חוקרים מהאוניברסיטה העברית חושפים את הנזק הצפוי לישובי רצועת החוף בעקבות העלייה בגובה מפלס הים

התחזיות צופות כי עד סוף המאה ה-21 יעלה פני הים בכ-0.2 ועד 1.5 מ' והדבר עלול לגרום לנזקים קשים באזורי החוף ולהשפעות אקולוגיות וסוציו-אקונומיות רחבות היקף", מתריעים החוקרים. הישובים הרגישים: חיפה, עכו וג'סר א-זרקא

מתוך תערוכת פיסול בחול, יולי 2005, חוף הכרמל - חיפה (השבת הראשונה של המלחמה). צילום: אבי בליזובסקי
מתוך תערוכת פיסול בחול, יולי 2006, חוף הכרמל - חיפה (השבת הראשונה של המלחמה). צילום: אבי בליזובסקי

התחממות כדור הארץ מציבה איומים רבים בפני האנושות, שאחד מהמסוכנים שבהם היא העלאת גובה פני הים כתוצאה מהמסת הקרחונים ועליה בטמפרטורת מי האוקיינוסים. כעת, מחקר חדש של חוקרים מהאוניברסיטה העברית מעריך לראשונה את הנזק שהעלאת מפלס הים עלולה לגרום לישובים הנמצאים לאורך רצועת החוף הישראלית.

לדברי עורכי המחקר, פרופ' דניאל פלזנשטיין וד"ר מיכל לייכטר מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, החל מהמאה ה-20 פני הים עלו בקצב מהיר של קרוב לשני מילימטר בשנה, והמגמה צפויה להימשך גם לאורך המאה ה-21. "התחזיות צופות כי עד סוף המאה ה-21 יעלה פני הים בכ-0.2 ועד 1.5 מ' והדבר עלול לגרום לנזקים קשים באזורי החוף ולהשפעות אקולוגיות וסוציו-אקונומיות רחבות היקף", מתריעים החוקרים.

במחקרם, השתמשו השניים במערכות מידע גיאוגרפיות (GIS) על מנת לחשב את שטחי ההצפה הצפויים על פי שימושי הקרקע השונים לפי רשויות מוניציפליות לאורך החוף. העבודה התבססה על מספר תרחישים אפשריים של עליית מפלס המים.
המחקר מצא כי עלייה של מטר וחצי בגובה פני הים תציף 27 קמ"ר משטחי החוף הים התיכוני. עוד עולה מהמחקר כי גם אם התרחיש יהיה מתון יותר ותחול עליה של חצי מטר בלבד, 10 קמ"ר משטחי החוף יוצפו, ואילו עלייה קיצונית של שני מטרים תציף לא פחות מ-33 קמ"ר. ומהם היישובים הרגישים ביותר להצפות בתרחיש זה? החוקרים מציינים כי מדובר בעיר חיפה שצפויה לאבד 7.5 קמ"ר, המהווים 12.5% משטחה, עכו שצפויה לאבד 11.2% וג'סר א-זרקא (9.7%).

החוקרים בדקו גם את השפעותיהם של תרחישי קיצון כגון גל צונמי שיכה בישראל. על פי הממצאים, גל צונאמי בגובה 6 מטרים יציף 2.2 ק"מ משטחי העיר נהריה (22.3% משטחה ) ו-14 קמ"ר משטחי חיפה (23.5% משטחה). בתרחיש זה היקף השטחים המיושבים במגורים הנתונים בסיכון להצפה הוא 1.2 ו- 3.5 קמ"ר בהתאמה.

המחקר בוצע במסגרת פרוייקט SECOA הממומן על ידי האיחוד האירופי ועוסק ברגישות ופגיעות של אזורי חוף.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. אכן אין קרחונים בים התיכון אבל הוא מחובר לאוקיאנוס האטלנטי ושם יש את הקרחונים של גרינלנד מחד ואת אלו של אנטארקטיקה מאידך.

  2. הפער בין 0.2 ל-1.5 הוא גדול מאוד ולא ממש הבנתי מה גורם לעליית מפלס הים-הרי אין קרחונים בים התיכון…

  3. לינק למחקר יהיה נחמד.
    ישנה רגישות מיוחדת לשפכי נחלים ומפרצונים, מישורי חולות (מפרץ חיפה, רצועת עזה וצפון סיני יסבלו, אבל גם הגעתון, הירקון, נחל תנינים, הקישון ואלכסנדר).
    במקרה של שפכי נחלים הקרובים לאזורי מגורים או תשתיות ראוי לחקור נושא של סכרים מתרוממים וטיפול בקרקעית הים להבטחה של ניקוז מהיר (שטפונות 91') ומנגד מחסום בפני גאות גלים-רוח.
    מעניין אם מישהו עושה משהו בנדון?

  4. בתמונה אם זה השבת הראשונה של המלחמה אז זה יולי 2006 לא יולי 2005

  5. נשמע כאילו הם לקחו את התוכנה והכניסו כמה מספרים כדי לראות מה ייצא.

    נ.ב. הזכרתם את ג'אסר אבל לא את קיסריה??

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן