעילותם בתוך מבחנות. האם ניסויים שכאלה יכולים באמת להסביר מה קורה בתא החי?
ביולוגיה ורפואה
גיס חמישי: חיידקים שחיים בתוך גידולים סרטניים משבשים את הטיפול התרופתי
חוקרי מכון ויצמן גילו חיידקים המנטרלים תרופה כימותרפית נפוצה לטיפול בסוגי סרטן שונים
ביולוגיה ורפואה
התפקיד המפתיע של ה"זללנים הגדולים" במניעת השמנה
מדענים ממכון ויצמן גילו כי מקרופאגים הכרחיים לשמירת שיווי המשקל הפנימי באמצעות הבטחת ייצור חום תקין
ביולוגיה ורפואה
חנינה מולקולרית
המנגנון שמגן על תאים מגזר דין מוות
ביולוגיה ורפואה
עיצוב מחדש של פני השטח: חזיתות גל יוצרות קפלים בקרום התא
מודל חדש להיווצרות מבנים חיוניים בקרום התא משנה את תמונת הדינמיקה התאית
ביולוגיה ורפואה
חלבונים בהרכבה עצמית
סיבים דמויי לגו הנוצרים עקב מוטציה בודדת בחלבון עשויים לשמש שלד עבור ננו-מבנים
ביולוגיה ורפואה
כלכלת מעיים
מדעני מכון ויצמן גילו מנגנון המאפשר לתאי המעיים לעכל מזון בצורה יעילה ומהירה
ביולוגיה ורפואה
גילוי לב
סרטונים המתעדים עוּבָּרי תרנגולות חושפים קיומם של תאים מיוחדים הממלאים תפקיד מכריע בהתפתחות הלב וכלי הדם
ביולוגיה ורפואה
לתקן לב שבור: מדענים גילו מולקולה ייחודית שעשויה לרפא רקמת לב פגועה
עכברים שלקו בהתקף לב חזרו לתיפקוד לבבי מלא לאחר הזרקה של החלבון אגרין
ביולוגיה ורפואה
בין שידוך לחיתוך
מדענים ממכון ויצמן גילו כי ניתוח מאפייניה של רקמת החיבור, על תהליכי הגזירה והאיחוי הלא-מבוקרים המתרחשים בה, יכול לסייע באבחון מחלות – וכי הגנה על הרקמה יכולה לסייע להאט ואף לעצור את קצב התפתחותן של מחלות
ביולוגיה ורפואה
רמזור של חיידקים
כיצד תאים חיים מצליחים "לצמצם עלויות" – ולייצר חלבונים בדרך החסכונית ביותר? מדענים ממכון ויצמן חשפו כמה שיטות שבאמצעותן תאים מצמצמים את ה"עלות" הכרוכה בתהליך בניית החלבונים בתא – ובהן "רמזור מולקולרי" המווסת את עבודת הריבוזומים.
ביולוגיה ורפואה
לדעת איפה האף: מנגנוני הפעולה של החוש השישי
איך אנחנו יודעים לאתר את האף שלנו במרחב או לעקוב אחר מיקום הזרוע תוך כדי תנועתה ללא חוש הראייה? מדענים ממכון ויצמן חשפו חלק מהמנגנונים המולקולריים האחראים למערכת הפרופריוספציה – חישה עצמית של תנוחת איברי גופנו ותנועתם.