המשאב העיקרי בישראל הוא ההון האנושי

שלושה מדענים מאוניברסיטת תל-אביב נבחרו להיכלל ברשימת 50 ההישגים הנבחרים לשנת 2007 של “סיינטיפיק אמריקן” • פרופ' אשל בן יעקב וד”ר איתי ברוכי מאוניברסיטת תל-אביב נבחרו בזכות עבודתם החדשנית בחקר המוח, והצלחתם ליצור שבב נוירוני • פרופ' בקה סלומון, מאוניברסיטת תל אביב, נבחרה בשל פיתוח גישה חדשנית לטיפול במחלת אלצהיימר, המבוססת על בקטריופאג'ים ידידותיים לאדם

• פירוט והצגה של רשימת הזוכים המלאה ניתן למצוא במהדורה העברית של המגזין, “סיינטיפיק אמריקן ישראל” בהוצאת אורט ישראל. (בתחילת פברואר)

לראשונה, שלושה מדענים מאוניברסיטת תל אביב נכללים ברשימת 50ההישגים הנבחרים, לשנת 2007 , של “סיינטיפיק אמריקן”. פרופ' בקה סלומון זכתה בשל פיתוח גישה חדשנית לטיפול במחלת אלצהיימר. פרופ' אשל בן יעקב ותלמיד הדוקטורט איתי ברוכי זכו בשל עבודתם בחקר תאי עצב העשויה לשפוך אור על מנגנוני הלמידה והזיכרון. (ראו ידיעה נפרדת)

עורכי כתב העת המדעי “סיינטיפיק אמריקן”, היוצא לאור גם בעברית, בוחנים מדי שנה את עבודתם של מדענים, חברות, צוותים ברחבי העולם, שהישגיהם בתחום המחקר, העסקים וקביעת המדיניות היו יוצאי דופן. מתוכם בוחרים העורכים את 50 המובילים בשורה ארוכה של תחומים, כגון פיזיקה, אנרגיה, גנטיקה ביוטכנולוגיה ועוד. בין הזוכים בשנים האחרונות בולטים סגן נשיא ארה”ב לשעבר, אל גור (פרס קובע המדיניות לשנת 2006), לארי פייג' וסרגיי ברין, מייסדי גוגל (פרס על מנהיגות עסקית לשנת 2005), זוכה פרס נובל, הנוירו-ביולוג פרופסור רודריק מק'קינון מאוניברסיטת רוקפלר (פרס על מחקר מוביל 2003) ועוד. עד היום, זכו בפרס היוקרתי קומץ חוקרים ישראליים, ובהם ד”ר שולמית לבנברג מן הטכניון (2006), פרופ' אהוד שפירא ממכון ויצמן למדע ופרופ' מיכה אשר מן האוניברסיטה העברית (2004).

פרופ' אשל בן יעקב וד”ר איתי ברוכי מהפקולטה למדעים מדויקים ע”ש ריימונד ובברלי סאקלר נבחרו להיכלל ברשימת ה-50 בזכות עבודתם החדשנית בחקר המוח. פרופ' בן יעקב וד”ר ברוכי הצליחו ליצור, לראשונה בהיסטוריה, שבב נוירוני (neurochip) – שבב זיכרון ועיבוד מידע הבנוי מרשתות נוירונים חיים. הישגם המדעי מציג מהפך בהבנת תהליכי למידה במוח וסולל את הדרך למהפכה טכנולוגית של בניית רובוטים המשלבים מחשב ושבבים נוירוניים. בניסוי, נערכה הזרקה ננומטרית מקומית של חומר כימי לרשת נוירונים בצלוחית, כשמקום ההזרקה נבחר בהתאם לניתוח פעילות הרשת בזמן אמת. הגירוי הכימי עורר ברשת תבנית פעילות חשמלית מסוימת, וזו חזרה והופיעה שוב ושוב, כזיכרון שלא נמחק. (ראו ידיעה נפרדת).

פרופ' בקה סלומון פרופסור בקה סולומון מהפקולטה למדעי החיים ע”ש ג'ורג' וייז באוניברסיטת תל אביב נבחרה לאחת מ-50 המדענים המובילים בעולם בשנת 2007 על ידי Scientific American , בשל גישתה החדשנית לטיפול במחלת האלצהיימר.
מחלת אלצהיימר היא הסיבה השכיחה ביותר לניוון תאי עצב במבוגרים והצורה הנפוצה ביותר של תופעת השיטיון (dementia) באוכלוסייה זו. בנתיחת מוחות של חולי אלצהיימר נמצאו סימנים היסטופתולוגיים הכוללים משקעי עמילואידים חוץ-תאיים, הנקראים פלאקים סניליים (senile plaques), ומקלעות תוך-תאיות של חלבון הטאו (tau), הנקראות Neurofibrillary tangles . הפלאקים הסניליים מורכבים בעיקר מפפטיד במשקל 4kD ו- 30-40 חומצות אמינו הנקרא amyloid-β peptide (AβP).
פרופסור בקה סולומון וקבוצת המחקר שלה מהמחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב פיתחו גישה טיפולית חדשנית למחלת האלצהיימר, המבוססת על בקטריופאג'ים פילמנטיים ידידותיים לסביבה ולבני האדם. בקטריופאג'ים הם צורת החיים השכיחה ביותר על פני כדור הארץ. ניתן למצוא אותם בכל סביבה אפשרית, ממעמקי האוקיינוסים ועד למעיינות חמים. כמו כן, ניתן לבודד אותם מאדמה, ממקורות מים, מחיות ומבני אדם. בקטריופאג'ים מצויים בקיבה ובמעיים, ויחד עם חיידקי המעי הם מהווים נדבך חשוב בפלורה הטבעית שבמעי. עובדות אלה מלמדות אותנו כי יונקים באים במגע תדיר ואינטנסיווי עם בקטריופ'אגים.

בניסויים שנערכו בעכברי מודל של מחלת האלצהיימר, הראתה קבוצת המחקר בראשותה של פרופסור סולומון כי הטיפול בבקטריופאג'ים טומן בחובו פוטנציאל ריפוי. החוקרים הראו כי הבקטריופאג' הפילמנטי יכול לחדור למוח ואף להביא לפירוק “הפלאקים הסניליים” המאפיינים את מוחותיהם של חולי אלצהיימר. טיפול בקטריופאג'ים דרך האף (Intranasal), שהוא טיפול קל ופשוט, הביא לשיפור ביכולות הקוגניטיביות של עכברי המודל. הבקטריופאג'ים מסולקים במהירות מן המוח ומופרשים בשתן ובצואה ואינם גורמים לפגיעה באיברים אחרים בגוף, כגון טחול, כבד וריאות. הם אינם מדביקים תאי יונקים ועל כן אין הטיפול כרוך בתופעות לוואי.
ייתכן אפוא, כי באמצעות טיפול בבקטריופאג'ים הפילמנטיים ניתן יהיה להתגבר על מכשלות האימונותרפיה למחלת האלצהיימר, שהן דלקות ודימומים. זהו הניסיון הראשון לטיפול בעכברי מודל למחלת האלצהיימר בבקטריופאג'ים פילמנטיים הידידותיים לאדם. בימים אלה בוחנת פרופסור סולומון את הפוטנציאל הרפואי של הבקטריופאג'ים במחלות ניוון תאי עצב נוספות המתאפיינות במשקעים עמילואידיים דומים.

דר' אלכס מנס, עורך משותף מגזין “סיינטיפיק אמריקן” ישראל: “סיינטיפיק אמריקן קיים משנת 1845, והוא אחד מכתבי העת המדעיים היוקרתיים בעולם. יותר מ-120 חתני פרס נובל, כמו אלברט אינשטיין, פרנסיס קריק, יונה סאלק ואחרים, כתבו בכתב העת. אנו, במערכת המגזין בישראל, גאים מאוד על הופעתם של שלושה חוקרים ישראלים ברשימה כה איכותית של מדענים ומשפיעים בתחום הטכנולוגיה. זו תעודת כבוד למדינת ישראל ולאקדמיה המדעית בארץ, המוכיחה שוב שהמשאב הכי חשוב במדינת ישראל הוא ההון האנושי.”

פרופ' צבי גליל, נשיא אוניברסיטת תל-אביב, בירך את פרופ' בן יעקב, פרופ' סלומון וד”ר איתי ברוכי וציין כי הישג זה מקדם את אוניברסיטת תל-אביב ליעדה, להיות האוניברסיטה הטובה בארץ ולהשתייך לקבוצת האוניברסיטאות המובילות בעולם.
“הישג זה ממחיש שאין תחליף להשקעה במחקר הבסיסי באקדמיה. העבודות שזכו להכרה התחילו כמחקר בסיסי והניבו פירות המבטיחים לתרום למדע ולחברה האנושית. אוניברסיטת תל אביב מהווה אבן שואבת לאנשי סגל ולסטודנטים מצטיינים, ויש לעשות הכול על מנת שתמשיך להעמיד דורות של חוקרים מעולים, שעבודתם תצעיד את מדינת ישראל להישגים טכנולוגיים, תרבותיים וחברתיים”.