סיקור מקיף

סטודנטים בטכניון פיתחו "מל"ט חמקן", "מעלית חלל ירחית", "שפירית מעופפת" ומערכת ניווט לוויינית

יציגו את הפרוייקטים שלהם בשבוע הבא בכנס היובל לתעופה וחלל שיתקיים השבוע בת"א ובטכניון

לוויין האם שפיתחו סטודנטים בטכניון
לוויין האם שפיתחו סטודנטים בטכניון

סטודנטים בפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון, החוגגת בימים אלה יובל להיווסדה, פיתחו "מל"ט (מטוס ללא טייס) חמקן", "מעלית חלל ירחית" תיאורטית, "שפירית מעופפת" ומערכת ניווט לוויינית. הם יציגו את הפרוייקטים שלהם בכנס היובל לתעופה וחלל, שיתקיים בשבוע הבא בתל אביב ובטכניון.

ד"ר אהוד קרול, האחראי על הצגת פרוייקטי הסטודנטים בכנס, מסר כי "המל"ט החמקן" תוכנן לפעול במרחק של כ-3,000 קילומטרים ללא תידלוק מחדש. הוא יכול לשאת שתי "פצצות חכמות" במשקל של 500 קילוגרם כל אחת, ומצוייד בחיישנים שונים (אלקטרו-אופטי, אינפרא-אדום וראדאר) המאפשרים פעולה גם בחשיכה ובכל תנאי מזג אוויר. על הפרוייקט עבדו שבעה סטודנטים בהנחיית דרור ארצי.

"מעלית החלל" נועדה להביא את האיזוטופ הליום-3 מהירח לכדור הארץ. חומר זה נדיר מאד בכדור הארץ, אבל יכול לשמש כדלק גרעיני. המערכת שתוכננה מורכבת מקרוניות במשקל טון וחצי ה"נוסעות" על כבל באורך 325,000 ק"מ, מפני הירח עד למסלול סביב כדור הארץ ובחזרה. זמן נסיעת הקרונית בכיוון אחד הוא כ-200 שעות, והנעתה נעשית באנרגית השמש. לדברי הסטודנטים המתכננים, "מעלית" כזו בין הירח לכדור הארץ אפשרית וניתנת לביצוע תוך שימוש בטכנולוגיות קיימות. בתוך חמש שנים ניתן יהיה להחזיר את ההשקעה בה, בסך 15 מיליארד דולר, בהנחה שבכל שנה יובאו לארץ כחמישה טון של הליום-3. חמישה סטודנטים תיכננו את המערכת, בהנחייתו של ד"ר אלכסנדר קוגן.

"השפירית המעופפת" היא כלי טיס בעל מוטת כנף של 23 ס"מ וגוף באורך 20 ס"מ, מונע ע"י סוללה חשמלית ומנפנף בארבע כנפיו. אב טיפוס כבר נבנה והודגם בטיסה בתוך בניין הפקולטה להנדסת אוירונוטיקה וחלל בטכניון. מהירותה האיטית יחסית של השפירית מאפשרת לה להיכנס בקלות לחדרים דרך חלונות קטנים ולשלוח משם תמונות ממצלמה זעירה שניתן להתקין עליה. שמונה סטודנטים בנו אותה, בהנחייתו של פרופסור בני לנדקוף.

מערכת הניווט הלוויינית "אירנה" היא קונספט למערכת ניווט איזורית המבוססת על "לוויין אם" וארבעה "לווייני בנות". ה"בנות" הן ננו-לוויינים במשקל של פחות מ-9 ק"ג, כל המערכת תוכננה להיות תחליף זול יותר למערכות GPS קיימות. הפרויקט בוצע ע"י שבעה סטודנטים בהנחיית ד"ר אלכסנדר קוגן.

אודות כנס היובל למדעי התעופה והחלל

הכנס הישראלי השנתי למדעי התעופה והחלל חוגג השנה יובל. הכנס, הנמשך יומיים, נערך בכל שנה מאז 1959, פרט לשנת 1974 עקב מלחמת יום כיפור. הוא מהווה את האירוע המרכזי בו אנשי התחום, מן האקדמיה, התעשיה וכוחות הביטחון, נפגשים ומתעדכנים בחידושים האחרונים בתחום התעופה והחלל.

בכנס הראשון השתתפו כמאה איש, ואילו בשנים האחרונות מתקרב מספר המשתתפים לאלף – דבר המשקף את הגידול המדהים של ענף התעופה והחלל בארץ – מכלי טייס בלתי מאוישים, דרך מערכות טילים ועד לויינים ומשגרים. הכנס יתקיים ביום ד' 17.2 במלון דן-פנורמה בתל-אביב וביום ה'- 18.2 בטכניון, בחיפה.

לרגל הכנס ה-50 ייערכו שתי פעילויות מיוחדות. האחת, פנל של מובילים בתעשיות הביטחוניות הגדולות – התעשייה האווירית, אלביט מערכות ורפאל ובו ייחשפו החידושים האחרונים בכלי טייס בלתי מאוישים ומערכת "כיפת ברזל" נגד טילים. הפעילות השנייה היא מפגש 50 מחזורים – של בוגרי הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל בטכניון, אותה סיים הרוב הגדול של המשתתפים בכנס לדורותיהם- מפגש שייערך בערב הראשון, בתל-אביב.

בכנס יינתנו מספר הרצאות מוזמנות: על כלי טייס זעירים- דמויי חרקים מאת פרופ' ווי שי מאוניברסיטת מישיגן בארה"ב, הרצאה על גלי הלם והנזקים שהם גורמים – על ידי פרופ' גבי בן-דור, דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן גוריון, ופרופ' נורברט פיטרס מאוניברסיטת אאכן בגרמניה ידבר על תופעות טורבולנטיות בשריפה. אורח הכבוד בכנס יהיה פרופ' דניאל הרשקוביץ, שר המדע והטכנולוגיה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

13 תגובות

  1. the lift is briliant idea
    because it will be connected to the moon and not to eatrh
    this fact will be very helpful for the cable weight – moon gravitiy is low
    earth gravity will make the cable stable

    eli.

  2. לחיים : בעבר, אמרו "מכונות טיסה כבדות מהאוויר הן בלתי אפשריות" (לורד קלווין, יושב ראש החברה המלכותית הבריטית ובכיר הפיזיקאים באותה עת 1895) זה לא מנע מהאחים רייט להמריע 10 שנים אחר כך , וממני לטוס לארה"ב לפני שנתיים
    כדי לך לקרוא ספר מאיר עיניים בשם "דעת הממוחים" הסוקר את תופעת הידיעה ההצהרות וביטחון המפורז לש מומחים וכמובן גם הלוא ממחים .
    אם לא נבדוק איך עושים כל דבר בלתי אפשרי .. לעולם לא נעשה כלום..
    גם מעלית רגילה היתה פעם בלתי אפשרית..

  3. בשנים האחרונות עם התפתחות טכנולוגיות הנאנו , הרעיון של מעלית החלל מתחיל לקרום עור וגידים. הכבל יהיה סרט ברוחב של עד מטר העשוי מסיבים של צינורות נאנו פחמן שהיחס של כוח למשקל בהם הוא פי מאה ויותר מפלדה.

  4. רעיון מעלית החלל הנדונה נראה לי מבריק!
    בדרך כלל מדברים על מעלית חלל המעוגנת בכדור הארץ.
    התכנון של מעלית זו הוא הגיוני ונתן לקרוא עליו כאן:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Space_elevator
    איציק: בקישור הנ"ל תמצא את התשובות לשאלותיך.

    הבעיה עם מעלית החלל שבה דובר עד כה ושאת תיאורה הזכרתי לעיל היא – כפי שצוין – בעיית משקלו של הכבל.
    המצב עם מעלית החלל המוצעת כאן הוא שונה מכיוון שכוח המשיכה של הירח קטן בהרבה (קצת יותר מאחוז אחד ממסת כדור הארץ).
    לא קראתי את העבודה שעשו הסטודנטים אבל אני מניח שעיקרון הפעולה של המעלית קצת שונה מעיקרון הפעולה של מעלית חלל המעוגנת לכדור הארץ.
    אני מניח שחלק מן הכוח שמושך את המשקולת שבקצה הכבל הוא פשוט כוח המשיכה של כדור הארץ.
    עוד אחד ממקורות היופי של הרעיון הוא שכדור הארץ נראה מהירח תמיד באותה נקודה בשמיים (כדור הארץ הוא "ירחו-סינכרוני") וזה אומר שהמעלית לא סתם תשוטט לה מסביב לירח אלא שהיא תמיד תהיה מכוונת לכדור הארץ.

    אז נכון: עדיין יש להעביר את המחצבים את שארית המרחק אבל בכל זאת מדובר במרחק קטן בהרבה.

    בעיני זה פשוט יפה.

  5. אם כך ברור שהכבל לא יגיע לאטמוספירה בכלל.ואז דברי איציק לא רלוונטים..
    מה שכ..ן לא ברור לי איך ימנעו מהכבל לתנופף לכול עבר ולהוריד כמה עבמ"ים בדרך 🙂

  6. ל Lior , ההפרש בין הנקודה הקרובה לנקודה הרחוקה של הירח מכדור הארץ הוא מעל 40000 ק"מ (למעלה מהיקף כדור הארץ!). כיום תחנת החלל מקיפה את כדה"א במרחק של כמה מאות קילומטרים בודדים וכפי שאתה רואה זה סיפור לא קטן להחליף צוותים. חשוב כעת על מרחק הגדול כמעט פי מאה בנקודה הרחוקה. לכן ה"סיפור" של איך הם חושבים לפתור את הבעייתיות הזו (בעיקר של השינוי במרחק) הינו מעניין.

  7. יש משהוא שלא ברור לי ברעיון של מעלית חלל:
    כמו שאני מבין, המעלית מבוססת על רעיון של לווין גאוסינכרוני (מעל קו המשווה) וכבל המגיע עג הקרקע.
    בשביל להעלות לווין למסלול יש צורך להעניק לו גובה ומהירות.
    אם משתמשים רק בכבל בשביל "למשוך" את הלווים למעלה, אז בהכרך לווין המעלית ימשך למטה וגם יאט (יאבד אנרגיה). זאת מקיוון שמשתמשים בכבל ולא במיגדל קשיח.
    כדי שהוא ישמור על המסלול יהיה צורך להעניק לו את האנרגיה שהוא הפסיד בזמן משיכת המטען.
    ז"א שהוא יהיה צריך להפעיל מנוע רקטי.
    השאלה היא האם תהליך זה יותר יעיל משיגור קונבנציונלי?

  8. אם תרצו או לא, תהיה מעלית חלל, רק צריך לתכנן את הכל נכון שהיא תחזיק כמה מאות שנים.

  9. כתוב שהמעלית תגיע עד למסלול מסוים סביב כדור הארץ ואולי הכוונה שמשם איזה מעבורת תיקח את המשא ותנחית אותו..לא ברור כ"כ מהכתבה.

  10. לחיים: המשקל הוא מה שמפריע לך? להערכתי ישנן בעיות שהינן יותר "כבדות משקל". למשל: המרחק בין הירח וכדור הארץ אינו קבוע. כיצד יתגברו על ההפרשים הנדרשים באורכו של הכבל? ועוד כהנה וכהנה בעיות. יהיה מעניין אינטלקטואלית לקרוא על הפיתוח כדי לראות מהם הפתרונות לבעיות השונות (לגבי המשקל, פעם גם לא חשבו שדברים כבדים מהאוויר יכולים להישאר באוויר ובכל זאת מטוסי הג'מבו טסים. אמנם מדובר בתנאים פיזיקליים שונים אך אני מניח שלנושא המשקל, וליתר דיוק, הלחצים המופעלים על הכבל, יש את החישובים המתאימים ואולי כבר את הישימות)

  11. מעלית לחלל היא דימיון פרוע שאין לו כל בסיס חישובי נכון.
    לכבל יש משקל והוא אינו יכול להחזיק את עצמו שיהיה חזק כמה שיותר.
    אז אל תבזבזו את זמנכם על שטויות לא מעשיות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן