חדש בארץ: קורס לגישור הנתק בין המדע לציבור נפתח בטכניון. הסטודנטים לומדים כיצד לכתוב ידיעות לעיתונות הכתובה ולטלוויזיה, כיצד להרצות ולהתראיין. 'הידען' ו- Ynet נרתמים למשימה!
הרי לכם משימה משעשעת בסגנון 'היפה והחנון' : שאלו עשרה אנשים אקראיים ברחוב מה המקצוע שהיו רוצים ללמוד באוניברסיטה, אילו היו יכולים לבחור כרצונם. רישמו את תשובותיהם על דף, ועתה סכמו את התוצאות. כותב שורות אלה ביצע את המשימה הנ”ל בחיפה ובתל-אביב וחזר עם התוצאות. לפני שאתם ממשיכים לפסקה הבאה, אתם מוזמנים לעצור לרגע ולנחש – כמה אנשים ענו שברצונם ללמוד פיזיקה או כימיה באוניברסיטה?
שלושה אנשים מתוך העשרים?
אולי רק שניים?
ואולי צדיק אחד בסדום?
והתוצאות (שלא במפתיע) הן אפס מאופס. נאדא. גורנישט. רוב הנשאלים היו רוצים ללמוד משחק בתיאטרון, כלכלה או משפטים. מיעוטם רוצים ללמוד תחום הנדסי כלשהו – הנדסה ביו-טכנולוגית, הנדסת מכונות או הנדסת חשמל. אבל פיזיקה וכימיה אף אחד לא רוצה ללמוד. מדע בסיסי, מסתבר, לא מושך את רוב האנשים – הגם שכמעט כל מכשיר בו נשתמש בחיים המודרניים מושתת על תיאוריות ופיתוחים של אותם המדעים.
תופעה זו מוכרת ברחבי העולם המערבי, והיא מתבטאת בגילוייה הקיצוניים ביותר בבריטניה, שם נסגרות מחלקות שלמות לפיזיקה גם באוניברסיטאות היוקרתיות ביותר. במדינות רבות באירופה קיים קונצנזוס שצריך לעשות מעשה, להפוך את המדע הבסיסי לדבר-מה שיהיה בהישג ידו של האדם הפשוט. גם המדע התיאורטי ביותר יכול להיות מלהיב, מהנה ומרגש, אבל לשם כך צריך לדעת איך להעביר אותו לקהל השומעים. במצב כיום, רוב המדענים אינם מסוגלים להסביר בשפה פשוטה מה הם עושים במעבדות, והתוצאה הברורה היא נתק בין הציבור למדע.
כדי לגשר על הנתק, נפתח בבריטניה תחום לימודים חדש לתארים מתקדמים העוסק בתקשורת מדעית. בוגרי החוג מקבלים את הכלים הדרושים להפצת המדע בכלי התקשורת השונים – ברדיו, בטלוויזיה ואפילו במשחקים בפאבים. בין חברי הסגל בחוגים לתקשורת המדעית נמנה גם הפרופסור ריצ'רד דוקינס, ביולוג לשעבר וסופר פורה בהווה, העוסק בתקשורת מדעית ובלוחמה בלתי-מתפשרת כנגד האמונות הטפלות והתפלות למיניהן.
בארץ הקודש עדיין אין חוג שלם לתקשורת מדעית, אך כבר אפשר לראות ניצנים של פעילות ברוכה בכיוון. בסמסטר הנוכחי נפתח בטכניון קורס חדש בשם 'מדע בתקשורת: תיאוריה ופרקטיקה', בהנחייתה של ד”ר אילת ברעם-צברי מהפקולטה להוראת הטכנולוגיה והמדעים. ברעם-צברי היא אשת סגל חדשה בטכניון, בעלת ניסיון של שנים ארוכות בכתיבה, עריכה והופעה בטלוויזיה ובעיתונות.
“הכמות והאיכות של מדע פופולרי בתקשורת ההמונים בארץ נמוכה מאוד, והאשמה משותפת לתקשורת ולקהילה המדעית גם יחד”, אומרת ברעם-צברי, “בתקשורת סבורים משום מה שמדע לא יעניין את הציבור הישראלי, למרות שבכל העולם המצב שונה, ובקהילה המדעית חושבים שאם התקשורת לא פועלת על פי החוקים האקדמאים היא שטחית ואסור לשתף איתה פעולה. האינטרס שלנו כאנשים שקדום המדע חשוב להם הוא ללמוד את חוקי המשחק של התקשורת, ולהשתמש בה כדי להעביר את המסרים שלנו לציבור”.
הסטודנטים בקורס, המגיעים מכלל הפקולטות בטכניון, עוברים טבילת אש ראשונה בכתיבת ידיעות מדעיות לעיתונים, לומדים כיצד להתכונן לראיונות עם התקשורת, כיצד להרצות מול קהל ועוד מיומנויות רבות שישמשו אותם, בתקווה, בקריירה המדעית העתידית. חשוב להדגיש כי הקורס יכול להועיל במידה רבה גם לחברי סגל אקדמאיים המעוניינים להשתפר ביכולתם לתקשר מול קהל – דבר שיעזור להם בקבלת מענקי מחקר מוועדות שונות.
במהלך הקורס, הסטודנטים יצלמו כתבה חדשותית– והטובה מביניהן תתפרסם בערוץ המדע של Ynet . “הידען הוא מקור מידע מצויין לכל מי שמתעניין במדע בארץ, ותמיד תעמוד לו זכות הראשונים ברשת. זה יהיה נפלא אם התלמידים בקורס יוכלו לתרום לאתר בהמשך דרכם”.
ברור כי ישראל עדיין רחוקה ממצבה של בריטניה ברמת ההשקעה בתקשורת המדעית, אך יש לקוות כי ברעם-צברי היא הסנונית המבשרת על בוא האביב, ושבעקבותיה יפתחו קורסים דומים גם באוניברסיטאות אחרות בארץ.
לאתר הקורס בתקשורת מדעית באוסטרליה
מאמרים קודמים בנושא באתר הידען:
2 תגובות
האתר של דוידסון אונליין הוא גם מקור נפלא למדע פופולארי:
http://www.weizmann.ac.il/zemed/net_activities.php?cat=1639&incat=1412
נו טוב, רועי, זה בגלל שלא עשית את המשאל בירושלים. אולי אם היית פוגש אותי היתה לך לסטטיסיטיקה לפחות מישהי אחת שמתכננת ללמוד בשנה הבאה פיזיקה (בעברית, אם זה מעניין אותך).