סיקור מקיף

אל תאמינו לסרטונים אנטי מדעיים – קרינת השמש מסרטנת

סרטון שרץ ברשת טוען שלא השמש גורמת לסרטן העור אלא קרם ההגנה. קודם כל העובדה לא נכונה וזו עוד הכחשה של המדע שגורמת למוות מיותר ושנית, הסרטון מלא בכשלים לוגיים

הסרטון הזה, שרץ ברשת, טוען שאין מה לפחד משיזוף. הוא טוען שיש שיעור גבוה של סרטן העור במדינות צפוניות שבהן אין שמש, מה שמוכיח שלא השיזוף גרם לסרטן אלא מסרטנים שיש בקרם הגנה. הטיעון הזה שגוי. יש יותר סרטן העור לא בגלל קרם הגנה אלא בגלל התמעטות האוזון בקטבים עקב פליטת גזי חממה וגזים נוספים; מכיוון שבעשרות השנים האחרונות התמעטה שכבת האוזון והאדם נחשף לקרינה אולטרה סגולה בשיעורים חסרי תקדים. עם קרם הגנה שיעור הלוקים בסרטן העור עלה? זה רק אומר שבלי קרם הגנה, שיעור הלוקים בסרטן העור היה עולה עוד יותר.

זה כשל לוגי ידוע: אם א' קורה ואחריו ב', הרי ש-א' גרם  ל-ב' לקרות. אם אני משתמש בקרם הגנה ושיעורי הסרטן עלו, הרי שקרם הגנה גורם  לסרטן. אם אני יורק שלוש פעמים כל פעם שאני עולה למגרש ואז יש לי אחוזי קליעה גבוהים, הרי שהיריקות הן שגרמו לי להצליח במשחק. אם אני מנשק את המזוזה כל פעם שאני נכנס לבית והבית לא נופל (ורעידות אדמה הרי קורות בכל העולם כל הזמן), הרי שהנשיקה שלי למזוזה היא שגרמה לבית לא ליפול. אם התרנגול קורא כל בוקר ואז זורחת השמש, הרי שקריאת התרנגול היא שגרמה לשמש לזרוח. לחצו כאן לרשימת כשלים לוגיים.

הטענות הנכונות בסרטון לא קשורות לסרטן. שמש אולי חשובה למניעת דיכאון חורף אבל זה לא קשור לשאלת השיזוף, רק למספר שעות האור ביממה.

הסרטון יוצא נגד תעשיית התרופות שמוכרת כמוסות של ויטמין D . הוא טוען שוויטמין D מסונתז על ידי הגוף כתוצאה מקרינת שמש ולכן צריך להחשף אליה. הסרטון לא מזכיר שוויטמין D לא רק נוצר מחשיפה קצרה לשמש, אלא גם מתפרק בשמש לאחר שנוצר. חשיפה ארוכה לשמש ללא הגנה תפרק את רוב, אם לא כל, הויטמין שנוצר. לחצו כאן לקישור למחקר אחד לדוגמה. הסרטון גם לא מזכיר שאנחנו מקבלים מספיק ויטמין D גם על ידי אכילת ירקות ירוקים, לחם ומוצרי חלב ולכן לא צריך חשיפה לשמש יותר מחמש דקות ביום. רופא עור ישראלי כותב כך:

מבנה כללי של שכבת העור יחד עם תאי מלנוציטים וגידול סרטני מסוג מלנומה. צילום: shutterstock.
מבנה כללי של שכבת העור יחד עם תאי מלנוציטים וגידול סרטני מסוג מלנומה. צילום: shutterstock.

"השיפור בתזונת הילדים בעולם המערבי והחדרה מכוונת של ויטמין D ללחם ולמוצרי חלב שכולנו אוכלים, הביאה להעלמות המחלה. היום כבר ברור שאין צורך ל"צלות" את התינוקות והילדים בשמש כדי לקבל את הכמות הדרושה של ויטמין D.בשמש הישראלית, חשיפה של 3-5 דקות לאור שמש המכיל   UVB מספיקה ליצור את הכמות היומית הדרושה של הוויטמין. הכמות אותה מקבלים הילדים בארץ במזון ומכל שהייה קצרה בחוץ, אפילו בצל, בהחלט מספיקה."

המלנין בעור מגן עלינו מהקרינה. אין לנו מלנין כמו לשחורים ולבעלי עור כהה, לכן אסור לנו להחשף לשמש. בעלי עור בהיר ומעוט מלנין, כמו רובנו, מסוגלים לסנתז ויטמין D גם בתנאי עננות ובתנאים של מיעוט שמש ישירה, והמזון משלים את החסר, כך שלא צריך להחשף לשמש יותר מכפי שנחשפים ממילא.

לגבי המדענים או הרופאים שמתנגדים לקרם הגנה – בכל ענף  מדעי שבו יש מיליוני רופאים או מדענים, יש  כמה עשרות אנשים שגישתם לא מבוססת על המחקרים העדכניים בתחום אלא על אג'נדה. כמו שרואים בסרטון, לרופאים האלה יש אג'נדה, שהיא לא רפואית אלא כלכלית: אנטי קפיטליזם, אנטי חברות תרופות. אין סימוכין מדעיים לדברים שהם אומרים. אם אני רוצה מידע מדעי, אני הולך לרופאים ולקונסנזוס המדעי ולא לבעלי אינטרסים זרים.

לחצו כאן לתגובת האגודה למלחמה בסרטן לסרטון, והמשיכו לשים קרם הגנה ולהיחשף לשמש במידה – עד עשר בבוקר ואחרי ארבע אחה"צ.

בתודה לנעם לויתן ממפעילי דף הפייסבוק "מדע גדול, בקטנה".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

13 תגובות

  1. בוא נעשה סדר פועלים כמה כוחות:
    1) לקרינת ה-UV בשמש יש השפעה ישירה מזיקה לעור לכן ה"כוח" העיקרי הוא שלילי.
    2) קרינת ה-UV בשמש היא שמביאה ליצירת ויטמין D בעור, ויטמין D בין היתר מונע סרטן ולכן ניתן לומר שקרינת ה-UV בעקיפין מביאה להפחתת הסיכוי לסרטן, זהו כוח נוסף והוא חיובי. עם זאת, בימינו ניתן ויטמין D זמין לכולם והוא בטוח ולכן מומלץ לתסף בויטמין D במקום לקבל אותו מהשמש וכך להימנע מההשפעה המזיקה.
    3) קרם הגנה מהסוג שנספג ברוב (לצערנו אלו רוב הקרמים היום) שמבט חטוף ברשימת הרכיבים שלו כבר אומר הכל, אכן מגביר יצירת רדיקלים חופשיים בעור כך לאחר שעתיים שהוא הגן מהשמש הוא למעשה מגביר את הנזק מהשמש.

    לכן ההמלצה הנכונה היא להימנע מחשיפה ישירה לשמש ככל שניתן, לתסף ויטמין D ואם צריך להשתמש בקרם הגנה להשתמש בקרם שמבוסס על הגנה פיזית (כזה ש"יושב" על העור ולא נספג לתוכו.

  2. התלבטתי האם לשחרר את התגובה של צ.' אנשים מוכנים היום להאמין לכל שטות, ובלבד שהיא נשמעת מספיק סמכותית במקום להתבסס על מחקרים. אני הכרתי כמה וכמה אנשים שמתו מסרטן העור בגלל חשיפה לשמש. בניגוד לאתרים אני לא מוכן לפרסם אמירות חסרות אחריות.

  3. מי שמנסה להפריך אמיתות הם כל המומחים בעיני עצמם שלא מזיז להם שאחרים מתים כתוצאה מההמלצות שלהם. מכחישי הסרטן הם גורם חדש אבל מתנגדי חיסונים עושים שמות בעולם המערבי כשילדים מתים ממחלות שכבר נכחדו מהמערב בזכות החיסונים המאסיביים.

    למה אתה מתכוון שנוי במחלוקת, הרי אין מדע שאין לו מתנגדים, אפילו לכך שכדור הארץ מקיף את השמש. השאלה אם צריך לתת להם ביטוי.

  4. גדלתי באיזור של הרבה מושבים וקיבוצים באיזור הכי חם בארץ ובתקופה שאף אחד לא שם קרם הגנה וכולם עיבדו את השדות בשמש היוקדת ולא שמעתי אפילו על אדם אחד שחלה בסרטן והכרתי הרבה מהם כמבוגרים חסונים ורובם עדיין בחיים. אפילו שמעתי את ד"ר פישר שאמר כשיש שמש חמה בשעות 10:00 עד 16:00 עדיף לא לצאת כלל. כלומר הוא לא סומך גם על קרמים שהוא מוכר. לגבי ויטמין די כמעט כל מי שאני מכירה בארץ נאמר לו שחסר ויטמין די אפילו המורה לשיט שכל יום היא בים ומעולם לא מרחה על עצמה קרם נאמר לה שחסר לה ויטמין די. לפני 15 שנה גרנו באנגליה והיה מקובל שם ללכת למדינות עם שמש לא רק בשל דכאון אלא גם בשביל סידן. מאמינה לכל מה שנאמר בסרטון ומיישמת באופן אדוק ותודה לאל הכל עובד! מתחילה לחשוד באמינות של אתר הידען. לאחרונה אנחנו רואים הרבה כתבות שמנסות להפריך אמיתות .חבל אתם כורים לעצמכם בור והייתי מציעה לכם לא להתעסק בנושאים שנויים במחלוקת.

  5. ידידיה, תודה על ההבהרה. הבעיה היתה בניסוח, ואני מבקש להבהיר:

    Vitamin D overdose is impossible from UV exposure; the skin reaches an equilibrium where the vitamin degrades as fast as it is created.)

    ראה כאן:

    https://en.wikipedia.org/wiki/Health_effects_of_sunlight_exposure#Synthesis_of_vitamin_D3

    הטקסט הזה כולל הפנייה לשלושה מאמרים , שניים מתוכם הם מ-NIH.

    כמו כן, כאן:

    http://ajcn.nutrition.org/content/61/3/638S.full.pdf

    כתוב בין היתר:

    Thus, prolonged
    exposure to sunlight cannot cause the overproduction of precholecalciferol
    because, once formed, the amount of precholecalciferol
    is maintained in a quasi-photostationary state,

    בקיצור, יצירת ויטמין D לאחר חשיפה קצרה לשמש נעצרת לאחר הגעה לרמה מסוימת.

  6. מסכים עם יושי.
    למיטב ידיעתי (שמעתי מומחים) יש גם רעילות לא קטנה בקרם ההגנה.
    עדיין כמובן שעדיף להשתמש בו בשעות של קרינה גבוהה, אבל ההמלצה שאני מכיר היא להעדיף ככל האפשר פשוט להימנע מחשיפה לקרינה אם העור בהיר, ולהעדיף קרם הגנה עם מספר נמוך מ-50 שכן המקדמים הגבוהים מכילים כמות גבוהה הרבה יותר של חומרים רעילים.

  7. ברור שהסרטון מגמתי וכנראה מכיל הרבה נתונים שאינם נכונים, אך זה לא שחור או לבן. יש הרבה דברים נכונים שנאמרים בו:
    1) אינני יודע אם קרם שיזוף מסרטן. מה שכן הוא סותם את הנקבוביות בעור, ומאוד קשה להסיר אותו. אם ניקח בחשבון שהוא לא מיוצר מהחומרים הכי טבעייים בעולם, אז כנראה שלמרוח קרם שיזוף זה לא הדבר הכי בריא. עדיף להגן על עצמנו מהשמש באמצעות לבוש מתאים.
    2) ברור ששהייה ממושכת מידי בשמש מסוכנת, הגוף אומר לך זאת בכך שהוא נשרף וכואב. זה לא אומר שאי אפשר להחשף במידה כשהשמש לא מאוד חזקה.
    3) אינני יודע אם הטיעונים שלהם לגבי הסיכונים בנטילת ויטמין D סינטטי נכונות. עם זאת, לדעתי, אם אפשר לקבל אותו באופן טבעי מהשמש אז עדיף. (אני לוקח את התוסף כי רמות הויטמין D שלי נמוכות. אני לא נמצא הרבה בחוץ)
    4) אור שמש ושהייה בחוץ באופן כללי מאוד משמעותית כדי לשפר את מצב הרוח ומצבי דכאון. לא צריך מעבדה או טכנולוגיה מתקדמת כדי להתנסות בכך. זה לא תקף רק לחורף.

    לא צריך להאמין לכל דבר שמוצג בסרטון, אבל כדאי לקחת את הדברים הטובים,
    והמסר המרכזי לדעתי הוא: אור שמש במידה הוא דבר טוב

  8. "שוויטמין D לא רק נוצר מחשיפה קצרה לשמש, אלא גם מתפרק בשמש לאחר שנוצר. חשיפה ארוכה לשמש ללא הגנה תפרק את רוב, אם לא כל, הויטמין שנוצר" – האמנם? פניתי אל הקישור, כיצד מה שכתוב שם מוכיח ה"עובדה" הזאת? עצירת יצירת הויטמין מעל פרק זמן מסויים של שהייה רצופה בשמש איננה פירוק הויטמין שנוצר. המאמר מערבב עובדות מוכחות עם מידע חובבני ודמגוגי – חבל, לא מתאים לידען.

  9. הטמטום עולה למעלה. היתה גם שרת בריאות שביטלה את ההפלרה. מה עם שר הבריאות החדש? הוא כבר יומיים בתפקיד – איפה ההפלרה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן