סיקור מקיף

אימונולוגיה

מימין: צברי חיסון בכבד של עכבר המכיל תאי ILCs, ובתוכם תאים סרטניים (באדום). משמאל: צברי חיסון בכבד של עכבר שממנו הוחסרו ILCs, ובתוכם תאים סרטניים. התאים הסרטניים משגשגים יותר בכבד העכבר אשר מכיל ILCs

מערכת החיסון מתעייפת – והסרטן מתפשט

אתר קול המדע - הקרן הלאומית למדע 12 באפריל 2022 אין תגובות

צברים של תאי מערכת החיסון שנלקחו מחולים ועכברים עם סרטן כבד ומלנומה, מורכבים בחלקם מתאי חיסון עייפים

גומחה בתוך בלוטת לימפה שבה נוצרים התאים מייצרי הנוגדנים. מעבדתו של פרופ' זיו שולמן

ללמוד מהגוף לנטרל את הקורונה

מכון ויצמן 25 במאי 2020 3 תגובות

לנוגדנים המיוצרים בגופם של חולים שהחלימו יתרונות ברורים על-פני נוגדנים מהונדסים – הם הוכיחו את יכולתם לנטרל את הנגיף ונחשבים בטוחים

מפה איזורית של ממוצע סימפטומים המאפיינים את COVID-19. מוצגים אזורים בערים שונות שבהם יש לפחות 30 מגיבים, או שכונות עם לפחות 10 מגיבים לשאלון. כל איזור נצבע על פי קטגוריה שנקבעה בהתאם לכמות הממוצעת של סימפטומים שדווחו על-ידי המגיבים באיזור זה. ירוק - אחוז סימפטומים נמוך, אדום - אחוז סימפטומים גבוה

צעד אחד לפני התפשטות הנגיף

מכון ויצמן 24 במרץ 2020 אין תגובות

שיטה לניבוי מראש של התפשטות נגיף קורונה שיזמו ופיתחו מדעני מכון ויצמן והאוניברסיטה העברית, עשויה לאפשר לרשויות להתמקד באזורים שבהם צפויה התפרצות – ולהקל על

גידול תאים ב"מיקרו-באריות" – משטחים המכילים אלפי גומחות שגודלן פחות מעובי שערה. בתחילת הניסוי הוכנסו אל חלק מה"מיקרו-באריות" תא T אחד או שניים, בעוד שלאחרות הוכנס מספר רב יותר – עד עשרה תאים ל"בארית". איור: מכון ויצמן

כמה תאים צריך כדי לייצר זיכרון?

מכון ויצמן 7 ביולי 2018 2 תגובות

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי תאים של המערכת החיסונית "מתאספים" כדי להחליט ביחד כמה תאי תקיפה לייצר – וכמה תאי זיכרון אשר יעזרו להתמודד

"סלפי" תאי: תא mTEC אשר צולם באמצעות השיטה החדשה הקרויה PLIC. הנקודות הירוקות מצביעות על אינטראקציה בין חלבונים העוזרת למנוע מתקפה אוטואימונית. מקור: מגזין מכון ויצמן.

סלפי ביטחוני

מכון ויצמן 13 בפברואר 2018 אין תגובות

חוקרים במכון ויצמן פיתחו שיטה לחקר חלבונים בתא בודד שהופק מגוף חי – ללא צורך בגידול מלאכותי של תאים מחוץ לגוף

צלוחיות מעבדה המכילות אלפי תאי דם לבנים מחולה שפיתח "סובלנות חיסונית" לתורם לאחר השתלת לשד עצם. התאים אינם מראים סימני דחייה של תאי התורם (שלושה טורים משמאל), אך מפרישים כימיקלים המעידים על דחייה (מסומנים באדום) עם חשיפתם לתאים של אדם שלישי (שלושה טורים מימין). מקור: מגזין מכון ויצמן.

חינוך לסובלנות

מכון ויצמן 2 בפברואר 2018 אין תגובות

חוקרים ממכון ויצמן פיתחו שיטה חדשה ליצירת "סובלנות חיסונית" אשר עשויה להקל על השתלות, ואף לקדם טיפולים רפואיים באמצעות תאים חיים

תא T (באדום) בוחר בתא B (בכחול) ל"מחנה האימונים". בירוק – תאי B חסרי ICAMs. צולם באמצעות מיקרוסקופ סריקת לייזר דו-פוטוני. מקור: מגזין מכון ויצמן.

אפליה חיסונית מתקנת

מכון ויצמן 11 בנובמבר 2017 אין תגובות

חוקרים ממכון ויצמן הראו כי המערכת החיסונית יודעת לגייס מיגוון רחב של נוגדנים להגנה מפני פתוגנים באמצעות מולקולות הדבקה המשמשות כ"מגבר"

משמאל: גידול סרטני תחת מיקרוסקופ: חדירת תאי T רגילים (סגול) לרקמת הגידול אינה שונה מזו של תאי T אשר גודלו בתנאי מחסור בחמצן (ירוק). מימין: כמות האנזים "גרנזיים B" (אדום), אשר הורג תאי סרטן, גדולה בהרבה בתאי T אשר גודלו בסביבה דלת חמצן (למעלה) לעומת תאי T רגילים (למטה). מקור: מגזין מכון ויצמן.

כושר קרבי לתאים

מכון ויצמן 21 בספטמבר 2017 תגובה אחת

מדענים ממכון ויצמן גילו כי תאים של המערכת החיסונית שגודלו בסביבה דלילת חמצן, מחסלים תאים סרטניים ביעילות רבה יותר

כדורית לבנה נדחקת דרך תאי אנדותל בדרכה אל מחוץ לכלי דם. השלד התוך תאי (סיבי אקטין) של הכדורית ושל תאי האנדותל נחשף בטיפול. מיקום גרעין הכדורית מוצלל בחום ושלוחת הכדורית שחדרה מבעד לתאי האנדותל ועשירה בסיבי אקטין מוצללת בצהוב.

סוד כוחו של התא הלבן

מכון ויצמן 4 בפברואר 2017 אין תגובות

מדענים ממכון ויצמן גילו, כי הגרעינים הגמישים של תאי הדם הלבנים יכולים להידחס מבעד ל"גדר החיה" של התאים המצפים את כלי הדם, תוך פירוק חלקי

דע את עצמך

מכון ויצמן 27 במאי 2016 2 תגובות

לעיתים קרובות אנו מתייחסים לחיידקים כאל גורמי מחלות, אך גם חיידקים יכולים "לחלות" בנגיפים הקרואים פאג'ים

חלבון. הדמייה: shutterstock

חלבונים, קוונטים וזרמים חשמליים

מכון ויצמן 19 באפריל 2016 אין תגובות

הממצאים: בניסויים שבוצעו על החלבון "אזורין" זיהו מדעני המכון תופעות כמו מינהור ופיצוי, שאיפשרו לחלבון להתנהג יותר כמוליך חשמלי מיוחד, ופחות כמו חומר ביולוגי. השאלה:

בקטריופאג'ים תוקפים חיידקים. איור: shutterstock

נגיפים בשירות הרפואה העתידית

מכון ויצמן 6 במרץ 2016 אין תגובות

חברת "ידע", המקדמת יישומים על-בסיס המצאותיהם של מדעני מכון ויצמן למדע, העניקה באחרונה לחברת MBcure רישיון לפיתוח גישות חדשות לוויסות אוכלוסיית החיידקים החיים בגוף האדם.

תאי רקמת השומן מוגדלים ומסודרים פחות מהרגיל בעכברים חסרי תאים דנדריטיים עתירי פרפורין (למעלה), לעומת אותה רקמה בעכברים רגילים (למטה). תמונה קטנה למטה משמאל: מבנים דמויי כתר בתוך רקמת השומן (למעלה, חום כהה) מצביעים על תהליך דלקתי מוגבר בתוך הרקמה

זהירות, תסמונת מטבולית

מכון ויצמן 5 בדצמבר 2015 אין תגובות

בדרך כלל אנו נוטים לחשוב על המערכת החיסונית כעל מנגנון השומר עלינו מפני חיידקים, נגיפים ופולשים אחרים. אלא שלמערכת זו יש גם תפקידים אחרים –

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן