הקץ לשיעול ולעיניים אדומות?

דוקטורנט באוניברסיטה העברית פיתח שיטה חדשה לטיפול באלרגיות ובאסטמה

בדומה להצטננות או לאסטמה, הרפואה המודרנית עוד לא הצליחה לרפא אלרגיות. דוקטורנט מבית הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית פיתח שיטה חדשה המציעה תקווה להיפטר מהן.

על הפיתוח קיבל באחרונה הדוקטורנט עידו בצלת את פרס ברנהולץ על יצירתיות ומקוריות במחקר יישומי, במסגרת המושב ה-70 של חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית.

עידו בצלת הוא צ'יליאני במוצאו וקרוב משפחתה של נשיאת צ'ילה מישל בצ'לת. את המחקר ביצע בהנחייתה של פרופ' פרנצ'סקה לוי-שפר מהמחלקה לפרמקולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית. מחקרו מתמקד במנגנון המווסת את תפקודם של תאים 'רעים' המעוררים תגובות אלרגיות ומכונים 'תאי פיטום'. תאי פיטום הנחשפים לאלרגנים מגיבים באלימות ומשחררים חומרים פרו-דלקתיים רבים, דוגמת היסטמין. חומרים אלו גורמים לתסמינים כמו נזלת, פריחה, תעוקה נשימתית עד להלם קטלני (בתגובה לתרופה, למזון או לעקיצה). לאחר מכן, הם מושכים אֲליהם תאים דלקתיים המשמרים את התגובה האלרגית אשר לעתים הופכת למחלה כרונית.

אלרגיות בדרך כלל אינן נתפסות כקטלניות, אולם המציאות מוכיחה אחרת. בשנת 2005 יותר מרבע מיליון בני-אדם ברחבי העולם מתו מאסטמה. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מעריך שקצב התמותה יגדל ב-20% בעשור הקרוב אם לא יינקטו צעדי חירום. אסטמה היא המחלה הכרונית השכיחה ביותר בקרב ילדים.

עידו בצלת זיהה חלבון קולטן חדש המכונה CD300a אשר מונע מתאי פיטום לשחרר תגובות אלרגיות. למרבה הצער, החלבון נפוץ במערכת החיסון ולא רק בתאי פיטום. ניסיון פשוט לטווח אותו עלול להסב נזק למערכת החיסון ולדכא אותה.

כדי להתגבר על הבעיה, יצרו עידו בצלת ועמיתו למחקר אריאל מוניץ נוגדן סינתטי בעל יכולת יוצאת דופן לזהות שתי מטרות בו זמנית, החלבון קולטן CD300a ותא הפיטום. הנוגדן מכוון לחלבון המצוי על פני השטח של תא הפיטום ובכך נמנע דיכוי של תאי חיסון אחרים. בניסוי שבוצע, הצליח הנוגדן לחסל ארבעה סוגים של מחלות אלרגיות אצל עכברים. זאת ועוד, עכברים שסבלו מאסטמה כרונית קיבלו את הנוגדן בטיפות אף והחלימו לחלוטין בפחות מחודשיים.

פרויקט חלוצי זה ששמו RECEPTRA מציג אסטרטגיה טיפולית חדשנית למחלות אלרגיות כרוניות וחמורות. בימים אלו מטפלת יישום החברה למחקר ופיתוח של האוניברסיטה העברית ברישיון לחברות פרמצבטיות עבור פיתוח נוסף וביצוע ניסויים קליניים.

בהתבסס על הפוטנציאל העצום של הפרויקט, צופים עידו בצלת וצוותו כי בעתיד הקרוב תעמוד הטכנולוגיה שלהם בחזית הטיפול באלרגיות.