היזם ומי שעמד בראש הפרויקט הוא פרופ’ דני זמיר מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות
פוענחו גנומים של שני זנים של צמח העגבניה: הזן המתורבת וקרובו הפראי Solanum pimpinellifolium. שני זנים אלה רוצפו לראשונה בידי קבוצה גדולה של מדענים בראשותו של פרופ’ דני זמיר, חוקר באוניברסיטה העברית.
פענוח הרצף הגנטי איפשר את המבט המעמיק ביותר עד כה של גנום העגבניה וחשף את הסדר, הכיוון, הסוגים והמיקומים היחסיים של כ-35 אלף גנים. פענוח הרצף יאפשר לחוקרים לחשוף את הקשרים בין הגנים בעגבניה ובין תכונותיה ולהרחיב את הבנתם באשר לשאלה כיצד גורמים גנטיים וסביבתיים מתקשרים זה עם זה כדי לקבוע את מצבו הבריאותי של צמח בשדה ואת חיוניותו.
ההישג שבוצע בידי למעלה מ-300 חברי קונסורציום גנום העגבניה (TGC) דווחו בגליון 31 במאי של כתב העת נייצ’ר ואף זכה להיכלל בשער המגזין.
הקונסורציום כלל את פרו’פ דני זמיר מהפקולטה לחקלאות ברחובות והשתתפו בו חוקרים מארגנטינה, בלגיה, סין, צרפת, גרמניה, הודו, איטליה, דרום קוריאה, ספרד, הולנד, בריטניה וארה”ב.
כאשר קולומבוס הביא את זרעי העגבניה מאמריקה לעולם הישן לפני כ-500 שנה, הוא לא תיאר לעצמו שהיא תתרום כה רבות) לתזונה, הבריאות, ההנאה הקולינרית ולשיתופי פעולה בינלאומיים. קפיצת המדרגה בידע אודות הקוד הגנטי של העגבניה (35 אלף גנים) מספק אמצעי להתאמת רצפי ה-DNA לתכונות ספציפיות החשובות לרווחת האדם או לטעם כגון ריח, ארומה, צבע ויבול.
העגבניה היא חברה במשפחת הסולניים, והרצף החדש צפוי לספק נקודות התייחסות שיסייעו לאתר גנים בקרובי המשפחה של העגבניה ובהם תפוח האדמה, הפלפל, החציל והפטוניה ובכמה ממשפחות צמחי המזון במונחי ערך כלכלי ונפחי ייצור. מעבר לשיפור של העגבניה עצמה ואפילו קפה שלכולם קבוצות גדולות של גנים זהים, אך למרות זאת הם נראים שונה.
השאלה מדוע צמחים בעלי תבניות גנטיות דומות מחצינים תכונות שונות לחלוטין מהווה אתגר שיש לחקור באמצעות השוואת המגוון הביולוגי והתכונות של העגבניה וקרוביה.
הקונסורציום החל את העבודה על גנום העגבניה ב-2003, כאשר המדענים ניתחו את רצפי ה-DNA של הצמח תוך שימוש בציוד המודרני ביותר שהיה זמין באותו הזמן. למרבה המזל, באמצעות הציוד הנוכחי מהירות הפקת המידע גדולה פי 500 ואיפשרה לפרויקט להמשיך ביעילות עד לסיומו.
אגב כזן מייצג של העגבניה המתורבתת נבחרה העגבניה המשמשת את יצרני קטשופ היינץ.
5 תגובות
שלום
ההנדסה הגנטית היא כניראה המפתח להאכלת מילירדי בני אדם בעתיד ולכן היא תשפר את אכות חייהם של בניאדם ותוסיף עד אלפי בניאדם לכדור הארץ שיהיו מכל המינים ומכל הסוגים יש לעודד את הכיוון וכמובן ליצור אמנות בינלאומיות שימנעו שימוש בתחום בצורה לא מוסרית
בהצלחה לכולם
אני מסכים שהנדסה גנטית בבני אדם מסוכנת לאנושות.
אבל את הנעשה אין להשיב.
גם הפצצה האטומית מסוכנת מאוד לאנושות.
אבל אין אפשרות לחזור לימים שבהם היא עדיין לא היתה קיימת.
אם האנושות רוצה להמשיך לחיות חיים ראויים אז צריך לנקוט כבר עכשיו פעולות שימנעו את הידרדרות המצב.
החברה מתחילה מלעצב עגבניות כרצונה ותסיים בלעצב בני אדם כרצונה.
מדרון חלקלק ביותר… כמובן שיש להנסדה גנטית על בני אדם יתרונות ברורים כמו ריפוי של המון מחלות (כמו סכרת למשל) שניתן למצוא להן ביטוי גנטי… אך זוהי עסקת חבילה וברית עם השטן שיש לחשוב ולדון על השלכותיה והסכנות בה גם אם כן מסכימים אלייה…
תחשבו על ריטלין ופרוזק שפותחו בשביל אנשים באמת במצב קיצוני שדורש עזרה רפואית אבל השימוש בהם עבר לאט לאט אל יותר ויותר אנשים שנעזרו בהם כדי להתאים את עצמם לדרישות המערכת והחברה שסביבם (להיות מרוכז בשיעור משעמם, להישאר שמח ומרוצה ( = פרודקטיבי) במציאות שכשלעצמה מכניסה אותך לדיכאון)…
המחקר הגנטי לשליטה על התנהגות אנושית לא כ”כ רחוק מפני שהכלים כבר נמצאים והגישה של הציבור היא בעיקרון תיהיה (בין אדישות טיפוסית ל)בעד, אם הקומפלקס המדעי-תעשייתי יבטיח להם את היתרונות המידיים (טיפולי מניע גנטית לאנסים, רוצחים, פדופילים, אולי גם ברוסיה הורים יקנו לתינוקם טיפול נגד הומוסקסואליות?)…
ונניח והמחקר יתקדם הלאה? מה בנוגע לטיפול גנטי שמוריד מראש התנהגויות כמו מרדנות או חשיבה פוליטית כזו או אחרת? (יש קורלציה בין אנשים עם גישה פוליטית X לדפוסים אנטומיים Y במוח ואם אני לא טועה גם בהידען פירסמו על זאת פעם…)
במצב שבו טכנולוגיה כזו תיהיה זמינה זה נראה לי די סביר לראות גופים כמו ממשלת סין או צפון קוריאה מחייבות כל תינוק במדינה לעבור טיפול שכזה (אם הוא יהיה מספיק זול כמובן אך זוהי רק בעיה טכנית ועניין של זמן)…
גם כששליטה גנטית על התנהגות האדם לא תיהיה זולה ותיהיה מצומצמת רק למספר קטן של אנשים (כמו טיסות לחלל היום, שהן תענוג פרטי של כמה אוליגרכים), אנחנו למעשה נמצא את האנושות מתפצלת לענף הקלאסי הישן שמורכב מאנשים כמונו ולענף חדש של ילדי בעלי ההון שיהיו מראש חכמים,יפים,יצירתיים,יו ניים איט יותר מאיתנו באופן שאין לנו בכלל יכולת להתחרות איתם ולכן הם אלו שייצרו את המדע,האמנות וכל שאר התרבות והיחסים שלנו איתם יהיו כמו היחסים בין איגור לד”ר פרנקנשטיין…
אני לא מציג כאן תוכנית מסודרת של איך יראה העתיד (אנלא מתיימר להיות נביא אמת דגול כמיצ’יו קאקו), אני סה”כ נותן לכם כיוונים לחשוב עליהם.
אם מבחינה כלכלית-חברתית הנגישות של המוצר שליטה גנטית בהתנהגות יהיה כמו של כדורים פסיכיאטרים היום, אנחנו נראה הורים שבוחרים מראש לתינוקתם שיהונדס באופן שיצייד אותו בהתנהגות שתעזור לו “להסתדר בעולם שלנו”- וזה אומר במילים אחרות שהתינוק מראש יהונדס להיות ע”פ צו עקיף של התעשייה (אני רוצה שהילד שלי יסתדר בעולם—>אני רוצה שיעבור ראיונות עבודה—-> אני מהנדס אותו מראש להתאים לקריטריונים ההולכים ומקשיחים שלהם. והכל כמובן לטובתו.)… אותי אישית זה התרחיש המבחיל מכולם :S
מדענים כמו כל בני האדם נוטים לעבר תפישות עולם ששמות את עצמם באור החיובי ביותר שניתן ולכן לצערי חלק מהם נוטים להתעלם מהסכנות לחברה המתחייבות מהעבודה שלהם (ראו לדוגמה את אדוארד טלר)…
אין לכם מושג מאיפה נפלתי עליכם באמצע הכתבה שלכם על גנום העגבנייה הא? מצטער אבל אני חושב קדימה.
המשך יום קסום