סיקור מקיף

אימונולוגיה

מימין: צברי חיסון בכבד של עכבר המכיל תאי ILCs, ובתוכם תאים סרטניים (באדום). משמאל: צברי חיסון בכבד של עכבר שממנו הוחסרו ILCs, ובתוכם תאים סרטניים. התאים הסרטניים משגשגים יותר בכבד העכבר אשר מכיל ILCs

מערכת החיסון מתעייפת – והסרטן מתפשט

צברים של תאי מערכת החיסון שנלקחו מחולים ועכברים עם סרטן כבד ומלנומה, מורכבים בחלקם מתאי חיסון עייפים
רקמת כבד עכבר תחת המיקרוסקופ. סימנים לאי ספיקת כבד חריפה (משמאל) נעלמו לאחר מתן תרופה החוסמת את חלבון הבקרה MYC

מעורבות של חיידקי המעיים ותאי הכבד באי ספיקת כבד חריפה

מדעני מכון ויצמן למדע חשפו את התגלית והתוו דרך לטיפול עתידי
הדמיה של תקשורת בין שני תאים של המערכת החיסונית – תא T "קרבי" ותא מיאלואידי "מדכא". הניצוצות הצהובים נועדו להמחיש תהליכים תוך-תאיים הניתנים לגילוי באמצעות השיטה החדשה

טכנולוגיה חדשה מאפשרת "הצצה" אל הנעשה בתוך תאים

  • 3 תגובות
גומחה בתוך בלוטת לימפה שבה נוצרים התאים מייצרי הנוגדנים. מעבדתו של פרופ' זיו שולמן

ללמוד מהגוף לנטרל את הקורונה

  • 3 תגובות
מחלות אוטואימוניות של איברים ספציפיים מתבטאות בין היתר בבלוטת התריס, בבלוטת יותרת הכליה ובתאי בטא בלבלב. מדוע המערכת החיסונית תוקפת דווקא איברים אלה ולא אחרים? איור פרופ' אורי אלון, מכון ויצמן

מה גורם למחלות אוטואימוניות?

  • 8 תגובות
מפה איזורית של ממוצע סימפטומים המאפיינים את COVID-19. מוצגים אזורים בערים שונות שבהם יש לפחות 30 מגיבים, או שכונות עם לפחות 10 מגיבים לשאלון. כל איזור נצבע על פי קטגוריה שנקבעה בהתאם לכמות הממוצעת של סימפטומים שדווחו על-ידי המגיבים באיזור זה. ירוק - אחוז סימפטומים נמוך, אדום - אחוז סימפטומים גבוה

צעד אחד לפני התפשטות הנגיף

  • אין תגובות
חיידקי מעיים. צילום: מעבדתו של ערן אלינב, מכון ויצמן

חיידקי המעיים עשויים להשפיע על תהליכי ההתפתחות של מחלת ALS

  • תגובה אחת
חיידקי מעיים. המחשה: shutterstock

השפעת תכשירים פרוביוטיים משתנה מאדם לאדם, ואף עלולה להיות לא רצויה

  • 8 תגובות
מינהור קוונטי. איור: shutterstock

האם מינהור קוונטי ממלא תפקיד בפעילות של מולקולות ביולוגיות?

  • תגובה אחת
גידול תאים ב"מיקרו-באריות" – משטחים המכילים אלפי גומחות שגודלן פחות מעובי שערה. בתחילת הניסוי הוכנסו אל חלק מה"מיקרו-באריות" תא T אחד או שניים, בעוד שלאחרות הוכנס מספר רב יותר – עד עשרה תאים ל"בארית". איור: מכון ויצמן

כמה תאים צריך כדי לייצר זיכרון?

  • 2 תגובות
הקונספט שמאחורי האלגוריתם החדש – פתיחתה של "הקופסה השחורה" שנקראת מערכת החיסון האנושית. האיור באדיבות הטכניון.

אלגוריתם חדשני מאפשר השוואה כמותית של תהליכים ביולוגיים

  • תגובה אחת
"סלפי" תאי: תא mTEC אשר צולם באמצעות השיטה החדשה הקרויה PLIC. הנקודות הירוקות מצביעות על אינטראקציה בין חלבונים העוזרת למנוע מתקפה אוטואימונית. מקור: מגזין מכון ויצמן.

סלפי ביטחוני

  • אין תגובות
צלוחיות מעבדה המכילות אלפי תאי דם לבנים מחולה שפיתח "סובלנות חיסונית" לתורם לאחר השתלת לשד עצם. התאים אינם מראים סימני דחייה של תאי התורם (שלושה טורים משמאל), אך מפרישים כימיקלים המעידים על דחייה (מסומנים באדום) עם חשיפתם לתאים של אדם שלישי (שלושה טורים מימין). מקור: מגזין מכון ויצמן.

חינוך לסובלנות

  • אין תגובות
תא T (באדום) בוחר בתא B (בכחול) ל"מחנה האימונים". בירוק – תאי B חסרי ICAMs. צולם באמצעות מיקרוסקופ סריקת לייזר דו-פוטוני. מקור: מגזין מכון ויצמן.

אפליה חיסונית מתקנת

  • אין תגובות
מקרופאגים (בירוק) ואקסונים (באדום) ברקמת שומן חום. צולם באמצעות מיקרוסקופיה דו-פוטונית. מקור: מגזין מכון ויצמן.

התפקיד המפתיע של ה"זללנים הגדולים" במניעת השמנה

  • אין תגובות
משמאל: גידול סרטני תחת מיקרוסקופ: חדירת תאי T רגילים (סגול) לרקמת הגידול אינה שונה מזו של תאי T אשר גודלו בתנאי מחסור בחמצן (ירוק). מימין: כמות האנזים "גרנזיים B" (אדום), אשר הורג תאי סרטן, גדולה בהרבה בתאי T אשר גודלו בסביבה דלת חמצן (למעלה) לעומת תאי T רגילים (למטה). מקור: מגזין מכון ויצמן.

כושר קרבי לתאים

  • תגובה אחת
כדורית לבנה נדחקת דרך תאי אנדותל בדרכה אל מחוץ לכלי דם. השלד התוך תאי (סיבי אקטין) של הכדורית ושל תאי האנדותל נחשף בטיפול. מיקום גרעין הכדורית מוצלל בחום ושלוחת הכדורית שחדרה מבעד לתאי האנדותל ועשירה בסיבי אקטין מוצללת בצהוב.

סוד כוחו של התא הלבן

  • אין תגובות
קרל לנדשטיינר. מתוך ויקיפדיה

148 שנים להולדתו של קרל לנדשטיינר – מגלה סוגי הדם ומאבות תחום האימנולוגיה

  • אין תגובות

דע את עצמך

  • 2 תגובות
חלבון. הדמייה: shutterstock

חלבונים, קוונטים וזרמים חשמליים

  • אין תגובות
בקטריופאג'ים תוקפים חיידקים. איור: shutterstock

נגיפים בשירות הרפואה העתידית

  • אין תגובות
תאי רקמת השומן מוגדלים ומסודרים פחות מהרגיל בעכברים חסרי תאים דנדריטיים עתירי פרפורין (למעלה), לעומת אותה רקמה בעכברים רגילים (למטה). תמונה קטנה למטה משמאל: מבנים דמויי כתר בתוך רקמת השומן (למעלה, חום כהה) מצביעים על תהליך דלקתי מוגבר בתוך הרקמה

זהירות, תסמונת מטבולית

  • אין תגובות
תזונה מאוזנת. המחשה: shutterstock

הבדלים בין-אישיים גדולים בין בני אדם שונים בתגובות למזון

  • אין תגובות
מערכת החיסון. איור: shutterstock

תגלית במערכת החיסונית פותחת יעד חדש לפיתוח טיפולים לסרטן ולאסתמה

  • 2 תגובות
פרופ' לינדה סאיף מאוניברסיטת מדינת אוהיו במעבדתה. צילום יחצ

חוקרת מערכת החיסון באדם ובחיות משק ואשר מפתצחת אסטרטגיות לפיתוח חיסונים אנטי ויראליים זכתה בפרס וולף לחקלאות

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן