סיקור מקיף

חידת האנרגיה האפלה

מדוע התפשטותו של היקום מאיצה? גם אחרי שני עשורים של מחקר התשובה עדיין מסתורית, אבל השאלות נעשו ברורות יותר

חידת האנרגיה האפלה, המסתורין של מדוע התפשטותו של היקום מאיצה, היא אגוז קשה לפיצוח. צילום: NASA and A. Riess (STScI), CC BY.
חידת האנרגיה האפלה, המסתורין של מדוע התפשטותו של היקום מאיצה, היא אגוז קשה לפיצוח. צילום: NASA and A. Riess (STScI), CC BY.

מאת אדם ג' ריס, מריו ליביו, הכתבה מתפרסמת באישור סיינטיפיק אמריקן ישראל ורשת אורט ישראל

  • לפני כמעט 20 שנה מדענים גילו שהתפשטותו של היקום מואצת. הגורם להאצה הזאת מכונה "אנרגיה אפלה".
  • על אף שמאז התגלית נערך מחקר מאומץ בתחום, גם היום איננו יודעים מהו טבעה או מקורה של האנרגיה האפלה. אבל המחקר הזה חשף כמה שאלות: מדוע גודלה של האנרגיה האפלה נמוך הרבה יותר ממה שחוזה התיאוריה? מה המשמעות של הגודל הנמוך הזה לעתידו של היקום? האם קיומה של האנרגיה האפלה יוביל אותנו למסקנה שהיקום שלנו הוא רק אחד מאינסוף יקומים בתוך רב־יקום?
  • באמצעות כמה ניסויים שנערכו בתקופה האחרונה וניסויים שצפויים להיערך בקרוב מקווים המדענים לקבל תשובות על השאלות האלה בשנים הבאות.

היקום גדל בכל שנייה: הגלקסיות מתרחקות זו מזו, צבירי הגלקסיות מתרחקים זה מזה, והמרחב הריק עצמו מתרחב והולך. העובדות האלה היו ידועות כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת, כשאדווין האבל ואחרים גילו שהיקום מתפשט. אבל לא מזמן גילו אסטרונומים שתהליך ההתפשטות עצמו מאיץ, כלומר שקצב ההתפשטות של היקום הולך ועולה, כך שברגע זה הגלקסיות מתרחקות זו מזו מהר יותר מכפי שעשו לפני רגע.

זו המסקנה המטלטלת שאליה הגיע אחד מאִתנו (ריס) ב-1998, כשערך, יחד עם קבוצת חוקרים שאותה הוביל במשותף עם בריאן שמידט מן האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה, מדידות של התפוצצויות של סופרנובות מרוחקות. הממצאים של קבוצתם של ריס ושמידט עלו בקנה אחד עם ממצאיה של קבוצה אחרת, בהובלתו של סול פרלמוטר מן האוניברסיטה של קליפורניה בברקלי, שהשתמשה בשיטה דומה ופרסמה גם היא את תוצאות המחקר שלה באותה שנה. המסקנה הייתה בלתי נמנעת: משהו גורם להתפשטות היקום להאיץ. אבל מהו המשהו הזה?

אנו מכנים את אותו גורם מסתורי היוצר את כוח הדחייה שמותח את המרחב בשם "אנרגיה אפלה". אחרי כמעט שני עשורים של מחקר, לא ידוע הרבה יותר על המהות הפיזיקלית של האנרגיה האפלה ממה שהיה ידוע לפני 18 שנה. למען האמת, תוצאותיהן של התצפיות האחרונות אפילו מסבכות את התמונה עוד יותר, מפני שהן שונות ממה שצפו התיאוריות המובילות.

אנו נותרים אפוא עם כמה שאלות דוחקות: מה היא האנרגיה האפלה? מדוע היא חלשה הרבה יותר מכפי שצופות התיאוריות הפשוטות ביותר (ועדיין חזקה דיה כדי שנוכל להבחין בהשפעות שלה)? מה תהיה השפעת האנרגיה האפלה על עתידו של היקום? ולבסוף, האם ייתכן שמאפייניה המוזרים של האנרגיה האפלה רומזים שהיקום שלנו קיבל את תכונותיו באקראי, כלומר שבעצם היקום שלנו הוא רק אחד מתוך אוסף עצום של יקומים אחרים, כל אחד בעל תכונות אחרות ובעל עוצמה אחרת של אנרגיה אפלה?

כרגע מתרחשת מתקפה בכל החזיתות כדי להבין את טבעה של האנרגיה האפלה ויש סיכוי גבוה שכמה פרויקטים תצפיתיים יביאו בקרוב להתקדמות ניכרת. במהלך העשור הבא אנו מקווים להצליח להתחיל לענות על השאלות שנשאלו כאן ולפצח את חידת ההאצה הקוסמית – או שניאלץ להשאיר כמה חידות בלתי פתורות לפרק זמן לא ידוע.

מהי האנרגיה האפלה?

מדענים העלו כמה השערות על אודות הכוח המניע את ההאצה בהתפשטות היקום. ההשערה המובילה קשורה לתכונותיו של המרחב עצמו. לפי תורת הקוונטים, המרחב הריק אינו "לא כלום" אלא הוא שוקק פעילות: אינספור זוגות המורכבים מחלקיק ומאנטי-חלקיק "וירטואליים" נוצרים באופן ספונטני ומתאיינים בתהליך שאורך פרק זמן זעיר לאין שיעור. מוזר ככל שיישמע, ים זוגות החלקיקים הזמניים האלה נושא עמו אנרגיה, ואנרגיה, בדיוק כמו מסה, מייצרת כוח כובד. אך בניגוד למסה, אנרגיה יכולה ליצור גם כוח כובד מושך וגם כוח כובד דוחה, כתלות בשאלה אם לחץ האנרגיה חיובי או שלילי. לפי התיאוריה, לחץ האנרגיה של המרחב הריק הוא שלילי ולכן הוא יכול להיות המקור לכוח הכובד הדוחה שדוחף את האצת התפשטות היקום.

הרעיון הזה שקול לקבוע הקוסמולוגי שאיינשטיין הוסיף למשוואות תורת היחסות הכללית שלו, המייצג צפיפות אנרגיה קבועה שמפוזרת במרחב כולו. כפי ששמו מרמז, השערת הקבוע הקוסמולוגי מניחה שצפיפות האנרגיה האפלה קבועה, כלומר אינה משתנה, במרחב ובזמן. עד כה, הממצאים האסטרופיזיקליים שבידינו מוסברים היטב על ידי השערת הקבוע הקוסמולוגי, עם סטיות קלות בלבד.

הסבר חלופי הוא שהאנרגיה האפלה היא שדה אנרגיה יסודי ביקום בדומה לאֶתֶר בפילוסופיה היוונית (האתר היה היסוד החמישי בפילוסופיה היוונית, זה המרכיב את הספירה של העולמות העליונים, אלה שמעבר לספירות הארציות שמורכבות מארבעת היסודות הקלאסיים). השדה המשוער הזה מצוי בכל נקודה במרחב ומעניק לו תכונות שמתנגדות לכוח המשיכה הכובדי. שדות הם דבר מוכר בפיזיקה: הכוחות המוכרים לכולנו של חשמל, של מגנטיות ושל כבידה מתוארים באמצעות שדות (אם כי השדות האלה נוצרים ממקורות בעלי מיקום מוגדר, כמו למשל חלקיקים, בניגוד לשדה האנרגיה המשוער שמקורותיו פזורים במרחב כולו).

אם האנרגיה האפלה אכן נובעת משדה, עוצמתה יכולה להשתנות בזמן. במקרה כזה, ייתכן שעוצמת האנרגיה האפלה הייתה חזקה יותר או חלשה יותר בעבר, ולכן ייתכן שהיו לה השפעות שונות על מבנה היקום בזמנים שונים. כמו כן, ייתכן ששינויים עתידיים בעוצמת האנרגיה האפלה יובילו לשינויים בהתפתחות היקום. בגרסה של תיאוריית השדה של האנרגיה האפלה המכונה מודל השדה הקופא, האנרגיה האפלה משתנה יותר ויותר לאט ככל שחולף הזמן. לעומת זאת, בגרסה של התיאוריה המכונה מודל השדה המפשיר, האנרגיה האפלה משתנה באִטיות בשלבים מוקדמים של היקום ואז משתנה יותר ויותר מהר ככל שחולף הזמן.

יש גם אפשרות שלישית למקורה של האצת התפשטותו של היקום: אין שום אנרגיה אפלה, והקצב ההולך וגובר של התפשטות היקום מקורו בפיזיקה שאינה מוסברת על ידי תורת הכבידה של איינשטיין (תורת היחסות הכללית) מפני שזו אינה שלמה. ייתכן שבטווחים גדולים באופן קיצוני, כמו למשל כשמדובר על גודלם של צבירי גלקסיות או אפילו של היקום כולו, כוח הכובד פועל בדרך אחרת ממה שחוזה התיאוריה הנוכחית. כמה פיזיקאים הציגו רעיונות תיאורטיים מעניינים המתארים התנהגות כזאת של כוח הכובד, אבל אין שום תיאוריה עקבית שמסבירה את כל התצפיות, כך שכרגע נראה שידה של האנרגיה האפלה על העליונה. (רעיונות מוקדמים יותר, כמו זה שההאצה הקוסמית היא תוצאה של פיזור חומר לא שווה ביקום או של פגמים גאומטריים במבנה המרחב עצמו, אינם עולים בקנה אחד עם המידע התצפיתי.)

מדוע האנרגיה האפלה חלשה כל כך?

אף אחד מן ההסברים המוצעים לאנרגיה האפלה אינו מספק. למשל, השערת הקבוע הקוסמולוגי חוזה שעוצמתה של האנרגיה האפלה צריכה להיות גדולה הרבה יותר מכפי שהיא באמת. כשסוכמים בפשטנות את האנרגיות של כל המצבים הקוונטיים שבהם יכולים להימצא אותם זוגות של חלקיק ואנטי-חלקיק וירטואליים שהזכרנו קודם לכן, מתקבלת תוצאה שגדולה ביותר מ-120 סדרי גודל מן הגודל הנצפה במציאות. אם עורכים את החישוב תוך כדי התחשבות בתיאוריות שלא קיבלו אישוש מתצפיות אמפיריות כמו, למשל, סופר-סימטריה – תיאוריה המניחה שלכל חלקיק שאנו מכירים ביקום קיים חלקיק מקביל כבד יותר שעדיין לא התגלה – מקבלים תוצאה נמוכה יותר, אבל עדיין עם הבדל של עשרות סדרי גודל ביחס לגודל הנמדד. אז אם אכן מקורה של האנרגיה האפלה הוא באנרגיה של המרחב הריק, נשאלת השאלה איך האנרגיה של המרחב הריק היא בפועל זעירה כל כך.

אנרגיה אפלה היא הכינוי שהעניקו מדענים לתופעה שגורמת להאצה בהתפשטות היקום. יש שלוש השערות שונות על אודות טבעה של האנרגיה האפלה: ייתכן שהיא אנרגיה קבועה שנובעת מן המרחב הריק עצמו (השערת הקבוע הקוסמולוגי), או שהיא אנרגיה משתנה שמקורה בשדה יסודי המצוי במרחב כולו. אבל גם ייתכן שהאנרגיה האפלה אינה קיימת כלל ושהסיבה להאצת התפשטות היקום היא שכוח הכבידה מתנהג בדרך אחרת ממה שהתיאוריות שלנו אומרות כשמדובר על טווחים בקנה מידה קוסמי. איור: Ævar Arnfjörð Bjarmason, Wikimedia.
אנרגיה אפלה היא הכינוי שהעניקו מדענים לתופעה שגורמת להאצה בהתפשטות היקום. יש שלוש השערות שונות על אודות טבעה של האנרגיה האפלה: ייתכן שהיא אנרגיה קבועה שנובעת מן המרחב הריק עצמו (השערת הקבוע הקוסמולוגי), או שהיא אנרגיה משתנה שמקורה בשדה יסודי המצוי במרחב כולו. אבל גם ייתכן שהאנרגיה האפלה אינה קיימת כלל ושהסיבה להאצת התפשטות היקום היא שכוח הכבידה מתנהג בדרך אחרת ממה שהתיאוריות שלנו אומרות כשמדובר על טווחים בקנה מידה קוסמי. איור: Ævar Arnfjörð Bjarmason, Wikimedia.

התיאוריה שלפיה מקורה של האנרגיה האפלה בשדה אנרגטי יסודי כושלת גם כן בעניין הזה. התיאורטיקנים שהגו את התיאוריה פשוט מניחים, בלי לספק שום הסבר להנחתם, שמינימום האנרגיה הפוטנציאלית של שדה האנרגיה הוא נמוך מאוד, כך שסך כל האנרגיה האפלה שמפוזרת במרחב כולו נמוך מאוד גם הוא. זאת ועוד, התיאוריה הזאת דורשת שחוץ מכוח הכובד הדוחה, שאר פעולות הגומלין בין השדה האנרגטי המוצע ובין כל שאר הדברים ביקום יהיו מינימליות, וזו דרישה שקשה להסביר. הבעיות האלה מקשות על הכללתה של השערת שדה האנרגיה האפלה בתוך המודלים המקובלים של פיזיקת החלקיקים.

מה זה אומר על עתיד היקום?

תכונותיה של האנרגיה האפלה יקבעו את גורלו של יקומנו. למשל, אם האנרגיה האפלה היא אכן האנרגיה של המרחב הריק (הקבוע הקוסמולוגי), ההאצה תימשך לעד. כתוצאה מכך, בעוד כטריליון שנה, כל הגלקסיות שאינן שכנותיה הקרובות ביותר של הגלקסיה שלנו (כלומר, קבוצת הגלקסיות המקומית, שבטווח זמן הזה כבר תתמזג לכדי גלקסיה אליפטית אחת עצומה) יתרחקו מאִתנו במהירות שגדולה ממהירות האור ולכן לא נוכל לראות אותן. אפילו קרינת הרקע הקוסמית – אותו אור דמדומים קדמון שנותר כשריד מן המפץ הגדול – תימתח לאורכי גל שגדולים מן היקום הנצפה כולו, כך שלא נוכל להבחין בה. לפי התרחיש הזה, אנו חיים בתקופה ממוזלת מאוד, מפני שעדיין יש לנו תמונה מצוינת של היקום.

אם, לעומת זאת, האנרגיה האפלה אינה האנרגיה של המרחב הריק אלא האנרגיה של שדה מסתורי כלשהו, אז העתיד כולו פתוח. ייתכן שלבסוף, כתלות באופן שבו יתפתח השדה, היקום יפסיק להתפשט ואז יתחיל לקרוס לתוך עצמו עד שיתכווץ לממדים שבהם התחיל במפץ הגדול. לחלופין, ייתכן שהיקום יגיע לקִצו ב"שסע גדול" שבו כל המבנים המורכבים ביקום, מצבירי גלקסיות ועד אטומים וגרעיני אטומים, ייקרעו לגזרים על ידי התפשטות אלימה של האנרגיה האפלה. וגם התרחיש הראשון שציירנו כאן, שבו היקום מאיץ לנצח עד שהוא "קופא למוות", גם הוא אפשרי במקרה של שדה אנרגיה אפלה.

תיאוריה חלופית לכוח הכובד, אם יתברר שיש צורך באחת כזאת, גם היא תאפשר כמה תרחישים לעתידו של היקום, כתלות בפרטיה הפיזיקליים.

האם ייתכן שאנו חיים ברב־יקום?

מאחר שרוב הפיזיקאים התיאורטיים סבורים שהקבוע הקוסמולוגי הוא ההסבר הנכון לאנרגיה האפלה, עוצמתה החלשה של זו הופכת להיות חידה שיש להסביר. סטיבן ויינברג מן האוניברסיטה של אוסטין בטקסס הבין שיש בעיה עם גודלה הזעום של האנרגיה האפלה עוד לפני שהתגלתה העובדה שהיקום מאיץ. כפתרון לבעיה הוא הציע מודל חדש שבו גודלו של הקבוע הקוסמולוגי אינו נקבע על ידי חוקי הפיזיקה היסודיים אלא הוא משתנה אקראי שמקבל ערכים שונים ביקומים שונים. במילים אחרות, יקומנו הוא רק אחד מאינספור יקומים ברב־יקום (multiverse), כך שהערך של הקבוע הקוסמולוגי שקיים ביקומנו הוא מקרי בלבד. ביקומים אחרים ייתכנו קבועים קוסמולוגיים בעלי ערכים גבוהים הרבה יותר, אך באלה כוח הדחייה של האנרגיה האפלה עז כל כך עד שאין סיפק בידו של החומר להתמזג לגלקסיות המכילות כוכבי לכת וחיים. מכיוון שאנו קיימים, הסיק ויינברג, הרי ברור שיקומנו חייב להיות אחד מאותם יקומים שכן יכולים להכיל חיים, כלומר יקום בעל קבוע קוסמולוגי קטן. הרעיון הזה, שבהמשך פותח על ידי חוקרים כמו אלכסנדר וילנקין מאוניברסיטת טאפטס, מרטין ריס מאוניברסיטת קיימברידג', אחד מכותבי מאמר זה (ליביו) ואחרים, נקרא בשם העיקרון האַנתרופי (אנתרופוס ביוונית הוא אדם).

מלבד ההסבר לחולשתה של האנרגיה האפלה, יש סיבות נוספות לחשוד בקיומו של רב־יקום. לפי התיאוריה של התפיחה (אינפלציה) הקוסמית, היקום עבר התרחבות אדירת ממדים במהלך שבריר השנייה הראשון לקיומו. וילנקין ואנדריי לינדה, האחרון מאוניברסיטת סטנפורד, הראו שמהרגע שהאינפלציה הקוסמית מתחילה, היא מתרחשת שוב ושוב וכך יוצרת אוסף אינסופי של "בועות" שכל אחת מהן היא יקום נפרד בעל תכונות ייחודיות לו.

נראה שרב־יקום הוא גם חיזוי של תורת המיתרים, אותה תיאוריה שהיא המועמדת הטובה ביותר שיש לנו לאיחוד כל כוחות הטבע. חישובים שבוצעו על ידי רפאל בוסו וג'וזף פולצ'ינסקי והתבססו על גרסה של תורה זו הקרויה תיאוריית M, הראו שייתכן שיש 10 בחזקת 500 יקומים, וכל אחד מן היקומים האלה מאופיין על ידי ערכים שונים של קבועי הטבע ואפילו על ידי מספר שונה של ממדים מרחביים.

אבל צריך להודות שאפילו ציון השם רב־יקום מעלה את לחץ הדם של פיזיקאים מסוימים. קשה לקבל את הרעיון הזה וקשה אף יותר לבדוק אותו באופן ניסיוני. ייתכן שבכך הגענו לקצה דרכה של השיטה המדעית כפי שהכרנו אותה, מפני ששיטה זו תובעת שהשערות מדעיות יוכלו להיבחן באמצעות ניסוי או תצפית. ואולם, ייתכן שגם השערת הרב־יקום מפיקה תחזיות שיהיה אפשר לאשש אותם או להפריכם. למשל, חלק מן המודלים של הרב־יקום חוזים שלצורתו של הזמן-מרחב יש עיקום כלשהו שייתכן שיהיה אפשר להבחין בו בתצפיות. אפשרות נוספת, אם כי צריך להודות שהיא אינה סבירה, היא שבקרינת הרקע הקוסמית יש אדוות שיעידו על ההתנגשות של יקומנו, עוד כשהיה בועה, בבועה אחרת.

למצוא תשובות

הדרך הטובה ביותר שאנו מכירים להתחיל להבין את טבעה של האנרגיה האפלה הוא למדוד את היחס בין הלחץ שהיא מפעילה (כמה היא דוחפת את המרחב) לבין צפיפותה (כמה ממנה יש בכמות מרחב נתונה). היחס הזה ידוע כפרמטר משוואת המצב ומסומן באות w. אם האנרגיה האפלה היא אנרגיית הרִיק, אז w יהיה קבוע וערכו יהיה מינוס 1. לעומת זאת, אם האנרגיה האפלה נובעת משדה שמשתנה בזמן, נצפה למצוא שערכו של w יהיה שונה ממינוס 1, ושהוא מתפתח במהלך ההיסטוריה הקוסמית. לחלופין, אם ההאצה הנצפית תיאלץ אותנו לשנות את תורת הכבידה של איינשטיין על פני מרחקים עצומים, נקווה למצוא היעדר עקביות בגודלו של w כשנצפה ביקום בקני מידה שונים.

מכיוון שהאנרגיה האפלה היא הגורם הצפוף ביותר במרחב הקוסמי, היא בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על היקום והיא שתקבע את גורלו. אבל לא תמיד הייתה האנרגיה האפלה זו שקבעה את הדברים. המרכיבים האחרים של היקום, כמו קרינה (אור) וחומר (כולל אטומים וחומר רגיל, אבל גם חומר אפל, היו הגורמים הדומיננטיים כשהיקום היה צעיר וקטן, מכיוון שהיו צפופים הרבה יותר. ואולם, ככל שהיקום התפשט, הקרינה והחומר נעשו דלילים יותר והשפעתה של האנרגיה האפלה עלתה על השפעתם. אם צפיפותה של האנרגיה האפלה תמשיך לעלות, ייתכן שהיא תגיע לעוצמה כזאת שתקרע לגזרים את כל המבנים הקיימים ביקום. איור: Ann Feild (STScI).
מכיוון שהאנרגיה האפלה היא הגורם הצפוף ביותר במרחב הקוסמי, היא בעלת ההשפעה הגדולה ביותר על היקום והיא שתקבע את גורלו. אבל לא תמיד הייתה האנרגיה האפלה זו שקבעה את הדברים. המרכיבים האחרים של היקום, כמו קרינה (אור) וחומר (כולל אטומים וחומר רגיל, אבל גם חומר אפל, היו הגורמים הדומיננטיים כשהיקום היה צעיר וקטן, מכיוון שהיו צפופים הרבה יותר. ואולם, ככל שהיקום התפשט, הקרינה והחומר נעשו דלילים יותר והשפעתה של האנרגיה האפלה עלתה על השפעתם. אם צפיפותה של האנרגיה האפלה תמשיך לעלות, ייתכן שהיא תגיע לעוצמה כזאת שתקרע לגזרים את כל המבנים הקיימים ביקום. איור: Ann Feild (STScI).

האסטרונומים המציאו כמה דרכים עקיפות מחוכמות למדוד את הלחץ ואת הצפיפות של האנרגיה האפלה. ככוח כובד דוחה, האנרגיה האפלה פועלת נגד כוח הכובד הרגיל, שמושך כל מסה ביקום לכל מסה אחרת, ולכן מהווה התנגדות להיווצרותם של מבנים בקנה מידה גדול, כלומר צבירי גלקסיות. לכן, על ידי בחינת אופן גדילתם של הצבירים האלה במהלך הזמן אנו יכולים להסיק מה היה חוזקה של האנרגיה האפלה בנקודות זמן שונות בעבר. אנו עושים זאת על ידי שימוש בתופעה הקרויה עידוש כבידתי – מסתם של הצבירים מעקמת את האור שמגיע מגלקסיות המצויות מאחוריהם. גודלו של עיקום האור מאפשר לנו להסיק מה מסתם של הצבירים. כך אנו מודדים את מסתם של צבירים המצויים במרחקים שונים מאִתנו ואז יכולים לדעת מה הייתה שכיחותם של צבירים מסיביים בתקופות קוסמיות שונות. (מכיוון שלאור נדרש זמן להגיע אלינו, ככל שהצביר שאליו צופים רחוק יותר, כן הוא גם קדום יותר.)

אנו גם יכולים למדוד את האנרגיה האפלה על ידי בחינה של השתנות קצב התפשטות היקום בזמן. בעזרת תצפית על עצמים שמימיים המצויים במרחקים שונים ומדידת ההסחה לאדום שעובר האור שהם פולטים – כלומר, כמה נמתחו אורכי הגל של האור על ידי התפשטות המרחב – אנו יכולים ללמוד בכמה התפשט היקום מאז יצא האור לדרכו מן העצמים הנצפים. זו בדיוק הייתה השיטה שבעזרתה גילו שתי קבוצות החוקרים את ההאצה הקוסמית. הקבוצות מדדו את ההסחה לאדום של סופרנובות מסוג Ia (שהמרחק אליהן נמצא בהתאמה לבהירותן ולכן ידוע במהימנות גבוהה). גרסה מעט שונה של השיטה הזאת היא למדוד את הגודל הנצפה של תנודות בצפיפותן של גלקסיות במרחב. התנודות האלה, הידועות בשם תנודות בָּרְיוניות אקוסטיות, הן מדד מהימן נוסף למרחק וגם הן מאפשרות לעקוב אחרי היסטוריית ההתפשטות של היקום.

עד עתה, רוב המדידות של w הניבו ערך שקרוב למינוס 1 עד כדי 10%. התוצאות האלה תומכות בקבוע הקוסמולוגי כהסבר להאצת התפשטות היקום. לא מזמן, קבוצת מחקר בהובלתו של ריס השתמשה בטלסקופ החלל האבל ובשיטת הסופרנובות כדי לחקור את עוצמת האנרגיה האפלה לפני 10 מיליארד שנה ולא מצאה ערך שונה ל-w בתקופה ההיא.

ועם זאת, חשוב לציין שבמהלך השנים האחרונות התגלו כמה רמזים לסטייה מן התחזיות של השערת הקבוע הקוסמולוגי. לדוגמה, משילוב של מדידות של קרינת הרקע הקוסמית (שנותנת לנו מדד למסה ולאנרגיה הכוללות של היקום) מן הלוויין פלאנק עם מדידות של עידוש כבידתי מתקבל ערך ל-w שהוא שלילי יותר ממינוס 1. תצפיותמטלסקופ סקר פנורמי, שהשתמשו ביותר מ-300 סופרנובות כדי למדוד את ההתפשטות הקוסמית, גם הן מורות על ערך של w שקטן יותר ממינוס 1. תצפיות מן הזמן האחרון ממש של תנודות בָּרְיוניות אקוסטיות של גלקסיות רחוקות ובהירות הקרויות קווזארים מרמזות שצפיפות האנרגיה האפלה עולה עם הזמן. ולבסוף, יש הפרש קטן בין מדידות מקומיות של קצב התפשטות היקום כיום לבין קצב ההתפשטות הקדום כפי שהוא נמדד בקרינת הרקע הקוסמית וייתכן שההפרש הזה מעיד על סטייה מן החיזוי של הקבוע הקוסמולוגי. אבל מרתקות ככל שיהיו, אף אחת מן התוצאות האלה אינה הוכחה חותכת לכישלונו של מודל הקבוע הקוסמולוגי. מידע שיתקבל בעתיד הקרוב יכול לאשש את הממצאים האלה או להפריכם על ידי כך שיראה שהם נובעים מטעויות שיטתיות.

בימים אלו מתבצעת עבודה שתביא לשיפור של פי 100 בדיוק המדידה של האנרגיה האפלה במהלך העשור הקרוב. פרויקטים חדשים כמו סקר האנרגיה האפלה (DES) שהחל ב-2013 וטלסקופ הסקר הסינופטי הגדול (LSST) שצפוי להתחיל לפעול ה-2021 יאספו מידע טוב יותר על מבנים בקנה מידה גדול ביקום ועל היסטוריית ההתפשטות של היקום. הטלסקופ WFIRST-AFTA של נאס"א הוא טלסקופ חלל בגודל של 2.4 מטרים שמתוכנן לשיגור באמצע שנות ה-20 של המאה הזאת ויצפה לעבר סופרנובות ותנודות בָּרְיוניות אקוסטיות רחוקות וגם יחפש עידוש כבידתי. השיגור של משימת החלל Euclid של סוכנות החלל האירופית מתוכנן כרגע לשנת 2020. במהלך המשימה ינוצלו עידוש כבידתי, תנודות בָּרְיוניות אקוסטיות ומדידות מרחק לגלקסיות באמצעות הסחה לאדום כדי לקבוע את הפילוג התלת־ממדי של צבירי גלקסיות.

ולבסוף, אנו יכולים לבחון תיאוריות כבידה חדשות באמצעות מדידות בתוך מערכת השמש. יש שיטה למדוד את המרחק לירח בדיוק גבוה להדהים (באמצעות החזרת לייזר ממראות שהוצבו שם על ידי אסטרונאוטים של משימת אפולו). אפשר לנצל את השיטה הזאת כדי לבדוק אם קיימות סטיות זעירות מתחזיותיה של תורת היחסות הכללית. בנוסף, ניסויי מעבדה מתוחכמים יחפשו סטיות מחוקי הכבידה הידועים. השנים הקרובות יהיו מכריעות למחקר האנרגיה האפלה. אנו מלאי תקווה שתיעשה התקדמות אמיתית לכיוון מציאת תשובות לשאלות על אודות האצת ההתפשטות של היקום. התשובות האלה יגלו לנו לא פחות מאשר את עתידו של היקום שלנו.

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

119 תגובות

  1. ניסים
    התכנה הזו פשוט מכירה אותך כל כך טוב והיא יודעת שאתה רק מחכה לתגובות כמו של מיכאל אסולין בשביל להתחיל עוד סשיין ארוך וחסר תוחלת שהיא שמעה אותו כל כך הרבה פעמים ממך שפשוט נמאס לה והיא החליטה לחסום אותך. 🙂

  2. אבי
    צודק. אני זוכר תקופה לפני כמה שנים שהיו הודעות ספאם רבות באתר. מה שהפתיע אותי זה שלא מצאתי משהו חשוד בתגובה שלי…

  3. מנפלאות תוכנת אקזימט – המסננת את התגובות לפי ראות עיניה. אבל עדיף שתגובות טובות תחסמנה לכמה שעות מאשר שתגובות ספאם יציפו את הכתבות.
    אבי

  4. אתם לא תגיעו לחקר האמת בכוחכם הדל, תלמדו את תורת ישראל והתשובות נמצאות בדפי התלמוד ובמיוחד בזוהר הקדוש שנכתב לפני כאלפיים שנה לפני כל שם של מדען שאתם מכירים. תשקיעו בלימוד הזוהר ואולי אם תהיה לכם הארה תגלו כי העולם מונהג ע"י מי שאמר והיה העולם. יש בורא לעולם ואת כל סודותיו גילחה לחכמיו.

  5. אלבנצו
    לא מסכים איתך שהמדע יכול לטפל ב"כלום". ואני לא מדבר על ה"כלום" של לורנס קראוס אלא על כלום שהיה אם היה לפני שהיה יקום. כלום שאין בו גם חוקי פיסיקה.

  6. יהודה
    אם תטען כך בבית המשפט אז השופט יסכים בהחלט! ואז, הוא יסביר בנימוס שגם לו אין ברירה ובגלל אותן הסיבות בדיוק הוא זורק אותך שנתיים לכלא.

  7. יריב
    אני טוען שלי ולכלב יש אותו "מחשבה חופשית". אם אתה שואל "האם אפשר לבצע רדוקציה מחשיבה חופשית לפיסיקה" אז התשובה שלי היא כן. אבל זה לא עוזר לנו להבין את העולם. אתן לך ארבע אנלוגיות כדי להסביר את כוונתי.
    הראשונה היא חום. אין באמת כזה דבר – טמפרטורה היא המהירות הממוצעת של החלקיקים. אז במקום למדוד לילד חום, נמדוד את המהירות הממוצעת של חלקיקי גופו.
    השניה היא טרמודינמיקה. בוא נזרוק לפח את החוק השני, כי ברמת החלקיקים אין בכלל חוק כזה.

    השלישית היא חוקי הטבע. חוק טבע הוא לא דבר אמיתי. אין חוק שמירת האנרגיה או חוק שמירת התנע. אנחנו משתמשים בשני החוקים האלה כדי לחשב את ההתנהגות של כדורי ביליארד אחרי התנגשות אלסטית, אבל התנועה שלהם היא לא תוצאה של ההכרח שלהם "לשמור על החוקים". חוקי קפלר אינם מחייבים את הפלנטות לנוע באליפסות. חוקי הטבע, כמו המודלים שמאחוריהם, הם כלים נוחים מאד להבין את העולם, אבל הם לא מסבירים את העולם.
    הדוגמה הרביעית זו … כל העולם. אין כסאות, הרים וסכיני גילוח. יש רק אטומים. במקום כסא, ניתן תיאור של כל האטומים הבונים אותו מירומם ומהירותם. וגם אין כאב, אהבה או רעב – יש רק אותות חשמליים במוח. לא בדיוק שימושי.

    אז אתה מסכים איתי שזו לא שיטה טובה להבין את העולם. אנחנו מדברים על מושגם מעולמות הסוציולוגיה->פסיכולוגיה->פיסיולוגיה->ביולוגיה->כימיה->פיסיקה, ולא מדברים רק על פיסיקה, נכון? אז כנ"ל גם לגבי "מחשבה חופשית".
    תחשוב על עולם המשפט. נוח לנו לזרוק גנב לכלא כי הוא בחר לשדוד בנק. אבל, יכולנו להשקיע חשיבה ובדיקה, ולהבין את המניעים לפשע, ולהבין שאותו אדם פעל ממניעים שהיו דוחפים כל אדם אחר לבצע את אותו הפשע! אם תחשוב על זה – למה אנחנו מכניסים אדם לכלא? יש מספר סיבות, ואחת מהן היא התראה. אחת הסיבות שלא כולנו גונבים היא הפחד מעונש. שים לב לקורלציה בין מהירות הנסיעה בכבישים לנוכחות המשטרה….

    זה היה קצת ארוך, אבל אני לא חושב שיש ביני לבינך ויכוח בנושא הזה.

  8. יהודה,

    השאלה החשובה היא מה האמת, ולא מה נראה לך יותר הגיוני או נחמד. משום שכל החלטה שאנחנו מקבלים היא פיזית מכניסטית אז באמת אין לך שום שליטה על פשעים שאולי תבצע, אבל במקרה ותטען זאת בבית המשפט אז גם הוא יוכל לענות לך שגם לו אין שליטה על ההחלטה להעניש אותך, וגם זו תוצאה של חשיבה פיזית מכניסטית.

  9. יהודה,

    השאלה החשובה היא מה האמת, ולא מה נראה לך יותר הגיוני או נחמד. משום שההחלטות שלנו הן פיזיות מכניסטיות אז באמת אין לך שום שליטה על פשעים שאולי תבצע, אבל במקרה ותטען זאת בבית המשפט אז גם הוא יוכל לענות לך שגם לו אין שליטה על ההחלטה להעניש אותך, וגם זו תוצאה של חשיבה פיזית מכניסטית.

  10. ליריב
    השאלה החשובה : האם אני אחראי למעשי או שבמעשה הפשע הבא שאעשה (אולי) אוכל לטעון ש:
    אני לא אשם כי המחשבה שלי לפשע נובעת ממשהו פיזי מכניסטי שאני לא אחראי עליו והוא נקבע במפץ הגדול. אני לא מאמין שקיים בית משפט שגישה כזאת תהיה מקובלת עליו. במקרה הטוב הוא ישלח אותי לאישפוז.
    אז תגיב בבקשה בעדינות או שגם זה אצלך משהו פיזי מכניסטי?
    יום טוב יריב
    יהודה

  11. ניסים,

    אתה באמת חושב שלכלב שלך יש בחירה חופשית מאיזו צלחת להתחיל לאכול? האם אתה טוען שההחלטה שלו אינה פיסית מכניסטית אלא נובעת ממשהו אחר?

  12. לניסיס
    אני לא עניתי לך על המושג "נשמה" כי ידעתי את הבעיתיות שבו. מה זו נשמה?, אמר כבר מישהו (דקארט?) "אני חושב , משמע אני קיים" אז אולי קיום מחשבה היא הנשמה? לכן, הבאתי בתגובתי הקודמת את המושג "מחשבה" במקום ה"נשמה". לכן אין לך להלין עלי ועל רפאל שאיננו מגיבים על מושג שאיננו מבינים בו. אבל מכאן להחליט שהנשמה לא קיימת?, לדעתי זו החלטה מוגזמת. אני למשל מחליט שיש נשמה באפי, לפחות מתוך בחירה חופשית שאינה פחותה מבחירתו החופשית של הכלב שלך בין שתי הצלחות. אולי תשובתי עדיין תראה לך כהתחמקות מתשובה אבל זה המקסימום שאני יכול.
    כל טוב
    יהודה
    http://yekumpashut.freevar.com/

  13. לאלבנזו
    אני חולק על דעתך המובעת בסעיף השני שהוא שיר הלל ליכולת האנושית בקביעת עובדות.
    מצטער, אבל דעתי שונה, ואסביר את דבריי.
    אנחנו יכולים לקבוע כל חוק שאנו רוצים, אבל, האם החוק יהיה קביל?, רק דבר אחד ישכנע אותנו והן המדידות שאנו מודדים בשטח. אני יכול להחליט שהגרביטציה פועלת על פי המרחק ולא על פי ריבוע המרחק. האם החוק יהיה קביל?, ודאי שלא, הוא פשוט לא יעמוד במבחן המדידות. וכאן אנו מגיעים לבעיתיות של המדידות:
    רוב הגבולות הקיצוניים סגורים בפניהם !.
    להגיד שהמתמטיקה מטפלת בהם זה דבר יפה ומעודד, אבל סליחה אלבנזו, אנו מטפלים בפיזיקה ולפיזיקה יש גבולות:-
    בניגוד למתמטיקה, בפיזיקה אינך יכול למדוד באין סוף. אינך יבול לערוך מדידות בנקודות סינגולאריות , בחורים שחורים במסות אדירות, ועוד ועוד. ולכן אינך יכול בביטחון לקבוע כלום לגבי הגבולות הקיצוניים הנ"ל. לכן כשאני קורא משפט ש"הגרביטציה מוגדרת על כל מסה ביקום", מצטער אבל זה מצחיק אותי, אף אחד לא מדד זאת ובדק זאת . אין מדידות באינסוף. מה שכן אנו יכולים לעשות זה "לכרסם" באי ידיעה, לפעול להגדלת הגבולות הנימדדים. שום הסקת מסקנות אינדוקטיבית לא תופסת כאן. ממה שמדדנו בביטחון יש לנו רק… מה שמדדנו (הפילוסוף דיוויד יום). מעבר לזה הכל רק בערבון מוגבל. שום ביטחון מלא בדברים שלא ניבדקו.
    אז, קצת צניעות, המפץ הגדול?, התחיל בנקודה? עלפי חוקי הפיזיקה הקיימים 13.8 מילארד שנים אחריו? אולי, שום דבר לא בטוח. מצטער, אבל זה מה יש!
    תגובה עדינה נידרשת
    יום טוב.
    יהודה

  14. יהודה
    אני לא מדבר על בחירה חופשית, אלא על נשמה. אני לא יכול להגדיר מה זה רצון חופשי, ואין לי כל בעיה להגיד שזה קיים. אם אני מגיש שתי צלחות אוכל לכלב שלי, אז הכלב יבחר חופשית מאיזה צלחת הוא יתחיל לאכול.
    אבל, לנשמה לדעתי אין מקום, כי זה מחייב משהו שאנחנו רואים שהוא אינו קיים.
    אתה שם לב שאף אחד לא מגיב לשאלה עצמה? כלומר, אף אחד לא מוצא פגם בטענה הזו? אפילו רפאל מסכים איתי, בניגוד לרצונו (החופשית?).

  15. לניסים
    שלא תחשוב שדברי בתגובתי הקודמת הן קביעת עמדה בנושא עתיק יומין זה של: "מה היא המחשבה?". האם היא זו שמפעילה אותנו, או שאנחנו סתם עוד אוסף דמוי מכונה הפועל על פי החוקים שהוטבעו בו בעבר, הפועלים על סמך חוק הפיזיקה ותו לא. שום בחירה חופשית". כאילו תגובתי זו באתר הידען ניקבעה כבר במפץ הגדול. לא הייתי רוצה יקום כזה אבל קשה לי להחליט איזה מין יקום אנחנו.
    אני מתנהג כמובן כמו דעתך , מעולם לא הכנסתי משהו שאינו מדעי לתגובותי. קשה לי אפילו להכניס מושגים בתורת הקוונטים כמו חלקיקים העוברים בו זמנית דרך שני חריצים אם כי אני יודע שוניראה כך שזה ההסבר. לי אין הסבר אלטרנטיבי לבעיות קוונטיות שונות (כרגע)
    ולגבי דוגמת המכונה שהבאת הייתי חושב מחליט ופועל בדיוק כמוך ולא מחפש שדים שמפעילים אותה. גם חכמי הדת ביהדות היו מודעים לבעיה פילוסופית פיזיקאלית זו וקבעו : "הכל ניקבע והרשות נתונה", כלומר הבינו שהם חייבים להשאיר משהו שהוא מין הבחירה החופשית. באיסלם הכלל הוא "כולו מין אללה" ואני לא בטוח שהם משאירים את הבחירה החופשית, אבל ידיעותיי באיסלם קטנות.
    לאלבנזו- תגובה ניפרדת (בהכנה).
    נא להגיב בעדינות
    יהודה

  16. רפאל,

    1. זה בדיוק מה שאני מנסה להסביר – שחוץ מאשר במצבי קיצון מסוימים, אין דבר כזה "מה שישאר מחוץ ליקום הנראה". אנחנו עדיין לא יודעים בדיוק מה הדינמיקה של המרחב לאורך כל חיי היקום, אבל מלבד מצבי קיצון בהם היקום מתרחב מהר יותר מהאור לנצח החל מנקודה מסוימת, כל נקודה במרחב תהיה ביקום הנראה בשלב מסוים (בהזנחת תיאוריות על יקומים מקבילים וכו').

    2. בטח שאנו יודעים לטפל בכלום ובגם באינסוף. כל מה שצריך זה ללמוד טיפה תורת הקבוצות, וקצת אנליזה מרוכבת לא תזיק. לא יודע מי אמר לך שאנו לא יודעים, אבל מתמטיקה מטפלת במושגים האלה כבר מאות שנים בהצלחה יתרה. את כל התיאוריות ביקום בודקים באותו אופן – רואים מה הן ההשלכות שלהן על הגדלים המדידים בעולמנו, ומבצעים את המדידות. לפעמים ניתן למדוד באופן ישיר ולפעמים באופן עקיף. מן הסתם תיאוריה שלפיה המפץ החל בנקודה סינגולרית ושלפניו לא הייתה קואורדינטה זמנית (או מרחב לצורך העניין) תצטרך להבדק באופן עקיף על ידי יצור פרדיקציות קוסמולוגיות ובדיקתן. אבל אין שום דבר פסול בבדיקה עקיפה – הרי גם את זה שחלקיק יכול להמצא בשתי נקודות בו זמנית (באופן קוונטי) אנחנו יודעים לבדוק רק באופן עקיף, ועוד המון המון דברים שהם חקוקים ביסודות המדע כפי שאנו מבינים אותו ועומדים בבסיס טכנולוגיות שונות שמוכיחות את עצמן מדי יום.

  17. יהודה
    כתבתי משהו שבעיני מאד חשוב "אם כל חלקיק בגוף שלי נע בהתאם לחוקי הפיסיקה – פירוש הדבר ששום כוח "לא פיסי" לא פועל על חלקיקי הגוף שלי."
    רפאל לא היתייחס לזה, כי זה פוסל את מה שהוא מאמין בו. אחרי זה, הוא שינה את עורו וטען שמה שחשוב כאן זה למה יש חוקי פיסיקה. הוא כנראה הבין שזה לא עוזר לעמדתו, ואז טען משהו כמו "מי שיש לו נשמה יודע שיש לו נשמה ולכן יש נשמה".

    אולי אתה רוצה להתייחס למה שאמרתי? אתאר את זה בצורה פשוטה. אני מסתכל על מכונה של רוב גולדברג ורואה שכל חלק במכונה נע בהתאם לחוקי ניוטון … קפיצים, משקלות, גלגלי שיניים וכן הלאה. שים לב – אני לא מנסה להבין איך המכונה עובדת ומה היא בכלל עושה, ואני לא מתייחס למקור המכונה או למטרת בנייתה. אני רק מסתכל על כל חלקיו – והם נעים לפי חוקי הפיסיקה. האם אין צדק לחשוב שאין כוח מיסטי / נשמה / שד של מקסוול / רוח רפאים שפועל בתוך המכונה, או אפילו חיצונית על המכונה?

  18. בהתיחס לציטוט "מחשבה היא דבר פיסי".

    ישנו המסומל "שולחן", וישנו הסמל "שולחן", וישנו היחס שביניהם.
    היחס שבין מסמל למסומל איננו המסומל ואיננו הסמל. הוא איננו קיים מעצמו. הוא איננו נוצר מעצמו.
    הוא איננו היחס הפיסי שבין הסמל "שולחן" לבין השולחן עצמו.

    הוא איננו ניתן למדידה ולמרות זאת קיים. אין לו השפעה על העולם, אך הוא קיים. אין הוא סותר את חוקי הפיסיקה ולמרות זאת הוא נודע כקיים. הוא נוצר, למרות שלא נוצר מתוך חוקי הפיסיקה.

    היחס הזה הוא המשמעות. המשמעות איננה אוביקט פיסי ולא יתכן שתנבע ממנו.

    מהו הדבר שמתנה כל מדידה שבאפשר ושהוא עצמו איננו ניתן למדידה?

  19. ניסים
    למה אתה חושב שמי שלא מסכים איתך הוא לא רציונאלי?
    הנושא הוא מדע ופילוסופיה ומיטב חכמי קדם ואנשי הרפואה דנים בו מאז ומעולם, יש צדדים לכאן ולכאן אבל גישתך אינה הוגנת, אתה פשוט מנסה להשליט את דעתך על רפאל שדעתו והסבריו טובים לפחות כמו שלך. זה באמת לא הופך אותו ללא רציונאלי. אז בבקשה לא לריב וללחוץ ידיים , לא לשכוח שזה בסך הכל רק מדע.
    כל טוב ולילה טוב ונא להגיב בעדינות
    יהודה

  20. רפאל
    אתה מחזק אצלי את המחשבה שאין מה לנהל דיון רציונלי עם אדם לא רציונלי. אל תעלב, אבל אני חושב שהמחשבות שלך לא רציונליות. אתה ניתפס לכל מילה ולא מנסה להבין מה אני אומר. חבל לי שזה כך.

  21. רפאל
    שוב, אתה מניח את מה שאתה מנסה להראות. בבקשה, נסה להבין את מה שאני כותב.
    נתחיל מאדם מת. איך קובעים מוות? 1) "העדר נשמה"? או, אולי 2) "חוסר אותות במוח"? אני שואל ברצינות – איך אדם דתי מחליט שאדם מת ושהגיע הזמן לקבור אותו? ואחרי שתמצא תשובה, שאל את עצמך – איך זה שונה מקביעת מוות לכלב?

    עכשיו, אני מבין שחזרנו אחורה…. האם אתה טוען שיש אותות במוח שאנחנו לא יכולים לדעת את מקורם?

    רפאל, תפסיק לזלזל במה שאנשים אחרים אומרים לך. אתה מזלזל רק בעצמך.

  22. ניסים,
    פשוט מדהים איך אתה מגלגל את המסקנות שלך וקופץ מענין לענין כהרף עין.
    לגופו של ענין,המח הפיסי הוא פיסי. המחשבה היא לא דבר פיסי אבל היא משפיעה על המח ומפעילה אותו ולכן כאשר אתה קולט את האותות מהמח אז אתה לא קולט את המחשבה (כי היא דבר לא פיסי) אלא את ההשפעה שלה על הפיסיקה של המח.
    "למה" הוא לא "לאיזה מטרה" אלא פשוט "למה" למה שחלקיק קטן יתנהג לפי חוק מסוים.
    לגבי זה – "אם אקח קבוצה של חלקיקים וארכיב אותם בדיוק כמו המוח, ואתן לכל חלקיק את המהירות הנכונה, אז אקבל מוח חושב. אני מבין שאתה מסכים לזה, נכון?"
    ממש לא נכון. קח בן אדם שמת רק לפני שניה. הכל נמצא שם חוץ מהנשמה שלו ועדין המח שלו מת לגמרי כי אין מי שיפעיל אותו.

  23. רפאל
    יפה – אז אנחנו מסכימים שאין שום דבר לא פיסי במוח, נכון? והשאלה היא מה גורם לחוקי הפיסיקה?
    יפה! אז אתה צריך להסכים שאין כזה דבר נשמה אנושית. אולי יש בורא שגרם לחוקים ויצר את החלקיקים במוח. אולי. אבל – אם אקח קבוצה של חלקיקים וארכיב אותם בדיוק כמו המוח, ואתן לכל חלקיק את המהירות הנכונה, אז אקבל מוח חושב. אני מבין שאתה מסכים לזה, נכון?
    יהודה – אתה מסכים לזה?

    עכשיו לשאלת הלמה. "למה" פירושה "לאיזו מטרה". ולכן השאלה מחייבת מישהו שיש לו מטרה. במקרה שלנו – אתה חייב להניח שיש אלוהים כדי שלשאלה תהיה משמעות. כלומר – הנחת את מה שאתה מנסה להוכיח.
    האם אתה מסכים עם מה שכתבתי?

    ואם יש בורא ומותר לשאול למה, אז גם לי יש כמה שאלות. למה יש לילדים קטנים מחלות כל כך איומות? למה רוב האנשים בעולם מתים ביסורים? למה רוב החיות בעולם מתים ביסורים? למה בכלל מתים? למה אין מספיק מים מתוקים בעולם? למה אנשים מאמינים לא בריאים יותר?
    רפאל – למה שאני אאמין דווקא באותו אלוהים שאתה מאמין בו? למה נצרות ואיסלם רעים בעינייך? מה רע באמונה באלים רבים?
    בוא אתן לך נקודה למחשבה (ואל תסיק מזה על דיעותי!). ישו אמר שהשבת נוצרה בשביל האדם, ולא האדם בשביל השבת. לכן, מותר לו להנות בשבת איך שהוא רוצה. בתורה כתוב להרוג את מי שעובד בשבת. אז ישו היה דמות כל כך שלילית בעינייך? (ושוב – אני לא אומר שישו לא היה אדם שלילי, או בכלל קיים…).

  24. יהודה
    לדעתי מחשבה היא דבר פיסי. מחשבה היא בסוף אוסף אותות חשמליים/כימיים – ניתן לראות אותם ואף להשפיע עליהם. היום זה הגיע לכך שיש משחקים ששולטים עליהם בעזרת מחשבות. אנחנו יודעים כבר לקרוא מחשבות – אפשר לחבר אותך למכשיר ולדעת על איזה צבע אתה חושב, לדוגמה. ואנחנו מכירים סמים שמשפיעים ברמה יותר גבוהה, ומשנים את האופי של האדם (LSD, אלכוהול וכן הלאה).
    אנחנו יודעים שיש איזורים במוח שבהם מתבצעים פעולות שונות של החשיבה, וזה כלי חשוב ביותר באיבחון פתולוגיות במוח.

    יהודה – מחשבה היא לא פחות פיסית מאלקטרון. אין שום דבר "רוחני" או מיסטי במחשבות.

  25. תגובה שכתבתי אמש נישלחה וצונזרה כחומר אפל על לא עוול בכפי
    אנסה לשחזר חלק ממנה.
    לניסים
    אני דווקא מסכים עם דעתו של רפאל. אולי הדוגמא שאנו לוקחים של "נשמה" היא דוגמה לא טובה אני הייתי מעדיף לדבר על מושג "מחשבה" היא לא דבר פיזי ואף על פי כן היא גורמת לתוצאה פיזיקלית למשל של כתיבת תגובה זו. אז בניגוד לדעתך חלקים בגוף שלי נעו בהתאם לחוקי הפיסיקה ולא פעל עלי שום כוח פיזי. בעיה, שאני לא יודע איך לפתור אותה אבל גם לא מסכים להתכחש לה,
    נא להגיב בעדינות ובטח לא בצורה פיזית
    יהודה

  26. ניסים
    כשכתבת "פרוש הדבר" התכוונת "מבחינה הגיונית" משום שאם חלקיק מתנהג על פי חוקי הפיסיקה אתה עדין צריך להסביר למה ה"חלקיק" מחוייב להתנהג על פי חוקי הפיסיקה וה"למה" הזה הוא עוד דבר שהוא מחוץ לגבולות המדע. אבל כאמור אני דתי ולכן אין טעם להתווכח איתי.

  27. רפאל
    "הנשמה" היא ככל הנראה לא יותר מאשר התוצאה של שיתוף הפעולה בין המוח לשאר חלקי הגוף.
    אין בכך שום דבר מטא-פיזי.

    מורכבות של הקשרים במוח יוצרת חוויה יחודית…

  28. ניסים ורפאל
    צר לי ניסים אבל במקרה זה אני מסכים עם רפאל ולא רואה שרפאל לא מתייחס לדבריך. אתה פשוט קובע דברים שהם לא מוכחים. אולי השימוש במושג נשמה הוא לא ברור אבל מה דעתך על השימוש במושג "מחשבה". מחשבה זו שאנו מפעילים למשל כאן באתר הידען היא מופשטת ובכל זאת יש לה תוצאות פיזיות של כתיבה למשל ואפילו הפעלת יהודה לתגובה. אפשר להיתמם שמדע מתעסק רק בדברים פיזיים אבל זו לא הגדרה של מדע מושג מדעי הוא כזה אם ניתן להראות דרך בה הוא ניתן להפריחו (את זה אמר הפילוסוף פופר)וכעת ניקח מספר מושגים שאנו מתעסקים איתם והם: אלוהים ,מחשבה, חומר אפל ואנרגיה אפלה. האם הם מדעיים?? ובכן אלוהים לא מדעי. נקודה. אי אפשר להפריכו. מחשבה היא מושג מדעי בדרך כלל, כי אפשר להפריך אותה. לגבי חומר אפל ? האם אפשר להראות דרך להפרחתו? מסופקני כנ"ל עם האנרגיה האפלה….אז אולי את החומר האפל והאנרגיה האפלה נצרף לאלוהים וניקבע שהם לא מדעיים.
    נא להגיב בעדינות
    יהודה

  29. רפאל
    אני מבין שאין לך כוונה להתייחס לדברי. אתה רק הולך סביב ומנסה להגיד משהו שיישמע חכם. הורדץי אץ המילה "היגיון", ואתה ממשיך לתקוף אותי על זה.
    קשה לנהל דיון אינטליגנטי עם אדם דתי. הם הרי יודעים הכל.

  30. רפאל,
    מהדיונים האלה בד״כ לא יוצא הרבה במובן זה שאף אחד לא משנה צד, ובכל זאת אנסה להפנות אותך לטיעון הכי חזק שאני מכיר לגבי אי קיומה של נשמה: צפה בעשרים ושתיים דקות הראשונות של ההרצאה של שון קארול. הוא בונה טיעון כנגד קיומה של נשמה בהתבסס על תורת השדות הקוונטית וההצלחה הכבירה שלה בלחזות את העולם ומה שאנחנו יודעים על אינטראקציה בין חלקיקים. אני יכול לתמצת את טיעוניו אבל הוא הרבה יותר משכנע ממני
    https://m.youtube.com/watch?v=xv0mKsO2goA

    אם אתה מעדיף לקרוא,
    http://www.preposterousuniverse.com/blog/2010/09/29/seriously-the-laws-underlying-the-physics-of-everyday-life-really-are-completely-understood/
    ואז את זה
    http://www.preposterousuniverse.com/blog/2011/05/23/physics-and-the-immortality-of-the-soul/

  31. ניסים

    "אנחנו באתר הידען" (כל הזכויות שמורות ליהודה) חייבים לדייק בדיבורנו. ההגיון שלך ממש לא הגיוני כי גם מי שחושב שיש נשמה יודע וברור לו שהנשמה מנהיגה את הגוף ע"פ חוקי הגוף והמשל (המקורב והלא מושלם) בזה הוא הנהג הנוהג במכונית ע"פ חוקי המכונית. אם אתה רוצה לדבר במונחים של הגיון כדי להוכיח שאין נשמה לא תצליח. ואני גם לא מבין למה זה כל כך חשוב לך.

  32. רפאל
    תתייחס בבקשה למה שאני כותב ואל תיתפס לכל מילה. אנחנו לא בגן ילדים. אסביר שוב:
    אם כל חלקיק בגוף שלי נע בהתאם לחוקי הפיסיקה – פירוש הדבר ששום כוח "לא פיסי" לא פועל על חלקיקי הגוף שלי.
    אתה באמת לא מבין מה שאני מנסה להגיד?

  33. ניסים

    הגיון? השם ישמור! ע"פ ההגיון חלקיק לא יכול לעבור דרך שני חריצים בעת ובעונה אחת!
    מה פתאום אתה מערב הגיון במדע?

  34. רפאל
    מההיגיון. אם כל חלקיק בגוף שלי נע בהתאם לחוקי הפיסיקה – פירוש הדבר ששום כוח "לא פיסי" לא פועל על חלקיקי הגוף שלי.

  35. ניסים,

    "אם היה כזה דבר – המשמעות היא שהיינו רואים שקורה משהו בגוף שסותר את חוקי הפיסיקה"

    מאיפה הבאת את זה?

  36. רפאל
    הנשמה זו דוגמה טובה. אם היה כזה דבר – המשמעות היא שהיינו רואים שקורה משהו בגוף שסותר את חוקי הפיסיקה. אנחנו לא רואים שום תנועה של מולקולות או שום אות חשמלי שלא ניתן להסבר פיסיקלי. בנוסף – אנחנו יודעים לשלוט על השרירים וגם על המחשבות בצורה לא רעה. לכן – בסבירות גבוהה ביותר ניתן להניח שאין נשמה.

  37. ניסים

    "לעצם יש השפעה פיסית, ולכן העצם הוא פיסי…."
    איך הגעת למסקנה הזו?
    לצורך הדוגמא נניח שיש נשמה (דבר שאנחנו לא יכולים להוכיח או לסתור ע"פ המדע) והנשמה מפעילה את המח שהוא דבר פיזי. האם זה דבר לא יתכן?

  38. רפאל
    כי – אם למשהו יש השפעה על העולם, אז ההשפעה הזו היא פיסית, ולכן לעצם יש השפעה פיסית, ולכן העצם הוא פיסי….
    יש שני סוגי תופעות אפשריות – כאלה שתלויים רק בהסטוריה (תופעות דטרמניסטיות, היקום של לפלאס), ותופעות אקראיות. אני לא חושב שמישהו צפה בתופעה שלישית – תופעה שאינה אקראית וגם שאינה תוצאה של ההסטוריה.

  39. אלבנצו,

    2. איך מאמתים/סותרים למשל תאוריה שאומרת שלפני המפץ הגדול לא היה כלום? המדע יודע להגדיר מה זה כלום? לדעתי לא. בדיוק כמו שאינו יודע להגדיר אין-סוף.
    3. מסכים איתך שההגדרה היותר קולעת לפיזי הוא מה שניתן לבחון את השפעתו על היקום שלנו במדידה
    1. אפילו אם יהיה מצב שככובים ישובו לגבולות היקום הנראה – עדיין מה שישאר מחוץ ליקום הנראה ישאר גם מחוץ להשג ידו של המדע. לעולם לא נדע מה נמצא מעבר ל"קצה היקום" אם בכלל יש דבר כזה.

  40. רפאל
    לפני לא הרבה שנים מחלות היו מחוץ למדע כי לא היה מיקרוסקופ. ולפני עוד פחות שנים, חקירת מבנה החומר היה מחוץ למדע, כי לא היה לנו כל דרך לראות מסלולים של החלקיקים האלה. האצת היקום הייתה מחוץ למדע כשאתה היית ילד, כי לא היו לנו מדידות מספיק מדוייקות. וכמו שאלבנצו אמר – מה שאנחנו לא יודעים היום התרחש בחלקיק זעיר של שנייה מתחילת המפץ הגדול.

    יש עוד מימדים ל"מחוץ למדע". למשל "האם אוטו אדום נסע אחרי אתמול". את זה המדע לעולם לא יידע. גם ייתכן ולא נדע לעולם מה אכל אחשוורוש לארוחת ערב ביום ההולדת ה-30 שלו. אז מה אתה רוצה להסיק מזה?

    אלבנצו כתב "המגבלה היסודית היחידה שאני מצליח לחשוב עליה, היא זו שהסכמנו לא להכנס אליה – בהנתן שאולי קיימים ביקום שלנו עצמים שאינם פיזיים (במובן שהגדרתי בתגובתי הקודמת, כלומר שלא ניתן לבחון את השפעתם על היקום שלנו במדידה), למדע שמבוסס על תצפיות לא תהיה דרך לחקור אותם לעולם. זו תהיה מגבלה אבסולוטית שנובעת מהאופן שבו השיטה המדעית עובדת, בניגוד למגבלות הרכות או הטכנולוגיות שדיברנו עליהן מקודם."
    שים לב למשהו מהותי כאן – לעצמים האלה אין כל השפעה על העולם! בהחלט יכול להיות להם יכולת צפייה על עולמינו, וזה יכול לחרפן אותם שאני אוכל שרימפס בכל הזדמנות – אבל אין להם כל יכולת להשפיע עלי.
    ושים לב לנקודה חשובה – אין לנו כל יכולת לדעת משהו עליהם – כולל אם הם קיימים או לא! ובפרט – אנחנו לא יכולים להסיק את קיומם מחוסר הידע שלנו על העולם.

    ומצד שני – אם יש להם יכולת להשפיע על עולמינו, אז העצמים האלה הם פיסיים…

  41. יואב
    אני לא יכול לקיים דיון בנושאים שאני לא מבין. אני כן יודע שהתיאוריות המקובלות הן מאד מבוססות, ואני חושב שצריך סיבה טובה מאד לפסול אותן. אני מבין שאין לנו מושג מה זה "אנרגיה אפלה", ובהחלט יש מקום לעידכון התיאוריות שלנו. אם למדען מסויים יש תיאוריה מהפכנית שמבטלת את כל הקיים רק כדי לפתור את בעיית האנרגיה האפלה או החומר האפל אז הוא/היא צריכים להביא הסבר מאד מאד טוב לתיאוריה הזו. ואם יש הסבר מספיק טוב – אני לא חושב שהוא היה נפסל ע"י מדענים אחרים.
    אמרת שהאור אולי מתעייף, ולכן ייתכן שהמסקנות על התרחבות היקום, ובמיוחד על האצת ההגדלה הזו, שגויות. קשה לי להאמין שפוסלים את התיאוריה הזו אך ורק בגלל שהיא שוברת מוסכמות.
    ובכל מקרה – אני לא חושב שיש מקום לעדכן את ספרי הפיסיקה בחטיבת הביניים עם כל רעיון חדש. ואני לא בטוח שמצויין בספרים האלה שהמפץ הגדול הוא "תורה מסיני". הרבה יותר מפריע לי שלא מלמדים לעומק אבולוציה בבית-ספר. על אבולוציה אין ויכוח, והחשיבות שלה לחיים חשובה בסדרי גודל מנכונות תורת המיתרים לעומת נכונות כבידה קוונטית.

  42. 2. לא, זה לא נכון שמה שקדם למפץ נמצא מחוץ לגבולות המדע. כמו שאמרתי, כרגע אנחנו עדיין לא בנקודה שיכולה לחקור באופן תצפיתי את התחום הזה, אבל למשל באופן תיאורטי (אם פשוט נניח כרגע שתורת המיתרים נכונה, למשל, על אף שעדיין לא נבדקה באופן מספק בניסוי) בהחלט אפשר לדבר על נקודת המפץ ו"מה שקדם לה". את מה שקדם לה שמתי במרכאות מכיוון שלפי סברות מסוימות, לא קדם לה כלום (לכן אין מה לחקור – זה לא שהיה משהו אבל אין לנו גישה אליו, זה שפשוט לא היה כלום, אם תרשה לי לפשט מאוד). לפי סברות אחרות, לפני המפץ היה משהו אחר (למשל יקום שמתרחב ומתכווץ באופן מחזורי) ואז בהחלט בהחלט אין שום בעיה לחקור מה קרה לפני נקודת המפץ. איך שלא תסתכל על זה, המגבלה של המפץ הגדול היא טכנית בלבד.

    3. אני מכבד את רצונך לא להכנס לנושא זה, וגם איני מעוניין בכך, אבל כן אעיר שההגדרה של "פיזי זה מורכב מחלקיקים" אינה טובה. כפי שאתה אולי יודע, בפיזיקה מודרנית חלקיקים הם אינם אובייקט יסודי, אלא תופעה שמתרחשת לפעמים (למשל, באנרגיות הנמוכות שחיי היומיום שלנו מתנהלים בהן). האובייקטים היסודיים בפיזיקה מודרנית הם שדות, והם בהחלט לא חלקיקים או מורכבים מחלקיקים. לא ניתן לגעת בהם או למקם אותם במרחב. אנו בהחלט יודעים כיום לעסוק – הן באופן תיאורטי והן באופן נסיוני – באובייקטים שאינם מורכבים מחלקיקים.

    1. היקום מתרחב באופן מואץ ברגע זה (תאוצה מאוד קטנה), אבל איננו יודעים כמה זמן זה ימשך או כמה זמן זה כבר ככה (שוב, תסלח לי על ההפשטה – כמובן שיש מידע מסוים, אבל פרופיל ההתרחבות של היקום באופן כללי אינו ידוע. זה לא כאילו הוא מצוי בתאוצה קבועה). לזה בדיוק התכוונתי ש"נזניח את הדינמיקה", באופן עקרוני אפשר להשוות בין מהירות ההתפשטות של היקום לבין מהירות התפשטות היקום הנראה (מהירות האור) ולראות בדיוק כמה זמן יקח לכל נקודה להכנס או לצאת מהיקום הנראה. התרחיש שאתה מתאר הוא תרחיש ארוך טווח לתאוצה קבועה, תרחיש שאין כל סיבה להעדיף אותו כרגע על פני תרחישים אחרים. התשובה המדויקת – כמה זמן יקח לכל נקודה להכנס ליקום הנראה (או לצאת) תלויה במידע שעדיין אין לנו, וזה קשור למה שניסיתי להגיד – שגם בעיה זו, של היכולת להתסכל רק ביקום הנראה – אינה בעיה עקרונית. היא לא מגבלה על יכולת המדע לחקור את העולם. לכל היותר, יתכן תרחיש בו יש מידע שלא יהיה זמין לנו היום או בעתיד (במילים אחרות – נזכרנו מאוחר מדי להתחיל לתצפת על היקום). אבל זו לא מגבלה בסיסית של השיטה המדעית.

    המגבלה היסודית היחידה שאני מצליח לחשוב עליה, היא זו שהסכמנו לא להכנס אליה – בהנתן שאולי קיימים ביקום שלנו עצמים שאינם פיזיים (במובן שהגדרתי בתגובתי הקודמת, כלומר שלא ניתן לבחון את השפעתם על היקום שלנו במדידה), למדע שמבוסס על תצפיות לא תהיה דרך לחקור אותם לעולם. זו תהיה מגבלה אבסולוטית שנובעת מהאופן שבו השיטה המדעית עובדת, בניגוד למגבלות הרכות או הטכנולוגיות שדיברנו עליהן מקודם.

  43. אלבנצו,

    2. אני מקבל שיש לנו כרגע מגבלה טכנית שאולי ניתן יהיה להתגבר עליה בעתיד ולהתקרב יותר ויותר לרגע המפץ הגדול ואולי לרגע המפץ הגדול עצמו. אבל ע"פ מה שכתבת מובן שמה שקדם לו כן נמצא מחוץ לגבולות המדע. האם הבנתי נכון?
    3. פיזי זה דבר המורכב מחלקיקים, כולל אור. ולכן אנחנו מסכימים שהמדע לא עוסק בהם ואין לו כלים לברר אם הם קיימים או לא, או לחזות את התנהגותם. לגבי השאלה אם קיומם זו שאלה של דעה ואמונה או לא – כאן אני לא מסכים איתך אבל מכיון שכאן (כמו שאמר יהודה "כאן אצלנו באתר הידען") מדברים על מדע בלבד אז איני רוצה לעסוק בזה ואני יודע שגם אתה לא רוצה. אז נעזוב את זה עכשיו בצד.
    1. לא הבנתי למה אתה מתכוון במשפט זה: "אם נזניח לרגע את הדינמיקה של המרחב עצמו, כל מה שצריך זה סבלנות, ובסוף כל מה שיש ביקום יהיה בתוך היקום הנראה". הרי היקום כל הזמן מתרחב באופן מואץ ומה שקורה זה בדיוק ההפך – גלקסיות שהן היום בתוך היקום הנראה בעתיד יעברו את גבול היקום הנראה ויעלמו לנצח. לא כן?

    לבסוף נחזור להתחלת דבריך ("הדוגמאות שלך לא טובות"). יש או אין גבולות למדע? ואם יש – האם תוכל לתת כמה דוגמאות טובות?

  44. רפאל,

    הדוגמאות שלך לא טובות. לא לפי הסדר:

    2. המגבלה שלנו להבין את "רגע המפץ" ואת מה שקדם לו (אם אכן קיים כזה דבר, זה לא ברור בגלל מה שאסביר בשורות הבאות) היא חוסר הידע שלנו בנוגע לכבידה קוונטית. את המודל של המפץ הגדול ניתן לבדוק אחורה עד לנקודה מסוימת (קרובה מאוד מאוד לנקודה שבה לפי המודל הכל נמצא בנקודה סינגולרית), ואז לא ניתן לבדוק יותר כי חייבים תיאוריית כבידה קוונטית. כיום עדיין אין לנו כזאת (יש מועמדות והרבה מחקר, אבל עדיין אין אף תיאוריה שנבדקה במעבדה). כאשר תהיה תיאוריה, נוכל בהחלט להשתמש בה כדי לחקור את היקום קרוב יותר לרגע המפץ. כבר עכשיו במסגרת תורת המיתרים (שאנחנו עדיין לא יודעים בוודאות אם היא נכונה או לא) יש מחקרים ורעיונות מאוד טובים ומעניינים על רגע המפץ עצמו. אבל כאמור, עדיין אין לנו את הכלים לבדוק אותם בניסוי. לסיכום – זו מגבלה טכנית בלבד שתפתר ברגע שנתקדם עוד צעד-שניים-שלושה בהבנה שלנו של כבידה.

    3. זה לא מוגדר היטב. אם ב"פיזי" אתה מתכוון ל"ניתן לגעת בו", אז בטח שהמדע חוקר גם דברים לא פיזיים. לפיזיקה יש הבנה פנטסטית של אור, של כוחות, וכו'. אם ב"פיזי" אתה מתכוון לכל דבר שניתן לבדוק בניסוי ביקום שלנו על ידי תצפיות, אז כן – המדע לא יכול לעסוק בהם. אבל זה קצת טפשי מכיוון שהשיטה המדעית היא שיטה להבחנה בין טענות אמת ושקר בעזרת תצפיות (בהפשטה קיצונית). כלומר, להגיד שהמדע מוגבל לעסוק בדברים פיזיים זה כמו להגיד שלקבוצה A אין חיתוך עם קבוצת הדברים שלא מוכלים ב-A. זה יותר משחק מילים מאשר טענה על היקום שלנו, בעיקר אם זוכרים שלמרות שהדעות חלוקות בנוגע להאם יש דברים שאינם פיזיים או לא (נשמה, אלוהים וכו'), לפי הגדרתם אין אף פעם שום דרך לבדוק אם הם קיימים. לכן שאלה זו לנצח תהיה עניין של אמונה ודיעה.

    1. זה קצת יותר קשה, אבל גם לא מדויק. היקום הנראה מוגדר לפי החלק של היקום שמספיק קרוב אלינו כך שמרגע המפץ (או סמוך לו) ועד עכשיו, עבר מספיק זמן כדי שאור מאזורים אלה יגיע אלינו. מה שמחוץ ליקום הנראה הוא לפי ההגדרה דברים רחוקים כל כך עד שאפילו במהירות האור מרגע המפץ ועד עכשיו, לא קיימת אפשרות של אינטראקציה בינינו לבינם. הסיבה שזה גם לא באמת "מגבלה", היא קודם כל שהיקום הנראה מתרחב על הזמן. היום כוכב מסוים נמצא מחוץ ליקום הנראה, מחר הוא יהיה בתוך. אם נזניח לרגע את הדינמיקה של המרחב עצמו, כל מה שצריך זה סבלנות, ובסוף כל מה שיש ביקום יהיה בתוך היקום הנראה (כמובן שלא באמת ניתן להתעלם מהדינמיקה, אבל על זה אפשר להרחיב לבד בעשר תגובות). בנוסף, יכולים להיות אמצעים עקיפים בהם עשינו אינטראקציה עם חלקים ביקום שנמצאים מחוץ ליקום הנראה (למשל, האינפלציה מכילה תופעות כאלה שנובעות מההתרחבות המהירה-מהאור ביקום המוקדם), ולכן באופן עקיף אנחנו יכולים לדעת דברים מסוימים גם על אזורים שאיננו יכולים לראות. כמובן שכמו נקודה 2, גם זה מוגבל טכנולוגית בגלל שהבנתנו של כבידה קוונטית (ששולטת בתהליכי ההתפשטות של היקום) עדיין לא מלאה מספיק.

  45. ניסים
    אתן לך 3 דוגמאות ידועות לגבולות המדע:
    1. מה שמעבר ליקום הנראה
    2. מה שקדם למפץ הגדול ורגע המפץ הגדול בכלל
    3. כל ישות שאינה פיזית

  46. ניסים,
    חבל שאתה רואה את הדיון כאישי, הדיון אמור להתנהל.על האמירות, ולא כמין הורדת ידיים.
    אותי השאלות האלה מעסיקות מאוד, ואני הקדשתי הרבה מעצמי להבנה וניסוח תשובה משלי.
    אם עבורך זה קרב אבירים אז חבל על הזמן.
    אני הבאיתי טיעונים, וגם ציינתי את האינטרסים האדירים המעורבים, שוב חבל שבחרת להיות פוגעני, ולא להתייחס לטענות שלי, על ה"התעייפות" של האור למשל.

  47. יואב
    "חלקיק אלוהי" נשמע כמשהו מיסטי. גם "חומר אפל" אולי לא בחירה טובה במיוחד, עצם השם מאד מפריע ליהודה. גם השם "מפץ גדול" הוא בעייתי. הבעיה במושגים האלה היא שאנשים שאינם מומחים בתחום חושבים שהם מבינים במה מדובר. אף אחד לא פוסל את הטנסור של ריצ'י, או את הקרינה של צ'רנקוב, כי זה נשמע מסובך….
    אני לא מתיימר להבין כהוא זה באנרגיה אפלה ואין לי שום דיעה בנושא. מה שמפריע לי זה החוצפה של אנשים שלא מבינים יותר ממני, מביעים דיעה נחרצת בנושא, כאילו שמדענים אחרים הם אוסף שרלטנים וטיפשים.
    אני באמת מאד מעריך אנשים שמבינים הרבה יותר ממני. ואני מאד מופתע שאנשים פוסלים מדענים כי הם אינם ספקנים…..אבל הם בטוחים שהם יודעים את כל התשובות.

  48. יהודה,
    נהניתי מאוד מהתגובה שלך, רק שאני חושב שאין להמנע משיח עם אנשים דתים על פיזיקה, לייבניץ וניוטון היו אנשים בעלי רגש דתי חזק מאוד, עם זאת הגונים מאוד, והפרידו בין אמונתם לעבודתם. מה שברור אמונה ומדע הם מים ושמן ואין לערבב ביניהם.
    ניסים,
    הצורך באנרגיה אפלה בא מאי דיוק ענק של התאוריות שאתה כל כך מתמוגג מהם. האנרגיה האפלה היא טלאי ענק ומגושם הפרוס מעל הגבינה השוויצרית אהובת הממסדים הדתיים.
    יש התקדמות מסחררת במדע, בעיקר בביולוגיה, ופריחה טכנולוגית מדהימה, אבל הפיזיקה הבסיסית חיה משאריות עבודתו של איינשטיין מלפני מעל 100 שנה.
    הפיסקה שלך על המעדנים בעלי פה גדול מדי תמוה, ורצו שתבהר אותה.

  49. רפאל
    עוד דרך להסתכל על זה זה כך: הפיסיקאים הראו שאין צורך בבורא חיצוני. כמו כן, הכימאים הראו שאין צורך בבורא כדי להביר היווצרות חיים.
    זה לא מוכיח, אבל זה מראה שאין הכרח. האם אפשר לסתור את קיומו של בורא? אם הכוונה לבורא מהמודל שמייצגות הדתות הגדולות – אז לדעתי התשובה היא כן. אני חושב שהסבל של ילדים פוסל כל אפשרות לאל אוהב אדם.

  50. רפאל
    אני לא מכיר גבולות כאלה. ייתכן ונדע בוודאות מה קרה אז. התנאי לכך הוא שאנחנו מוצאים הסבר שעובד, ושזה ההסבר היחיד שיכול לבוא בחשבון.
    יש עקרון מדעי, שכמובן אינו חוק, שאומר שאם יש מספר הסברים לתצפית שאין לנו דרך להפריך אותם – אז נבחר בהסבר הפשוט ביותר.
    אז בוא נניח שאנחנו מוצאים הסבר יחיד. אז – יבוא אדם דתי ויגיד "גם אלוהים הוא הסבר". עכשיו, צריך לבחור את ההסבר הפשוט ביותר. עכשיו – צריך לבחור את ההסבר הפשוט ביותר…. וכאן אני ואתה כנראה לא נגיע להסכמה.
    כאן באמת אולי יש גבול למדע…

  51. ניסים
    על פי הגדרת גבולות המדע והפיזיקה כל היפותיזה להסביר מה קרה במפץ הגדול לעולם תשאר בגדר השערה שלא ניתן לאשש או לסתור אותה. מסכים?

  52. יהודה
    התיאוריות המדעיות עובדים בתנאים קיצוניים ביותר. למשל – יש חלקיקים קוסמיים עם אנרגיה קינטית של כדור בייסבול ב-160 קמ"ש!!! חלקיקים אלה לא שוברות את חוקי הפיסיקה, ולכן אנחנו יכולים להניח שהחוקים האלה פעלו הרבה מאד זמן בעבר, לפחות לגבול של אותם חלקיקים שהזכרתי.
    מה קרה לפני זה? אלוהים יודע….

  53. יואב
    השם "החלקיק האלוהי" הוא ביטוי של ליאון לדרמן שכתב:
    "This boson is so central to the state of physics today, so crucial to our final understanding of the structure of matter, yet so elusive, that I have given it a nickname: the God Particle. Why God Particle? Two reasons. One, the publisher wouldn't let us call it the Goddamn Particle, though that might be a more appropriate title, given its villainous nature and the expense it is causing. And two, there is a connection, of sorts, to another book, a much older one"

    מדענים "סוגדים" לאנרגיה האפלה ולחומר אפל כי יש שלוש סיבות טובות לכך. אחת מהן היא שהתיאוריות הקיימות מסבירות בדיוק מדהים את מה שאנחנו רואים וצריך באמת סיבה טובה לזרוק אותם (יותר מזה – אין ולו תצפית אחת שסותרת אותם). הסיבה השנייה שיש יותר מראיה אחת לדברים האפלים האלה (אפל פירושו שלא רואיפ אותו, ולא משהו מיסטי). הסיבה השלישית היא שרוב התיאוריות שמנסות להעלים את הדברים האלה – לא נותנות הסבר טוב לתופעות אחרות (פושינג גרוויטי לא מסביר האטה בזמן, התעקמות האור וכן הלאה. אלוהים לא מסביר את האכזריות בעולם וכן הלאה).

    בינתיים השיטה המדעית הזו קידמה אותנו יפה מאד. לא הייתי פוסל אותה בגלל שיש כמה מדענים עם פה גדול מידי.

  54. רפאל
    המפץ הגדול, כמו אבולוציה, הוא ארוע, ולא תיאוריה (תיאוריה במובן של הסבר, בניגוד לפרקטיקה). יש מספר היפותיזות שמסבירות מה קרה אז. ייתכן שאחת ההיפותיות נכונות, וייתכן שהיפותיזה אחרת, שעדין לא חשבנו עליה, נכונה. לכן – אין צורך בבורא. רפאל – זה לא אומר שאין בורא!

    כנ"ל לגבי היווצרות החיים – יש מספר היפותיזות קיימות שמסבירות איך בדיוק זה קרה. לא בהכרח אחת מהן נכונה, אבל שוב, הראנו שאין בהכרח צורך בבורא.

    מותר להניח שיש בורא – אבל אם אתה בא בגישה מדעית אז אתה תציע ניסויים שיראו שאתה צודק.

  55. אנחנו באתר הידען צריכים להמנע מלהיכנס לויכוחים עם בעלי דיעה דתית. דיעה דתית היא לא דיעה מדעית ולכן היא לא מעיניינינו. היא לא מדעית כי לעולם היא אפשר להפריך אותה. לדוגמא, כשהראיתי לאדם דתי הוכחות שהעולם קיים מעל ל 6000 שנה תשובתו הייתה שאלוהים עשה את ההוכחות האלה כדי שלמרות ההוכחות נאמין בקיומו. בשיטת ה"קוסם הגדול שהוא כל יכול" הם מתגברים על כל הוכחה שתביא לאדם דתי , ויפריכו אותה. לעומת זאת כשאני מעלה רעיון או תיאוריה , אני באופן מיידי מעלה את הדרכים בהם אפשר יהיה לבדוק הפרכה (פופר) אלוהים לא מדעי כי בכלל אסור להפריכו.
    אבל זה לא אומר שאני מסכים לכל המקובל במדע, למשל אני לא מאמין שכל היקום היה אי פעם מרוכז בנקודה סינגולארית ובכלל, לדעתי, אין נקודות סינגולאריות ביקום. לעניות דעתי לא יכולה להיות נקודה סינגולארית כי חוקי הפיזיקה בעזרתם היא ניקבעה והוגדרה, אף פעם לא נבדקו כנכונים בסביבתה.
    נא להגיב בעדינות
    יום טוב
    סבדרמיש יהודה

  56. אני מתרשם שאתה מדבר על תרבות ולא על מדע. אם אתה בונה מקדש מפואר, ומקבל ים של כסף, סוגד לאמירה שאסור להטיל ספק בה, חוקר כוחות שנוצרו במוחות הקודחים של הכהנים, וכאשר היקום בשיא חוצפתו מפריך את התאוריה החדשה, כוח חדש בא לעולם, ועדר המאמינים עוסק בו בקנאות, אז מדובר בסגידה, מלווה במילים מאגיות כמו חלקיק אלוהי, מפץ גדול, סופרהפמוזיציה, אנרגיה אפלה, עולם של הדברים הקטנים, וכו'. אז רציונליות אני לא רואה כאן.
    אבל ממסדים דתים התומכים בסכומי עתק כולם רואים.
    זכותך לקרוא לזה מדע, אתה יכול לתפור בובות ולדקור אותן כדי לפגוע באנשים שמרגיזים אותך (אני מקווה שאני לא אחד מהם), ולקרוא לזה מדע, ולהחליט שנוסחאות מתמטיות הן ראיות.
    אני מעדיף להיות אתאיסת גאה.

  57. יואב
    הכוונה שלי היא שאין ראיות לתופעות כמו פיות, רוחות רפאים וחיים לאחר המוות, לאו דווקא אותו הדיון של הנזירים.
    יש תופעה שאנחנו לא יודעים להסביר, וקראנו לזה "אנרגיה אפלה". השאלה היא מה עושים עם זה. אם אתה (א) מנסה לסתור את הצורך באנרגיה זו, ו(ב) מנסה לפתח מודלים ולבצע ניסויים כדי להבין, אז אתה עושה מדע.
    אם אתה בונה לזה בית-מקדש וגובה כסף כדי להיכנס אז אתה עושה דת.
    לא נראה לי שזה אותו דבר בדיוק.

  58. אני לא חושב הפיזיקה והמתמטיקה הן שני צעדיו של אותו המטבע, אבל דווקא הפיזיקאים הרואים צורך באנרגיה אפלה רואים את זה כך במוצהר.
    אם אינך משוכנע שהסחה לאדום נגרמת בגלל תופעת דופלר, אז אינך צריך שום אנרגיה אפלה.
    הדיון של הנזירים היה על הגודל הקטן ביתר האפשרי, מין קבוע פלנק שכזה. במקומך לא היתי לועג להם. אין שום הבדל מהותי בין החישובים על האנרגיה האפלה והדיונים של הנזירים. אם קראת את המאמר של שטיגליץ על מונדות תבין את כוונתי.

  59. יואב
    אני לא חושב שפיסיקה ומתמטיקה קשורים אחד לשני כמו שאתה חושב. מתמטיקה צספקת כלים לפיסיקה אבל כמה שאני מבין הם בהחלט יכולים להתקיים איד בלי השני. היקום היה קיים לפני האדם (5 ימים לפחות), ובלי אנשים אין מתמטיקה. ורוב הנושאים שמתעסקים בהם מתמטיקאים כלל לא קשורים בפיסיקה.

    יש ראיות לאנרגיה אפלה. אין ראיות לפיות. אני לא חושב שאדם רציונלי יכול לחשוב אחרת.

  60. ניסים,
    הדיונים של הנזירים לא היו עד כדי כך מופרכים, בעיקר אם אתה סבור שפיזיקה ומתמטיקה הם שני צעדיו של אותו מטבע.
    אין ראיות מדעיות על האנרגיה האפלה, אלא תצפיות שיצרו את הצורך בכוח כדי שהמודל שלהם לא יקרוס.
    אם זה אני יכול להשלים, מה שמפריע לי זה הכוחנות, אקדמית ובעיקר קלריקלית המגבה את המודל הזקוק לאנרגיה אפלה. יש באמת הרבה אנרגיות אפלות בסיפור הזה.

  61. איתן
    אני שמח לשמוע שחידת היקום קטנה עלייך. אתה באמת נשמע לי כאדם משכיל ומבין.
    רק שים לב שחוסר הצניעות היא שלך. אתה חושב שמי שמסוגל לברוא יקום שלם חושב שאתה יותר מגרגיר אבק חסר משמעות. אתה חושב שאתה הוא שיא היצירה האלוהית. "ברא אדם בצלמו"? מצחיק מאד 🙂

  62. יואב
    יש לפחות הבדל משמעותי אחד בין אנרגיה אפלה לבין הרעיונות של הנזירים. ה"ראיות" של אנשי הדת הן סיפורי מעשיה בספר, בעוד שהראיות של הפיסיקאים הם תצפיות על העולם.
    לאנרגיה האפלה יש מספר ראיות, ויש מספר תיאוריות פיסיקליות שמסבירות את החומר האפל.

  63. ניסים
    באשר לגלקסיות ישנו מומחה מספר אחד, קוראים לו יהודה סבדרמיש . הוא יסביר זאת בעזרת חלקיקי פושינג גרביטי.

  64. תפסיקו לחנטרש במדע בדיוני על 700,000,000,000 שנות אור ו10 בחזקת 500 יקומים. אולי בחזקת 499?
    חידת היקום גדולה עליכם ואם קצת צניעות צריך להודות שמישהו ברא את הכל.
    עשרות אלפי אנשים בעולם משקיעים עשרות מליארדי דולרים לפתח משהו שמנסה להזכיר בינה אנושית, ואילו המוח המשוכלל שלכם (עופר, יואב, ניסים וכו') נוצר במקרה? על ידי התפתחות אבוצלונית של 10 בחזקת 3000 שנה? ואולי בחזקת 3001? מבחינתי זה לא הגיוני באותה מידה!

  65. ניסים,
    איך בדיוק מייתר? על ידי החלקיק האלוהי?
    או על יצירת תאוריה המותאמת לסיפור הבריאה התנכי?
    התעסקות ב"אנרגיה האפלה" נראה לך מעשה פחות מיסטי מהדיונים של נזירים בימי הביניים על כמות המלאכים היכולים לרקוד על חוד מחט?
    גם אז הדיון היה מתמטי.

  66. יואב
    לא ידעתי שלומדים על המפץ הגדול בחטיבה. אני לא חושב שיש הרבה ספק שהיה מפץ גדול, אבל יש תיאוריות רבות על מה בדיוק התרחש אז. אם כתוב בספרים האלה שאנחנו יודעים בוודאות מה קרה אז, זה באמת לא לעניין.

    אני חושב שהמפץ הגדול מייתר את הצורך בבורא, וזה הבסיס לכמעט כל אמונה דתית. האבולוציה זה בסה"כ הסבר למגוון המינים הקיים בעולם? מה שמפריע לדתיים זה שלנו ולקופי אדם היה אב קדמון משותף. הדת מאבדת את כוחה לשלוט באנשים אם האדם הוא לא מיוחד.
    מעניין אותי מאד אם מלמדים על האבולוציה בחטיבה. לפחות בקשר לאבולוציה אין שום ספקות.

  67. ניסים,
    לא ספרי ילדים! ספרים ללימוד לפיזיקה בחטיבה ובתיכון!
    אני מסכים אתך.בקשר לדת, לא רואה צורך להוסיף. מה שמבטל את אבולוציה זה תאוריית המפץ. או שנראה לך שיצירת כל יסודות באפס זמן הוא תהליך אבולוציוני?

  68. יואב
    מה ספרי ילדים קשורים למדע? אתה חושב שהם נכתבים ע"י מדענים?
    אני לא יכול להסביר הרבה דברים. שאלות כאלה תפנה למי שכן מבין פיסיקה לעומק.

    מה שאמרת בקשר לדתיים לא נכון לדעתי. יש להם בעיה לקבל כל דבר שמייתר את הצורך בבורא ו/או בהשגחה. חלקם כן מקבל את האבולוציה, כי הם מצליחים להכניס את האלוהים שלהם בדרך אחרת (ממציאים נשמה, מדברים על העולם הבא וכן הלאה).

    אני לא מבין איך אתה פוסל שיסבירו לילדים שחושבים שהיה מפץ גדול, ומצד שני חושב שללמד ילד על דת זה משהו לגיטימי. אתה רוצה ללמד ספקנות? מצויין – תתחיל מזה שאתה מלמד שדת פוסלת סקרנות.

  69. ניסים,
    הבט בספרי פיזיקה של הילדים ותראה שזה מוצג כהסבר שאין לו עוררים. ועקוב אחרי גורלם המר של אנשי האקדמיה שהטילו ספק במפץ, לו הקל שבקלים.
    ליחס את ההתלהבות של אנשי דת לחוסר הבנה, תסלח לי, אבל זה נשמע כהתנשאות שלא במקומה. מה שהם אוהבים הוא ביטול האבולוציה.
    לגבי ההסבר הטוב ביותר למה שאנחנו רואים, אני תמהה איך אתה מצליח לראות סופרפוסיציה.

  70. Vesto Melvin Slipher (/ˈslaɪfər/; November 11, 1875 – November 8, 1969) was an American astronomer who performed the first measurements of radial velocities for galaxies, providing the empirical basis for the expansion of the universe.

    לא אדווין האבל גילה שהיקום מתפשט!
    וסטו סלייפר גילה זאת אחרי שהגה את הרעיון של מדידת ספקטרוסקופיות של האור המגיע מכוכבים רחוקים ואינטרפרטציה של ההסטות שניצפו! הוא ביצע עשרות תצפיות ספקטרוסקופיות והרצה עליהן בכינוסים שבאחת מהן שמע האבל את התוצאות והחליט להצטרף!

  71. תיאוריות כבידה אנטרופית של ורלינד אריק היא לדעתי המסבירה הכי טוב את האפקטים שדובר עליהם במאמר.
    היות היקום קוונטי גם בריק, מתבצעת בו פעילות כיול )gauge) – מסביר את הכבידה וגם את העדר חומר אפל ביקום, באשר אין צורך בחומר אפל כלל. ההסבר הגאוני, לאחר שמובהר לנו, הוא פשוט. אבל מסוג הפשטויות שלא היינו חושבים עליהן לבד.

  72. יואב
    אני לא חושב שמישהו טוען שהמפץ הגדול היא עובדה. כנראה שזו התיאוריה שנותנת את ההסבר הטוב ביותר למה שאנחנו רואים.
    התיאוריה מתאימה לממסדים דתיים רק כי הם לא מבינים מה התיאוריה אומרת.

  73. מוטי שי
    מה שאתה אומר עכשיו הגיוני. שים לב שלא בהכרח הגלקסיות הרחוקות מאיצות. בגלל כבידה, אנחנו מצפים שמהירות ההתרחקות תקטן עם הזמן בקצב מסויים. כדי להגיד שיש אנרגיה אפלה מספיק לראות שקצב ההאטה נמוך מהצפוי.

  74. ניסים,
    התגובה שלי מתייחסת ללגישה הרואה את תאוריית המפץ הגדול כעובדה מוגמרת שלא ניתן לערער אליה,
    ולא כמה שהיא, השערה שגאמוב זרק לאוויר העולם עם קריצה.
    אומנם היא מתאימה מאוד לממסדים הדתים, מה שמקל מאוד בהשגת משאבים למחקר, אבל במחיר הכבד של הימנעות בהטלת ספק בתיאוריה עצמה.

  75. ניסים
    כן טעיתי, זה התכוונתי:
    גלקסיות רחוקות כ- 10 מיליארד שנות אור מאיתנו = מהירות התרחקות גבוה = זה קרה לפני זמן רב בעבר רחוק.
    גלקסיות רחוקות מעט כ- 4 מיליארד שנות אור מאיתנו = מהירות התרחקות בינונית = זה קרה בעבר הבינוני.
    גלקסיות קרובות כ- 1 מיליארד שנה שנות מאיתנו = מהירות התרחקות נמוכה = זה קרה לא מזמן.
    מה שמצביע על האטה …

  76. ניסים
    ככל שהזמן גדל המרחק קטן
    כי המרחק מתיחס ל 3 מימדים (בהווה), אבל במימד הרבעי הגרף מתעקם ופונה לעבר
    אנחנו מפסיקים לראות קדימה ועוברים לראות אחורה בזמן

    אלון שם קודם בעבר 🙂

  77. ניסים
    כי המרחק מתיחס ל 3 מימדים (בהווה), אבל במימד הרבעי הגרף מתעקם ופונה לעבר
    אנחנו מפסיקים לראות קדימה ועוברים לראות אחורה בזמן

  78. אפשר גם לנסות להניח שלא היה מפץ גדול.
    יכולים גם להיות פתרונות חלופיים שלא מצריכים אנרגיה אפלה ועדיין להתאים לנתונים שידועים כיום.
    למשל, שאנחנו ביקום שבו יש גלים/אדוות, ואנחנו לפני שיאו של גל (מה שמסביר את ההתרחבות שאנחנו רואים כיום).
    במקרה הזה היקום יכול להיות אינסופי או בכל צורה סופית אחרת.

  79. יהודה
    אם הגז שלך היה מתפשט לתוך חלל ריק אז מהירותו לא יכול להיות יותר גדול ממהירות האור. ולכן – לא ייתכן שגוף מתרחק מאיתנו מעל למהירות האור. אבל אנחנו יודעים על גופים שמתרחקים מאיתנו מעל למהירות האור.

    ובכל מקרה הגופים לא יעברו את מהירות החלקיקים, נכון? ולכן עם החלקיקים במהירות קבועה אז יש מהירות סופית לגופים.

  80. לניסים
    הסברתי כבר: על כל גוף הנימצא בכדור גז ענק המתפשט אל עבר הריקנות שסביבו יהיה ווקטור כוח גדול יותר כלפי חוץ מאשר וקטור כוח כלפי פנימה וההפרש יהיה ווקטור כוח כלפי חוץ שמשמעותו תנועת גופים המואצת כלפי חוץ.
    לא יכול להסביר יותר טוב
    שבת שלום
    יהודה

  81. יהודה
    בממוצע הם לא נעים לשום מקום, אבל לא זו הנקודה. טענת שיש האצה – ואשמח שתסביר מה גורם לך לחשוב ככה.

  82. ניסים
    כשאנחנו מדברים על גז שמתפשט הרי ברור שחלקיקיי הגז נעים לכל כיוון וחלקם אפילו נגד כיוון ההתפשטות אבל בממוצע הם נעים בכיוון ההתפשטות. אז מה אתה מביא לי דוגמא של חלקיקים בודדים שנעים נגד הזרם הכללי?
    אם יש גז ומסביבו ריקנות תנועת הגז תהיה בכיוון ההפשטות ונכון יהיו גם גלקסיות סרבניות – אנדרומדה ושביל החלב למשל, שינועו נגד הקונצנזוס הכללי (לפחות אחת מהן)
    בכל אנו מדברים על תנועה ממוצעת של חלקיקיי הגז.
    אני מקווה שזה מובן כי זה ממש חומר של שנה שניה בתיכון. ממש סירס זימנסקי.
    נא להגיב בעדינות
    יהודה

  83. מוטי שי
    מה התגובה האחרונה שלך קשורה לזו שלפניה? שים לב – אנינחו לא רואים האצה, אנחנו רק רואים מהירות! אנחנו רואים שהיחס בין מהירות למרחק גדל ולכן אנחנו מדברים על האצה.
    תקרא שוב את מה שכתבת – נראה לי שהתבלבלת.

  84. יהודה
    חלקיק שלא מתנגש באף חלקיק אחר מאיץ? אתה כנראה מסביר את עצמך בצורה לא ברורה אם התכוונת למשהו אחר.

  85. ניסים
    ראה בקישור : https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%90%D7%91%D7%9C

    גלקסיות רחוקות כ- 10 מיליארד שנות אור מאיתנו = האצה גבוה = זה קרה לפני זמן רב בעבר רחוק
    גלקסיות רחוקות מעט כ- 4 מיליארד שנות אור מאיתנו = האצה בינונית = זה קרה בעבר הבינוני
    גלקסיות קרובות כ- 1 מיליארד שנה שנות מאיתנו = האצה נמוכה = זה קרה לא מזמן
    הסביבה הקרובה לנו מאד, זה מה שמאפיין את כל היקום עכשיו, כאן צריך למדוד את מידת ההתפשטות.

  86. ניסים
    אני לא מבין מאיפה אתה מסיק את מסקנותיך ?. אם הדרך החופשיט הממוצעת של החלקיקים היא בסדר גודל של אפילו שנות אור בודדות הסיכוי לפגוש חלקיק אחרי מיליון שנות אור, שלא התנגש עם חלקיק אחר שואף לאפס, אז אולי אתה לא מנסה למצוא תשובה אלא רק להעליב וזה לחלוטין לא מקובל עלי ובכלל למה לך לשמוע תגובה של תלמיד כיתה י'
    ביי ניסים
    יהודה

  87. מוטי שי
    כתבת "ככול שהגלקסיות רחוקות יותר מהירות התרחקותן אחת מהשנייה גבוה יותר. דהיינו, בעבר הרחוק מהירות ההתרחקות בין הגלקסיות הייתה גבוה יותר מזו של העבר הבינוני".
    המשפט השני שלך סותר את המשפט הראשון. המשפט הראשון טוען שהגלקסיות מאיצות, אבל השני טוען שהן מאטות.

  88. יהודה
    בוא נחזור לפיסיקה של כיתה י'. גז הוא אוסף חלקיקים, כשלכל חלקיק תנע מסויים. כששני חלקיקים מתנגשים יש ביניהם התנגשות אלסטית, כלומר: נשמר גם התנע וגם האנרגיה הקינטית. כדור גז בריק הוא לא שונה מגז כלוא, פרט לכך שיש חלקיקים מסויימים שלא מתנגשים. חלקיקים אלה ימשיכו בכיוון רדיואלי באותה מהירות שהייתה להם.

    יהודה – עזוב לימוד של תורת היחסות הכללית. קח את הספר הראשון של סירס-זימנסקי ותלמד מכנקיה בסיסית. כל המושג שלך "תפעל על החלקיקים תאוצה" הוא רחוק מלהיות פיסיקלי.

  89. אנחנו רואים את היקום ב 4 מימדים, המרחק הוא לא באמת מרחק אלה זמן
    המרחק שרואים הוא שילוב של זמן ומרחק ( וככול שהזמן גדל המרחק קטן )
    התאוצה של הגלקסיות הרחוקות באמת חייב לגדול, כי אנחנו מביטים בזמן לעבר המפץ הגדול

  90. צוויקי לא קיבל את תאורית המפץ הגדול, בדומה להאבל עצמו, וטען שההסטה לאדום מקורה באובדן אנרגיה של הפוטונים. הוא קיבל יחס מזלזל, וקראו להנחתו "התעיפות האור".
    מאוחר יותר הפיזיקה הממוסדת הסכימה שהחורים השחורים גורמים הסטה לאדום. אז הפוטון כן יכול להתעייף.
    אולי המפץ והתעייפות האור לא סותרים אחת את השני אבל מותר להיות קצת ספקנים. הספקנות היא הרומח של הסקרנות.

  91. למוטי שי
    אנחנו , שביל החלב ואנדרומדה, מקרה פרטי ביקום ורוב הגלקסיות האחרות מתרחקות אחת מרעותה. כעת התגלה שלא רק שהן מתרחקות, הן אלא אפילו מאיצות בהתרחקותן . המדענים שגילו את ההתרחקות קיבלו על הגילוי פרס נובל וחזקה עלי שדרכם לפתרון הייתה נכונה.
    אני לא מסכים עם דבריך בתגובתך הראשונה שאף פעם לא נוכל לדעת מה קורה שם באמת. אני מאמין בראש האנושי שידע למצוא דרכים לבדיקת רעיונות שונים ומוזרים כמו שלך ושלי.
    יום טוב מוטי שי
    וברוך הבא לאתרינו
    יהודה

  92. ליהודה וניסים,
    מסכים עם מה שאתם אומרים בהקשר למה שאמרתי.
    אני יכול להחמיר עם הדברים ולטעון כי היקום היום מתכנס לתוך עצמו ולא מאיץ ותגידו לי אם אני טועה.
    ככול שהגלקסיות רחוקות יותר מהירות התרחקותן אחת מהשנייה גבוה יותר. דהיינו, בעבר הרחוק מהירות ההתרחקות בין הגלקסיות הייתה גבוה יותר מזו של העבר הבינוני, ואם מותחים קו אזי סביר להניח שהיום מהירות ההתרחקות נמוכה עוד יותר ואולי אפילו התהפכה להתכנסות.
    אולי זו הסיבה שגלקסיית שביל החלב מתאחדת עם גלקסיית אנדרומדה.
    לדעתי רק אם ימצאו שיטה מדויקת למדידת התרחקות / התקרבות בסביבה הקרובה לנו, תעיד על התפשטות / התכנסות של היקום היום ולא בעבר.

  93. לניסים
    נגעת בנקודה נכונה וחשובה שתאפשר לבדוק את הרעיון .
    הסבר: כדור גז ענק המתפשט אל עבר הריקנות שסביבו יהיו עם ווקטור כוח גדול יותר כלפי חוץ מאשר וקטור כוח כלפי פנימה ומכאן תנועת גופים המואצת כלפי חוץ.

    ואומנם צדקת בדבריך. על החלקיקים הנימצאים בצד החיצוני של כדור הגז תפעל תאוצה יותר קטנה ואלה הנימצאים בשכבה החיצונית תיפעל עליהם תאוצה זעירה , או אפס. כנ"ל גם על החלקיקים הנימצאים במרכז הכדור, גם עליהם תפעל תאוצה נמוכה או אפסית.
    וזה מאפשר לנו להציג דרך לבדיקה או להפרכת הרעיון (על פי פופר לכל רעיון מדעי יש להראות דרך לבדיקתו ). והרעיון שנובע מדבריך הוא שקיים אזור ביקום שבו התאוצה היא מקסימלית מעבר לו התאוצה לשני הצדדים תהיה יותר קטנה. אם אין אזור כזה אז הרעיון להסבר שלי לתופעת ההתפשטות לא נכון.
    נא להגיב בעדינות
    יום טוב
    יהודה

  94. יהודה
    למה בתאוצה? הסתכל על החלקיק הכי מהר ביקום שלך. הוא נמצא לבד, כול האחרים מאחוריו. מה יגרום לו להאיץ?
    קל להראות? בבקשה – למה החלקיק שנע לבד ללא כל כוחות ישנה את מהירותו?

  95. ניסים
    מה דעתך על הרעיון שהיקום שלנו עם כל חלקיקיו הרבים מתנהג כמו גוף גזי המתפשט אל הריקנות סביבו. קל להראות שההתפשטות של החלקים הפנימיים ביקום כנ"ל, יתפשטו כלפי חוץ במהירות הולכת וגדלה כלומר בתאוצה.
    במקרה זה לא צריך אנרגיה אפילה שתדחוף. יש צורך רק ביקום גזי המתפשט לריקנות סביבו.
    מה דעתך?
    נא להגיב בעדינות
    לילה טוב
    יהודה

  96. יהודה
    אתה צודק. התכוונתי לכך שאף אחד לא אומר שגוף שמימי X נמצא איפה שאנחנו רואים אותו, או אפילו איפה שאנחנו מניחים שהוא.

  97. מוטי שי
    אף אחד גם לא טוען שמה שאנחנו רואים הוא מה שקורה עכשיו. כל המאמר מתייחס לזה שמה שאנחנו רואים קרה בעבר הרחוק.

  98. אף אחד לא יכול לדעת מה קורה שם בחלל באמת, במיוחד לא ביקום הרחוק.
    בגלל מהירות האור אנו למעשה מנותקים מהיקום ויתכן שהיקום החל להתכנס לתוך עצמו ואנו לא יודעים אולי נדע בהמשך.
    הביטו אל השמים, זה לא אמתי, כוכבים רבים למעשה אינם ואחרים זזו ושינויים עברו על הכוכבים עצמם.
    אנו מביטים אל השמים ומביטים בעבר !!! מה קורה שם באמת אף אחד לא יודע ולא יוכל לדעת.

  99. שלום לכל לתושבי היקום שבתוכו נמצא כדור הארץ.
    אני כותב לכם את ההודעה הזאת מיקום אחר, דעו לכם שתאוריית המיתרים דיי מדויקת.
    היו שלום, מקווה שההודעה תגיע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן