דייויד בוטסטיין, אחד משלושת חוקרי הגנום שזכו בפרס דן דוד בממד העתיד: אנו בפיתחו של עידן הגנומיקה ורפואה מותאמת אישית

השנה התקיים טקס הענקת פרסי דן דוד בהעדרו של מייסד הפרס. בנו שנשא דברים בטקס: "אבי היה איש רב תחומי".

זוכי פרס דן דוד במימד העתיד, 2012. צילום: אבי בליזובסקי
זוכי פרס דן דוד במימד העתיד, 2012. צילום: אבי בליזובסקי

אמש הוענק באוניברסיטת תל אביב פרס דן דוד בפעם ה-11 אלא שהפעם המצב היה שונה, לאחר שמייסד הפרס נפטר במהלך השנה האחרונה. את הפרסים העניקו נשיא אוניברסיטת ת"א פרופ' יוסף קלפטר וראש ועדת הפרס, נשיא האוניברסיטה לשעבר פרופ' איתמר רבינויבץ.

בנו של דן, אריאל דוד אמר עליו: "רציתי להודות לכם שבאתם בערב מיוחד זה. אני לא יכול להסתיר עד כמה קשה עבורי ועבור אמי גבריאלה להיות כאן בטקס הראשון של הפרס מאז מותו של אבי.

הפרס מייצג אותו ואת האישיות שלו. הגישה הרב תחומית של הפרס מזכירה אותו. הוא התעניין בכל התחומים וחלק בכל מה שלמד עם אימי ואתי. אילו היה חי היה בוודאי מתענג לשוחח על ההסטוריה של הקומוניזם עם פרופ' רוברט קונקווסט, או על התא המלאכותי הראשון עם פרופ' קרייג ונטר.

הזוכים היו כאמור בזמן עבר הביוגרפים רוברט קונקווסט שהתמחה ברוסיה הקומוניסטית, ואשר מנבירה בארכיוניה, ששממו מחוקרים רוסים שאיבדו עניין בתקופה כתב מספר ספרים על סטלין ושלטון הפחד שלו, וכן מרטין קולברט הבריטי שהתמחה בוינסטון צ'רצ'יל וכתב את הביוגרפיה שלו. בממד זמן הווה זכה האמן הרב תחומי ויליאם קנטריג', ובממד זמן עתידה התחלקו שלושה מחלוצי חלקר הגנום – פרופ' דייויד בוטסטיין, פרופ' אריק לנדר ופרופ' קרייג ונטר – הידוע כאבי פרויקט הגנום האנושי וכיום עוסק בפיתוח יצורים חיים שה-DNA שלהם מתוכנן במחשב.

דייויד בוטסטיין הודה בשם שלושת זוכי פרס ממד העתיד: "תודה שבחרתם בנו לזכות בקטגורית ממד העתיד בפרס דן דוד. אני מודה למשפחה ולוועדה. זה כבוד עבורנו. אנחנו מצטנעים ומודים לוועדה על ההכרה. הוועדה בחרה בנו משום שאנו נמצאים בתחילתו של עידן חדש בביולוגיה, העידן הגנומי. היכולת הגוברת שלנו לקבוע, להבין ולבצע מניפולציה ברצפים ביולוגיים יאפשרו לנו להבין את העולם הבילולוגי והקשר שלו לסביבה כולה. היא תאפשר פיתוח תרופות מותאמות אישית שיתבססו על ההבדלים המורשים ביננו כיחידים מצד שני."

"שלושתנו היינו מעורבים בתחומים שונים אך חופפים בשלבים שונים של פיתוח מדע הגנומיקה, שביחד ע ם פיענוח הגנום מהווים חלק ממאמץ רב לאומי המכונה במשותף פרויקט הגנום האנושי. צריך להדגיש כי בכל השלבים הללו בוצעה עבודה מאומצת מצד מאות רבות של חוקרים שראויים להכרה לפחות כמונו."
"אני אישית הייתי מעורב עם רבים מחברי בשלב הראשון, שהוא ההבנה כי ההבדלים ברצפי ה-DNA פולימורפיזם יכולים לשמש להבנת מקורן של מחלות גנטיות אך ורק לפי תבנית ההורשה שלהם. שלב זה יצר את המניע, כמו גם את התשתית הראשונית לריצוף הגנום."

"אריק לנדר תרם תרומות חשובות בהובלת התשתית התיאורטית לשלב השני, שבו לא יהיה מדובר רק בהבנת מחלות פשוטות אלא גם מחלות גנטיות מורכבות יותר כאלו שמהן סובלים חלקים נכבדים מהאוכלוסיה. הדבר הוביל להבנה של השונות בתוך האוכלוסיה והוביל ישירות להבנת הערך של תרופות מותאמות אישית."
תרומה גדולה לפרויקט הגנום נעשתה על ידי פרופ' ונטר בשלב השלישי עם הצורך בריצוף להבנת המחלות האנושיות, בפרט השלב הראשון של העתקת ה-DNA השלב הראשון של ביטוי הגן. רעיון זה מהווה את הסיכום של תרומת כל אחת מהקבוצות הבודדות להבנת התהליך הגנטי והמחלות. עבדתו זו של פרופ' ונטר היתה עבודה חלוצית של הבנת הערך של ריצוף והוביל קהילה עצומה של גנטיקאים לחקור הכל מהאוקריאנוסים ועד לחלקים של גופנו. לאחרונה הוא השלים את התהליך של סינתוז גנום של חיידק. כל אחד מאיתנו תרם תרומה נפרדת לתהליך אבל כולנו מאוחדים בכך שהגנום יכול להצעיד אותנו קדימה להאיץ את ההתפתחות בביולוגיה בסיסית וברפואה כאחד."

פרופ' רות ארנון: מדע הגנום עשוי להוסיף עוד לתוחלת ולרמת החיים

נשיאת האקדמיה למדעים, פרופ' רות ארנון: "פרס דו דוד הוא פרס מוערך מכמה סיבות. ראשית הוא פרס בינלאומי מכובד. מבחינה כספית מדובר באחד מפרסי המדע הגדולים בעולם, וחשוב מכך, הוא מוענק כאן בישראל. אבל הוא גם מיוחד ושונה ממרבית הפרסים האחרים בכך שאינו ניתן בתחום מסוים או לדיסצפלינות קבועות אלא שהוא רחב בהרבה בנקודת המבט שלו כאשר הוא מוגדר באמצעות ממדי הזמן: עבר הווה ועתיד. הדבר מאפשר לחברי הוועדה לתת את הפרס לאנשים שתרמו רבות להבנתונ בתחום ההסטוריה מצד אחד, כפי שמיוצג כאן על ידי ד"ר רוברט קונקווסט וסיר מרטין גילברט, וכן לאלו המאפשרים לנו להבין חיינו ולחיות את חיינו ולהנות מהיבטים שונים שלהם היום, כולל מדעי הרוח, תרבות, ואמנות כפי שהדבר מיוצג על ידי ויליאם קנטריג', ולאלו שאנו מקווים שישפרו את חיינו לעתיד לבוא, כפי שהדבר מיוצג ע"י חבריי פרופ' דייויד בוטסטיין, אריק לנדר וקרייג ונטר. ביחד הפרס מכבד הן את מדעי הרוח והן את המדעים המדויקים שהם אבני הפינה של שתי החטיבות באקדמיה הישראלית למדעים ואמנויות בישראל."

"הייתי רוצה להקדיש כמה מילים לזוכי ממד פרס העתדי. לא בגלל שהוא חשוב יותר מאשר שני הממדים האחרים אלא משום שהוא קרוב לתחום ההתמחות שלי. למחקר הביולוגי יש השפעה עצומה על חיינו. כפי שאתם יודעים תוחלת החיים הממוצעת בעת העתיקה היה בסביבות 30 שנה. במשך אלפי שנים הוא נע בין 30 ל-40. המהפכה המדעית שהתחילה באותו זמן העלתה את תוחלת החיים בתוך מאה שנה והגיעה ל-50 בסוף המאה ה-19. בחלקו נבע הדבר מהמצאת החיסון הראשון כנגד אבעבועות שחורות והשמידו את המחלה לחלוטין. "

"ואולם ההשלכות של הביולוגיה, לרבות הכנסתה לשימוש של ההיגיינה, וכן החיסונים וגילוי האנטיביוטקיה הביאו להארכה של 30 שנה לתוחלת החיים בעולם המודרני במהלך המאה ה-20 ולהעמידה על שמונים שנה במדינות המפותחות היום. האם המגמה יכולה להימשך? יש לקוות כי מחקר הגנום ופיענוח הגנום האנושי הם הבסיס לזינוק הקוונטי הבא. היישומים המעשיים של מהפכה זו יבוא ולידי ביטוי בתרופות מותאמות אישית שיובילו לשיפור הן בתוחלת החיים והן באיכות החיים במארה ה-21. הענקת פרס דן דוד לשלושה מפורצי הדרך בתחום, מהווה הכרה בחשיבות בתרומתם לרווחת המין האנושי."

"אסיים בהערכתה של האקדמיה הישראלית למדעים לחכל זוכי הפרס השנה. התרומה שלכם למדע ולמדעי הרוח יתרמו לחברה ויהפכו את העולם למקום טוב יותר והם גם יתנו יוקרה נוספת לפרס דן דוד."

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. בר-שירה בשבילי זה אולם של הרצאות העשרה (או שאולי זה באמת ייעודו? אני לא מאונ' ת"א). בשבוע המוח היו הרצאות באותו אולם.

  2. שלא תבין את דבריי לא נכון, אני מחסידי ומתומכי אותה ההתפתחות מופלאה וקידמה,
    אני רק חושש, משום מה, שלנגד עינינו נבנה בית המקדש השלישי,הפעם מגנים ומאלקטרונים.

  3. אין ויכוח שהמדע, הטכנולוגיה,הרפואה והקשורים להם מתקדמים בצעדי ענק.
    סדר היום זה הגילוי הפתוח החידוש ופריצת דרך.

    אבל, מדוע חייבים אנשי מדע לעסוק בנבואה
    להשמיט את הנזקים העצומים שכבר גרמו הטכנולוגיה והקדמה לטבע לסביבה לעתידנו.
    לדבר על רווחת המין האנושי,איכות החיי, הגדרות לא ברורות לא מובנות לא נכונות.
    להסתיר את שקורה מחוסר השליטה ,חוסר התכנון והבקרה בכל הקשור להנדסה גנטית ולרפואה .
    להצניע את הסכנות העשויות שבכלי הנשק האטומי הביולוגי והכימי, בחלל וכאן, מייצרות המדע והקדמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן