סיקור מקיף

האם היקום מתפשט מהר מכפי שחשבנו?

מאת פרופ' עמרי ונדל, האוניברסיטה העברית * תגלית חדשה של אסטרונומים בכירים מארה"ב (חלקם מהצוות שגילה את ההתפשטות המואצת של היקום ב-1998) המתפרסמת החודש עומדת בסתירה לתוצאות המפורטות של מדידות קרינת הרקע המדויקות ביותר בשנים האחרונות ומעמידה בסימן שאלה את המודל המפץ הגדול

 

 תמונת התגלית (כוכבים משתנים בגלקסיה סמוכה)
תמונת התגלית (כוכבים משתנים בגלקסיה סמוכה)

מאז גילוי ההתפשטות המואצת של היקום בשנת 1998 חלה מהפכה במדע הקוסמולוגיה ובתיאורית המפץ הגדול, אשר בעקבותיה נדמה היה שכעת כל המדידות מתאימות לתאוריה המתוקנת, הכוללת האצה על ידי "אנרגיה אפלה" (וראה "פרס נובל שלישי בקוסמולוגיה", עמרי ונדל, גלילאו, נובמבר 2011).

תגלית חדשה של אסטרונומים בכירים מארה"ב (חלקם מהצוות שגילה את ההתפשטות המואצת של היקום ב-1998) המתפרסמת החודש עומדת בסתירה לתוצאות המפורטות של מדידות קרינת הרקע המדויקות ביותר בשנים האחרונות ומעמידה בסימן שאלה את המודל המפץ הגדול.

המחקר, הצפוי להתפרסם בכתב העת אסטרופיסיקל ג'ורנל, מבוסס על תצפיות בטלסקופ בקוטר 10 מ' במצפה הכוכבים קק (Keck) על הר Maunakea בהוואי ובטלסקופ החלל האבל ומציג את המדידה המדויקת ביותר עד כה של מהירות התפשטות היקום בהווה. להפתעת האסטרונומים, התוצאות אינן עולות בקנה אחד עם מהירות ההתפשטות שחושבה על סמך נתונים אחרים והבנתנו הנוכחית את הפיזיקה של היקום. מחברי המאמר מצאו כי היקום בהווה מתפשט בכ- 9% מהר מהצפוי. אם תוצאה זו נכונה יש שתי אפשרויות: או שמדידות קרינת הרקע הקוסמית בגלי מיקרו מוטעות, או שתופעה פיזיקלית בלתי ידועה מאיצה את התפשטות המרחב, מהר מכפי שהאסטרונומים חשבו עד כה (ראו 'להרחבה').

"אם התוצאה שלנו נכונה – והקזנו דם, יזע ודמעות כדי להעריך במדויק את אי הוודאות – אנו מגיעים למסקנה כי יש בעיה עם תחזיות על סמך מדידות של קרינת הרקע הקוסמית, קרינה שהיא מעין "הד" מן המפץ הגדול " אמר אלכס פיליפנקו ((Filippenko, פרופסור לאסטרונומיה באוניברסיטת ברקלי ואחד ממחברי המאמר.

קבוצתו של Filippenko מדדה את שכיחותם הכימית של גזים סמוך לכוכבים משתנים מסוג קפאידים (המשמשים לכיול מדידות מרחק) בגלקסיות קרובות יחסית לגלקסיה שלנו, שבהן גם נצפו סופרנובות מסוג Ia. צרוף זה איפשר להם לשפר את הדיוק במדידת מרחקיהן של גלקסיות אלה, ובכך לכייל ביתר דיוק את בהירויות השיא של סופרנובות מסוג Ia, בהן משתמשים למדידת מרחקיהן של גלקסיות מרוחקות. מדידות אלה משמשות גם לקביעת קצב ההתפשטות של היקום בעבר הרחוק, ממנו מסיקים את האצת ההתפשטות.

"המדידות שביצענו הן המדוייקות ביותר שנעשו עד כה. צמצמנו ככל הניתן את אי הוודאות במדידת התפשטות היקום והערכנו ככל שניתן את גודלה של גודלה של אי הוודאות במדידות," אמר Filippenko, "ועדיין אנו מוצאים כי קצב ההתפשטות שאנו מודדים אינו עולה בקנה אחד עם השיעור הצפוי מתצפיות ביקום הצעיר, דבר המצביע על כך שמשהו חשוב עדיין חסר בהבנתנו את היקום. כאילו שהיקום מוליך אותנו שולל, או שהבנתנו לגבי היקום אינה שלמה".

הסיבה יכולה להיות קיומו של, חלקיק בלתי ידוע – אולי סוג רביעי של נייטרינו (חלקיק כמעט חסר מסה וחסר מטען חשמלי הנוצר בתגובות דעיכה גרעינית, ועד כה ידועים רק שלושה סוגים שלו – נייטרינו אלקטרוני, מיואוני וטאו) – או שהשפעתה של האנרגיה אפלה (האמורה להסביר את ההאצה בהתפשטות היקום, ולפי התיאוריה הבסיסית היא אמורה להיות קבועה ובלתי משתנה עם התפשטות היקום) בכל זאת גדלה ב- 13.8 מיליארדי השנים שחלפו מאז נוצרה קרינת הרקע ביקום המוקדם. אפשרות נוספת להסבר אי ההתאמה היא שתורת היחסות הכללית של איינשטיין, המהווה את הבסיס למודל הסטנדרטי של המפץ הגדול, אינה מדויקת.

"התגלית המפתיעה הזו עשויה להיות רמז חשוב להבנת אותם מרכיבים מסתוריים של היקום המהווים 95 אחוז ממנו אך אינם פולטים אור, כגון אנרגיה אפלה, חומר אפל וקרינה אפילה," אמר חתן פרס נובל אדם ריס (Adam Riess), ראש מכון טלסקופ החלל וחוקר באוניברסיטת ג'ון הופקינס, בבולטימור, מרילנד. ריס היה פוסט דוקטורנט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי וחבר בצוות המחקר שמצא את ההתפשטות המואצת של היקום ב-1998, אז עבד עם Filippenko.

ההד מן המפץ הגדול

לפני מספר שנים, מדד טלסקופ החלל פלאנק (Planck) של סוכנות החלל האירופית את אי האחידות המרחבית בקרינת הרקע הקוסמית בגלי מיקרו, כדי לחקור את ההיסטוריה המוקדמת של היקום. המדידות של פלאנק, בשילוב עם המודל הפיזיקלי המקובל של היקום, נותנות מהירות התפשטות עכשוית של 66.53 (± 0.62) קילומטרים לשניה למגאפרסק.

קבוע האבל והתפשטות היקום

שלושת השלבים של קבוע האבל. לחצו להגדלה
שלושת השלבים של קבוע האבל. לחצו להגדלה

האסטרונום האמריקאי אדוין האבל (Edwin Hubble) מדד בשנות הערים של המאה העשרים את המרחקים למספר רב של גלקסיות סמוכות ומצא כי הגלקסיות מתרחקות מהגלקסיה שלנו במהירות v) ) התלויה ביחס ישר במרחקן מאיתנו (r). ניתן לכתוב זאת במשואה פשוטה הנקראת חוק האבל, v=Hor. הערך Ho נקרא הקבוע של האבל, והוא נמדד ביחידות של קילומטרים לשניה למגאפרסק (km/sec / Mpc). מגאפרסק הוא יחידת מרחק אסטרונומית השווה ל-3.26 מיליון שנות אור. לדוגמא, לפי הערך של קבוע האבל שלעיל, שחושב מהמדידות של טלסקופ פלאנק, גלקסיה המרוחקת מאיתנו 326 מיליון שנות אור, מתרחקת במהירות של 6653 (±62) קילומטרים לשניה. קבוע האבל מתאר למעשה את מהירות ההתפשטות של היקום בכל רגע נתון. ערכו משתנה עם התפתחות היקום, וערכו כיום נתון על ידי Ho.

בעבר נקבע קצב התפשטות של היקום, הוא קבוע האבל, על ידי מדידות ישירות של מהירות ההתרחקות של גלקסיות. הערך שנמדד היה בין 70 ל-75 קילומטרים לשניה למגאפרסק (km/sec / Mpc), פלוס מינוס כאחוז אחד () km/sec / Mpc 5-10) ±). תוצאה זו אינה מתאימה בדיוק עם התחזית מקרינת הרקע (שהיא כאמור כ-0.6±66.5 km/sec / Mpc) אבל בשל אי הוודאות במדידת המרחקים עד כה, היא בגדר האפשרי במסגרת אי הדיוק במדידה (1-2 סטיות תקן). לעומת זאת, המדידה החדשה של פיליפנקו וקבוצתו נותנת אי ודאות קטנה בהרבה, 73.24 (± 1.74) km/sec / Mpc, רק 2.4 אחוזים, ולכן סותרת בבירור את התחזיות מקרינת הרקע (אי התאמה של כ-4 סטיות תקן).

צוות החוקרים, שכמה מהם היו חלק מצוות חיפוש הסופרנובות המרוחקות Supernova High-z אשר גילה את ההתפשטות המואצת של היקום בשנת 1998, שיכלל את מדידת קצב ההתפשטות הנוכחי של היקום על ידי פיתוח שיטות טכנולוגיות מתקדמות המשפרות את הדיוק של מדידות מרחקים לגלקסיות רחוקות.
הצוות מדד את מרחקיהן של גלקסיות שבהן נראים שני מדדי מרחק: גם סוג של כוכבים שעוצמת האור שלהם משתנה באופן מחזורי, הנקראים קפאידים (על שם אב-הטיפוס לסוג זה של כוכבים, כוכב משתנה במערכת קפאוס) וגם סופרנובות (כוכבים מתפוצצים) מסוג Ia.

קפאידים, סופרנובות ומדידת מרחקים אסטרונומיים

השיטה הנפוצה ביותר למדידת מרחקים של גלקסיות נקראת שיטת הנר הסטנדרטי (Standard Candle). השיטה מבוססת על מציאת עצמים בהירים, כמו כוכבים וסופרנובות, בגלקסיה שאת מרחקה רוצים למדוד, שכמות האור שהם פולטים במקור (בהירות מוחלטת, Absolute magnitude) ידועה או ניתנת להערכה מדויקת באופן שאינו תלוי במרחק. משנמצא עצם כזה משתמשים בחוק ריבוע המרחק, הקובע שעוצמת האור כפי שהיא נראית לעינינו (הבהירות הנראית, Apparent magnitude) יורדת באופן מתכונתי לריבוע המרחק לעצם הנמדד. מתוך ידיעת הבהירות המוחלטת ומדידת הבהירות הנראית ניתן לחשב את המרחק.

אורך זמן המחזור של שינוי הבהירות בקפאידים מתכונתי לבהירות המוחלטת שלהם. מתוך מדידת זמן המחזור ניתן להסיק את הבהירות המוחלטת, לכן הקפאידים יכולים לשמש כנר סטנדרטי. מהשוואה בין הבהירות המוחלטת לבהירותם כפי שהם נראים מכדור הארץ, ניתן לחשב במדויק את מרחקם ולפיכך, את מרחקי הגלקסיות שבהן הם שוכנים. בשיטה זו השתמש הבל בתחילת המאה העשרים כדי למדוד את המרחקים לגלקסיות הקרובות ששמשו אותו לגילוי החוק הנקרא על שמו.

גם הסופרנובות מסוג Ia, משמשות כנר סטנדרטי ומדד למרחק כיון שבכולן עוצמת האור בשיא ההארה מגיעה לערך דומה. כיון שסופרנובות בהירות בהרבה מכוכב בודד, הן נראות למרחקים גדולים בהרבה ושימושיות למדידת מרחקיהן של גלקסיות רחוקות מאוד. סופרנובות מסוג זה שמשו במחקר שמצא את ההתפשטות המואצת של היקום בשנת 1998. הבעיה שהתפוצצות סופרנובה היא ארוע נדיר, שאפילו בגלקסיה גדולה כמו שביל החלב מתרחש רק אחת לכמאה שנים. בנוסף הסופרנובה דועכת תוך זמן קצר. כדי לחשב בדיוק את בהירות השיא יש לצפות בה מיד אחרי התלקחותה. כדי למצוא סופרנובות האסטרונומים מחפשים כל הזמן במיליוני גלקסיות בו-זמנית.

החוקרים מדדו כ -2,400 קפאידים ב-19 גלקסיות קרובות יחסית שהבן גם נצפו סופרנובות מסוג Ia. על ידי השוואת הבהירות הנראית של הקפאידים והסופרנובות הם קבעו במדויק את הבהירות האמיתית של הסופרנובות מהסוג Ia. לאחר מכן הם השתמשו בכיול זה של בהירות הסופרנובות כדי לחשב מרחקיהן של כ- 300 סופרנובות מסוג Ia בגלקסיות מרוחקות.

"היינו זקוקים לגלקסיות הקרובות יחסית (שמרחקיהן ניתנים למדידה באמצעות הקפאידים), כדי לכייל את בהירות הסופרנובות מסוג Ia שניצפו בהן, והן לגלקסיות המרוחקות יותר, שגם בהן נצפו סופרנובות מסוג Ia, כדי לקבוע את קבוע האבל," אמר Filippenko. "המאמר הנוכחי מתמקד 19 הגלקסיות הסמוכות ובקביעת מרחקיהן בדיוק גבוה, עם חוסר ודאות קטן, ובהבנה יסודית של מקורות אי-הוודאות במדידה".

"אם אנו יודעים את הכמויות הראשוניות של חומר ביקום, כגון אנרגיה אפלה וחומר אפל, ויש לנו את הפיזיקה נכונה, אז ניתן להתקדם ממדידת התנאים זמן קצר לאחר המפץ הגדול (כמו הזמן בו שנוצרה קרינת הרקע, כאשר היקום היה בן 380,000 שנה) ולהשתמש בהבנה זו כדי לחזות את מהירות התפשטות היקום כיום, " אמר ריס. "יחד עם זאת, אם לא נצליח להבין את הפער בין מהירות ההתפשטות העכשוית, החזויה מנתוני קרינת הרקע, למהירות שנמדדה בעבודה הנוכחית, נראה שטרם הגענו להבנה הנכונה של התפשטות היקום, הקובעת את גודלו של קבוע האבל כיום."

את אי ההתאמה ניתן כאמור להסביר באמצעות גידול בהאצת התפשטות היקום על ידי אנרגיה אפלה. בנוסף ייתכן הסבר המבוסס על קיומו של חלקיק תת-אטומי יסודי בלתי מוכר הנע המהירות הקרובה מאוד למהירות האור הנקרא "קרינה אפילה". הסבר אפשרי אחר הוא חומר אפל בעל מאפיינים מסוימים, מוזרים ובלתי צפויים. חומר אפל מהווה את עמוד השדרה של היקום, שעליו ניבנו הגלקסיות ויצרו את המבנים בקנה מידה גדול הנראים כיום.

להרחבה

לקריאה נוספת

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

184 תגובות

  1. אני לא יודע איך להסביר את זה, אבל אני חושב שמהירות התפשטות היקום א' גדולה ממהירות האור וב' שבהתפשטות היקום עצמה המרחק בין העצמים הגדולים כגון גלקסיות לא גדל, אלא גדלה כמות הריק ביניהם. [המשך]
    אני טוען שבגלל התפשטות היקום, שגדולה ממהירות האור כפי שאני טוען בגלל שהמרחק לא קטן ולא גדל, אם תקח חללית ותשלח מגלקסיה לגלקסיה, הזמן שיקח לה להגיע במהירות חמש קמ"ש לא ישתנה כי המרחק אינו גדל. לעומת זאת, אם תשלח קרן אור או קרן ליזר, בגלל שכמות הריק כן גדלה וזה כבר מימד אחר, אז לה כן יקח זמן שונה להגיע.

  2. אני לא יודע איך להסביר את זה, אבל אני חושב שמהירות התפשטות היקום א' גדולה ממהירות האור וב' שבהתפשטות היקום עצמה המרחק בין העצמים הגדולים כגון גלקסיות לא גדל, אלא גדלה כמות הריק ביניהם.

  3. עוד שאלה
    קצת לא הגיוני שקצב ההתפשטות גדל עם המרחק הרי בדרך כלל כח קטן ביחס הפוך לריבוע המרחק
    כשמודדים מהירות של של גלקסיה במרחק מיליוני שנות אור
    האם המהירות שנמדדת היא לא המהירות כפי שהיא הייתה לפני מיליוני שנים?
    ואולי היקום בכלל מאט רק שלא נוכל לדעת את זה רק עוד כמה מיליוני שנים
    אולי בזמן זה הוא אפילו סטאטי או מתכווץ
    וככל שנסתכל יותר אחורה בזמן נראה התפשטות יותר מהירה כי כך אכן היה אז

  4. אם מהירות 66.53 קילומטרים לשנייה עבור מרחק של 3.26 מיליון שנות אור ו6653 קילומטרים לשנייה עבור מרחק של 326 מיליון שנות אור
    יוצא 66530 קילומטרים לשנייה עבור 3.26 מיליארד שנות אור ו665300 קילומטרים לשנייה עבור מרחק של 32.6 מיליארד שנות אור אז או שהחומר שעישנתי טוב מידי או שעוד כ 17 מיליארד שנה היקום יתפשט במהירות כפולה ממהירות האור שהיא 300000 קילומטרים לשנייה

  5. יריב
    בדיוק כך – הכוח שמושך את הירח אלינו, כוח הכבידה, הינו כוח צנטריפטלי. פרוש המילה "חיפוש המרכז".
    כוח צנטריפוגלי הינו כוח מדומה. זבוב שעומד על תקליט מסתובב מרגיש שהוא "נזרק החוצה" למרות שבעצם החיכוך עם התקליט מושך אותו פנימה.

  6. "חומה בפושינג אינה זהה לחומה של מסה ניוטונית" התכוונת בטח למסה נקודה.

    למה?

    "נשלח את יהודה לקבל פרס נובל" התכוונת בטח לעמוד בתור הארוך, אחרי פטיו, לסאז', ראובן ניר וחבריהם.

    ממה ששמעתי, אנשים עומדים בתור הזה כבר 300 שנה. הם תמיד אומרים להם לא, אך העיקר זה הרומנטיקה.

  7. ישראל,

    ״בוודאי שאפשר למדוד הבדלים קטנים בכבידה, אך אם חומה בפושינג זהה למסה אצל ניוטון, איך תדע אם ההבדל שמדדת הוא בגלל פושינג? בקיצור, מה הניסוי או הסימולציה אמורים להראות?״

    זה בדיוק העניין, אני טוען שחומה בפושינג אינה זהה לחומה של מסה ניוטונית, וכך אוכל להבדיל בינהן. את כוח המשיכה שהחומה החצויה אמורה ליצור על המשקולת אנו יודעים לחשב בקלות, אם נמדוד ונגלה שהמשיכה בפועל היא נגיד רק 60% או רק 40% ממה שציפינו לראות על פי החישוב, וכאשר נסגור את הפתח בחומה אז המשיכה שנמדוד תתאים בול לחישוב שעשינו, נדע שתיאוריית חלקיקי הפושינג נכונה ונשלח את יהודה לקבל פרס נובל.

    הסימולציה נועדה לבדוק בדיוק את זה, לראות אם צפוי באופן תיאורתי הבדל במה שהמשקולת הזעירה מרגישה עבור כל אחת מהתיאוריות.

  8. בוודאי שאפשר למדוד הבדלים קטנים בכבידה, אך אם חומה בפושינג זהה למסה אצל ניוטון, איך תדע אם ההבדל שמדדת הוא בגלל פושינג?

    בקיצור, מה הניסוי או הסימולציה אמורים להראות?

  9. ישראל,

    ״החומה עצמה גם היא פתח ענק… על פי פושינג, החומה היא רשת עם חורים ענקיים בגודל מטר מרובע…״

    אבל עובדה שהצליחו למדוד אפילו את הכבידה שיוצרים כדורי עופרת קטנים, כלומר למרות החורים הענקיים שאתה כל הזמן מדבר עליהם שטף החלקיקים הוא עדיין מספיק מאסיבי כדי ליצור ״דחיפה״ מספיק חזקה שניתנת למדידה.

  10. יריב

    אין ספק שאחד הכייפים הגדולים זה לערוך ניסויים. אבל איני משוכנע שיש הרבה סיכוי לניסוי שלך.

    אתה כותב:

    ״לעומת זאת במצב של חלקיקי פושינג לפתח תהיה השפעה הרבה יותר גדולה, עכשיו חלקיקי פושינג רבים יעברו דרך הפתח וידחפו את המשקולת הרחק מהחומה״.

    החומה עצמה גם היא פתח ענק. על פי פושינג, החומה היא רשת עם חורים ענקיים בגודל מטר מרובע שחוסמת חלקיקים בגודל של פחות מאטום. כמעט כולם כולם עוברים. זה שעשית פתח יאפשר לקצת יותר חלקיקים לעבור, אך עודף החלקיקים שעוברים פרופורציוני בדיוק למסת החלק החסר בחומה, שהרי בפושינג מסה = חומה.

    אז מה ההבדל בין תוצאות המדידה בין תאוריות ניוטון ופושינג? הרי שתיהן מנבאות את אותה תוצאה בדיוק, לא?

    מה שכן, פושינג מקל לראות מוחשית את עיקרון השקילות בין כבידה לאינרציה. שהרי אם החלקיקים האילו קיימים והם אילו שגורמים לכבידה כמו מפרש, אז הם גם יתנגדו להאצה כמו מפרש המתנגד להאצתו בכל כיוון שהוא (זו הסיבה שהBSA הישן של יודה נשאר יציב גם בסיבובים).

    נכון, גם פושינג וגם תאוצה מחייבות מערכת מנוחה מסויימת לחלקיקים (מס 16 ברשימת ההפרכות בלינק שהבאת):

    16. Frame of reference. PG would create an absolute frame of reference, which means that the Theory of Relativity must be false. This is in contradiction to experiment and observation.

    מה שמקרב אותנו אולי לאבחנה מעניינת: לגרביטציית פושינג, אינרצייה, ופוסטולט 2 ביחסות, אינוורנטיות מהירות האור לכל מודד, יש מקור משותף אחד.

  11. ישראל,

    אין לי בעיה להסביר שוב אבל אני קצת מתפלא כי כבר הסברתי כמה פעמים קודם בצורה מאד פשוטה וברורה.

    1. המטרה של הסימולציה להראות היתכנות של ניסוי, לבדוק אם שווה בכלל לבצע אותו, האם צפוי תאורתית הבדל מובהק בין התוצאה שנקבל במצב של כבידה ניוטונית לבין התוצאה שנקבל במצב של חלקיקי פושינג.

    2. המטרה של הניסוי לנסות להפריך את תיאוריית חלקיקי הפושינג. ההשערה שלי היא שבניסוי החומה החצויה צפוי הבדל מובהק במדידה בין שתי התיאוריות, אם החומה ״מושכת אליה״ את המשקולת לפי תיאוריית ניוטון אז למירווח הקטן שנפתח בחומה לא תהיה כמעט השפעה (אם החומה מספיק גדולה ומאסיבית ) והיא תתפקד כחומה אחת שלמה שתמשיך למשוך כלפיה את המשקולת שלנו.

    לעומת זאת במצב של חלקיקי פושינג לפתח תהיה השפעה הרבה יותר גדולה, עכשיו חלקיקי פושינג רבים יעברו דרך הפתח וידחפו את המשקולת הרחק מהחומה.

    איך אמרת לפני כמה שבועות? גם אם אני טועה עדיין כיף לחקור את זה, ואם לא נבדוק איך נדע?

  12. ניסים,

    האם במקרה של לווין המקיף את כדור הארץ יש הבדל בין הכוח הצנטריפטלי לכוח הכבידה? הרי בשני המקרים מדובר על וקטור כוח בעל אותו כיוון ואותה עוצמה, לא ?

  13. יהודה
    בוא נתקן אחת לתמיד:
    1. הכוח שמחזיק גוף בתנועה מעגלית ניקרא כוח צנטריפטלי ולא כוח צנטריפוגלי.
    2. .שום כוח צנטריפטלי לא יכול לאזן חיכוך.

    יהודה – זה פיסיקה של כיתה ט'…..

  14. "אם הפתח יהיה צר מדי כוח המשיכה של חצי החומה הימנית וחצי החומה השמאלית יהיה דומיננטי מדי ולא יאפשר לחלקיקי הפושינג שמגיעים דרך הפתח לדחוף מספיק את המשקולת לאחור"

    הכוונה הייתה לחלקיקי הפושינג גרביטי שייחסמו ע״י שני חלקי החומה.

  15. יהודה,

    1. ״אנו לא צריכים למדוד גרביטציה סתם, אלא הבדלים בין גרביטציה על פי ניוטון לגרביטציה על פי פושינג גרביטי״

    ברור, זו בדיוק הכוונה, לראות אם יש הבדל מובהק (למשל 30%-40%) בין מצב של כבידה ניוטונית ומצב של חלקיקי פושינג גרביטי כאשר יוצרים פתח בחומה, אני מהמר שההבדל בין שני המקרים ממש לא יהיה זעיר, וזו בדיוק המטרה של הניסוי.

    2. ״אני לא מבין למה אתה מתעקש על מרחקים של מספר מטרים ולא על מרחקים של מספר סנטימטרים, או אפילו מילימטרים״

    קודם כל אני לא מתעקש על שום דבר, בסימולציה אפשר יהיה לשנות בקלות את כל הפרמטרים, את המסות והמרחקים ואת גודל החומה. פשוט נראה לי שאם הפתח יהיה צר מדי (כמה סנטימטרים או כמה מילימטרים) אז כוח המשיכה של חצי החומה הימנית וחצי החומה השמאלית יהיה דומיננטי מדי ולא יאפשר לחלקיקי הפושינג שמגיעים דרך הפתח לדחוף מספיק את המשקולת לאחור.

    אבל שוב, כל המצבים יבדקו, זה הולך להיות מחקר מעניין.

  16. יריב
    אנו לא צריכים למדוד גרביטציה סתם, אלא הבדלים בין גרביטציה על פי ניוטון לגרביטציה על פי פושינג גרביטי יקום פשוט. ההבדלים האלה הם זעירים וקשה לי להאמין שהם ברי מדידה. דבר שני, אני לא מבין למה אתה מתעקש על מרחקים של מספר מטרים ולא על מרחקים של מספר סנטי מטרים או אפילו מילימטרים. אז כוח המשיכה יהיה גדול יותר ובר מדידה?
    יום טוב
    יהודה

  17. טוב ברור שזה תלוי גם במרחק של מכשיר המדידה מהמסה, אבל בטח אפשר לבנות חומה מספיק מאסיבית שאפשר יהיה למדוד את המשיכה שהיא מייצרת נגיד ממרחק של 2-3 מטרים.

    יהיה מעניין גם לראות מה תהיה התוצאה בסימולציה, שם אפשר לכוון איזו מסה שרוצים וגם לשנות בקלות את גודל הפתח ומיקום המשקולת.

  18. יהודה,

    מה זה ״קשה לי להאמין״, הצליחו למדוד בניסויים (למשל בעזרת מתקן קוונדיש) מסות הרבה יותר קטנות של כדורי עופרת, אז מה הסקפטיות הזו? בוודאי שזה אפשרי.

    (חוץ מזה אתה הרי אוהב חישובים, אז במקום לנחש חשב מה כוח המשיכה שיוצרת קוביית פלדה בגודל של 5 מטרים מרובעים, בדוק מה רמת הרגישות של מתקן קוונדיש ותראה אם הכבידה שנוצרת ברת מדידה או לא)

  19. דניאל
    ציטוט: יודלה, כמה פעמים צריך להגיד לך שכול הנחות הבסיס שלך שגויות? ובאשר למתמטיקה העברתי את החישובים שלך לידידי ראובן סלע שהוא מתמטיקאי במקצועו והתשובה שלו הייתה נחרצת קשקוש אחד גדול. סוף ציטוט.
    תשובה: אי אפשר לענות על תגובה מעין זו. מה פרוש כול ההנחות שגויות?, מה פרוש כול המתמטיקה קשקוש אחד גדול??, תביא דוגמאות ספציפיות על כשלים וקשקוש ואני אתייחס אליהם. התגובה שלך היא לצערי רק הכפשה ואני בטוח שאין שזה כך.
    יום טוב
    יהודה

  20. ליריב
    קשה לי להאמין שחומות יבלמו חלקיקיי פ.ג. בכמות שאפשר יהיה להבחין בה. תעשה סימולציית מחשב ואנחנו נתייחס שוב לניסוי בעיקר גם אחרי שאטפל ב 18 ה"כשלים" של ה פ.ג. בלינק שנתת.
    יום טוב
    יהודה

  21. יהודה,

    בנוסף אם אמצא זמן לכך (תוך שבועיים שלושה אני מקווה) אני מתכוון לכתוב גם סימולציית מחשב פשוטה שתראה אם יש טעם לנסות לבצע את ניסוי החומה החצויה שהצעתי, האמת אני ממש סקרן לראות מה תהיה התוצאה. כרגע אני מהמר על כך שהסימולציה תראה הבדל מובהק וברור בין מצב של חלקיקי פושינג ומצב של כוח כבידה ניוטוני.

    (במצב של חלקיקי פושינג התוכנה תשלח את החלקיקים לעבר המשקולת מכל הכיוונים – 360 מעלות, ואלו שיעברו דרך החומה יאבדו אט אט מכוחם ויגיעו למשקולת ״חלשים יותר״, כמובן שצריך לכייל קודם מראש שבמצב של חומה שלמה המשקולת נמשכת באותו הכוח לעבר החומה מכל נקודה X, Y במרחב, גם במצב ניוטוני וגם במצב של חלקיקי פושינג, אם נעבור את השלב הזה בהצלחה אז נתחיל לבדוק את ההשפעה של חומה חצויה)

  22. תחשוב יודה, תחשוב, אתה הרי סייד.

    (סתם, גששים..).

    ובעוד אתה חושב ומתעמק, שקול את מה שהצעתי לך: החלף חלקיקים בקרינה. תראה שרוב הבעיות בפושינג מתאיידות.

  23. אלבנצו
    התכוונתי באמת לאלקטרונים, וגם לפוטונים. ההסבר שלך ברור לי – מה שלא ברור לי זה איך יהודה מתמודד אם זה – הוא הרי פוסל את תורת הקוונטים (וגם מכחיש שהוא פוסל…)

  24. אז בגלל שאף אחד לא מעדכן את הערכים בעברית, אז צריך להתעלם מהמציאות?

    לנאס"א אין שום תפקיד כאן – הבעיה נפתרה על ידי פיזיקאים חוקרים, עברה ביקורת עמיתים של פיזיקאים חוקרים, והפתרון שוחזר על ידי פיזיקאים חוקרים. כולם אנשים מוסמכים, כולם אמינים, כולם נבדקו והכי חשוב – הכל גלוי וחופשי. כבר שלחתי לך מאמר אחד לדוגמא, אבל אתה יכול לחפש עוד אם אתה רוצה. אתה יכול לקרוא על הנושא בעצמך, ולראות למשל שהגאולה בסוף הגיעה לא סתם מקרינת המנוע, אלא מחישוב מדויק על הכוח שנוצר מהרפלקציה של הקרינה. אלה דברים קטנים שקל להתעלם מהם, אבל כשמתחשבים בהם הם מסבירים הכל באופן מדויק.

    אבל באמת שזה חסר טעם. אין שום דבר שאפשר להגיד לך שיגרום לך לצאת מהלולאה שאתה תקוע בה. התקווה היחידה היא למנוע מאחרים ליפול לאותה הלולאה.

  25. לאלבנזו
    הכל טוב ויפה אבל, ידוע לך שאני הסתכלתי בויקיפדיה בעברית שפת קודשנו, ושם, (עדיין!) אין פתרון לאנומליה של פיוניר. על אף הביטחון המופרז שלך באי קיימות האנומליה (ואולי גם המוצדק) אני עדיין חושב שחוקריי נאסא טעו בפתרונם זה . עוד ב 2008 הם היו מודעים לפתרון החום אבל הם אמרו :
    ציטוט מתוך ויקיפדיה בעברית: קרינת חום ממחוללי החשמל הגרעיניים של הגשושית (המבוססים על דעיכת איזוטופים רדיואקטיביים), או מהמכשירים החשמליים שלה, שנפלטה באופן א-סימטרי, או שנפלטה לכיוון אנטנת הצלחת הראשית של הגשושית וכך גרמה לאפקט דומה ללחץ פוטוני. באפריל 2008 הועלתה השערה כי גורמים אלה עשויים להסביר 28-36% מהתאוצה לכיוון השמש". סוף ציטוט.
    ואז חולפות להן עוד מספר שנים ו 28-36% של הפתרון צומחים ל 100 אחוז של פתרון, וזה ניראה לי קצת לא מעשי. וכמובן יש גם את הצוות הפורטוגלי ועוד רבים וטובים אחרים, כך ששוב, אולי אני טועה.
    יום טוב אלבנזו
    יהודה

  26. ניסים,

    נראה לי שתצטרך לפרט קצת יותר. על אילו חלקיקים אתה מדבר? ועל איזו תיאוריה?

    באופן עקרוני, בתיאוריות קוונטיות מודרניות (תורת שדות, וגם תורת המיתרים) אין באמת דבר כזה חלקיק שגודלו אפס. את מושג החלקיק החליף מושג השדה, ו"חלקיק" זה רק אופן שאנו תופסים שדה בנסיבות מסוימות. ככזה, הוא יכול להיות מאוד ממוקד (מה שנקרא בפיזיקה, ממוקם או ממוקם היטב) אבל הוא אף פעם לא באמת נקודתי. זה מתבטא בכמה אופנים – גם בכך שתמיד יש הסתברות למצוא את החלקיק בתוך תחום מסוים, קטן ככל שיהיה, אבל גם בכך שככל שמתקרבים לחלקיק יותר ויותר, התכונות שלו משתנות. למשל, מה שאנחנו קוראים לו אלקטרון ורגילים לחשוב עליו כחלקיק, הוא למעשה רק המופע של שדה האלקטרון בסקאלות מסוימות. אם נסתכל על אותן תופעות במרחקים קצרים הרבה יותר, נראה מטען אחר, למשל. זו גם הסיבה שבתיאוריות הקלאסיות יש כל כך הרבה בעיות עם מטענים נקודתיים (אנרגיה מתבדרת, אינטראקציה עצמית, וכו'), אשר נפתרות בתיאוריות הקוונטיות.

    אולי אם תמקד את השאלה, אוכל לנסות לענות יותר לעניין.

  27. רגע, רגע, רגע. בוא נעשה קצת סדר – מאיפה בכלל הגיעה נאס"א לסיפור?

    אז ככה: אתה אמרת שה"תיאוריה" שלך מסבירה את האנומליה של פיוניר וזו נקודה לזכותה. הוסבר לך שאין אנומליה בפיוניר, אבל אתה סרבת להאמין. אז הופנת למקור בויקיפדיה, וטענת שאתה לא מצליח למצוא אותו. אז הובא לך במפורש לינק למאמר מדעי שעבר ביקורת עמיתים, ואתה אמרת שהוא לא משכנע כי זה רק מאמר בודד. אז שוב הובא לך קישור שמאמת שהתוצאות אומתו על ידי כמה קבוצות ברחבי העולם, ואפילו פירט בקצרה על אילו. אז אמרת שזה עדיין לא אמין כי אם באמת לא הייתה אנומליה, נאס"א היו מדווחים על כך. אז הובא לך פרסום תקשורתי רשמי של נאס"א שמודיע שאחרי שנים, התעלומה נפתרה ופשוט אין אנומליה. עכשיו אתה אומר שנאס"א לא אמינים.

    אז רק שיהיה ברור – כשחשבת שנאס"א לא הודיעו שאין אנומליה, אמרת שיש אנומליה כי אחרת נאס"א היו מודיעים שאין. עכשיו שאתה יודע שהודיעו שאין – אתה אומר שיש אנומליה כי נאס"א שקרנים. כלומר, לא משנה מה מישהו יגיד – המסקנה היא שיש אנומליה. ואחרי זה יש לך עוד את התעוזה להאשים מדענים שהם משנים תוצאות מדידות כדי שיתאימו לתיאוריות שלהם (שזה כמובן שקר מוחלט ונבזי), כאשר אתה פשוט עוצם עניין, מתעלם מכל דבר שמוצג לך, וצועק בקול גדול "יקום פשוט".

  28. יהודה / אלבנצו
    אני חייב לשאול משהו – איך התיאוריה שלך מסבירה את המשקל של חלקיק שגודלו אפס?

  29. יודלה
    כמה פעמים צריך להגיד לך ששכול הנחות הבסיס שלך שגויות? ובאשר למתמטיקה העברתי את החישובים שלך לידידי ראובן סלע שהוא מתמטיקאי במקצועו והתשובה שלו היתה נחרצת קשקוש אחד גדול.

  30. לאלבנזו
    ציטוט: יהודה "שכח" שכשהוסבר לו הפתרון לאנומליה של פיוניר והוכח לו שהיא לא באמת קיימת וכו'. סוף ציטוט.
    תשובה: האנומליה של פיוניר הופיעה גם בגשושיות אחרות ושם אצל כל אחת שבה אין את המנוע האטומי מצאו סיבה למה היא לא מחושבת טוב, באחת הפעילו את המנועים, השנייה עברה ליד כוכב לכת, ובשלישית אין אמינות לתוצאות הנמדדות וכו', וכו', . לי זה ניראה כתרוצים ועד שתישלח גשושית חדשה שזה תפקידה, לא נגיע למסקנה חותכת. אני מאמין שחיכוך הוא ההסבר לאנומליה ולא 70 וואט שקורנים בדיוק בגודל הנכון בכיוון הנכון, שבמקרה נמצאים על פיוניר 10 ופיוניר 11. ומה לעשות, עם כל הכבוד והערכה לנאסא , היא איבדה קצת מהאמינות שלה אחרי כמה הכרזות פלצניות שהיא עשתה כגון חיים ומים במאדים ועוד. זאת דעתי הפרטית וכמובן אולי אני טועה.
    אני בהמשך אתייחס גם ללינק שמסר יריב על כשלים אחרים שיש בפושינג גרביטי מלבד החיכוך ואז אהיה יותר חכם..
    יום טוב
    סבדרמיש יהודה

  31. אוקיי אני חושב שזה פשוט, צריך לחשב את הסכום הכולל של כל כוחות המשיכה שמפעיל כל פיקסל במלבן על הנקודה X, Y.

    אני ממש סקרן כבר לראות מה תהיה התוצאה…

  32. אלבנצו,

    אני מבין לגמרי את מה שאתה אומר, למרות שהאינטואיציה שלי אומרת שאם הרווח בין שני חלקי החומה יהיה מספיק רחב, והמשקולת תהיה מספיק קרובה לנקודת מרכז הכובד (מרכז המירווח, החור) אז במקרה של חלקיקי פושינג לחלקיקים שיחסמו ע״י חלקי החומה מימין ומשמאל תהיה השפעה זניחה לעומת החלקיקים שכן יעברו דרך החור/המירווח וידחפו את המשקולת הרחק מהחומה.

    ממש מתחשק לי לבנות סימולציית מחשב פשוטה שתבדוק את העניין הזה, אני מקווה שאני אמצא לזה זמן בשבועיים-שלושה הקרובים זה לא נראה לי כזה מסובך.

    שאלה – אם יש לי גוף מלבני מלא, כיצד אני מחשב את כוח המשיכה שהוא מפעיל על נקודה X, Y כלשהי במרחב לידו? מה הנוסחה ? אני חושב שזה יספיק לי כדי לבנות את הסימולציה.

    קודם ניצור חלקיקי פושינג שמגיעים מכל הכיוונים ויוצרים כוח משיכה שווה ערך לכוח משיכה שנוצר באופן ניוטוני לפי החישוב, ואז נפתח פתח בחומה (במלבן שלנו) ונראה כיצד הוא משפיע במקרה של חלקיקי פושינג, ובמקרה של משיכה ניוטונית.

    מגניב.

  33. יודה

    כן, טעית פה ושם..

    ״ הכוח הצנטרפוגאלי הוא בסדר גודל של 0.039 מטר לשנייה בריבוע״

    אז באילו יחידות אתה מודד תאוצה? קילוגרמים?

    ואם מרקורי יפול למסלול ברדיוס הקטן ב20 מטר זה ישנה משהו עקרוני לחיכוך?

    נסה להחליף חלקיקים בקרינה. פושינג יעבוד אותו הדבר, רק ללא בעיית החיכוך.

    לילה טוב.

  34. התכוונתי פרופורציוני למסת החלק החסר בחומה.

    זה מה שקורה כשכותבים מהאייפון..

  35. יריב,

    מה שגוף מרגיש בסופו של יום (ומה שאנו מודדים) זה שקול כוחות. המקרה הניוטוני יהיה שקול כוחות לכיוון החור (כוח מושך מהחלק הימני של החומה וכוח מושך מהחלק השמאלי, ומסימטריה השקול שלהם יצא בדיוק לאמצע – לכיוון החור). ההבדל היחיד בין חומה עם חור לחומה בלי חור יהיה שהכוח יהיה קצת חלש יותר בגלל שלחומה עם חור יש פחות מסה, ובהנחה שהחור לא ענק, ההבדל יהיה קטן.

    במקרה המכני, תהיו שתי גזרות שמכיוונן יגיעו למטוטלת הרבה פחות חלקיקים – הגזרות שמוסתרות על ידי שני חלקי החומה. תת-הלחץ מכיוונים אלה יצור כוח אפקטיבי לשני כיוונים אלה, והשקול שלו יהיה בדיוק כמו השקול במקרה הניוטוני. כך שלמרות ששטף החלקיקים שמגיע מכיוון החור הוא גדול (כי יש שם חור), עדיין יהיה כוח שידחוף את המטוטלת לכיוון זה.

  36. לישראל
    ציטוט: יודה הקונספירטור, על פי החישוב שערכת, כיום מרקורי מאט בערך במטר/שנ בכל 300 שנה. אז לפני 300 מיליון שנה מהירותו הייתה גבוהה במיליון מ/שנ (ללא שקלול האינטגרציה שתעלה זאת בהרבה)?. סוף ציטוט.
    תשובה: מי שאין לו סבלנות ועוסק בקונספירציות זה אתה ידידי היקר!. למה אתה לא ממתין ומקבל את הפתרון בכללותו. אז היית מבין שלא היה הבדל כמעט במהירות הסיבוב של כוכבי הלכת מיליוני שנים (אולי היה הבדל אבל זה לא היה בגלל החיכוך. אז סבלנות.)
    מה שכן, אני רואה שקראת את הכתוב וגם כנראה הבנת .
    אני מקווה שהבנו איך למשל בכוכב חמה, הנע במסלולו סביב לשמש במהירות ממוצעת של 47,360 מטר לשנייה, התאוטה כתוצאה מהחיכוך תתבטא במינוס 1.346 כפול 10 בחזקת מינוס עשר מטר לשנייה ברבוע. הבה ונשווה כוח זה לכוח הצנטרפוגאלי שמפעיל כוכב הלכת במסלולו. הכוח הצנטרפוגאלי הוא מהירות כוכב הלכת במסלולו, בריבוע, חלקי הרדיוס (המרחק מהשמש ). במקרה של כוכב חמה שרחוק במרחק של כ 58 מיליארד מטר מהשמש, הכוח הצנטרפוגאלי הוא בסדר גודל של 0.039 מטר לשנייה בריבוע , שזה פי כשלושה מיליון מהחיכוך.
    האם עד כאן הבנת ישראל??, אני מקווה שכן.
    מה קורה כעת לכוכב חמה כתוצאה מהחיכוך?, הוא מאט, וכתוצאה מכך מתקדם ונופל למסלול פנימי יותר לכיוון השמש. במסלול פנימי יותר כמובן יש כוח של פושינג גרביטי גדול יותר שיקזז חלק מהחיכוך!. כך הוא ימשיך ויעבור למסלול יותר ויותר פנימי עד שיתקזז כל החיכוך. והיכן יקרה המסלול הזה?, בנפילה של אחד חלקיי שלושה מיליון מהמרחק לשמש ששם תוספת הכוח הצנטרפוגאלי של הפושינג גרביטי תתקזז עם החיכוך!!. 58 מיליון ק"מ חלקיי 3 מיליון הם בס"ה 20 ק"מ בערך, כלומר: נפילה של 20 ק"מ בלבד של כוכב חמה לכיוון השמש, כבר תספיק בהחלט לקזז את כל החיכוך של ה פושינג- גרביטי- יקום- פשוט -ריצ'ארד- פיינמן- ישראל- שפירא. הנה הכנסתי גם אותך לחסידיי החיכוך. שים לב שהמהירות במסלול הפנימי יותר לא תגבר ולפני 300 מיליון שנה היא הייתה פחות או יותר כמו שהיום.
    (היה הבדל מסוים כי לפני 300 מיליון שנה ריכוז חלקיקיי הפושינג גרביטי היה רב יותר אז ביקום בגלל התפשטות היקום)
    מה עם כוכבי הלכת האחרים ובכן כדי להתגבר על חיכוך הפושינג גרביטי, כדור ארצנו היקר ינוע במסלול פנימי יותר של 134 ק"מ, נפטון ינוע במסלול פנימי יותר של 122,000 ק"מ ( טוב, הוא רחוק כ 4.5 מיליארד ק"מ מן השמש.) ועשיתי גם חישוב לגבי הירח החמוד שלנו והוא אמור לנוע רק 75 מטרים יותר קרוב לכדור הארץ כדי למנוע את הנפילה האפשרית שלו על… הרצליה.

    האם הבנת , ישראל??, האם יש מי שמבין??, האם אין צדיק אחד בקוסמוס שמבין אותי??, שאוהד למאמציי הכנים?? האם אני אוכל לראות היום את המשחק וולס – בלגיה בשקט נפשי??, או שהסברי נופל על אוזניים ערלות, שלא מבינות את עומקו של הסברי , והחיכוך שולח אותם לאזורים ששייכים…. לאבולוציה ולא לקוסמולוגיה.

    עד כאן, השתדלתי, בטח טעיתי פה ושם (צנטרפוגאלי וצנטרפטאלי למשל), אז במטוטא, נא להגיב בעדינות, להתייחס רק לנתונים באופן ספציפי, ובלי ניתוח פסיכולוגי בבקשה.
    יום טוב, ובחיוך
    לא לשכוח שזה רק מדע!
    סבדרמיש יהודה

  37. יריב

    מה יעזור הרווח הקטן בחומה שכמעט כולה הוא רווח ממילא? הוא יאפשר לחלקיקים שמספרם פרופורציוני למסת החומה לעבור, ויקטין את משיכתה בדיוק כמו במשיכה ניוטונית.

    שים לב לפסקה הבאה מתוך הערך על המודל הסטנדרטי בויקי:

    ״המודל הסטנדרטי אינו מסוגל לכלול את הכבידה, משום שהמבנה שלה שונה מהמבנה של שלושת הכוחות האחרים״.

    לילה טוב.

  38. אלבנצו,

    שלחתי תגובה לישראל שתי דקות לפניך, קרא אותה בבקשה, בעיקר את הפיסקה האחרונה:

    ״במצב של כוח משיכה אמיתי לרווח הקטן בין 2 חלקי החומה לא תהיה כמעט השפעה…״

    ותסביר לי מדוע זה לא יעבוד בהתייחס להסבר שרשמתי.

  39. ״הניסוי שקראתי עליו בעבר בו מדדו בעזרת משקולת קטנה תלוייה על חוט את כוח המשיכה האופקי של הר…״

  40. יריב,

    המקור לרעיון של כבידה מכנית (כבידה שנוצרת כתוצאה מאינטראקציות מכניות, כמו מה שחלק מהמגיבים פה קוראים לו push gravity או תיאוריית לה-סאז') היה שהיא דווקא כן מחקה נכון את התוצאות של כבידה ניוטונית במקרים כמו מה שאתה מציע בניסוי. הרעיון הוא שטף קבוע של חלקיקים שבאים מהאינסוף, ולכן המסות הגדולות יסתירו את המשקולת בפני צופה מהאינסוף, ויקטינו את הלחץ המגיע מהכיוון שלהן בדיוק הצורה הנכונה. אלא אם כן פספסתי משהו (ולא נראה לי שזה המצב), אז חישוב מפורש יראה שבעקבות ההסתרה של המסות, המטוטלת תרגיש כוח כתוצאה מהפרש הלחצים ששווה בדיוק לכוח הניוטוני.

    כלומר, אף אחד לא מתווכח על כך שכבידה מכנית יכולה לשחזר את בדיוק את הכוח הניוטוני (התלות באחד חלקי ריבוע המרחק פשוט נובעת מהשטח של פני כדור, כי שטף החלקיקים קבוע). זה למעשה מה שהפך אותה למעניינת והסיבה שפעם חשבו שהיא אולי נכונה (לפני *המון* זמן). אבל כמו שבטח כבר הבנת זה ממש לא משנה – בגלל שיש דרכים אחרות להפריך אותה, והיא ללא ספק תיאוריה מופרכת.

    דרך אגב, נטען פה שרק היא מספקת הסבר לכבידה, וזה לא נכון. גם תיאוריות קוונטיות שמכילות גרביטונים (כמו תורת המיתרים, למשל, אבל לא רק) מספקות הסבר לכבידה – ואפילו הסבר טוב יותר. זאת מפני שכבידה מכנית מסבירה כבידה אבל לא ההסבר נעצר בחלקיקים – כלומר, פשוט צריך להניח שהם קיימים. תורת המיתרים, למשל, יודעת להסביר כבידה (גם בעזרת אינטראקציות של חלקיקים הנקראים גרביטונים), ובנוסף היא גם יודעת להסביר למה הם קיימים, איך הם מבצעים אינטאראקציה, איך הם מתפלגים ביקום וכו' (כמובן שעד רמה מסוימת – עדיין לא נולדה התיאוריה המדעית שלא נתקעת איפהשהו אם ממשיכים לשאול "למה").

    הבדל בין ההסברים הוא שההסבר של כבידה מכנית הופרך בניסוי, וההסבר של התורות הקוונטיות לא הופך בניסוי, אך גם עדיין לא צבר מספיק ראיות כדי שיתייחסו אליו כנכון. יש לו הרבה ראיות, אבל הן כולן במסגרת התיאוריה ולא אומתו מול המציאות (מלבד כמה מקרים נקודתיים שיש עליהם ויכוח).

  41. ישראל,

    הגוף שלנו גם הוא ברובו חלל ריק שבין גרעיני האטום והאלקטרונים ועדיין איננו מסוגלים לעבור דרך קירות שגם הם ברובם חלל ריק.

    אמנם אינני פיזיקאי אבל אני דיי משוכנע שזה ניסוי טוב ושהוא כן יעבוד. מה שגורם לי להשתכנע בכך הוא הניסוי שקראתי עליו בעבר בו מדגו בעזרת משקולת קטנה תלוייה על חוט את כוח המשיכה האופקי של הר, כלומר זה בהחלט בר מדידה.

    והיום יש לנו אמצעי מדידה הרבה יותר מדוייקים, יש קרני לייזר שמודדות הפרש זוויות של מיליונית המעלה, ויש מאזני פיתול מאד מאד רגישים של קוונדיש. אני חושב שאפשר לבצע את הניסוי שהצעתי ואפילו דיי בקלות בעזרת שתי יציקות של מתכת דחוסה (הפיזיקאים כאן בטח יודעים לחשב איזה גודל חומה דרוש כדי שכוח המשיכה יהיה בר מדידה).

    במצב של כוח משיכה אמיתי לרווח הקטן בין 2 חלקי החומה לא תהיה כמעט השפעה על כוח המשיכה הכללי של החומה והמודד יראה שהחומה מושכת אותו כלפיה, לעומת זאת במצב של ״חלקיקי פושינג״ חייבת להיות למרווח השפעה דרמטית על התוצאה משום שעכשיו חלקיקי הפושינג ידחפו את המשקולת במידה שווה (כמעט) לאורך הציר האנכי של החומה ולכן מכשיר המדידה יראה ערך קרוב לאפס.

    אני חושב שעשינו (האנושות לא אני אישית) ניסויים הרבה יותר מסובכים מזה…

  42. יריב

    איני מאמין שניסוי החומה החצויה יכול לאשש או להפריך את פושינג.

    ההגיון שלך אומר להבנתי שהחומה תחסום את רוב חלקיקי הפושינג והפתח יאפשר מעבר חופשי. אך לא כך פועלת פושינג. רובם המכריע של החלקיקים עוברים את החומה בכל מקרה, כמו נייטרינו העובר דרך 1000 שמשות בלי בעיה, ורק אחד מתוך מיליון נעצר באחת בהן. גם במקרה של חומה בעובי מיליון קילומטר רוב החלקיקים יעברו והחלק שייעצר פרופורציוני בדיוק למסת החומה. (נייטרינו אגב הוא מועמד מועדף לשמש כחלקיק לסאז׳ באחת מעשרות תאוריות הפושינג הרווחות).

    יש רק חומה אמיתית אחת שחוסמת את מעבר כל החלקיקים וזהו חור שחור.

    אך כפי שאמרתי, אין כמעט ספק שפושינג עובדת במערכות סטטיות חסרות תנועה. תוכל להיווכח בכך אם תדמיין סילוני מים הניתזים מכל הכיוונים ובמרכזם שני מפרשים. המפרשים יצמדו זה לזה כי ברווח ביניהם נוצר וואקום יחסי.

    בפושינג, המסות אינן מפרשים אלא רשתות ענקיות עם רווחים ענקיים. רוב כדורי הטניס יעברו בין הרווחים אך אחדים יתקלו בחוטים ויפעילו לחץ. אם תוסיף רשת נוספת, שתי הרשתות יעצרו כפול כדורים, ו1000 רשתות פי 1000, בדיוק כמו שקורה עם מסה גדולה פי 1000 שגם שוקלת פי 1000.

  43. טוב, עכשיו אני כבר לא עוצר את עצמי. יהודה "שכח" שכשהוסבר לו הפתרון לאנומליה של פיוניר והוכח לו שהיא לא באמת קיימת, הוא לא קיבל רק "הודעה מנאס"א" שהיא בגדר תיאורית קונספירציית, אלא גם מאמרים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים שמוכיחים מעל כל צל של ספק שחוץ מהתיקון הקטנטן של הקרינה, פיוניר נעו בדיוק לפי ניוטון (טכנית, הן נעו בדיוק לפי יחסות כללית, אבל איפה שהמדידות בוצעו אין הבדל בין שתי התיאוריות).

    זאת אומרת, אם מקטלגים את ההסבר של ה"אנומליה" כתיאוריית קונספירציה, אפשר באותה מידה לעשות זאת לאלקטרומגנטיות, מבנה האטום או לדנ"א. כל מה שצריך לעשות זה לעצום את העיניים…

  44. אבל כל זה בתיאוריה, אני חושב שהניסוי המעשי שהצעתי (ניסוי החומה החצויה) הוא ניסוי פשוט לביצוע (בעיקר עם כלי מדידה רגיש כל כך כמו מד הכבידה של קוונדיש שניסים הזכיר קודם) ויראה הלכה למעשה אם התיאוריה הזו נכונה או לא.

  45. ישראל,

    תודה על הלינק (האנגלית שם לא מסובכת) אני חושב שאתמול כבר נתקלתי בלינק הזה, חיפשתי מידע על תיאוריית הפושינג גרביטי (תיארתי לעצמי שהיא לא תיאוריה מקורית של יהודה) דרך אגב אחת התוצאות הראשונות שקיבלתי בחיפוש הייתה רשימה ארוכה של טענות המראות מדוע התיאוריה הזו לא יכולה להיות נכונה:

    http://www.thescienceforum.com/physics/30064-why-push-gravity-does-not-work.html

  46. יודה הקונספירטור

    על פי החישוב שערכת, כיום מרקורי מאט בערך במטר/שנ בכל 300 שנה.

    אז לפני 300 מיליון שנה מהירותו הייתה גבוהה במיליון מ/שנ (ללא שקלול האינטגרציה שתעלה זאת בהרבה)?

    פי 20 ומעלה ממהירותו היום?

    הרשה לי גם לחלוק על חישוב החיכוך שלך.

    אם קראת את המאמר על לסאז', קיימים שני סוגי חיכוך:

    1. קלווין – תרמודינמי. החלקיקים מתנגשים עם אטומי המסות ומחממים אותן.

    2. פיינמן – מכני דינמי. בזאת עסקינן.

    שים לב שעל פי פושינג, הכוח הפועל על כל מסה מכל צד הוא עצום אך מתקזז. על מסה של קילוגרם בקרבת חור שחור פועל כוח של מיליארדים רבים של קילוגרמים/כוח, ובצד הפונה בכיוון ההפוך מהחור השחור כוח זה מופעל עיי החלקיקים.

    אך כמו עם דגים במעמקי האוקיינוס, הכוח הזה מתאזן עיי הכוח מהכיוון הנגדי.

    ואותן מסות, כמו אותם דגים, כאשר הן בתנועה מהירה עליהם להתגבר על אותו כוח מעכב שמפעיל אוקיינוס חלקיקי הפושינג.

    וכפי שהראינו, כוח זה גדול מיליארדי מונים מהכוח הפועל על דגים במעמקי האוקיינוס.

    שלא לדבר כבר על חלקיקי יסוד הנעים במהירויות כמעט אוריות.

    אז איך עובד הטריק?

  47. יהודה
    כתבת "במשך 30 שנה חקר צוות של נאסא והיגיע למסקנה שחום שנובע מהמנוע האטומי שלהן בעוצמה של כ 70 וואט הוא זה המאט אותם. אבל אנחנו כאן באתר הידען יודעים שהם היו חייבים למצוא משהו כדי להצדיק את ההוצאות. אנחנו יודעים שזה בגלל חיכוך הפושינג גרביטי."

    אתה לא מתבייש??? אתה בכלל מבין כמה חמור מה שכתבת עכשיו???

  48. ישראל שפירא, ואחרים
    חיכוך פיינמן, פעם 88.
    נבדוק כמה חיכוך פושינג- גרביטי- יקום- פשוט -ריצ'ארד- פיינמן יש בחלל. את זה נוכל לעשות בקלות אם נחפש חללית שנשלחה אל מעבר לכוכבי הלכת. כשהיא תגיע למרחק של למעלה מ 50 י"א מהשמש לפחות, נכבה את המנועים שלה וניתן לה להתרחק מהשמש בזמנה החופשי. אם היא תמשיך במהירות על פי ניוטון , הלכה התיאוריה שלי. אולם אם היא תאט בנוסף (בגלל חיכוך), הלך ניוטון.
    האמת שלנאסא יש שתי חלליות כאלה שנשלחו לחלל בשנות השבעים: פיוניר 10 ופיוניר 11, שבדיוק גולשים בחלל במרחקים האלה. וראה זה פלא, החלליות מאטות יותר מהצפוי על פי ניוטון. אנומליה זאת נקראת "האנומליה של פיוניר".
    במשך 30 שנה חקר צוות של נאסא והיגיע למסקנה שחום שנובע מהמנוע האטומי שלהן בעוצמה של כ 70 וואט הוא זה המאט אותם. אבל אנחנו כאן באתר הידען יודעים שהם היו חייבים למצוא משהו כדי להצדיק את ההוצאות. אנחנו יודעים שזה בגלל חיכוך הפושינג גרביטי.
    הנתונים מנאסא הם כדלקמן:
    (אתר הידען לא חברותי עם רישום נוסחאות אבל ננסה בכל זאת להעביר את החישובים. )
    מציע להשתמש בדף נייר ולרשום את המספרים
    תאוטת החיכוך שנמדדה היא בכיוון השמש, בגודל של מינוס 8.74 כפול 10 בחזקת מינוס עשר מטר לשנייה בריבוע. (עם סטייה אפשרית של כעשרים אחוזים)
    מנתוני האנומליה של פיוניר התקבל שהחלליות נעות במהירות של כ 12,000 מטר לשנייה כשהתאוטה הנ"ל מתגלה בהן.
    חיכוך פושינג גרביטי יפעל על כל אטום כך שלא חשוב מה המסה של החללית היא תאט באותה מידה (כמעט) אם היא כבדה או קלה או אפילו אם זה כוכב לכת. בנוסף החיכוך כמובן פרופורציוני לריבוע המהירות כמו כל חיכוך בתנועה בגז.
    נחלק את התאוטה לרבוע המהירות של החללית פיוניר ואז נקבל מה תהיה התאוטה למהירות חללית של מטר אחד לשנייה. זה יהיה קבוע החיכוך וגודלו שהתקבל הוא :
    מינוס 6 כפול 10 בחזקת מינוס 18. בערך.
    כעת נוכל בקלות למצוא את תאוטת החיכוך הפועלת על כל כוכב לכת פשוט ע"י זה שנכפיל את קבוע החיכוך בריבוע המהירות המסלולית של כוכב הלכת.
    למשל בכוכב חמה, הנע במסלולו סביב לשמש במהירות ממוצעת של 47,360 מטר לשנייה התאוטה כתוצאה מהחיכוך תתבטא במינוס 1.346 כפול 10 בחזקת מינוס עשר מטר לשנייה ברבוע.
    אני אעצור כאן כי ארצה לראות אם עד כאן מובן. אם לא אז אין טעם להמשיך. אם מובן, אז אני אמשיך.
    כמובן תמיד אפשר תמיד ללכת לבלוג שלי ולהתעמק שם, מאמר מספר 60.

    Yekumpashut.net16.net

    נא לא לכעוס.
    יהודה

  49. יריב

    לא ידוע לי.

    אך אם אתה מעוניין ללמוד קצת על התאוריה, הבט בלינק:

    https://en.wikipedia.org/wiki/Le_Sage%27s_theory_of_gravitation

    שים לב שהיא נבדקה עיי כמעט כל מדען רציני במשך 300 שנים, כולל ניוטון מקסוול לורד קלווין ופיינמן. אף אחד מהם לא טען שגרביטציה לא תיווצר באופן שהציע לסאז׳, אלא שייווצרו קשיים אחרים ובראש ובראשונה החיכוך עליו דיבר פיינמן.

    (איך האנגלית?).

  50. יודה

    ״האם יש למישהו איזו שהיא שאלה ספציפית בנושא המדובר?״

    כן, חיכוך פיינמן..

    (פעם 87)

    בבקשה, לא הפניות, לא ״כבר הסברתי״, לא ״אתה לא מבין״, ולא ״לך תלמד״.

    פשוט תסביר איך הפלנטות לא מואטות ונעצרות בגלל החיכוך עם חלקיקי לסאז׳/פושינג/יקומיפשוטי.

    לזכותך, רוב ההסתייגויות של יריב וניסים כבר נבדקו עיי כל שמנה וסלתה של הפיזיקה. פושינג עובדת למעט בעיית החיכוך המרכזית ועוד כמה בעיות משנה.

  51. "כמה שאני לא אוהב את צורת הדיבור של אלבנצו – הוא פשוט צודק!"

    ניסים זו פשוט בדיחה, את צורת הדיבור של אלבנצו אתה לא אוהב?? אתה חושב שצורת הדיבור שלך יותר טובה? הסתכלת על עצמך פעם מהצד ואיך אתה מדבר למגיבים אחרים כאן? אפשר להכין אנציקלופדיה עבת כרס מהביטויים המעליבים שהשתמשת בהם נגד מגיבים באתר הזה.

    אתה יכול להגיד שיהודה אולי לא חכם במיוחד ואולי גם לא מבין בפיזיקה ומתמטיקה, אבל לפחות הוא אדם תרבותי ששומר על תרבות דיבור, משהו שלא ממש רואים אצלך למרבה הצער.

    באמת, מדבר על אלבנצו.

  52. מלבד כל המכפישים שנהנים להכפיש באופן כללי, האם יש למישהו איזו שהיא שאלה ספציפית בנושא המדובר?, אם יש בבקשה, אשמח לענות, אם אין אז אלך לענייניי .
    לילה טוב
    יהודה

  53. ניסים
    אני נותן קישור לאחד הפרקים במשתנו המהוללת של יהודה סבדרמיש , תסתכל על החישובים ותראה כמה שהיא הזויה
    http://yekumpashut.net16.net/60-%D7%97%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%A2-%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%92-%D7%92%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%98%D7%99/
    אם בא לך תן לו שיעורים פרטיים במתמטיקה.

  54. יהודה
    סלח לי שוב, אבל אתה חצוף!!!

    http://yekumpashut.net16.net/40-%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%9E%D7%A1%D7%94-%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%94/

    א. נהוג ליחס את קביעותה של מהירות האור לניסוי מיכלזון מורלי שהראה שמהירות האור זהה בכל

    ב. ניסוי מיקלזון מורליי לא יכול היה לומר דבר לגבי גודלה של מהירות האור בעבר או בעתיד, כי לצורך

    כיוון.

    כך דרושה מדידה בשתי נקודות זמן לפחות, ולהשוות ביניהן. זה לא נעשה בניסוי.

    ג. ידוע ש: מהירות גלים בגז פרופורציונלית לשורש הטמפרטורה המוחלטת של הגז,

    לכן, ועד שיקבע אחרת:-

    ד. מהירות האור משתנה והיא פרופורציונית לשורש טמפרטורת הרקע של היקום T .

    כלומר אם K יהיה קבוע פרופורציה אזי מהירות האור בטמפ' רקע T תהיה:

    CT  K  T

    CT  K T 2 2

    תגיד – אתה חושב שכל מי שקורא הוא אידיוט???

  55. דניאל
    אתה שם לב שאתה מדבר רק באופן כללי כך שאי אפשר להגיב לך?, אם אתה רוצה שיגיבו לך, תביא דוגמא שלא מוצאת חן בעיניך ואז ניתעמת, אלא, אם הכול לא נכון ואז באמת חבל על הזמן שלך ושלי.
    יהודה

  56. יהודה
    כל התיאוריה שלך מבוססת על חוסר ידע וחוסר יושרה בסיסי. פרט מלהשמיץ את אלה שמשקיעים את חייהם במחקר, לא אמרת כלום! לדעתי, אתה מאד חצוף, ומאד נפגע כשמישהו תופס אותך בקלקלתך.

    שלח לי – אבל להגיד ש"תורת היחסות הכללית נכונה רק בטווחים קצרים" זה פשוט טמטום.

  57. יודלה
    לא חבל על הבריאות. אתה נשמע מאוד מאוד ומאוד פתטי. אי ההבנה שלך במדעים אם להתבטא בעדינות היא זעומה ביותר. אני גם בדקתי את החישובים שלך. נכנסתי לאתר שלך אותו הזכרת באחת התגובות שלך. הזויים לחלוטין. אתה עושה צחוק מעצמך. כולי רחמים עליך.

  58. וטעיתי לגבי שינוי במסלול כדור, הירח אמנם יפחית במעט את השטף של חלקיקי הפושינג גרביטי אבל זה יהיה כל כך זניח ביחס לחסימה שהשמש יוצרת עם המסה שלה…

  59. לניסים
    ציטוט: יהודה אתה באמת לא הבנת מה שאמרתי! אל תעלב, אבל אתה באמת לא מבין דברים בסיסיים במדע! סוף ציטוט.
    תשובה: ניסים הזהרתי אותך. אם אני לא מבין דברים בסיסים במדע אז מה אתה צריך את התגובה שלי??, לא בא לי לענות לך. תהנה מחוכמתך הרבה.
    יהודה

  60. יהודה…

    למעשה כשאני נזכר עכשיו בדיון שהיה לי כאן לא מזמן עם ניסים בקשר למד התאוצה, אני מגיע למסקנה שלא תראה שום שינוי משקל בזמן ליקוי חמה.

    תחשוב על מעלית סגורה שבתוכה מד תאוצה הנשמטת מלווין ומתחילה להאיץ לכיוון הקרקע לכיוון כדור הארץ, למרות שהיא ללא ספק מאיצה את מהירותה מד התאוצה יראה תאוצה אפס משום שלא רק המשקולת שבתוכו נמשכת לכדור הארץ אלא גם הקפיץ וגם הבסיס של מד התאוצה נמשכים לכדור הארץ באותה מידה…

    אני חושב שבעיה דומה תופיע גם בניסוי שהבריק לך קודם בראש, בזמן ליקוי חמה השטף של חלקיקי הפושינג אמנם יקטן לגבי המשקולת אבל הוא גם יקטן באותה מידה לגבי המשקל ולגבי כדור הארץ… לכן הקריאה של המחוג במשקל לא תשתנה.

  61. יהודה,

    נהיית אינשטיין ? 🙂

    נשמע רעיון טוב אבל לא נראה לי שעד היום אף אחד לא הבחין בשינויי משקל בזמן לקוי חמה… למעשה מסלולו של כדור הארץ היה אמור להשתנות דרמטית בכל ליקוי חמה…

  62. יהודה
    אתה באמת לא הבנת מה שאמרתי! אל תעלב, אבל אתה באמת לא מבין דברים בסיסיים במדע! אתה בכלל יודע מה משמעות המילה "נסמך" בהקשר של הפילוסופיה של המדע?

    להגיד שתורת היחסות הכללית עובדת רק במרחקים קצרים זו אווילות שחצנית, ואתה חייב להבין את זה, יהודה!
    תורת היחסות היא התוצאה של מספר הנחות פשוטות, והרבה מתמטיקה מורכבת. או שההנחות נכונות או שהן שגויות – אין אפשרות שלישית.
    תחשוב רגט, יהודה, הסיבה היחידה שלנו להאמין במפץ הגדול, בחורים שחורים ובהתקצרות הזמן היא תורת היחסות – את כל זה אתה פוסל????

    בקשר לנקודה שהעלה אריאל – כבר מזמן הסברתי לך שאתה טועה. המדידה נעשתה ע"י השוואה למסות אחרות, ולא ע"י "משקל אלקטרוני".

  63. יריב וניסים
    לא איכפת לי לעשות את הניסוי הזה וזאת יכולה להיות חוויה לא רגילה. צריך לעשות מספר חישובים אם ההבדלים הם ברי מדידה. לי ניראה שהר שלם לא מספיק לצורך כך.
    כרגע עלה לי רעיון….. מה דעתכם להשתמש בליקוי חמה???, ברגע שהירח מסתיר את השמש יגיעו מכיוונם פחות חלקיקיי פושינג גרביטי ולכן מסה שתישקל בכדור הארץ משקלה ישתנה עד לגמר הליקוי.
    אולי זה יותר בר מדידה?? מסתם מדידת פלטות ברזל בתוך מרתף או מינהרה??
    בקיצור , צריך לחפש את המשקיעים לניסוי ואני מוכן להמליץ עליכם כעוזרים מדעיים.
    יום טוב יריב וניסים
    יהודה

  64. אריאל
    בסרטון שהבאת את הלינק שלו הם מצאו "פתרון" לבעיה ע"י זה שהיגדירו את הק"ג באופן חדש: המסה של 2.15 כפול 10 בחזקת 25 אטומים של סיליקון 28. למותר לציין שזה לא יעזור להם ואם היקום הפשוט נכון, אזי, גם הק"ג הזה ימשיך לאבד ממשקלו . נחכה כמה שנים וניראה מה קורה.
    יום טוב
    יהודה

  65. יהודה,

    אריאל נתן לך תשובה קצרה וקולעת.

    ניסים ואני הצענו לך שני ניסויים פשוטים יחסית שיאפשרו לקבוע אם התיאוריה שלך נכונה או לא, לא מתחשק לך לבדוק ?

  66. אריאל
    ציטוט: יהודה הנה טענה שפסלת ואתה משתמש בה אחרי זה כדי להוכיח את דבריך:
    הטענה שפסלת או יותר נכון רעיון או העיקרון הקוסמולוגי שבכל מקום ובכל זמן הדברים מתנהגים באותה הצורה, אך בכל זאת אתה משתמש בעיקרון הקוסמולוגי כשאתה ניגש לפתור את בעיית הסיבוב של הגלקסיות. וכו' וכו' …. סוף ציטוט.
    תשובה : שאלה טובה שאלת! אכן אסור לי להגיד שעל סמך התנהגות הפושינג גרביטי והיקום הפשוט במערכת השמש הוא יהיה חייב להיות נכון גם בכול היקום!!. אם עשיתי זאת, חטאתי!. אבל עדין לכול אחד יש את הזכות להעלות רעיונות להסבר התנהגות קוסמולוגית. צריך רק לציין שזה בערבון מוגבל. ואכן, אני יכול להציע את ההסבר רק כהצעה להסבר התנהגות הגלקסיות, ויחליטו המגיבים מה מתאים להם יותר הסבר ניוטון עם החומר האפל והאנרגיה האפלה או ההסבר של היקום הפשוט עם הפרש הלחצים שלו.
    אחת המטרות שאנו עושים בלעלות רעיונות לתגובה באינטרנט היא כדי לעלות על כשלים מהסוג הזה שציינת אריאל. זה יכול לקרות בסערת הוויכוח.
    כל טוב אריאל!
    יהודה

  67. יהודה אם תערוך חיפוש קצר באינטרנט אתה תמצא הסבר שאושש מדעית על הפסד במסה. בנוסף הקילוגרם התקני נמדד ביחס לאחרים, מה שאומר שרק הוא ירד במסתו(או שאחרים עלו-אבק, שומן וכו') וזאת משום שאם יש באמת איבוד מסה בקצב קבוע, אז לא היה אמור להיראות שינוי משום שכולם היו יורדים באותה כמות.

  68. יריב
    ציטוט: יהודה, אז למה אתה מחכה, אתה מארגן ניסוי או לא ?. סוף ציטוט.
    תשובה: הנה הניסוי שלך: בשנת 2003 התפרסמה כתבה בניו-יורק טיימס בנושא זה. בהתאם לכתבה הק"ג הסטנדרטי השמור בפריז מאבד ממשקלו. הנתונים הם:
    א. מאז יציקת הקילוגרם הסטנדרטי בפריז חלפו 114 שנים (מ 1889 עד 2003, תאריך הכתבה).
    ב. הירידה במשקל הק"ג הסטנדרטי שנמדדה בפריס היא כ- 50 מיקרוגרם.
    בהתאם לחישוב שלנו 0.4234*114= 48.2 מיקרוגרם , טעות קטנה מ 4% .
    הפסד זה במשקל מוכיח למעשה שקבוע הגרביטציה העולמי G משתנה עם הזמן .
    נציין שבמאמר ניכתב שזה יחסית למשקלות סטנדרטיים אחרים. ניראה לי שהמודדים לא בדיוק הבינו מה קורה ומהיכן הפסד המשקל. יש לבדוק את השנוי במאזניים אלקטרוניות ולא בהשוואה למשקלות אחרים.

    http://www.extremetech.com/extreme/169448-good-news-dieters-the-kilo-is-losing-weight-changing-all-of-science-but-unfortunately-we-dont-know-why

    (מאמר 65 בבלוג שלי. Yekumpashut.net16.net )
    יום טוב יריב!
    יהודה

  69. יהודה הנה טענה שפסלת ואתה משתמש בה אחרי זה כדי להוכיח את דבריך:
    הטענה שפסלת או יותר נכון רעיון או העיקרון הקוסמולוגי שבכל מקום ובכל זמן הדברים מתנהגים באותה הצורה, אך בכל זאת אתה משתמש בעיקרון הקוסמולוגי כשאתה ניגש לפתור את בעיית הסיבוב של הגלקסיות. הסבר:
    אתה פוסל את תורת היחסות במרחקים גדולים בטענה שחוקי הגרביטציה אינם אותו הדבר למרחקים גדולים.
    למרות זאת אתה משתמש בעיקרון הקוסמולוגי(לא באופן ישיר) כדי להניח שחלקיקי הפושינג גרביטי מתנהגים באותו אופן בכל מקום. אנא ממך ישב את הסתירה הלוגית הזאת לפני שאתה ממשיך להטיף לתיאוריה של יקום פשוט אך מלא סתירות לוגיות.

  70. ניסים
    ציטוט: אפשרות אחרת לבדוק – בצע פעמיים את ניסוי קוונדיש – פעם אחת במקום יחסית פתוח, ופעם שנייה במקלט עם קירות עבים. אני שומע את קוונדיש מגחך בקברו…. סוף ציטוט.
    תשובה: בוא נשדרג קצת את הניסוי ובמקום מיקלט נעשה את המדידה השנייה בתוך מנהרה העוברת בתוך הר. כמו כן נציב את הלוחות במרחק קטן של מספר מילימטרים, כדי שכוח הגרביטציה יהיה משמעותי יותר. ואכן, בתוך המנהרה בהר אמורים להגיע פחות חלקיקיי פושינג גרביטי מכל הצדדים ולכן כוח המשיכה בין הרבועים יהיה קטן יותר. ההבדל יהיה זעיר ביותר אבל אולי הוא ניתן למדידה.
    אפשר לעשות גם ניסוי פשוט יותר:- רק לשקול ריבוע אחד ולחזור ולשקול אותו אחרי שנה כשהיקום קצת התפשט וחלקיקיי הפושינג גרביטי הם קצת פחות מרוכזים בחלל . אפילו הצלחתי לחשב את איבוד המשקל השנתי. למי שרוצה, קצת יותר מ 0.4 מיקרוגרם לכל ק"ג מסה לשנה. השקילה חייבת להיעשות רק עם מאזניים אלקטרוניות רגישות. נוסחת ניוטון לא מנבא סטייה במשקל והפושינג גרביטי כן מנבא!
    צוחק מי שצוחק אחרון!
    יום טוב
    יהודה

  71. לניסים
    ציטוט: לא חשבתי לרגע שתבין על מה אני מדבר…בוא ננסה בצורה אחרת. סוף ציטוט
    תשובה: ניסים ואחרים, איך אני אמור להתייחס לתגובה שמתחילה בצורה מזלזלת כזאת?, אולי, להגיב באותו אופן?? הפעם אתעלם מהזלזול אבל לא חושב שאעשה זאת אם הסגנון העלוב יחזור.
    ציטוט: אם אתה מקבל את תורת היחסות הכללית, אז אתה חייב לקבל את נוסחת ניוטון כמו שהיא.
    אז – אתה מקבל את תורת היחסות הכללית? כן או לא?. סוף ציטוט.
    תשובה: כמובן שאתה ממשיך בסיגנון השחצני שלך ולא מדייק בדברים שאמרתי. אז אחזור ואומר שוב. אין לי כל התנגדות לתורת היחסות במרחקים קטנים (מערכת השמש למשל). במרחקים כאלה אין הבדל כמעט בין ניוטון ליקום הפשוט בתוצאות המחושבות. לגבי המרחקים הגדולים של גלקסיות וצביריי גלקסיות יש נתק לניוטון והיחסות עם המסקנות של הפושינג גרביטי- יקום פשוט כי הרי אמרתי כבר שהיקום הפשוט פוסל את כוח הגרביטציה ככוח דומיננתי לגלקסיות ויותר. הגרביטציה למעשה לא קיימת במרחקים הקוסמולוגיים הגדולים.
    יום טוב
    ומקווה לתגובה בסגנון נעים יותר בהמשך
    יהודה

  72. לאריאל
    ציטוט: יהודה אמרת שאתה יכול להסביר את הכוח החזק באמצעות פושינג גרביטי. קדימה… סוף ציטוט.
    תשובה: נחשוב על זה.
    ציטוט: שאלה, אם יש כמויות עצומות של חלקיקי פושינג בכל מקום והם נעים לכל כיוון, אז באופן תיאורטי היינו אמורים לראות סוג של תנועה בראונית על עצמים קטנים עד בינוניים. סוף ציטוט.
    תשובה. אכן כך, אבל ניראה לי שזה לא יראה בגופים "ענקיים" כמו אסטרואידים , שביטים ומטאורים. זה אמור להראות בחלקיקים קטנים כמו אטומים או חלקיקיי אטומים, נידמה לי שזה גם ניראה שם.
    יום טוב
    יהודה

  73. ניסים, תודה ממש מעניין!

    יהודה,

    באופן מעשי ברור שהחומות לא יחסמו לחלוטין את חלקיקי הפושינג גרביטי, אבל אם משתמשים במתקן של קוונדיש שניסים הזכיר בהודעה שלו שלפי מה שהבנתי הוא סופר רגיש, אז אמורים לראות השפעה ברורה ומובהקת בין מצב של חומה אחת רציפה ובין מצב של חומה הבנוייה משני חצאים עם רווח קטן ביניהם, במקרה של חלקיקי פושינג ובמקרה של משיכה אמיתית של מסת החומה.

    זה ניסוי פשוט שיראה באופן ברור אם התיאוריה שלך נכונה או לא, ועם מתקן המדידה הרגיש שניסים הזכיר זה אפילו יהיה קל יותר למדידה ועם חומות קטנות יותר.

  74. יריב
    בתיאוריה אולי הניסוי שלך יעבוד אבל במעשית עליך לזכור שהחומות כמעט לא בולמות חלקיקיי פושינג גרביטי ולכן הם כמעט ולא קימות ולא ניתן לעשות חומות שיבלמו בכלל את החלקיקים כי אז החומות יהיו דומות לחור שחור. בקיצור לא מעשי
    כמו כן יש כרגע בעיה בבלוג שלי וקשה להיכנס אליו. מנסים לטפל בזה. סבלנות
    יום טוב
    יהודה

  75. יריב
    אני מסכים שהניסוי שלך טוב. אפשר גם ניסוי מעשי פשוט. כך שני ריבועים מפלדה, בעובי סנטימטר, ואורך כל צלע מטר. קשור חוט לכל רבוע בפינה, ותלה אותם במרחק 4 מטר ביניהם. אתה יכול למדוד את הכוח המשיכה ביניהם – קוונדיש עשה ניסוי דומה לפני יותר ממאתיים שנה!
    עכשיו – קשור את הלוחות ממרכזם כך שיהיו אופקיים. לפי הבנתי את טענת יהודה, כוח המשיכה ביניהם אמור עכשיו לקטון בהרבה.

    אפשרות אחרת לבדוק – בצע פעמיים את ניסוי קוונדיש – פעם אחת במקום יחסית פתוח, ופעם שנייה במקלט עם קירות עבים.
    אני שומע את קוונדיש מגחך בקברו….

  76. ישראל
    זה שלא מצאו (עדיין) את הגרביטון לא פוסל את ההסבר. ובקשר למגנטיות – אתה בודאי מכיר את ההסבר של פיינמן.

  77. יהודה אמרת שאתה יכול להסביר את הכוח החזק באמצעות פושינג גרביטי. קדימה אני בטוח שמחכה פרס נובל עם שמך עליו.
    שאלה, אם יש כמויות עצומות של חלקיקי פושינג בכל מקום והם נעים לכל כיוון, אז באופן תיאוריטי היינו אמורים לראות סוג של תנועה בראונית על עצמים קטנים עד בינוניים(מלווינים מלאכותיים זעירים ועד שביטים ומטאוריטים). האם אני צודק?

  78. ניסים

    ״אין הסבר לכבידה …. גם אין הסבר לפוטון, למגנטיות, לספין, להתפרקות רדיו-אקטיבית … למה בדיוק כן יש הסבר?״

    התשובה בשאלה.

    הסבר למגנטיות – פוטון, נושא הכוח האלקטרומגנטי. תכונותיו ידועות. ניתן למדוד אחד בודד.

    ומה נושא את כוח הכבידה? גרביטון? מדדו פעם אחד כזה?

    מה גורם למרחב זמן להתעקם? איך?

    ולא אמרתי שלכל דבר יש הסבר. זה כולל גם את הכבידה. פושינג היא התאוריה היחידה הידועה לי שמציעה מנגנון להסבר הכבידה, לא רק תיאור שלה. אין זאת אומרת כמובן שהיא נכונה, ע״ע דיונינו.

  79. ניסים,

    אתה צודק לחלוטין טעות של חוסר תשומת לב רגעית, אבל מה דעתך תכלס על הניסוי עצמו ?

  80. ישראל
    אין הסבר לכבידה …. גם אין הסבר לפוטון, למגנטיות, לספין, להתפרקות רדיו-אקטיבית … למה בדיוק כן יש הסבר?

  81. יהודה
    לא חשבתי לרגע שתבין על מה אני מדבר…בוא ננסה בצורה אחרת.

    אם אתה מקבל את תורת היחסות הכללית, אז אתה חייב לקבל את נוסחת ניוטון כמו שהיא.
    אז – אתה מקבל את תורת היחסות הכללית? כן או לא?

  82. יהודה שוב,

    לדעתי אתה קצת ממעיט מדי ביכולת של ניסוי כזה להפריך את תיאוריית הפושינג גרביטי שלך.

    כדי להבין זאת נסה לחשוב על חומה ממש דחוסה ומאסיבית שחוסמת לחלוטין מעבר של חלקיקי פושינג גרביטי, עכשיו חשוב פעם נוספת (2 הסעיפים בהודעה הקודמת) איזו השפעה תהיה לסגירת המרווח במקרה של כוח משיכה אמיתי של החומות (השפעה זניחה כמעט לחלוטין) לעומת מקרה של פושינג גרביטי (עכשיו חלקיקי פושינג לא יגיעו בכלל מכיוון החומה) אז ההשפעה תהיה הרבה הרבה יותר חזקה…

  83. יהודה,

    אני דיי משוכנע שאתה טועה, במקרה של פושינג גרביטי החלקיקים שלך יעברו בקלות דרך המרווח וידחפו את המשקולת הרחק מהחומות, נכון שהמשקולת תימשך מעט לכיוון המרווח, אבל הרבה פחות מאשר במקרה של כוח משיכה אמיתי של החומות.

    נסה לחשוב על זה כך, נסגור את הרווח בין 2 חצאי החומה:

    1. במקרה של כוח משיכה אמיתי לא תהיה לכך כמעט כל השפעה על הניסוי משום שהרווח קטן וזניח והמשקולת עדיין תראה את אותה זוית נטייה כלפי החומה.

    2. במקרה של פושינג גרביטי לסגירת המרווח תהיה השפעה הרבה יותר דרמטית משום שעכשיו כמעט לא יהיו חלקיקי פושינג גרביטי שידחפו את המשקולת הרחק מהחומה (אלו שקודם עברו דרך המרווח) עכשיו המשקולת ״תידחף״ לעבר החומה בצורה הרבה יותר משמעותית…

    אתה קצת ממעיט מדי ביכולת של ניסוי כזה להפריך את תיאוריית הפושינג גרביטי.

  84. יהודה
    הראיתי לניוטון ולאיינשטיין את התאוריה שלך. התגובה שלהם היתה זהה. מה הוא מבלבל לנו את הראש?

  85. יריב
    זה כעת ברור.
    אבל המסקנה שלך מוטעית. בשני ההסברים (הניוטוני ו הפושינג גרביטי)הנקודה תנוע לכיוון מרכז המסה של החומות.
    ההסבר של הפושינג גרביוטי:- תמיד, כל עוד הנקודה מחוץ לגדרות , פוגעים בה יותר חלקיקיי פושינג גרביטי חיצוניים מאשר מכיוון החומות. רק בין החומות יש את נקודת שיווי המשקל שבה מכל כיוון פוגעים חלקיקים כמו מהכיוון הנגדי. לכן התוצאה הסופית היא ממש כמו בניוטון.
    לילה טוב יריב
    יהודה

  86. יהודה,

    השרטוט מובן? זהו מבט על, אתה רואה חומה המחולקת לשני חצאים, חצי ימני וחצי שמאלי? אתה רואה רווח בין שני החצאים (שחלקיקי פושינג גרוויטי יכולים לעבור דרכו) אתה רואה את המשקולת הזעירה למעלה, בדיוק מול מרכז הרווח ?

  87. ________________ . ________________
    #############_____#############
    #############_____#############

    הנה הציור שוב, הקו התחתי זה אוויר.

  88. בשליחה הרווחים שעשיתי הצטמצמו…. הנקודה למעלה אמורה להיות בדיוק באמצע מול מרכז הרווח (וגם הוא אמור להיות קצת יותר רחב…)

  89. .
    ############# #############
    ############# #############

    יהודה,

    זה כל כך פשוט, ניסיתי לצייר אני מקווה שזה יצליח, זהו מבט על, אתה רואה שתי מאסות עם רווח קטן ביניהן ? מרכז המסה המשותף שלהן הוא בדיוק במרכז הרווח, מסכים ?

    הנקודה הקטנה למעלה זו משקולת זעירה התלוייה על חוט דקיק כמעט חסר משקל, בדיוק מול הרווח בין שתי המאסות.

    1. לפי התיאוריה שלך חלקיקי פושינג גרוויטי יעברו דרך הרווח בחומה וידחפו את המשקולת הרחק מהחומה, ואחרים שיגיעו מהצד השני ידחפו אותה בכיוון ההפוך כלומר לעבר החומה, כלומר יהיה איזון והמשקולת כמעט לא תזוז.

    2. אם לעומת זאת החומה המאסיבית באמת יוצרת כוח משיכה אמיתי, אז היא *תמשוך* את המשקולת הזעירה לעבר מרכז המירווח, משום שזהו מרכז המסה המשותף של שני חלקי החומה.

    הבט בציור, עכשיו זה יותר ברור ?

  90. יריב
    לצערי, קראתי את הסבר הניסוי שלך, ולא הבנתי את הניסוי.
    אבל בבלוג שלי יש את המקרה של הק"ג שמאבד ממשקלו שניתן להסבר רק עם הפושינג גרביטי.
    הרי ידוע שהיקום מתפשט ולכן, מספר חלקיקיי הפושינג גרביטי ליחידת נפח קטן, ומכאן גם המשקל שהם יכולים ליצור הוא קטן יותר. כלומר אם נישקול בצורה מדוייקת גוף, ונשוב ונישקול אותו שוב לאחר שנה , משקלו יהיה קטן יותר. מדידה כזאת נימדדה לגבי מספר ק"ג סטנדרטיים וניראה שהירידה תואמת בדיוק את התפשטות היקום . מאמר 65 בבלוג שלי.
    yekumpashut.net16.net
    יום טוב יריב
    יהודה

  91. יודה

    מכייוון שחיכוך פיינמן הוא הבעיה העיקרית בפושינג and due to the gravity of the subject – יש מצב אולי שאתה פשוט מסביר במקום לשלוח אותנו לבלוגים?

    קפה זה לטורקים. אצלנו בוינדזור לוגמים כוס טה.

    יריב

    אין צורך להוכיח את פושינג – היא נבדקה עיי כל הפיזיקאים המיתולוגים החל מניוטון עצמו. אין ספק שהתאוריה עובדת, ואם תבנה דגם מעבדתי תוכל להיווכח בזאת, כמו שתוכל לראות שברגע שתזיז את המסות – המפרשים – תתקל בחיכוך.

    הבעיה שאתה מתאר תוארה בספרו של ראובן ניר ״משיכה״ כולל הפיתרון שלה. הבעיה העיקרית היא בעיית החיכוך, וכולנו עוצרים את נשימתינו לראות אם יודה יביא את פתרונה.

    אך יודה צודק בכך שכרגע אין הסבר לכיצד פועלת הגרביטציה אלא רק תיאור שלה, כפי שתוכל להיווכח בקישור שהבאתי קודם.

  92. הבהרה,

    אם מדובר בכוח משיכה אז המרווח הקטן בין שתי המאסות יהיה זניח והן יתפקדו כמסה אחת גדולה שמושכת כלפיה את המשקולת הזעירה שלנו.

    אם לעומת זאת התיאוריה שלך היא הנכונה, אז אמורה להיות למרווח השפעה דרמטית על מידת ה״דחיפה״ של המשקולת כלפי המרכז בין שתי המאסות.

  93. יהודה,

    אחרי מעט מחשבה לגבי הניסוי שהצעתי, אולי הוא קצת בעייתי, נגיד שהמשקולת התיאורתית שלנו היא פלטת מתכת מרובעת המורכבת מ 100 על 100 אטומים (סה״כ 1000 אטומים) בכל אטום פוגע פושינג גרוויטי אחד מפעיל עליו דחיפה קלה כלפי מטה, משקל הפלטה הנמדד הוא סכומם של 1000 כוחות דחיפה חלשים כאלו.

    עכשיו, אם נערום את 1000 האטומים למגדל גבוה ברוחב של אטום, עדיין פושינג גרוויטי בודד שיפגע באטום העליון יתן לו דחיפה קלה, יעבוד לאטום מתחתיו ויתן לו גם דחיפה קלה, וכך עם האטומים הבאים בתור…עד שיגיע למטה ועדיין הוא הפעיל על המגדל 1000 דחיפות קלות כך שעדיין נמדוד את אותו משקל, מה שתואם לעניות דעתי למה שקורה במציאות.

    אבל… עלה לי רעיון הרבה יותר טוב שלדעתי יכול בהחלט לאשש או להפריך את התיאוריה שלך. ניסוי יחסית פשוט אם כי לא לאדם פרטי אבל בטח אפשר לארגן משהוא אם יש לך מספיק כסף ורצון לפרויקט כזה.

    הניסוי הוא כזה, עד כמה שזכור לי ישנם מכשירי מדידה (מבוססי לייזר נדמה לי) המסוגלים למדוד דיי בקלות ובמדוייק את כוח המשיכה שהר גדול מפעיל על משקולת תלוייה על חוט שממוקמת למרגלות ההר (כלומר את הזוית שהחוט יוצר יחסית לאנך) וזכור לי אפילו שנעשו ניסויים כאלה.

    כדי לבדוק את רעיון הפושינג גרוויטי שלך, ממקמים באיזור מישורי גדול ושטוח שני בלוקים מאסיביים ככל האפשר (צריך לחשב איזה גודל הוא ״מספיק״) של יציקות מתכת, או אם אין אפשרות אז אפילו מיכלי מים ענקיים המונחים זה על גבי זה, וממקמים את הבלוקים זה לצד זה כך שישנו מרווח קטן בינהם, נאמר של 2 מטר.

    עכשיו, בתוך מיכל שקוף ואטום (כדי למנוע השפעות של רוח ותזוזות של אוויר) בדיוק מול המרווח בין שני הגושים המאסיביים שיצרנו, וקצת לפניהם (נגיד 5 מטרים מול מרכז המרווח) מציבים משקולת מתכת זעירה (שתושפע ככל האפשר מהמאסות שיצרנו) על חוט ארוך ודקיק, ומודדים את כוח המשיכה שהמאסות מפעילות על המשקולת שלנו, כלומר את הזווית של החוט.

    1. אם התיאוריה שלך נכונה המשקולת כמעט לא אמורה להימשך לכיוון המאסות מפני שהמרווח ביניהן מאפשר לחלקיקי הפושינג לדחוף את המשקולת במידה שווה כלפי המאסות וגם בכיוון ההפוך כלומר משני הכיוונים.

    2. לעומת זאת, אם המישקולת תימשך לעבר המירווח (מרכז המסה המשותף של שתי המאסות) במידה הצפוייה לפי חישוב מתמטי/פיזיקלי פשוט עבור מאסות בגודל כזה, הדבר כמובן יפריך את התיאוריה שלך.

    האם הניסוי מובן לך ? מה דעתך ?

    מביני עניין בפיזיקה, מה דעתכם ?

  94. יהודה
    הראיתי את התאוריה שלך לניוטון ולאיינשטיין. התגובה של שניהם היתה זהה. מה הוא מבלבל לנו את הראש?

  95. ישראל שפירא (היקר)
    ציטוט: תוכל להגיד לי מי הוא זה שאמר: ציטוט: כנ"ל המצב דומה עם ספינות מפרש, כל עוד נושבת רוח, ספינת מפרש תשוט על אף החיכוך שלה עם המים והאוויר. סוף ציטוט.
    תשובה: כל מה שרציתי להראות עם הדוגמא של ספינות המפרש היא שכל עוד נושבת רוח , ספינת מפרש שטה ובהקשר לפושינג גרביטי, כל עוד החלקיקים מגיעים למערכת, תימשך הגרביטציה והתנועה ולא חשוב שיש חיכוך.
    צר לי אם הבנתם מזה שגם במקרה של הפושינג גרביטי יש רוח. חטאתי פשעתי, ואני מתנצל.
    ציטוט: רמז: מתחיל בי׳ נגמר בה׳. סוף ציטוט .
    תשובה: מי זה יכול להיות?, אולי ישעיה?, אולי ישראלשפירה?, מעניין.
    ציטוט: יכול להיות יודה שאינך מבין מהי בעיית חיכוך פיינמן? כי אם אתה כן מבין, אז או שלא הסברת עדיין כיצד הפלנטות מתגברות עליו, או שדיברת על רוח, לא?. סוף ציטוט
    תשובה. תיכנס בבקשה לבלוג שלי מאמרים 55, 60 . שם זה מוסבר היטב. אם לא תבין, אז אין מה לעשות.
    יום טוב
    יהודה

  96. אריה סתר
    ציטוט: יהודה: "בעיה עם החשמל, כלומר, איך להסביר חשמל חיובי או שלילי." לא שמעת יהודה על חוסר או עודף אלקטרונים באלקטרוסטטיקה, או כיוון זרימת האלקטרונים באלקטרודינמיקה?. סוף ציטוט.
    תשובה: כולנו יודעים את זה ויודעים שאלקטרון הוא שלילי ופרוטון חיובי , אבל, מה יש בהם שהם כאלה??, מה יש לפרוטון שהוא חיובי ולכן הוא לא יכול להיות ליד פרוטון אחר?, כנ"ל גם עם האלקטרון. ולמה הם כל כך "אוהבים" אחד את השני ונמשכים אחד לשני.
    יום טוב אריה
    יהודה

  97. אריאל ואחרים
    ציטוט: יהודה אני אחזור על שאלתי אל אף ש"התחמקת" ממנה במשך קרוב לשנה. סוף ציטוט.
    תשובה: מכיוון שנאמר לי מספר פעמים שאני מתעלם משאלות אני נוקט בשיטה חדשה של ציטוט השאלות ותגובה עליהם כך שלא תהיה כל התעלמות. אבל אנא, בקשה, להיות סבלניים.
    ציטוט: איך אתה כל כך בטוח שדווקא אין זה הכוח החזק או הכוח החלש,(שהרי נמדדו רק במעבדה במרחקים שקטנים משערה) אינם אלו שמשפיעים במרחקים עצומים?. סוף ציטוט.
    תשובה: שאלה טובה!. אני לא בטוח, אבל בדקתי דווקא דבר אחר : האם פושינג גרביטי במרחקים זעירים יכול למלא את מקום הכוח החזק והכוח החלש. ואפילו הצלחתי להסביר את המקרים של כוח דחיה שמופיעים אצלם. תוצאה מעניינת אבל לא קידמתי אותה ואולי יש מקום לקדם. יהיה נחמד אם הפושינג גרביטי יסביר גם את הכוח החזק והחלש. אתה צריך להבין שאני עושה עוד דברים מלבד ל"שחק" במדע.
    ציטוט: כפי שזה נראה בבלוג שלך, שאתה רוצה אתה משתמש בתיאוריה שלך ופוסל ללא הבחנה דברים שאתה בעצמך טענת או משתמש בטענות שפסלת. סוף ציטוט.
    תשובה: אני חושב שאתה סתם מעליל, אבל אם תביא דוגמאות, אתייחס אליהם.
    יום טוב לכולם
    יהודה

  98. יודה

    ציטוט: תשובה: מצטער, אבל אתה לא מבין איך הפושינג גרביטי עובד. חלקיקיי הפושינג גרביטי רק דוחפים את המסות אחת כלפי השניה. אין רוח! לא נוצרת רוח!, ולכן אין כיווני רוח. סוף ציטוט.

    מממ..

    תוכל להגיד לי מי הוא זה שאמר:

    ציטוט: כנ"ל המצב דומה עם ספינות מפרש, כל עוד נושבת רוח, ספינת מפרש תשוט על אף החיכוך שלה עם המים והאוויר. סוף ציטוט.

    רמז: מתחיל בי׳ נגמר בה׳.

    יכול להיות יודה שאינך מבין מהי בעיית חיכוך פיינמן?

    כי אם אתה כן מבין, אז או שלא הסברת עדיין כיצד הפלנטות מתגברות עליו, או שדיברת על רוח, לא?

  99. יהודה
    הראיתי את התיאוריה שלך לניוטון ולאיינשטיין והתשובה של שניהם היתה זהה : מה הוא מבלבל לנו את הראש?

  100. ניסים
    ציטוט: יהודה, אתה טוען ש"נוסחת ניוטון" אינה נסמכת על תורת היחסות הכללית?. סוף ציטוט.
    תשובה: נידמה לי שנוסחת ניוטון קדמה לתורת היחסות. אבל זאת יכולה להיות שאלה טובה אם תורת היחסות הייתה יכולה להתפתח גם בלי נוסחת ניוטון. לא ניראה לי אבל, זאת שאלה מעניינת. מה שכן, נוסחת ניוטון היא מקרה פרטי של תורת היחסות במקרים של מהירויות קטנות יחסית וגופים לא גדולים במיוחד.
    יום טוב ניסים
    יהודה

  101. יהודה: "בעיה עם החשמל, כלומר, איך להסביר חשמל חיובי או שלילי." לא שמעת יהודה על חוסר או עודף אלקטרונים באלקטרוסטטיקה, או כיוון זרימת האלקטרונים באלקטרודינמיקה?

  102. יהודה אני אחזור על שאלתי אל אף ש"התחמקת" ממנה במשך קרוב לשנה.
    השאלה:
    איך אתה כל כך בטוח שדווקא אין זה הכוח החזק או הכוח החלש,(שהרי נמדדו רק במעבדה במרחקים שקטנים משערה) אינם אלו שמשפיעים במרחקים עצומים?
    כפי שזה נראה בבלוג שלך, שאתה רוצה אתה משתמש בתיאוריה שלך ופוסל ללא הבחנה דברים שאתה בעצמך טענת או משתמש בטענות שפסלת.

  103. יריב
    ציטוט: יהודה, 1. כיצד התיאוריה שלך מסבירה תצפיות של כמות עצומה של גז חלקיקים ואבק שמסתחררים לאזור זעיר וחשוך בחלל? אני מבין שאינך מקבל את קיומם של חורים שחורים (שלעניות דעתי קצת סותרים את התיאוריה שלך). סוף ציטוט.
    תשובה: שאלה טובה. לגבי שאלתך הראשונה, אני רואה את מרחביי היקום שלי מלאי חלקיקים :- מלבד חלקיקיי הפושינג גרביטי יש בהם גם ניטרינים, פוטונים המוני קרניים קוסמיות ועוד, שבס"ה מגדירים את מרחביי היקום כיקום גזי אדיר עם כל מה שנובע מכך ולכן יש ביקום כזה לחצים באזורים שונים (כמו בכל גוף גזי), וכמובן גם הפרשי לחצים ומכאן גם זרימה של חומר לאזורים בעלי לחץ נמוך ביקום , כך שלא תהיה בעיה של "אזורים שמסתחררים" באזורים בעלי לחץ נמוך. בבלוג שלי יש מאמרים בנושא: Yekumpashut.net16.net כנס לשם ואם יהיה צורך תגיב ותשאל.
    ולגבי ה"חורים שחורים " בשאלתך, כל נוסחה מוגדרת רק היכן שהיא יכולה להימדד ולהיבדק. מעבר לתחום המדידה שלה אנחנו רק יכולים לשער כיצד היא תתנהג. לכן, כנ"ל גם עם נוסחת ניוטון והגרביטציה. אני חושב שנוסחת ניוטון בכללה לא מוגדרת היכן שהיא לא יכלה להימדד ולכן היא לא מוגדרת באינסוף, או בסביבה של נקודות סינגולאריות וליד "חורים שחורים". פושינג גרביטי ויקום פשוט שנובע ממנו, מסבירים היטב למה למעשה אין נקודות סינגולאריות ולמה אין חורים שחורים, ולמה הגרביטציה לא מוגדרת במרחקים גדולים ולמעשה נמוגה מעל לכמה עשרות שנות אור.
    ציטוט: 2. כיצד התיאוריה שלך מסבירה שאור (שהוא חסר מסה) מתעקם בקרבת כוכב מאסיבי ?. סוף ציטוט.
    תשובה: ההסבר יכול להיות בדיוק כמו ההסבר הניוטוני. הרי הגרביטציה במרחקים קטנים של יחידות אסטרונומיות בודדות היא באותו סדר גודל של הניוטונית, לתיאוריה שלי אין שום סתירה לתורת היחסות במרחקים אלה לכן ההסבר של תורת היחסות יכול להיות מקובל גם עלי. יש סתירה עם תורת היחסות במרחקים גדולים בסדרי גודל של שנות אור.
    ציטוט: 3. האם חלקיקי הפושינג התיאוריה שלך מאטים את מהירותם כאשר הם עוברים דרך מסה ?. סוף ציטוט.
    תשובה. לא , הם לא מאטים, הם בקושי מודעים לזה שהם עוברים דרך חומר. רובם לא נבלמים בכוכב. אמרתי, רובם, כי המעטים שנבלמים קובעים את הגרביטציה על פי הפושינג גרביטי.
    ציטוט: 4. ניקח משקולת מתכת עגולה שמשקלה 20 קילוגרם, ונשנה את צורתה לצורת מוט דקיק הנשען אנכית על המשקל (מאזניים) עכשיו פוגעים בו מלמעלה הרבה פחות חלקיקי פושינג, האם המאזניים לא אמורים להראות עכשיו משקל הרבה יותר נמוך ?. סוף ציטוט.
    תשובה: שאלה יפה שמראה שאתה מבין את עקרון הגרביטציה של הפושינג גרביטי. מה שיקרה במקרה של המוט המאונך מעל המשקל הוא שיהיו אטומים במוט שיוסתרו מחלקיקיי הפושינג גרביטי ע"י אטומים אחרים, לכן מוט מאונך אמור להיות קל יותר מאותו מוט שיושכב על המאזניים או מפח דק בעל אותה מסה שיושכב במאזניים. אבל מראש אני אומר לך שההבדלים במשקל יהיו זעירים ביותר ואינני חושב שהם בעלי כושר מדידה. בבלוג שלי יש מספר מאמרים בנושא כגון התפשטות היקום והירידה במשקל גופים לדוגמא מאמר מספר 65 בבלוג.
    כל טוב יריב
    יהודה

  104. יהודה,

    1. כיצד התיאורייה שלך מסבירה תצפיות של כמות עצומה של גז חלקיקים ואבק שמסתחררים לאיזור זעיר וחשוך בחלל? אני מבין שאינך מקבל את קיומם של חורים שחורים (שלעניות דעתי קצת סותרים את התיאוריה שלך).

    2. כיצד התיאוריה שלך מסבירה שאור (שהוא חסר מסה) מתעקם בקרבת כוכב מאסיבי ?

    3. האם חלקיקי הפושינג התיאוריה שלך מאיטים את מהירותם כאשר הם עוברים דרך מסה ?

    4. ניקח משקולת מתכת עגולה שמשקלה 20 קילוגרם, ונשנה את צורתה לצורת מוט דקיק הנשען אנכית על המשקל (מאזניים) עכשיו פוגעים בו מלמעלה הרבה פחות חלקיקי פושינג, האם המאזניים לא אמורים להראות עכשיו משקל הרבה יותר נמוך ?

  105. יריב
    ציטוט: יום טוב גם לך יהודה ותודה על הפירוט. סוף ציטוט.
    תשובה: חן, חן, ואשמח תמיד לענות לשאלותיך.
    ציטוט: מה דעתך על שני מגנטים שנמשכים זה לזה, האם גם שם יש חלקיקי פושינג ? סוף ציטוט.
    תשובה: באמת שאינני יודע. חלקיקיי הפושינג גרביטי נמצאים וודאי גם שם, אבל, אינני יודע כיצד להסביר את השוני בין הקטבים במגנט. כלומר, אינני רואה אפשרות כיצד במקרה א' תהיה דחייה בין קטבים זהים ובמקרה ב' תהיה משיכה בין קטבים שונים, כלומר, הייתי שמח אם היה לי הסבר. יש לך, יריב, איזה שהוא רעיון?? לי אין, אבל מזמן לא חשבתי בנושא והגיע הזמן לחשוב ולהתעמק בו שוב. נידמה לי ששנינו מסכימים שחייב להיות למגנטיות הסבר יותר מהותי ולא סתם צפון מגנטי ודרום מגנטי.
    הבעיה היא גם אותה בעיה עם החשמל, כלומר, איך להסביר חשמל חיובי או שלילי.
    יום טוב יריב!
    יהודה.

  106. יהודה,

    יום טוב גם לך ותודה על הפירוט.

    מה דעתך על שני מגנטים שנמשכים זה לזה, האם גם שם יש חלקיקי פושינג ?

  107. יריב
    ציטוט: הבנתי, אתה טוען שחלקיקי הפושינג גרוויטי מגיעים מכל הכיוונים, סוף ציטוט.
    תשובה: נכון, מכל הכיוונים וכל הזמן, בכמויות אדירות. הם קטנים מאוד, ורובם עוברים כוכב בלי להתנגש בו. חישוב שעשיתי שמסתם בסדר גודל של עשר במינוס 37 גרם, בערך בעשרים וחמש סדרי גודל קטן מהפרוטון. אפילו קטן מהמסה המשוערת של הניטרינו. הדרך החופשית הממוצעת שלהם היא קרוב לוודאי מעל שנת אור.
    ציטוט: אבל האם יש ראיה כלשהי לקיומם יותר מאשר יש ראיות לקיומם של חומר אפל ואנרגיה אפלה שאתה כל הזמן מתריס שאין שום ראייה לקיומם ? סוף ציטוט.
    תשובה: יש הבדל עקרוני בין חלקיקיי הפושינג גרביטי והמסה האפלה. חלקיקיי הפושינג גרביטי עם התנע והאנרגיה הקינטית שיש בם, אמורים להיות יוצרי הגרביטציה. וזה מוסבר יפה, וכל אחד יודע מה זה תנע ומה זה אנרגיה. אפשר להסיק מההסבר את התנהגות הגרביטציה במרחקים הקוסמולוגיים הגדולים, ונכון, יש גם הבדלים בין התוצאות מחישוביי ניוטון- איינשטיין במרחקים הקוסמולוגיים הגדולים.
    הסבר ניוטון לגרביטציה הוא רק הסבר מתמטי שמסביר את מה שאמור להתקבל בחישובים. הכול מבוסס במדידות שהיו לניוטון עד למרחקים של כוכב הלכת שבתאי , כעשר יחידות אסטרונומיות שזה הרבה פחות מאלפית שנת אור . להסיק מכאן למרחקים של מיליארדי שנות אור זה …. קצת מוגזם. שום עיקרון קוסמולוגי לא יכול לגשר בין הבדליי המרחקים האלה.
    ולשאלתך: האם יש ראייה לקיומם?, אני יכול לענות תשובה מתחכמת: כן, יש ראיה והיא הגרביטציה, שזה ההסבר היחידי שקיים לה. האמת, אינני יודע איך יגלו חלקיק בסדר גודל כה קטן, אבל אמונה בקיומו דורשת רק להאמין בדברים אלמנטריים בפיזיקה כגון תנע, אנרגיה קינטית וכו', אמונה בניוטון, מעבירה את האמונה לדברים אחרים כגון: לכל חומר יש גרביטציה?, אולי יש צורך גם לעקם את המרחב זמן?, יש חומר אפל?, יש אנרגיה אפלה?, בקיצור, לי ניראה שאמונה בפושינג גרביטי וביקום הפשוט דורשת פחות הנחות יסוד- רק תנע ואנרגיה קינטית, שכולם יודעים מה הם. עיקרון "התער של אוקאם" (בחר את הפשוט), היה אוהב את זה!
    יום טוב יריב!
    יהודה

  108. לניסים
    ציטוט: ההסבר שלך לחיכוך לא מובן בכלל! לפי התיאוריה שלך, כוכב שמסתובב על צירו היה חייב לעצור בסוף.. סוף ציטוט.
    תשובה: אולי זה באמת מה שיקרה לו.
    ציטוט: לא הסברת מדוע ההסבר שלך עדיף על הסבר החומר האפל. סוף ציטוט.
    תשובה: הסבר החומר האפל הוא שינוי התוצאות הנמדדות בשטח כדי שיתאימו לנוסחת ניוטון "הקדושה" שלך. אמרתי כבר המון פעמים שאם הנתונים שנמדדים בשטח לא מתאימים למה שמתקבל מהנוסחה שלך, צריך לזרוק את הנוסחה ולחפש אחרת. מה זה השטות הזאת של לשנות את הנתונים עם חומר אפל או אנרגיה אפלה, כדי שיתאימו למה שמתקבל מהנוסחה שלך???, זה דבר יסודי שכל תלמיד תיכון יודע את זה. אפילו אישתי לא תקבל את זה שאני אביא לי עשר קילו תפוחיי אדמה שתשעה מהם אפלים!.
    ציטוט: אתה באמת חושב שמישהו יחשוב שהתיאוריה שלך, שפוסלת גם את תורת היחסות הכללית וגם את תורת השדות הקוונטיים,… סוף ציטוט.
    תשובה: מאיפה מצאת את זה שהתיאוריה שלי פוסלת את תורת היחסות ותורת הקוונטים??? היא יכולה לחיות איתם טוב מאוד במרחקים הקוסמולוגיים הקצרים יחסית. התיאוריה שלי יכולה לחיות טוב מאוד עם ניסוי מיקלזון מורליי. אומנם נכון, במרחקים הארוכים הגלקטיים והבין גלקטיים יש נתק בין תורת היחסות והיקום הפשוט כי היקום פשוט לא חושב שהגרביטציה היא הכוח השולט ביקום.
    כל השאר בתגובתך על הידע שלי ועל כמה שהתיאוריות הקיימות מסבירות את היקום, לא שווה תגובה.
    יום טוב ניסים
    יהודה

  109. לישראל
    ציטוט: אני לא מבין כי אין מה להבין. לא יתכן שאותה הרוח תעזור לספינות המפליגות בכיוונים הפוכים להתגבר על החיכוך עם המים, שעל זה מדבר פיינמן. סוף ציטוט.
    תשובה: מצטער, אבל אתה לא מבין איך הפושינג גרביטי עובד. חלקיקיי הפושינג גרביטי רק דוחפים את המסות אחת כלפי השניה. אין רוח! לא נוצרת רוח!, ולכן אין כיווני רוח. לכן כל הערות שלכם על מה יקרה עם תנועה נגדית לא שייכות לנושא. התוצאה של דחיפת המסות אחת לשניה היא אחת משתיים: או שהמסות יפלו אחת לשנייה ויתנגשו/ יתחברו, או שייווצר כוח צנטרפוגאלי שיאפס את הנפילה.

    ציטוט: הסיבה שהפלנטות נעות כולן באותו הכיוון היא הסטורית, ענן גז קדום אנא ערף. אך מספיק לוויין אחד שינוע בכיוון ההפוך כדי למוטט את הסבר הרוח. סוף ציטוט.
    תשובה: כמו שאמרתי, אין רוח כהסבר בפושינג גרביטי לכן לוויין שמסתובב בכיוון הפוך לא מראה כלום, רק הסיכוי שלו להתרסק הוא גדול מאלה שסובבים כמו הרוב.
    ציטוט: איני אומר שאין פיתרון לבעיית החיכוך, אך זה לא רוחות ולא שדים. סוף ציטוט.
    תשובה: מסכים.
    ציטוט: התצטרף אלינו לכוס תה ופיסת חומר אפל? סוף ציטוט.
    תשובה: מעדיף קפה, אבל אתפשר גם על תה!
    יום טוב
    יהודה

  110. יהודה,

    הבנתי, אתה טוען שחלקיקי הפושינג גרוויטי מגיעים מכל הכיוונים, אבל האם יש ראיה כלשהי לקיומם יותר מאשר יש ראיות לקיומם של חומר אפל ואנרגיה אפלה שאתה כל הזמן מתריס שאין שום ראייה לקיומם ?

  111. ניסים

    ״להזכיר לך – התורות הקיימות מסבירות את כל העולם שלנו״.

    אז אתה מאמין שיש הסבר לסיבת הגרביטציה?

    מתוך אתר בחסות נאס״א:

    http://starchild.gsfc.nasa.gov/docs/StarChild/questions/question30.html

    Question:

    What is gravity?

    Answer:

    We don't really know. We can define what it is as a field of influence, because we know how it operates in the universe. And some scientists think that it is made up of particles called gravitons which travel at the speed of light. However, if we are to be honest, we do not know what gravity "is" in any fundamental way – we only know how it behaves.

  112. יהודה
    ההסבר שלך לחיכוך לא מובן בכלל! לפי התיאוריה שלך, כוכב שמסתובב על צירו היה חייב לעצור בסוף.

    אבל עזוב את ההפרכה הזו – לא הסברת מדוע ההסבר שלך עדיף על הסבר החומר האפל.
    אתה באמת חושב שמישהו יחשוב שהתיאוריה שלך, שפוסלת גם את תורת היחסות הכללית וגם את תורת השדות הקוונטיים, ושהומצאה ע"י מישהו שלא מבדיל בין כוח צנטריפוגלי לכוח צנטריפטלי, שווה דיון – בלי שאתה תיתן הסבר משכנע מה לא טוב בתורות הקיימות?
    להזכיר לך – התורות הקיימות מסבירות את כל העולם שלנו, פרט לפינות שתכלס לא משנות כלום לאף אחד?

  113. יודה

    אני לא מבין כי אין מה להבין. לא יתכן שאותה הרוח תעזור לספינות המפליגות בכיוונים הפוכים להתגבר על החיכוך עם המים, שעל זה מדבר פיינמן.

    הסיבה שהפלנטות נעות כולן באותו הכיוון היא הסטורית, ענן גז קדום אנא ערף. אך מספיק לוויין אחד שינוע בכיוון ההפוך כדי למוטט את הסבר הרוח.

    איני אומר שאין פיתרון לבעיית החיכוך, אך זה לא רוחות ולא שדים.

    התצטרף אלינו לכוס תה ופיסת חומר אפל?

  114. לישראל
    אם לא הבנת עד עכשיו את הפתרון שאני נותן לבעיית החיכוך אז נמתין שתבוא איזו שהיא הארה ותבין פתאום, אני כוחותיי כלו, ומצטער שלא הצלחתי להסביר. תמיד תוכל להיכנס לבלוג שלי ולשאול שם אשמח לענות לך ולאחרים
    לילה טוב
    יהודה

  115. יודה

    ולהגיע לרבע הגמר זה לא משהו למדינה עם אוכלוסיה כמו פתח תקוה?

    לא רק שהפלנטות נעות באותו כיוון – הן אפילו כולן נמצאות באותו המישור.

    ולא רק ששמנו לב, אפילו כתבנו לך על זה לפני כמה שנים כשציינו שזמן הקפת ירח את כדה״א זהה לזמן הסיבוב העצמי שלו, כ28 יום.

    אז מה?

    אם אתה רוצה להניח לבעיה המרכזית בגרביטציית לסאז׳/פושינג גרביטי/יקומי פשוטי, דהיינו חיכוך פיינמן, אז תפדל, תרבח ותסעד.

    אבל יש הסבר הרבה יותר פשוט לגרביטציה ואין בו אפילו את בעיית החיכוך או בעיה אחרת כלשהי: שהכל נהיה בדברו.

    יום עצמאות שמח.

  116. לישראל, ניסים, יריב ואחרים
    השאלה שאתם שואלים על כיוון הסיבוב הזהה של כל הפלנטות אמורה להשאל גם במקרה הניוטוני: למה כל כוכבי הלכת ושאר גרמי מערכת השמש- אסטרטאידים ושביטים,(כמעט?), נעים באותו כיוון??
    מעניין שאף אחד ממכם לא שם לב שכל הפלנטת מסתובבות לאותו כיוון ולא משנה אם זה נבדק בשיטה של ניוטון או בשיטת הפושינג גרביטי. הסיבה היא כניראה הענן הקדמון ממנו נוצרה מערכת השמש שהיה בקוטר של שנת אור אחת לפחות ושהסתובב מסביב למרכז הגלקסיה (וגם מסביב לעצמו!) פעם ב-250 מיליון שנה. כאשר הוא התכווץ, הוא שמר על התנע הזוויתי שלו ועל הכיוון ומהירות הסיבוב העצמי שלו הלכה וגדלה כאותה רקדנית המכווצת זרועותיה. לכן כל כוכבי הלכת (כמעט) אמורים להסתובב באותו כיוון. כאן סיימנו את הקטע של כיוון המסלול של כוכבי הלכת.
    כעת נותר לקבל את הכוח המפעיל את המערכת בשיטת הפושינג גרביטי, כי הרי לא איכפת לכם מה מקור כוח הגרביטציה בשיטת ניוטון , שמראש ידע שהוא לא מסביר את המהות של הגרביטציה וידע שהוא רק נותן נוסחה מתמטית לחישובים. מי שעדיין לא הבין כיצד עובד הפושינג גרביטי, יוכל להיכנס לבלוג שלי ולהבין שם.
    Yekumpashut.net16.net
    יש שם קובץ מאמרים על גרביטציה וזה אמור להיות מוסבר היטב. אין טעם להסביר זאת שוב כאן.
    אין כאן שום רוחות שנוצרות אלא שנוצר כאן כוח הפועל בין שני גופים קוסמיים שיכול להיות מאופס ע"י נפילה חופשית של חומר כלפי חומר (כך נוצרו הכוכבים וכוכבי הלכת) או ע"י כוח צנטרפוגלי של סיבוב שכיוונו הוסבר זה עתה. החלקיקים הנעים האלה, חלקיקיי הפושינג גרביטי, מכילים הרבה אנרגיה (קינטית) והם כנראה תוצר של המפץ הגדול. מרחבי היקום מלאים בהם. גודלם כ עשר בחזקת מינוס 37 גרם וחדירותם רבה. הכול בבלוג שלי.
    אין טעם להסביר שוב למה תנועה פנימית יותר בגודל של 20 ק"מ קרוב יותר לשמש תעזור לכוכב חמה להתגבר על החיכוך הנובע מהפושינג גרביטי.
    חום יווצר כאן אך הוא יהיה קטן יחסית ויוקרן לחלל או יתאפס בהחלפת אנרגיה קינטית עם חלקיקיי פושינג גרביטי אחרים.
    אוסיף גם שברגע שניתן כיוון עדיף לסיבוב הענן הראשוני שממנו נוצרה מערכת השמש, כפי שהסברתי לעי"ל, הרי שכל כוכב לכת או שביט או אסטרואיד, שנעים נגד הכיוון הנ"ל, סיכויהם גדול להתנגש עם אלה השומרים על הקונצנזוס בכיוון הסיבוב ומכאן גם להיות מושמדים.
    פושינג גרביטי הוא הסבר טוב לגרביטציה , אני מקווה שהסברתי את בעיית החיכוך. אשמח לדעת על עוד קשיים לוגיים בהסבר מלבד החיכוך.
    לילה טוב
    ונא להגיב בעדינות . אני גם ככה עצוב מההפסד של איסלנד לצרפת ברבע הגמר.
    יהודה

  117. יהודה,

    האמת שגם אני הייתי שמח להבין כיצד לפי התיאוריה שלך כוכבי הלכת נעים בשני כיוונים נגדיים במהלך מסלולם. כדי שמפרשית תנוע נגד הרוח היא צריכה לבצע תמרוני סלאלום (זיג זג) האם גם כוכבי הלכת מבצעים תמרונים כאלו ?

    ואיזה חלק בהם שווה ערך למפרש וכוח עילוי ?

  118. יהודה
    אני לא רואה את הקשר בין מפרשית לפלנטה. מפרשית נעה לתוך הרוח בזכות הגרר של המים, לא למרות הגרר.
    לפי ההסבר שלך, פלנטה משולה דווקא לאבן השקועה בנוזל צמיג.

    אשאל אותך שאלה – האם אתה מכיר מספיק לעומק את הרעיון החומר האפל, עד כדי כך שאתה יכול להגיד בוודאות שהוא לא קיים?

  119. !deutschland deutschland über alles

    פרפלוכטה שווינס, ניצחו בפנדל..

    יודה (בקמץ, לא בסגול), עדיין לא ענית לשאלות:

    1. מאיפה מגיעה האנרגיה?

    אתה כותב: "האם ספינת מפרש ששטה באוקיינוס, בוערת מחום החיכוך עם המים והרוח?" אבל אם תתחקה אחרי מקור אנרגיית הרוח, תראה שהיא מגיעה מהשמש. אבל בגרביטציית לסאז' השמש עצמה וכל גוף אחר הוא המפרש, אז מה עם חוק שימור האנרגייה?

    מה גם שלא ענית לשאלה החוזרת (פעם 86):

    "שלא לדבר על זה שגם במעגל הפנימי קיימת את אותה הבעיה שקיימת בחיצוני: מה עם גוף המקיף את השמש בכיוון ההפוך לכיוון הארץ במעגל הפנימי? הרוח תעזור לו או תתנגד לו?"

    "הפושינג גרביטי והיקום הפשוט הם הסברים טובים מאוד למהות הגרביטציה והם ההסבר היחידי כרגע!"

    פושינג גרביטי הוא אכן הסבר טוב אך שסובל מכמה בעיות שחיכוך פיינמן הוא המרכזי שבהן אך לא היחידי.

  120. לישראל היקר
    אתה חושב שהחיכוך אין לא מה לעשות רק להלהיט את כוכבי הלכת. האם ספינת מפרש ששטה באוקיינוס, בוערת מחום החיכוך עם המים והרוח?, יש מספיק דברים שמצננים אותה, כנ"ל גם בגרביטציית הפושינג גרביטי, החום מתנדף, מוקרן, או מורחק ע"י חלקיקי הפושינג גרביטי עצמם! אל תשכח שכל הזמן ניכנסים חלקיקיי פושינג גרביטי חדשים למערכת ודואגים לקיומה.
    הפושינג גרביטי והיקום הפשוט הם הסברים טובים מאוד למהות הגרביטציה והם ההסבר היחידי כרגע!
    נא להגיב בעדינות
    יום שבת היום
    ועוד מעט המשחק המעניין גרמניה איטליה
    יהודה
    יהודה

  121. להתגבר על החיכוך..

    אבל גם כשמתגברים על החיכוך עדיין נוצר חום, לא? וחום הוא אנרגיה, אז מאיפה מגיעה האנרגיה?

    שלא לדבר על זה שגם במעגל הפנימי קיימת את אותה הבעיה שקיימת בחיצוני: מה עם גוף המקיף את השמש בכיוון ההפוך לכיוון הארץ במעגל הפנימי? הרוח תעזור לו או תתנגד לו?

  122. ניסים וישראל.
    יכול להיות שספינת מפרש היא לא דוגמא מוצלחת אבל זה לא משנה את העובדה שהמסלול הפנימי יותר מאפשר לכוכב הלכת להמשיך לנוע וגם להתגבר על החיכוך וזה הרי מה שחשוב!
    יהודה

  123. יהודה
    ספינת מפרש יכולה לשוט עם רכיב מהירות לתוך הרוח בגלל החיכוך עם המים, ולא למרות החיכוך.

    אין כאן שום אנלוגיה עם התיאוריה שלך.

  124. לישראל
    העברתי אותך פעם לאתר שמסביר איך ספינות מפרש שטות נגד הרוח. נידמה לי שחוץ מזה אינך מבין כיצד נוצרת הכבידה מפושינג גרביטי. זה מוסבר אצלי בבלוג
    ואין טעם לחזור על כך.
    חג שמח ישראל
    יהודה

  125. יודה

    ״כנ"ל המצב דומה עם ספינות מפרש, כל עוד נושבת רוח, ספינת מפרש תשוט על אף החיכוך שלה עם המים והאוויר״.

    ומה עם ספינת מפרש ששטה בכיוון ההפוך לאותה ספינה? איך אותה רוח תעזור לספינה כזו? האם הרוח נושבת לשני כיוונים בו זמנית?

    הרי כמו שהארץ מקיפה את השמש יכול לווין להקיף אותה לכיוון ההפוך, לא? אז האם רוח החלקיקים שעוזרת לארץ לא תתנגש עם הרוח העוזרת ללווין?

  126. לישראל
    מה יקרה אם כדור ארצינו ירגיש חיכוך?, הוא יפול למסלול פנימי יותר(כ 100 ק"מ) שם פועלים יותר חלקיקי פושינג גרביטי שיעזרו לו כל הזמן להחזיק מעמד מול החיכוך. כל עוד ישנה זרימה של חלקיקים למערכת, לא תהיה בעייה. הכי פשוט שבעולם. כנ"ל המצב דומה עם ספינות מפרש, כל עוד נושבת רוח, ספינת מפרש תשוט על אף החיכוך שלה עם המים והאוויר. אם עדיין לא מובן, זה מוסבר היטב בבלוג שלי
    http://yekumpashut.net16.net/
    מאמר מספר 60. כנס ותגיב כאן או שם אם הבנת.
    זה ממש פשוט אפילו לטורקי כמוני.
    חג שמח לך ישראל, ולכל עם ישראל!
    יהודה

  127. יודה

    שחזור התגובה המומתנת שלי.

    ישראל שפירא

    נו קומפרנדס.

    אך אל פחד – אולי יוסי קומפרנדס.

    אם כדה״א נתקל בחיכוך, אז הוא יאט במשך הזמן כפי שטוען פיינמן, לא?

    יוני 3rd, 2016

  128. אלבנזו
    אני מתנצל אבל חיפשתי הסבר על האנומליה בויקיפדיה, אבל …. בעברית. שם עדיין אין לאנומליה פתרון ואפשרות לפתרון של החום מהמנועים האטומיים יכולים לדעתם להסביר פחות מ 40 אחוז מהאנומליה. בעברית שפת קודשינו לא שמעו על הצוות הפורטוגלי או אחרים. אז אני מתנצל על דבקותי בשפת הקודש ואשתדל לא לדבוק בה בעתיד.
    ולגבי פתרון החום של האנומליה עצמה, האם באמת הוא אמור לסתור את כל אמונתי ביקום הפשוט?, צר לי אבל לא כך הדבר. המסקנה היחידה תהיה שהחיכוך הוא קטן יותר מהאנומליה והיא תציב גבול עליון לחיכוך, כך שהבעיה של כוכבי הלכת תהיה אף קטנה יותר וכוכב חמה למשל יצטרך לנוע קרוב יותר לשמש בסטייה קטנה יותר מ 20 ק"מ.
    התעוררתי מוקדם כדי למסור לכם את זה כי אני בטוח שתשמחו בשמחתי.(:))
    בקיצור בהנחה שהפתרון החום הוא נכון, אין בו כדי לשנות אמונתי ביקום הפשוט.
    אבל , (נא לא לכעוס) אבל….., הפתרון של נאסא לא ניראה לי אמין. (ודרך אגב זה מתאים לנאסא שיוצאים מידי פעם בהצהרות מפוצצות) הסיבה לאי האמינות היא בעיקר כי הם מתקשים לקבל נתונים מהגשושית השניה או מגשושיות אחרות, וגם לא ניראה לי שאין פוטונים שנעים נגד כיוון התנועה של הגשושיות ודווקא מאיצים אותן.
    כמובן שבזמן הקרוב העלה את כל ההנושאים בדיון זה והם יופיעו בבלוג שלי. גם אכניס הסבר טוב יותר גם בנושא הגיאות והשפל, למענך ניסים.
    אשמח לקבל דעתכם שוודאי תאמר בעדינות
    כי הרי חג היום!.
    סבדרמיש יהודה

  129. בויקיפדיה זה לא מופיע?

    באמת?

    זה כבר שלב שלדעתי אתה צריך להתבייש בעצמך.

    https://en.wikipedia.org/wiki/Pioneer_anomaly

    בשורה השניה בפסקה הראשונה כתוב שה"אנומליה" נפתרה ומסבירים כיצד. בפסקה הרביעית כתוב כיצד כמה קבוצות שונות שחזרו את החישובים (כולל קישורים).

  130. ניסים
    המייל בתגובתך לא מגיב.
    אלבנזו
    הסקת המסקנות כאילו בכוונה איני מוצא את המאמרים בנושא הייתה מיותרת. אני באמת חיפשתי!!!, בויקיפדיה זה לא מופיע וזה מוזר. נא לא להסיק מסקנות על כוונות דימיוניות.
    מאוחר
    לילה טוב
    יהודה

  131. כמו שאמרתי לך מההתחלה, המאמר הספציפי שקישרתי אליו בהתחלה היה רק דוגמא אחת (מבין רבות). אין שום סיבה שהדוגמא שבחרתי באקראי דווקא תצוטט בהתייחסות של נאס"א לנושא.

    ורק בשביל שאני אבין – אתה אומר שאתה מופתע מזה שפעם לא ידעו משהו, ועכשיו יודעים אותו? מה לדעתך בדיוק עושים מדענים כל היום?

  132. אלבנזו וניסים
    אכן זאת תגובה לעיניין.
    בכל זאת מפליא אותי שאין להם כל התייחסות למדידות של הפורטוגלים והם מביאים את זה כמדידות שלהם.
    מפליא אותי שלקח להם עשרות שנים להגיע למסקנה הזאת אף על פי שהם העלו את בעית החימום של מנועי הפלוטוניום בעבר.
    בשלב ראשון אכניס את התשובה לבלוג שלי ובעוד מספר ימים אסיק מסקנות.
    יתכן ואצור קשר עם נאסא ואחרים בנושא.
    חג שמח
    יהודה

  133. יהודה
    איש הקשר בפסאדינה – Jia-Rui C. Cook 818-354-0850
    Jet Propulsion Laboratory, Pasadena, Calif.
    [email protected]

    נילקח מהקישור שאלבנצו ניתן….

    בינתיים, חוץ מזלזול באלה שחוקרים את החומר האפל, אין לך אף טיעון לתיאוריה שלך. שמת לב?

  134. יהודה,

    הודעה רשמית באתר של נאס"א זה מספיק טוב? דרך אגב, באמת שלא ברור לי איך הצלחת לא למצוא עדויות לכך שהמחקר שוחזר בהצלחה. כמו שאמרתי לך, אפילו בויקיפדיה זה כתוב (עם מקורות). המסקנה האפשרית היחידה היא שאתה פשוט לא מנסה, כי אתה לא רוצה לדעת את האמת.

    http://www.jpl.nasa.gov/news/news.php?release=2012-209

  135. אלבנזו, ישראל שפירא , אבי בליזובסקי ואחרים
    יש לי רעיון. מה דעתכם שנישלח מייל לנאסא פסדניה ופשוט נישאל אותם אם לדעתם אם האנומליה של פיוניר הגיעה לידי פתרון סופי ומקובל?, האנגלית שלי לא משהו כך שאתם תצטרכו לעשות זאת. אני בטוח שאבי בליזובסקי ישמח לפרסם את תגובתם כאן באתר הידען.
    נא להגיב בעדינות.
    יהודה

  136. לניסים

    למה אתה אומר שאני מתעלם? הרי את שתי הבעיות כבר העליתי במאמרי.
    לגבי התגובה שלי להתרחקות הירח– כתבתי כבר במאמר שזה בהתעלמות לגאות והשפל . זה עדיין משאיר הסבר בפושינג גרביטי. אל תשכח שהפושינג גרביטי יעביר את שינוי הגאות שפל לחלקיקיו ומישם רק זה יעבור בין הירח לכדור הארץ . מה יישאר מזה אחרי המעבר של 300 או 400 אלף ק"מ איני יודע. אבל לא התעלמתי שיש כאן אי דיוק. אם קבוע האבל הוא מעל ל 70 ק"מ למגה פרסק לשניה עדיין יש מקום גם להשפעת גאות ושפל.
    אל תגיד שהתעלמתי.
    לגבי שינויי המסה של הקילוגרם התיקני – גם הם לא בטוחים שהירידה במשקל היא יחסית למסות אחרות, והם לא מוסרים מידע מדוייק כיצד הם מדדו. אני מאמין שכעת הם ימדדו יותר מדוייק ותוך זמן קצר יחסית יתפרסם מאמר בנושא.
    ובהמשך תגובתך אתה מרגיז אותי שכאדם אינטליגנטי אתה חושב שאני מדבר שטויות. סלח לי על זה אבל אולי זה אתה?… זו מגבלה אישית שלי שאני מבקש להגיב בעדינות, ואני מודע לזה.. זכור הרי אני העליתי את כל הבעיות שאתה מזכיר.
    אם תגיב שוב בצורה מלכלכת על כישוריי , אגיב בהתאם.
    נישמור על איפוק, הרי זה רק מדע.
    חג שמח
    יהודה

  137. לאלבנזו
    צר לי אבל לא הצלחתי לקבל אישור במאמר מפסדניה שהבדיקה שלהם מאשרת את מה שגילו הפורטוגזים . לא מצאתי גם מאמר אחר מהתקופה האחרונה שמאשר פתרון לאנומליה. לצערי הרב הגשושיות כבר מזמן לא משדרות כבר נתונים וקשה להגיע לפתרון מקובל. מה שיקרה הוא צורך לשלוח חללית שזו מטרתה אבל היא חייבת להגיע למרחק מן השמש של לפחות כמה עשרות יחידות אסטרונומיות- רצוי כניראה כ- 100. ניראה לי שזה פתרון לעוד כמה עשרות שנים וכניראה לא לתקופתי לפני שבועיים חגגתי יום הולדת שבעים. ניראה לי שנצטרך להמתין . כל אחד מאיתנו ידבק כניראה לפתרון שלו. אשמח אם יש לך פתרון יותר אופטימי מלבד לדבוק בפתרון הפורטוגזי ואם יש אנא ברוח טובה, תראה לי בבקשה.
    יום טוב וחג שמח אלבנזו
    ושמח שניהלנו ויכוח לא מתלהם עד עתה על אף אי ההסכמה ביננו.
    יהודה

  138. יהודה
    לגבי התגובה שלי לגאות ושפל – התעלמת.

    לגבי שינויי המסה של הקילוגרם התיקני – אתה מתעלם שהירידה במשקל היא יחסית למסות אחרות, ולכן כלל לא ברור האם יש ירידה. ואם יש ירידה – למה המסה של המסות האחרות לא ירד גם?

    מרגיז אותי שאדם אינטליגנטי מדבר שטויות. סלח לי על זה … זו מגבלה אישית שלי ואני מודע לזה.

  139. ניסים
    לגבי הספקולציה שלך על 9/11 לא צריך גם לשכוח ש המספר 9 ניראה , עם קצת דימיון, כמו מטוס כך שזה צריך היה להדליק נורות אדומים של הזהרה בארה"ב.
    אתעלם מהגישה המזלזלת של תגובתך, ואומר רק שהם לא באמת מבינים מה בדיוק קורה שם בירידת המשקל ומדובר על ירידה מאוד קטנה , כחמישים מיקרוגרם לק"ג במשך למעלה ממאה שנים. אני מאמין שהשלב הקרוב יהיה בדיקת המצב במאזניים אלקטרוניים ואז ניחיה וניראה, אם צדקתי בהנחתי .
    אז
    נא לא להתלהם לתגובות מגעילות
    חג שמח היום
    יהודה

  140. אתה יכול לבדוק, אבל זה ממש לא מסובך כמו שאתה מציג את זה. תעשה חיפוש בגוגל, או שתלך לויקיפדיה. תראה שהפתרון שלהם אומת באופן בלתי-תלוי על ידי המון קבוצות שונות. האנומליה של פיוניר פשוט לא קיימת, ואם התיאוריה שלך חוזה אנומליה כזו, זה רק עוד מסמר אחד בארון הקבורה שלה (לא שחסרים מסמרים…).

  141. אלבנזו
    קראתי את המאמר שנתת מתחילתו ועד סופו
    לא בטוח שהקבוצה הפורטוגלית עליה מדובר הגיעה לפתרון יציב . קשה לי להאמין שבארה"ב לא היגיעו בשנים של מחקר לתוצאה. המאמר מסתיים במילים:
    Of course, other groups will want to confirm these results and a team at the Jet Propulsion Laboratory in Pasadena, which has gathered the data on the probes, is currently studying its own computer model of the thermal budgets.

    It’ll be interesting to see whether they agree. If they do; problem solved. Probably!
    אני אבדוק מה הייתה מסקנתם במאמרי המשך כי מאז עברו כמה שנים. זכור כי שתי הגשושיות מאטות ולכן ההסבר הניוטוני צריך להתאים לשניהן. הפושינג גרביטי מתאים לשניהם ולכל גשושית אחרת שנשלחה או תשלח למרחקים אלה.
    בשלב זה המשחק הרביעי המשודר כעת בטלביזיה קליבלנד וגולדן סטט שהיה משחק מעניין, מפריע קצת אך אמשיך לחפש. לא אתכחש אם אראה פתרון אחר מלבד החיכוך. אראה גם מה הן המסקנות לגבי היקום הפשוט.
    חג שמח!
    סבדרמיש יהודה

  142. יהודה
    כתבת "אבל תבין שאם הירידה במישקל היא בדיוק כמו המחושב בפושינג גרביטי והיקום הפשוט וממש תואם את התפשטות היקום, זה אומר דרשני".

    תגיד, מה בדיוק אתה מעשן עכשיו?!? איך בכלל אתה משתמש במילה "בדיוק" בחישוב מצוץ מהאצבע???
    מזמן לא שמעתי טיעון כל כך שגוי. איך אתה מסביר ש-9/11 נפלו דווקא התאומים- שנראים כמו "11".

    סלח לי שאני קצת בוטה – אבל אתה באמת מדבר שטויות. הסברתי לך שהתרחקות הירח מוסבר בפשטות בפיסיקה ניוטיונית. הסברתי לך שבכלל לא בטוח שאותו מסה קטנה (ואם כן – למה לא קטנו גם מסתם של המסות שהשתמשו בהם להשוואה???).

    יש לך עוד דוגמאות כאלה?

  143. ודרך אגב, יהודה – הספר של ברוקס (שהוא אכן לא מקור מדעי אלא ספר פופלרי) – יצא ב-2008. מאז עברו כמה שנים, לא? אם היית רק משקיע 6-7 שניות בחיפוש בגוגל, היית מגלה שהתעלומה פתורה. אפילו בויקיפדיה – מקור המידע הקל והזמין בעולם – כתוב כבר בפסקה הראשונה שהאנומליה הוסברה לגמרי ב-2012.

    היית חושב שכשמישהו אומר לך שהאנומליה נפתרה, היית לפחות משקיע רגע ב*לבדוק* אם הוא צודק או טועה, במקום לצטט באופן עיוור ספר מדע פופולרי בן כמעט עשור.

  144. כשאתה אומר "אף אחד עדיין לא הסביר את האנומליה", אתה מתכוון ל-"אם האנומליה הייתה נפתרת ומתגלה כלא-אנומלית אז לא הייתי יכול להשתמש בה כטיעון ולכן אני מעדיף לסתום אוזני ולהעמיד פנים שאף אחד לא הסביר אותה"?

    יש קישור למאמר המדעי עצמו בסוף העמוד (יש הרבה מאמרים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים, בסוף העמוד יש קישור לאחד לדוגמא).

    https://www.technologyreview.com/s/423504/pioneer-anomaly-solved-by-1970s-computer-graphics-technique/

  145. ניסים
    אני חושב שהתכוונת למוכלת מלשון כלול ולא מלשון מחילה (:)) אבל אני שמח אם התכוונת אחרת ואני מוחל על כבודי. אבל בנוגע לתגובתך. דווקא היית צריך לראות שהקדשתי מחשבה במאמר כי אפילו שם כתבתי שנאמר בו שאולי זו ירידת משקל יחסית לגופים אחרים. אני לא התעלמתי מכך. אבל תבין שאם הירידה במישקל היא בדיוק כמו המחושב בפושינג גרביטי והיקום הפשוט וממש תואם את התפשטות היקום, זה אומר דרשני. תבין שאם זה ניראה כמו יקום פשוט , מריח כמו יקום פשוט ונישמע כמו יקום פשוט אז הוא אולי בכל זאת יקום פשוט??
    לסיכום:, הפושינג גרביטי מגדיר חיכוך שמסביר את האנומליה של פיוניר, שמסביר את ירידת המשקל של גופים, ושלא גורם לבעיה בתנועת כוכבי הלכת. סתם חומר למחשבה. אני לא יכול להתעלם מכל כך הרבה סיבות בעד הפושינג גרביטי יקום פשוט. לתשומת ליבך כל הדברים שכתבתי ניתנים למדידה ומועומדים להוכחה הנידרשת על פי פופר, ולכן , בעתיד (הקרוב) נדע אם אני צודק.
    אז כבקשתך, הקדשתי לזה עוד כמה שניות של מחשבה ואני דבק בדעתי.
    חג שמח לניסים ולכולם
    יהודה

  146. אלבנזו
    אף אחד עדיין לא הסביר את האנומליה של פיוניר. נקודה. יש כל מיני ניסיונות להסביר אך כולם לא מוצלחים. מרגיז שהפושינג גרביטי מסביר זאת בצורה פשוטה עם החיכוך שקיים בפושינג גרביטי. להזכירך, זה לא מופיע בכלל בנוסחאות ניוטון או עיקום המרחב זמן של איינשטין, ההסבר הכי מוצלח שמתקבל על פי ניוטון הוא מנוע הנותן כמה עשרות וואטים של חום הנימצא על פני הגשושיות ויכול להסביר זאת . ממליץ לך לקרוא את ספרו של מייקל ברוקס: "13 חעלומות מדעיות", שם בפרק השני הוא כותב על האנומליה של פיוניר כשהוא מגדיר אותה: "שתי גשושיות לועגות לחוקי הפיזיקה". אבל זה כמובן ספר שמתאים לדעתך לתלמידיי תיכון או מקסימום לבוגרי שנקר וקרוב לוודאי שלא יזיז לך.
    יום טוב אלבנדזו וחג שמח!
    נא להגיב בעדינות
    חג שבועות היום!
    יהודה

  147. יודלה
    בעקבות ההפניה שלך לאתר שפתחת והתחלתי לעיין בו. מה אגיד לך, ניסים צודק. אני התמקדתי בפיתוחים המתמטיים שלך. רואים בבירור שהשימוש בחזקות לא נהיר לך..אלה דברים שלומדים בתיכון ואתה לא מכיר אותם בכלל או ששכחת איך משתשים בהם. צר לי אבל כל החישובים שלך שגויים.

  148. יהודה
    כדי לפסול את השטות המוחלת של "65" צריך להפעיל 10 שניות מחשבה. בגלל שאתה לא עושה את זה – אחשוב בשבילך 🙂

    הקילוגרם התיקני מאבד ממשקלו יחסית להעתקים שלו. תגיד לי אתה – מי אמר שההעתקים לא עולים במשקלם?? הרי, הם אינם נשמרים באותם תנאים כמו הקילוגרם התיקני!!

    באמת יהודה, על שגיאות כאלה אתה מבסס תיאוריה שלמה?

  149. יהודה
    אם היה לך רקע מינימלי בפיסיקה, היית יודע שתופעת הגאות והשפל, בשילוב עם כיוון ומהירות סיבוב כדור הארץ, מעביר תנע מאיתנו לירח.
    המשמעות – התרחקות הירח והגדלת אורך היום.

    אם אתה צודק – אז איפה השגיאה בהסבר שהבאתי?

  150. אין דבר כזה האנומליה של פיוניר. חשבו שהייתה אנומליה, גילו את המקור שלה, והסבירו את ה"אנומליה" לדיוק גבוה מאוד. ניתן לקרוא על כך בכל חיפוש של עשר שניות בגוגל (וכמובן במאמרים מדעיים רלוונטים, אבל למה לסבך במקרה זה?).

  151. ניסים
    בכל זאת תשים לב שההתרחקות תואמת את קבוע האבל. מעניין מה תגיד על השקילה שגם דרכה אפשר להגיע לקבוע האבל, מאמר 65 , גם שם יש את הגאות?, איזה הסבר אחר תמצא שם? ומה לגבי ההסבר על החיכוך ועל האנומליה של פיוניר?, תחשוב קצת, אני חושב שאתה ממהר לבטל דברים על הסף.
    אבל זו זכותך
    יום טוב ניסים
    יהודה

  152. יהודה
    קראתי את "הסבר 50" שלך. אתה מניח שהגאות לא משפיעה על המרחק לירח ומתוך זה מסיק את קבוע האבל.

    תגיד – אתה עושה מעצמך צחוק? עזוב את זה שאתה מזכיר כוח "צנטריפוגלי", דבר שילד בתיכון יודע שלא קיים 🙂

  153. יוסי
    אני דווקא מראה שהפושינג גרביטי והיקום הפשוט יכולים להיות הסבר מושלם לפעילות הגרביטציה בעיקר לאחר שאני מראה הסבר מספק בהחלט ל"בעיית" החיכוך, שהייתה מבטלת באופן גורף את ההסבר המעולה של היקום הפשוט. ראה הפנייה לבלוג שלי בתגובה הקודמת.
    הפיזיקאי חתן פרס נובל ריצ'רד פיינמן מסביר את הפושינג גרביטי ואת בעיית החיכוך הנובעת ממנה בהרצאה שנתן באוניברסיטת קורנל, ובהמשך, מפריך את הרעיון שהפושינג גרפיטי יכול להיות הסבר לגרביטציה ( דקה 8-11 בהרצאה. )
    https://www.youtube.com/watch?v=M9ZYEb0Vf8U
    נא להגיב בעדינות
    יהודה

  154. מה שקורה הוא אי הבנה מספקת של הכבידה ומקורות הכבידה. ניוטון ואיינשטיין הורישו לנו הבנה של הכבידה קצרת הטווח ושל הכבידה כעקרון מקרוסקופי. ממנה נגזרו הבנות נפלאות כמו חור שחור והמפץ הגדול ויחסות.
    למדע יש קצב ההתקדמות שלו.

  155. אף על פי שנהוג למדוד את קבוע האבל מהתרחקות גלקסיות כמו שנאמר במאמר זה , הוכחתי את הדבר המוזר שאפשר למדוד את קבוע האבל מהתרחקות הירח מכדור הארץ ואפילו בניסוי על פני כדור הארץ . למי שמעוניין
    http://yekumpashut.net16.net/ מאמרים מספר 45 , 50, ואפילו בשקילה מדוייקת רגילה, מאמר 65 .
    מאמר 65 מבוסס על זה שהתפשטות היקום על פי האבל גורמת לירידת המשקל של גופים כאן בכדור הארץ!
    בבקשה, נא להגיב בעדינות!
    יום שבת עם שמש חמימה אז נא לא לדכא.
    סבדרמיש יהודה

  156. מדידות מדויקות שנעשו במחקר במאמר ב 19 גלקסיות קרובות כבר יש בהן סטייה רבה כי הרי הן רק קרובות. התפשטות היקום צריכה להימדד להרבה מגה פרסקים כדי לקבל דיוק,
    יהודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן