הכהונה כפי שלא הכרתם – חלק ה': הכהונה עושה שרירים

הרשימה הנידונה אמורה להיות גולת הכותרת של הסדרה מכיוון שהיא טומנת בחובה גישה חדשנית ומקורית למרד המקבים מתוך נקודת מוצאה של הכהונה

Wojciech Stattler's
Wojciech Stattler's

167 לפנה"ס נוחתות, כמעט כרעם ביום בהיר, גזירות הדת-השמד של אנטיוכוס אפיפנס, הוא אנטיוכוס הרביעי. ומדוע שהן הפתיעו? מגמה זו היתה חריגה ביותר, בבחינת חסרת תקדים במדיניות השליטים ההלניסטיים בכלל. אנטיוכוס עצמו היה משכיל, בעל נטיה ליברלית (בנסיבות השנים הללו), שגזירות דת היו רחוקות מנטייתו האישית. אנטיוכוס אף הכיר את הדבקות של היהודים באמונתם המונותאיסטית ועל כן יכול היה להניח כי הגזירות יעוררו התנגדות עזה.

אם כן נותרנו והתעלומה נותרה בלתי מפוצחת. אלא שבעל מקבים א' יוצא בהודעה די דרמטית בהקשר לכך והוא מוסר כי "ויכתוב המלך (אנטיוכוס הרביעי) אל כל מלכותו להיות כולם לעם אחד, ולעזוב כל איש את חוקותיו ויקבלו כל העמים כדבר המלך" (א' 42-41). לא שזה מנחם כל כך, אבל מדובר על מדיניות כלל ממלכתית של המלך שעיקרה איחוד הממלכה המבוזרת, ההטרוגנית, למסרת אחת תחת פולחן המלך, ואין מדובר על צעד דרמטי אנטי-יהוויסטי להכעיס.

הגזירות, הפלא-ופלא, לא התקבלו כהנחתה שואתית על עם ישראל. רבים וטובים הניחו כי יכולת אכיפת הגזירות היא מינימלית-מיקרוסקופית, ועל כן המתינו עד עבור זעם. היו שהמירו את דתם מטעמים שונים והיו שנמלטו אל מחוץ לגבולות ירושלים כדי לקיים את מצוות הדת והלכותיה.

מול תגובות פושרות משהו אלה נודעה תגובת ההתנגדות האקטיבית, קרי מרד המקבים, שפרץ במודיעים בהנהגת מתתיהו, אבי חמשת הבנים.

ומי היה מתתיהו? לשם כך נפתח את ספר מקבים א' ונקרא: "בימים ההם קם מתתיהו בן יוחנן בן שמעון כוהן מבני יהויריב מירושלים וישב במודיעים" (מקבים א' א' 2).מתתיהו היה איפוא ממשפחת כהונה בכירה ונבחרת, אחת מכ"ד משמרות הכהונה ששרתו במקדש, אלא שמשפחה זו לא כיהנה מעולם בפסגת הנהגת הכהונה, קרי הכהונה הגדולה. והנה קפצה הזדמנות ונקרתה אל מול פתחו של מתתיהו: משפחת הכהונה הגדולה מסוכסכת בינה לבין עצמה ונקרעת בין אינטריגות של בעלי כוח. היא מזוהה מאז תקופת השלטון הסלאוקי כפרו הלניסטית ובמהלך התקופה כמתיוונת ובימים האחרונים מני גזירות אנטיוכוס כמשתפת פעולה עם הסלאוקים.

ההזדמנות איפוא שנקרתה לפתחו של מתתיהו היתה לבצע הפיכת חצר – לעמוד בראש הכהונה תוך כדי ניהול מרידה כוללת כנגד השלטון ההלניסטי, המתיוונים וההתיוונות, ואכן בבוא נציג השלטון ההלניסטי למודיעים כדי לנהל את הטמעת התרבות ההלניסטית ופולחנה, ולפחות בממד הסמלי-חזותי, הזדעזע מתתיהו ושחט על הבמה את היהודי שהתכבד להקריב קרבן לפולחן המלך. ספר מקבים א' מציג את מתתיהו באירוע זה כאחד מראשי הקנאים שבמיתולוגיה היהודית, נצר (לא ביולוגי אלא אידיאולוגי) למעשהו של פנחס כוהן הראש אשר שחט במדבר את זמרי בן סלוא שחטא והחטיא חלק מהעם פולחנית ליהוה ואף מוסרית עם המואביות. פנחס נחשב לראש הקנאים ומעשהו הרצחני שביצע דווקא קידש אותו במושגיות התנ"כית, ואשר על כן מתגלגלת הלגיטימציה גם אל גוף מעשהו הנפשע של מתתיהו ומקדשת אותו גם כן, ובמיוחד את יומרתו הכוהנית. יצויין כי במעשהו זה במודיעים מדמה עצמו מתתיהו גם לאליהו הנביא בזמנו אשר שחט את 300 כוהני הבעל במורדות הכרמל.

יצויין כי השם מתתיהו או מתתיה אינו בלתי מכוון. הוא אינו מקראי ואף חריג משהו בעידן ההלניסטי. לשם זה יש גם משמעות מיוחדת על רקע מהפכתו של מתתיהו.

מתתיהו איפוא לא רק יוזם את המרד אלא גם מבצע הפיכת חצר בכהונה. הוא תופס בכוח את מעמדו של הכהן הגדול ומתפקד תחתיו, כאשר יהודה בנו הצעיר מנהל את הקרבות כנגד הצבא הסורי-הלניסטי.

מתתיהו היה אחוז תזזית וטירוף-מה כך דומה, כשהוא קורא תיגר כנגד אלה אשר קבלו עליהם את הגזירות. בין שאר פעולותיו היה מסע כפוי, אלים משהו, למען מילת הבנים אשר לא נימולו ברצון הוריהם. על מקבים א' מדווח, ואולי בלי משים, כי מהלך זה נעשה "בחוזקה", כך בלשונו (45).

מתתיהו הנהיג את המורדים כשנה בלבד עד פטירתו בשנת 166 לפנה"ס, ובצוואתו (אם כי אין לדעת האם היתה כזו, אך בכל מקרה היא משקפת את דעתו ומהלכיו) הוא חוזר ומדגיש את קדושת הקנאות ואת חשיבות ההליכה בדרכם של פנחס ואליהו.

יורשו של מתתיהו אמור היה להיות שמעון, אלא שיהודה "בעט" בו והזיזו הצידה, עד ש"יירגע המצב". ליהודה כנראה לא היו פרטנזיות כוהניות ממלכתיות, מעבר לגחמות הצבאיות, אלא שהוא הרבה להשתמש בכוהנים כגורם מדרבן ומעודד את גדוד המורדים בדרכו לקרב. לפני מערכת אמאוס מכנס יהודה המקבי את לוחמיו לתפילה והכוהנים דואגים במצוותו להביא את בגדי הכהונה ואת החצוצרות כדי לעוודד ולקדם את הניצחון. הפעולה נעשית מחוץ למקדש בבחינת חריג פולחני. ההיתר ניתן, כך דומה על –ידי יהודה עצמו, שטרם הוכתר או הכתיר עצמו לכוהן גדול. מיד אחר כך ממנה יהודה את המפקדים הבכירים והזוטרים ממש בדומה לאירגון שמבצע משה במדבר. סמיכות עניינים זו מעניקה תעצומת קדושה למפעולו של יהודה.

הפעולה הבאה שמבצע יהודה לאחר קרב היא בחירת/מינוי כוהנים. יהודה מתכנן את הפריצה למקדש ואת טיהורו וחידוש עבודת הפולחן בו, ולצורך זאת יש למנות כוהנים. אלא שכוהנים כבר היו וכבר תפקדו קודם לגזירות. יהודה ממנה כוהנים הקרובים אליו, והמוגדרים כ"כוהנים תמימים חפצי תורה", כלומר ההולכים בדרכו של יהודה אותה היתווה האב המיתולוגי מתתיהו.

מהלך זה מקדם את יהודה לקראת התכבדות בנזר הכהונה הגדולה. יהודה איפוא מקדם עצמו בהדרגה לעבר התפקיד הבכיר ביותר ביהודה, אשר בשילוב עם תפקידו הצבאי, ה"גנרלי", מועיד ליהודה את כתר הנהגת העם.

חלפו שלוש שנים מאז טיהור בית המקדש על ידי יהודה והשבת העבודה הפולחנית-הקרבנית לקדמותה ובשנת 161 לפנה"ס נפל יהודה בקרב אלעשה. המקורות המקביים ספדו לו והנציחו את זכרו, אלא "שכחו" להכתירו בתואר הנכסף, אלמלא חשף בפנינו יוסף בן מתתיהו את התואר הנ"ל, וכך אנו קוראים בכתביו: "והוא (יהודה המקבי) מת לאחר שהחזיק בכהונה הגדולה שלוש שנים" (קדמוניות היהודים יב, 434). חשבון מתמטי פשוט מסגיר את התעלומה: שלוש שנים קודם לשנת 161 לפנה"ס מציב אותנו בשנת 164 לפנה"ס, היא שנת טיהור בית המקדש. והנה כי כן מהלכיו הכוהניים של יהודה ערב הטיהור, הטיהור עצמו על טכסיו הססגוניים והריגוש העצום שהיה טמון בהם יכולים רק לחזק את עדותו הנ"ל של יוסף בן מתתיהו, למרות העדרה בספרות המקבית.

מתתיהו החל את המהפכה הגם-פרטית שלו ויהודה הוסיף לה נדבך אישי אף הוא.

סדרת מאמרי "הכהונה שלא הכרתם" מאת ד"ר יחיעם שורק

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

22 תגובות

  1. אבי,כנראה שבכ"ז לקחת משהו בשמך:אתה אוהב להתבונן בשמים,ניחונת בגן האלטורואיזם
    סמוי,שכן האתר שלך משרת רבים וטובים.
    לגבי האור המצוי בשפה העברית?כנראה שמשהו התבלבל(רב-משמע)והשתבש בהסטוריה
    שלכם בינתיים,והתהפכו כל היוצרות לחלוטין .בכל-אופן באומות העולם רואים באור בהיר
    את הדקויות של השפה ה"החשופה",ועל כן אכן נצר, גר הוא-היא ביהדות. למען קץ -אחרית ומחזור הסטוריה אנושית -כמובטח! בכל אופן השמירה העולמית-הדדית-ותלויה בישראל-כאן ולתפוצותיה.
    אלולא ה"מאיץ"הגרנדיוזי בסרן-יתכן ולא הייתי "נשאבת"אליכם.אתם "מרכז מחשבות" ה"גרעינים"הקשים
    ביותר.אגוזים מעניינים.ומחוייבים גם כן,בפנימיותכם-בדרכים אינדוידואליות,כמצוי ורצוי.
    וכל אחד רואה,מבין,ונכון לפי אימונו-אמינותו-נאמנותו-לבריתות למיניהם..ועוד.
    בכל אופן,שמירה עליונה נחוצה.
    הוגין:לפטריוטיזם אנושי.
    ד"ש ליהודה שלנו….יהודה???איכה…

  2. אבי בליזובסקי
    המקור מופיע בתלמוד שציין אותו כשם שנשמר במסורת והיה ידוע

  3. הוגין
    שמעתי פעם את השטות הזו. התנך לא הזכיר את שם אמו של אברהם אבינו, ומישהו עשה איזו מניפולציה על כל מיני אותיות. אני מניח שאת כבר יודעת מהי דעתי על משחקי אותיות וכיו"ב. תאמיני לי שגם את יכולה להמציא לה שם, אבל לפחות חפשי במאגר השמות של אותה תקופה.

  4. מיכאל
    לא ברור לי אם אתה צודק. כמדומני שהסמנים הללו הם אך ורק לכהנים כלומר צאצאי אהרון הכהן שהיה ראשון הכהנים. ולא צאצאי שאר משפחות הלווים.
    תלוי באיזה שלב התרחש פיצול הסימנים הללו.
    כיום נוהגים בחלוקה מסורתית של כהן לוי וישראל. הקבוצה השלישית באה בחלקה הגדול משבט יהודה. לאה אשת יעקב אביהם של כל השבטים ילדה 4 בנים ראובן שמעון לוי ויהודה. עפ"י הסדר הזה. סביר יותר להניח שהפיצול התרחש מאוחר יותר בבני אהרון הכהן מאשתו שבוודאי לא היתה אמם של שאר השבטים, מאשר התפצלות ספונטאנית בין הבן השלישי לוי לבין שאר האחים מאותו אב ואם.
    מה דעתך ומה ידוע לך בנידון.

  5. ולאבי
    על מנת חס לא לקפח אותך,ומכוון שזו "בימת"המכהנים..של "מנסרת הזמן".
    שם אמך הקדמונית במסכת:"אמתלאי בת כרנבו"..חשוב לדעת ל"סיבת-הסיבות"..
    וכשיהודי רוצה למצוא ח"ן בעיני ה"שלטונות"..וחסדי שמיים,נוהג הוא לומר זאת 17 פעם.
    כמספרו של "כוכב"-המיוחס ליודעי התרו-תורה ,בהיפוך.

    הוגין:למען ההגינות.

  6. היגס:
    הסמנים התגלו בקרב מי שזוהו כשייכים לשבט לוי.
    הרי אין היום כהנים בכלל כך שאי אפשר היה לבצע בדיקה על כהנים.
    בני שבט לוי מתאפיינים בשמות משפחה כמו כהן, לוי, קגן, כ"ץ, גוטסמן וכדומה.
    כמובן שלא כולם נבדקו אלא רק מדגם מתוכם.

  7. 450 נביאי הבעל ולא 300.
    האם שורק מקבל את סיפור אליהו בכרמל?
    וואו, האם הוא מתחיל לחזור בתשובה?

  8. מיכאל
    כפי שהבינותי מהפירסומים סמני הדנ"א היחודיים התגלו אך ורק בכהנים שהם אמנם משבט לוי. אבל לא ביהודים שעפ"י מסורתם הם לוויים. כלומר שקיים פיצול של סמנים יחודיים דווקא לקבוצת הכהנים. תקן אותי אם טעיתי.

  9. היגס:
    ד"ר שורק אינו טוען (במאמר זה) את מה שאתה מייחס לו.
    כאן, אם הבנתי נכון, הוא מדבר רק על מאבקי שליטה בין מי שהיו בני שבט לוי מלכתחילה ולא על עצם ההשתייכות לשבט.

  10. דר. שורק
    מגולת הכותרת כפי שאתה מציין
    איני מצליח להבין בפשטות את המסקנות המשתמעות.
    האם כוונתך שמשרות הכהונה נרכשו דרך מינויים פוליטיים כגון רשות המיסים שבימינו?
    אם זו כוונתך הדבר אינו משתלב עם העובדות.
    במאמר שהובא בידען מופיעה הציטטה הבאה:

    על כוהנים וכרומוזומים
    פרופ' דורון לנצט,‏ יום שישי, 14 במאי 1999

    " כרומוזום Y, המצוי בגברים בלבד ומכיל את הגנים קובעי הזוויג, עמיד גם הוא לתהליכי הערבוב ומורש לרוב בשלמותו מאב לבניו. משום כך הסיקו הפרופ' קרל סקורצקי מהטכניון ועמיתיו שהכרומוזום הזה יעבור בתורשה שלמה בשושלות גבריות, כגון אצל כוהנים יהודים.
    ההשערה הזאת התאמתה לאחר תגלית שהכתה גלים בין חוקרי הגנטיקה של אוכלוסיות לפני כשנתיים. כרומוזום Y של כוהנים מכיל בשכיחות גבוהה גרסאות מיוחדות של סמני דנ"א, שאינן מופיעות כמעט אצל יהודים אחרים או אצל לא יהודים. האמון בתגלית הזאת התחזק, כשחושב הזמן שעבר מאז שהחלה שושלת הכוהנים והתברר שהתוצאה מתאימה יפה לזמן יציאת מצרים. "

  11. להוגין

    אני דווקא חושב שחל שיפור ניכר ברמת המאמרים מאז שהדוקטור הנכבד חדל לשרבב לתוכם את דעותיו הפוליטיות הקיצוניות.

    אם היית מתעניינת קצת יותר בהיסטוריה היהודית אולי זה היה יכול לעניין אותך. באופן כללי אני מוצא שהעליה האחרונה מרוסיה די חפה מכל ידע או עניין ביהדות.

  12. דווקא קראתי את זה הבוקר ודווקא חשבתי להגיב משהו בסגנון "דברים כדורבנות חכו למוצ"ש שאז יגיעו התגובות הנזעמות מכל הדתיים למיניהם" אבל ויתרתי על התגובה. בכל אופן ייתכן באמת שהשבת היא הסיבה לעיכוב בתגובות.

  13. הוגין:
    1. זה לא מתורגם.
    2. זו סדרה שגררה הרבה תגובות בתחילת דרכה ולכן ייתכן שלאיש אין מה להוסיף על מה שאמר בעבר.

  14. משהו בכל תככי הכהונות מתחיל לעייף אותי.אולי גם העיוות המסורבל של התרגום המסובב.
    כנראה,שאיני היחידה בהבחנתי זו.
    ועובדה פשוטה,אף אחד עוד לא הגיב ב"נושא הרגיש" באתר זה.

    שבת שלום.
    הוגין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן