סיקור מקיף

התמונות החדשות של האבל – חלק ד': חורבן גלקטי בחמישיית סטיבן

התנגשות בין חברים של חמישית גלקסיות מפורסמת חושפת מבחר סוגים של כוכבים המשתרעים על פני קשת רחבה של צבעים וגילאים – מכוכבים צעירים כחולים ועד לכוכבים מזדקנים אדומים.

החמישיה של סטיבן. צילום: טלסקופ החלל האבל של נאס''א וסוכנות החלל האירופית, יולי-אוגוסט 2009
החמישיה של סטיבן. צילום: טלסקופ החלל האבל של נאס''א וסוכנות החלל האירופית, יולי-אוגוסט 2009

תצלום זה של חמישית סטיבן – קבוצת גלקסיות הידועה בשם הקבוצה הקומפקטית מס' 92 של היקסון, צולמה בידי המצלמה הפלנטרית/רחבת השדה מס' 3 של טלסקופ החלל האבל.

חמישיית סטיבן היא קבוצה של חמש גלקסיות. השם, בכל אופן איננו תואם את המציאות משום שאחד מחברי ה"קבוצה" לכאורה, NGC 7320 (למעלה משמאל) היא גלקסיה שנמצאת במקרה בקו ראיה והיא קרובה פי 7 לכדור הארץ מאשר שאר הגלקסיות.

שלוש מתוך הגלקסיות הן בעלות צורה מעוותת – זרועות ספיראליות מוארכות וזנבות גז ארוכים בשל הגיאות, המכילים מספר רב של צבירי כוכבים, הוכחה לקרבה הגדולה ביניהן. אינטראקציה זו ביניהן הציתה גל עצום של יצירת כובבים בשתי הגלקסיות שבמרכז. דרמה זו מתרחשת כנגד רקע של גלקסיות מרוחקות.

התמונה, שצולמה באור האינפרה-אדום, מוכיחה שוב את טווח התדרים שבו צופה המצלמה החדשה. הצבעים משתנים לפי הכוכבים, ומראים כי הולדת כוכבים התרחשה בעידנים נפרדים, המתמשכים על פני מאות מיליוני שנים. יכולת הצפיה האינפרה-אדומה של המצלמה מאפשרת חדירה לתוך מסכי האבק ולראות התאגדויות של כוכבים שלא ניתן לראות באור הנראה.

NGC 7319, למעלה מימין, היא גלקסיה ספיראלית בעלת מוט מרכזי, וזרועות מובחנות היטב העוקבות 180 מעלות מאחורי המוט. הכתמים הכחולים בזרוע הספיראלית שבחלק העליון של NGC 7319 והנקודות האדומות ממש מעל ומימין לגלעין הם צבירים המכילים אלפים רבים של כוכבים. מרבית החמישיה נמצאת במרחק כה רב שאפילו האבל לא יכול להפריד כוכבים בודדים.

בהמשך, לפי כיוון השעון, הגלקסיה הבאה נראית כמכילה שני גלעינים, אך אלו למעשה שתי גלקסיות – NGC 7318A ו- NGC 7318B. את הגלקסיות הללו מקיפים צבירי כוכבים צעירים בצבע כחול בוהק ועננים בצבע ורדרד של מימן זוהר במקומות שבהם נוצרים כוכבים צעירים. כוכבים אלה הם בני 10 מיליון שנים והם לא הספיקו להעיף החוצה את הענן הבראשיתי שלהם. הרחק מהגלקסיות הללו, מימין, נראה טלאי של התווך הבין גלקטי בו נוצרים כוכבים צעירים.

NGC 7317 בחלק השמאלי התחתון של התמונה, היא גלקסיה אליפטית נורמאלית שכנראה מושפעת פחות מהאינטראקציות.

בניגוד חד לגלקסיות אלה נמצאת הגלקסיה הננסית NGC 7320 בצד שמאל למעלה. התפרצויות של יצירת כוכבים מתרחשת בדיסקת הגלקסיה, כפי שניתן לראות באמצעות הנקודות הכחולות והורודות. בגלקסיה זו, הקרובה אלינו הרבה יותר, יכול האבל לבודד כוכבים אינדיבידואלים. NGC 7320 נמצאת במרחק של 40 מיליון שנות אור מכדור הארץ. שאר הגלקסיות בחמישיה נמצאות במרחק 290 מיליון שנות אור, בכיוון קבוצת פגאסוס.
חברים מרוחקים אלה אדומים הרבה יותר מהגלקסיה הקרובה הנמצאת בקו ראיה איתם, דבר המעלה השערה לפיה כוכבים ותיקים שוכנים בגלעין הגלקסיה. אור הכוכבים גם עשוי להיות מוסט לאדום עוד יותר בידי הגז המועף בעת ההתנגשויות.

הקבוצה נצפתה בידי אדוארד סטיבן בשנת 1877, והיא נחשבת לקבוצה הקומפקטית הראשונה שהתגלתה (ארבעה מתוך החמישה כמובן). המצלמה הפלנטרית מס' 3 צילמה את החמישייה של סטיבן ביולי ובאוגוסט 2009 והתמונה מהווה שילוב של צילום במסננים כחולים, ירוקים ואינפרה אדומים, כמו גם נצפתה פליטת הגז המיונן.

Credit: NASA, ESA, and the Hubble SM4 ERO Team

עוד בנושא באתר הידען:

7 תגובות

  1. א.בן-נר:
    כעיקרון – הנחתך שהגלקסיות הרחוקות יותר מוסטות יותר לכוון האדום נכונה אבל לא הייתי קושר קשר פיזיקלי בין עובדה זו לבין התמונה.
    התמונה צולמה באור אינפרה אדום והעובדה שאנחנו רואים אותה היא תוצאה של קביעה מלאכותית של תרגום אורכי הגל.
    סביר, עם זאת, שצביעה מלאכותית זו אכן שומרת על סדר אורכי הגל.

  2. בקשר לצבען האדום של הגלקסיות הרחוקות וצבעה הכחול של הגלקסיה הקרובה. יתכן כי, בנוסף לסיבות שמצוינות בכתבה,
    גם מרחקן הגדול, פי 7 ממרחק הגלקסיה הכחולה, תורם להסטה לאדום, לפי חוק האבל ?

  3. תודה על התשובה, אנוכי והבורא אסירי תודה.
    התמונות מרהיבות, כל הסדרה האחרונה…

  4. ומה עם השאלה שלי?! המתברך האנונימי זוכה לתגובה והשאלה הלגיטימית שלי להתעלמות??
    מה יגיד בורא עולם 🙂

  5. בלתי יאמן!
    שאלה,
    האם NGC 7320 תופסת שטח מסך דומה לאחרות מפני שהיא ננסית? הייתי מצפה שבגלל הקרבה היחסית היא תתפוס יותר שטח…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן