אימונולוגיה

גידול תאים ב"מיקרו-באריות" – משטחים המכילים אלפי גומחות שגודלן פחות מעובי שערה. בתחילת הניסוי הוכנסו אל חלק מה"מיקרו-באריות" תא T אחד או שניים, בעוד שלאחרות הוכנס מספר רב יותר – עד עשרה תאים ל"בארית". איור: מכון ויצמן

כמה תאים צריך כדי לייצר זיכרון?

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי תאים של המערכת החיסונית "מתאספים" כדי להחליט ביחד כמה תאי תקיפה לייצר – וכמה תאי זיכרון אשר יעזרו להתמודד

"סלפי" תאי: תא mTEC אשר צולם באמצעות השיטה החדשה הקרויה PLIC. הנקודות הירוקות מצביעות על אינטראקציה בין חלבונים העוזרת למנוע מתקפה אוטואימונית. מקור: מגזין מכון ויצמן.

סלפי ביטחוני

חוקרים במכון ויצמן פיתחו שיטה לחקר חלבונים בתא בודד שהופק מגוף חי – ללא צורך בגידול מלאכותי של תאים מחוץ לגוף

צלוחיות מעבדה המכילות אלפי תאי דם לבנים מחולה שפיתח "סובלנות חיסונית" לתורם לאחר השתלת לשד עצם. התאים אינם מראים סימני דחייה של תאי התורם (שלושה טורים משמאל), אך מפרישים כימיקלים המעידים על דחייה (מסומנים באדום) עם חשיפתם לתאים של אדם שלישי (שלושה טורים מימין). מקור: מגזין מכון ויצמן.

חינוך לסובלנות

חוקרים ממכון ויצמן פיתחו שיטה חדשה ליצירת "סובלנות חיסונית" אשר עשויה להקל על השתלות, ואף לקדם טיפולים רפואיים באמצעות תאים חיים

תא T (באדום) בוחר בתא B (בכחול) ל"מחנה האימונים". בירוק – תאי B חסרי ICAMs. צולם באמצעות מיקרוסקופ סריקת לייזר דו-פוטוני. מקור: מגזין מכון ויצמן.

אפליה חיסונית מתקנת

חוקרים ממכון ויצמן הראו כי המערכת החיסונית יודעת לגייס מיגוון רחב של נוגדנים להגנה מפני פתוגנים באמצעות מולקולות הדבקה המשמשות כ"מגבר"

משמאל: גידול סרטני תחת מיקרוסקופ: חדירת תאי T רגילים (סגול) לרקמת הגידול אינה שונה מזו של תאי T אשר גודלו בתנאי מחסור בחמצן (ירוק). מימין: כמות האנזים "גרנזיים B" (אדום), אשר הורג תאי סרטן, גדולה בהרבה בתאי T אשר גודלו בסביבה דלת חמצן (למעלה) לעומת תאי T רגילים (למטה). מקור: מגזין מכון ויצמן.

כושר קרבי לתאים

מדענים ממכון ויצמן גילו כי תאים של המערכת החיסונית שגודלו בסביבה דלילת חמצן, מחסלים תאים סרטניים ביעילות רבה יותר

כדורית לבנה נדחקת דרך תאי אנדותל בדרכה אל מחוץ לכלי דם. השלד התוך תאי (סיבי אקטין) של הכדורית ושל תאי האנדותל נחשף בטיפול. מיקום גרעין הכדורית מוצלל בחום ושלוחת הכדורית שחדרה מבעד לתאי האנדותל ועשירה בסיבי אקטין מוצללת בצהוב.

סוד כוחו של התא הלבן

מדענים ממכון ויצמן גילו, כי הגרעינים הגמישים של תאי הדם הלבנים יכולים להידחס מבעד ל"גדר החיה" של התאים המצפים את כלי הדם, תוך פירוק חלקי

דע את עצמך

לעיתים קרובות אנו מתייחסים לחיידקים כאל גורמי מחלות, אך גם חיידקים יכולים "לחלות" בנגיפים הקרואים פאג'ים

חלבון. הדמייה: shutterstock

חלבונים, קוונטים וזרמים חשמליים

הממצאים: בניסויים שבוצעו על החלבון "אזורין" זיהו מדעני המכון תופעות כמו מינהור ופיצוי, שאיפשרו לחלבון להתנהג יותר כמוליך חשמלי מיוחד, ופחות כמו חומר ביולוגי. השאלה:

בקטריופאג'ים תוקפים חיידקים. איור: shutterstock

נגיפים בשירות הרפואה העתידית

חברת "ידע", המקדמת יישומים על-בסיס המצאותיהם של מדעני מכון ויצמן למדע, העניקה באחרונה לחברת MBcure רישיון לפיתוח גישות חדשות לוויסות אוכלוסיית החיידקים החיים בגוף האדם.

תאי רקמת השומן מוגדלים ומסודרים פחות מהרגיל בעכברים חסרי תאים דנדריטיים עתירי פרפורין (למעלה), לעומת אותה רקמה בעכברים רגילים (למטה). תמונה קטנה למטה משמאל: מבנים דמויי כתר בתוך רקמת השומן (למעלה, חום כהה) מצביעים על תהליך דלקתי מוגבר בתוך הרקמה

זהירות, תסמונת מטבולית

בדרך כלל אנו נוטים לחשוב על המערכת החיסונית כעל מנגנון השומר עלינו מפני חיידקים, נגיפים ופולשים אחרים. אלא שלמערכת זו יש גם תפקידים אחרים –

צילום מכיוון חלל המעי אל פני השטח שלהם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרונים סורק. ניתן לראות קבוצות של בועיות בולטות מפני השטח של תאי הגביע, בדרכן להשתחרר אל תוך חלל המעי. בעכבר נטול אינפלמזום הבועיות בולטות אך אינן מופרשות

בקרה, הבשלה והפרשה

תפקיד מרכזי בהגנה מפני חדירת חיידקים מהמעי לשאר הגול, שמור ל"תאי הגביע", תאי אפיתל בעלי מבנה ותכונות ייחודיים, המפרישים חומרים שונים לשם הרחקת פולשים.

אוכלוסיות חד-תאיים במעי. תצלום מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של אוכלוסיות חד-תאיים על גבי תאי האפיתל במעי

הגנום השני

אנחנו סבורים שגופנו מוכר לנו היטב, אך למעשה, הוא רוחש חיים סמויים, מסתוריים: אוכלוסיות עצומות של חיידקים, פטריות, נגיפים וטפילים שוכנים בו. חשיבותם של היצורים

המעי הדק של עכבר חי תחת מיקרוסקופ דו-פוטוני. צילום: מכון ויצמן

בין ריגול לעיכול

קבוצת מדענים ממכון ויצמן למדע, בראשות ד"ר גיא שחר מהמחלקה לאימונולוגיה, הראתה כי המערכת החיסונית שולחת "מרגלים" לפני השטח של דפנות המעי – תאים חיסוניים

מערכת החיסון תוקפת וירוסים פולשים. איור: shutterstock

זכות וטו

צוות חוקרים, בראשות מדעני מכון ויצמן למדע, הצליח באחרונה ליצור רמה מסוימת של סובלנות חיסונית תוך שימוש בתאים חיסוניים טבעיים המכונים "תאי וטו". תאים אלה

ביטוי הגנים של תאים חיסוניים במעי הגס (משמאל): מונוציטים לפני הגעתם למעי הגס, תאים "עבריינים" שאינם מתחנכים, תאים חיסוניים לאחר סדרת חינוך, תאים חיסוניים ותיקים

לחץ חברתי

המעיים שלנו מכילים כמות עצומה של חיידקים. שימור האיזון במערכת דינמית כל כך דורש תחזוקה מתמדת. בתהליך זה ממלאים תפקיד מרכזי תאים חיסוניים הקרויים מקרופאגים,

דילוג לתוכן