התמונות החדשות של האבל – חלק ב': ערפילית קארינה

ערפילית קארינה היא המקום הכאוטי שבו נולדים הכוכבים ופורצים אל החלל והפעם ממחישים את יכולת הצילום של האבל באינפרה-אדום ובאור הנראה

עוד תמונה מרהיבה שצילם טלסקופ החלל האבל המחודש, מאלו שהוצגו השבוע במסיבת העיתונאים בוושינגטון בידי צוות המכון המדעי של טלסקופ החלל.

שתי תמונות של העמוד העצום של גז ואבק שבתוכו נולדים כוכבים, מדגימה כיצד היכולת לצפות בו זמנית באור הנראה ובאור האינפרה-אדום בטלסקום החלל האבל השתפרה באורח דרמטי. יכולת זו מאפשרת לראות נקודת מבט שונה לחלוטין על אותם עצמים.

התמונות מספקות דוגמה מוחשית אחת ליכולת הצילום על פני טווח רחב יותר של אורכי גל בידי המצלמה הפלנטרית מס' 3 – המצלמה החדשה שהותקנה על האבל במאי האחרון, המשתרעת מאור אולטרה סגול (כמו במקרה של ערפילית הפרפר) ועד לאור האינפרה אדום.

העמוד, המורכב מאבק וגז שוכן בתינוקית כוכבים המכונה ערפילית קארינה, הממוקמת כ-7,500 שנות אור מאיתנו בקבוצה הדרומית קארינה. צמד התמונות מספק לאסטרונומים מראה מקיף יותר של העמוד ותכולתו כאשר פרטים חשובים שאינם נראים באור הנראה נחשפים באור האולטרה-אדום הקרוב.

התמונה העליונה, שצולמה באור הנראה, מראה את ראשו של העמוד שאורכו 3 שנות אור, בוהק באור שמאירים עליו כוכבים חמים ומאסיביים הנמצאים מעליו, מחוץ לתמונה. קרינה צורבת ורוחות מהירות (זרמים של חלקיקים מיוננים) מכוכבים אלה מעצבת את העמוד וגורמת לכוכבים חדשים להיווצר בתוכו. זרמים של גז ואבק נראים זורמים אל מחוץ לחלקו העליון של המבנה.

עמוק בתוך המבנה הסבוך נמצאים כוכבים עוללים. לא ניתן לראותם בתמונה משום שהם מוסתרים מאחורי קיר של גז ואבק. ואולם, אף כי הכוכבים עצמם אינם נראים, אחד מהם מספק עדות לנוכחותו. ניתן לראות הנשיפה הקטנה של החומר שניתן לראותו נודד בצד שמלא ומימין לחריץ הכהה במרכז העמוד. החומר הוא חלק מסילון שנוצר בידי כוכב צעיר. הרחק משם, בצד שמלא, הסילון נראנה כהתאגדות של עננים קטנים וקלושים. מספר עננים קטנים נראים במרחק דומה מצידו הימני של הסילון. האסטרונומים מעריכים כי הסילון נע במהירות של כ-1.36 מיליון קמ”ש. אורכו המלא של הסילון הוא למעלה מ-15 שנות אור.

בתמונה התחתונה, שצולמה באור האינפרה-אדום, העמוד הדחוס והגז הירקרק המקיף אותו בולטים יותר, אם כי רק קווי המתאר החיצוניים של העמוד נותרו על כנם. באמצעות חדירת קיר הגז והאבק, יכולת הראיה האינפרה-אדומה של המצלמה הפלנטרית מס' 3 חושפת את כוכב צעיר שהוא כנראה המקור לסילון. חלק מהסילון הסמוך לכוכב בולט יותר מנקודת ראות זו. תוואים אלה יכולים להיראות משום שהאור האינפרה-אדום, שלא כמו האור הנראה, יכול לחצות את האבק.

כוכבים צעירים נוסף בתוך העמוד עומדים אף הם לבקוע.שלוש דוגמאות לכך הן הכוכב הבהיר הנמצא כמעט ישירות מתחת לכוכב מייצר הסילון, כוכב נוסף חיוור יותר נמצא מימין וזוג כוכבים נוסף נמצא מעל העמוד. רוחות וקרינה מכמה מהכוכבים מעיפים החוצה גז מסביבתם, וכך הם חופרים חללים גדולים הנראים כחורים אפלים חוורים.

סביב מדגרת הכוכבים ישנו אוצר בלום של כוכבים, מרביתם לא נראים באור הנראה משום שענני גז דחוסים מסתירים אותם. רבים מהם הם כוכבי רקע הנראים רק בהזדמנויות כאלה.

המצלמה הפלנטרית מס' 3 צילמה את ערפילית קארינה מה-24 עד ה-30 ביולי 2009.