סיקור מקיף

עשרה כוכבי לכת חדשים נחשפו בכנס CoRoT

CoRoT-20b – כוכב לכת הנע מסביב לשמש שלו במחזוריות של 9 ימים ובמסלול אקצנטרי, שייתכן כי צורתו קשורה לצפיפות הגדולה של הכוכב הכפולה מזו של מאדים


הלוויין CoRoT
הלוויין CoRoT

בכנס המדעי השני של החללית CoRoT המתקיים בימים אלה במרסיי, צוות החללית, עמו נמנה פרופסור צבי מזא”ה מהמחלקה לפיסיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, הכריז על גילויים של 10 כוכבי לכת חדשים סביב שמשות רחוקות.

בין התגליות של החללית:

  • CoRoT-20b – כוכב לכת הנע מסביב לשמש שלו במחזוריות של 9 ימים ובמסלול אקצנטרי, בניגוד לכוכבי הלכת במערכת השמש שלכולם מסלולים מעגליים. ייתכן כי המסלול האקצנטרי קשור לצפיפות הגדולה של הכוכב הכפולה מזו של מאדים.
  • CoRoT-24b,c – שני כוכבי לכת קטנים יחסית, בגודלו של כוכב הלכת רהב (נפטון), הנעים סביב אותה שמש במחזוריות של 5 יום ו-12 יום.

החללית CoRoT תרה אחר כוכבים – שמשות רחוקות, שיש להם כוכבי לכת – פלנטות, החולפים על פניהם בצורה מחזורית. במקרה כזה חלק מפני שמש כזאת מוסתרים על ידי כוכב הלכת לזמן קצר. אירוע כזה, החוזר על עצמו בכל הקפה של הפלנטה, מאפשר לחוקרים למדוד את רדיוס הפלנטה, ובעזרת תצפיות מכדור הארץ אפשר גם להעריך את מסתה. החללית CoRoT שבראשה צוות צרפתי הייתה החללית הראשונה ששוגרה לחלל כדי לחפש כוכבי לכת והיא כבר פועלת כחמש שנים.
בכל אחד מן המקרים נדרשות תצפיות מן הקרקע המשלימות את נתוני החללית ומאפשרות לקבוע בוודאות את גודלם ומסתם של כוכבי הלכת. הצוות של CoRoT משתמש בטלסקופים שונים בעולם, מהם הנמצאים באיים הקנאריים, והטלסקופים הענקים בצ’ילה והוואי, כולל הטלסקופ במצפה הכוכבים של אוניברסיטת תל אביב אשר בנגב.
למרות שישראל אינה שותפה במימון בניית הלוין ושיגורו, התקבל פרופסור צבי מזא”ה מהמחלקה לפיסיקה ואסטרונומיה מאוניברסיטת תל אביב, כשותף מלא בצוות החללית לאור תרומתו לניתוח התצפיות. יחד אתו שותפים בחלק מן הגילויים התלמידים אביב אופיר ולב טל-אור מאוניברסיטת תל אביב.
למרות המרחק העצום אל כוכבי הלכת שהתגלו, אפשר להעריך מתוך התצפיות את גודלם ואת כמות המסה שלהם, ומתוך כך לקבל את הצפיפויות הממוצעות שלהם. כוכבי הלכת שהתגלו שונים באופיים אלה מאלה. “כל כוכב שמתגלה הוא עולם חדש המופיע מאחורי קו האופק ובו פיסת מידע בפתרון חידת היצירה וההתפתחות של כוכבי הלכת” אומר פרופסור צבי מזא”ה.

13 תגובות

  1. אין חיים מחוץ לכדור הארץ לפי היהדות רבנים וגדולי ישראל אומרים במפורש שאין עולמות גיאוגרפים כמו כדור הארץ שיש בו חיים בני אדם חיות וצמחים. מדענים מעריכים שהיקום גודלו רק 80,000,000,000 שנות אור זאת אומרת שהיקום הוא מוגבל יש לו גבול היקום הוא לא אינסופי רק אלוהים הוא אינסוף

  2. מיכאל רוטשילד (8)
    ואני לתומי חשבתי שאלף אוהל ובית זה בית …ולכן עדיף בית מאוהל.
    ולגבי א’ היא בחרה מרצונה להיות ב ב’ הנשיא לו ?

  3. אני רואה שאיש לא עונה.
    התשובה היא שהוא הבין לפני כולם שאסור להתחיל עם א’.

  4. לצבי, השם של כוכב הלכת הראשון שמתגלה הוא b. במונח A (אם כי באות גדולה) משתמשים כדי לתאר את בן הזוג במערכת כוכב כפול. החליטו להתחיל מb כדי לא לבלבל בין A ל-a

    וחוץ מזה b זו האות הראשונה במילה Bראשית

  5. בהשלמה לדבריו של אבי,
    למטרה מסויימת קוראים CoRoT N כאשר N הוא איזשהו מספר מסויים המציין את מספרה הקטלוגי של המטרה הנצפיית.
    הפלנטה הראשונה שתמצא בה תקרא CoRoT N b
    הכוכב אותו מקיפה הפלנטה יקרא CoRoT N a.
    במידה ויתגלו לפנטות נוספות באותה מערכת הם יקראו בשמות c, d וכך הלאה.

  6. לגבי א. אני יכול לענות – האותיות הקטנות מ-b והלאה הם שמותיהם של כוכבי לכת לפי סדר גילויים (לאו דווקא סדר קרבתם לשמש). אילו היו לכוכבי הבית שלהם שמות מוכרים היו קוראים להם בשם הכוכב בתוספת ה-b. ככל הנראה מדובר בכוכבים ששמם מכיל מספרים רבים (כמו שפרופ’ מריו ליביו נוהג להתבדח בהרצאותיו על כוכב מסוים שהוא מראה בשקופית ואומר שהנה זה מספר הטלפון שלו, לא בשבת), אין בכך טעם ולכן עדיף לקרוא על שם החללית שמגלה. זה נכון גם לקפלר.

  7. שתי שאלות לפרופסור צבי מזא”ה
    א. מה פירוש האותיות c ו- b בשמות הפלנטות ומה הם שמות “כוכבי הבית” של הפלנטות הנ”ל ?
    ב. בכתבה נאמר כי גילוי הפלנטה נעשה ע”י מדידת השינוי המחזורי בעצמת אור הכוכב כשהפלנטה
    “מסתירה” אותו מה CoRoT . איך מנתון זה ניתן להעריך את האקסצנריות של המסלול ?
    בתודה.

  8. אני לא מבין. זהו לא תפקידו של טלסקופ החלל קפלר שלמיטב ידעתי מצא כבר מעל 340 כוכבי לכת?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.